אורי בר לב: גדל לנו כזה פרונקל…

[בכרזה: את כל הבעיות הקשות שמנו בחצר האחורית, וגדלה לנו שם מורסה ענקית... ואנחנו פשוט לא מבינים את כללי המשחק.... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0,  שהועלתה על ידי Bernard Odoms לאתר flickr]

[בכרזה: את כל הבעיות הקשות שמנו בחצר האחורית, וגדלה לנו שם מורסה ענקית... ואנחנו פשוט לא מבינים את כללי המשחק.... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0,  שהועלתה על ידי Bernard Odoms לאתר flickr]

זכרו: 'אין ארוחות חינם'. עם המשך ה'הכלה' והמשך הביזוי של החוק ואכיפתו, מרחץ הדמים במלחמה האמיתית הבאה יהיה משמעותי; ומראות שראינו עד כה רק מצידו השני של הגבול, יהפכו להיות נחלתנו!

[לקובץ המאמרים על 'הדרום הפרוע' ב'ייצור ידע', לחצו כאן] [לריכוז המאמרים על המגזר הערבי בישראל, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על ביטחון הפנים, לחצו כאן] 

ניצב אורי בר לב שימש בעבר כמפקד המחוז הדרומי וכנספח המשטרה בארצות הברית ובצפון אמריקה. היה בעצמו מועמד למפכ"ל. הוא כיום איש עסקים, המשמש בהתנדבות כיו"ר עמותת יחידות החילוץ.ניצב אורי בר לב שימש בעבר כמפקד המחוז הדרומי וכנספח המשטרה בארצות הברית ובצפון אמריקה. היה בעצמו מועמד למפכ"ל. הוא כיום איש עסקים, המשמש בהתנדבות כיו"ר עמותת יחידות החילוץ.

*  *  *

האוכלוסיה הבדואית מכפילה את עצמה כמעט כל 12 שנים; והמצב שהיה קיים בדרום בתקופתי, כמפקד המחוז הדרומי, שונה לחלוטין.

אז, כשהיה פרוטקשן באזור התעשייה עמק שרה בבאר שבע שהוא הגדול בדרום, עשינו תרגיל של סילוק ה'שומרים' ועם קצת מודיעין חיכינו לתגובה. התוצאה הייתה שמתוך 180 'חיילים' בדואים שהגיעו לנקום, 70 מצאו את עצמם בסורוקה, שבורי ידיים רגליים...

[לקובץ המאמרים על 'הדרום הפרוע' ב'ייצור ידע', לחצו כאן]

[בתמונה: עמק שרה - איזור התעשייה הגדול בדרום. אז, הפרוטקשן הסתיים כש- 70 איש מצאו את עצמם בסורוקה, שבורי ידיים רגליים... התמונה: אלי ארמון, ארמון מהנדסים. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

[בתמונה: עמק שרה - איזור התעשייה הגדול בדרום. אז, הפרוטקשן הסתיים כש- 70 איש מצאו את עצמם בסורוקה, שבורי ידיים רגליים... התמונה: אלי ארמון, ארמון מהנדסים. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

הרבה מאוד דברים השתנו מאז... אם זה היה נעשה היום, מפקד המחוז היה עומד לדין, ובונה לעצמו בית קטן ליד המחלקה לחקירות שוטרים. הפכנו כולנו להיות יותר 'תמימים', מכל מיני סיבות. לטעמי, מה שמתרחש בדרום איננו 'חאק אל עראב' אלא זילות החוק הישראלי; וחוסר שוויון באכיפתו:

  • אם אתחתן מחר עם שתי נשים, אין ספק שאואשם בביגמיה.
  • אם אוסיף מרפסת, אשפט, יהרסו ואני אשלם.

את כל זה שמנו בחצר האחורית וגדלה לנו שם מורסה ענקית... ואנחנו פשוט לא מבינים את כללי המשחק. אנחנו מתנהגים כאילו אנו חיים בשוויץ; והסכסוך הוא על מזג האוויר. התוצאה היא שבסוף זה יתחבר לטרור ולחתרנות (זה מתחבר כבר היום...), ונשלם בהרבה מאוד דם גם בדרום, גם בצפון. מי ששורף בתי כנסת, דירות ומכוניות של יהודים הוא לא עבריין. הוא טרוריסט; הוא מחבל, וצריך לנהוג בו ככזה.

בינתיים, אנחנו מורחים וזלין על בעיות לאומיות: אנחנו מספרים לעצמנו, שהבעיה נובעת מסיבות של פער כלכלי (באמת? רק לעניים ולבורים יש שאיפות לאומיות? רק הם מבצעים טרור וחתרנות?). גם היצירתיות שלנו מנוצלת למציאת כלי 'מריחה': כך המצאנו את המילה 'הכלה'...  בעברית פשוטה, זה להעביר בעיה אקוטית מהקדנציה שלי לקדנציות של הבאים אחרי...

[להרחבת המושג: 'הכלה', לחצו כאן]

ניצב אורי בר לב: "היצירתיות שלנו מנוצלת למציאת כלי 'מריחה': כך המצאנו את המילה 'הכלה', שמשמעותה, בעברית פשוטה, היא להעביר בעיה אקוטית מהקדנציה שלי לקדנציות של הבאים אחרי...". התמונה היא צילום מסך. הכרזה: ייצור ידע

[התמונה היא צילום מסך. הכרזה: ייצור ידע]

יש לנו שוטרים מעולים שסובלים מחוסר גיבוי משפטי, מחוסר גיבוי פיקודי ומחוסר גיבוי ציבורי. שוטר שעוצר חשוד פעם ופעמיים ושלוש ורואה אותו משוחרר, נופל לו האסימון. קחו את כל מי שנעצר בפרעות תשפ"א, ובדקו את העונשים. שופט כדורגל נותן עונשים חמורים יותר.

אצל אוכפי חוק מהמגזר הבדואי, המצב גרוע אף יותר: שוטרים, עורכי דין ושופטים בדואים חשופים למשפט הבדואי - 'חאק עראב', זה מצמצם מאוד את יכולת פעולתם; ואנחנו עושים מה? מדחיקים!

[למאמרו של ד"ר פנחס יחזקאלי: 'משפט בדואי (חאק עראב) מהו; ולמה הוא גובר על חוק המדינה?', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על מבצע שומר החומות ופרעות תשפ"א, לחצו כאן]

שוטרים, עורכי דין ושופטים בדואים חשופים למשפט הבדואי - 'חאק עראב', זה מצמצם מאוד את יכולת פעולתם; ואנחנו עושים מה? מדחיקים! [הכרזה: ייצור ידע]

[הכרזה: ייצור ידע]

אף פעם לא התייחסנו לאכיפת חוק ברצינות; והתייחסות כזו לחוק היא כבר חלק מהפתרון: צריך להיות חוק אחד, חד ערכי וחזק במדינת ישראל בדברים החמורים. רמת הענישה היא הקיר שיוצר את הנורמה. לדוגמה, אם מחירה של נסיעה במהירות מעל 100 קמ"ש הייתה 80,000 ש"ח קנס ושלילה של 4 שנים, איש לא היה נוסע מהר. 

וזכרו: אין ארוחות חינם. עם המשך ה'הכלה' והביזוי של החוק, מרחץ הדמים במלחמה האמיתית הבאה יהיה משמעותי; ומראות שראינו עד כה, רק מצידו השני של הגבול, יהפוך להיות נחלתנו!

[להרחבת המושג: 'אין ארוחות חינם', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא דווח לנו!

מקורות והעשרה

4 thoughts on “אורי בר לב: גדל לנו כזה פרונקל…

  1. Pingback: פנחס יחזקאלי: עשר כרזות על פוליטיקה, צבא ומדינאות: אוסף 27 - ייצור ידע

  2. Pingback: מאמרים על 'הדרום הפרוע' ב'ייצור ידע' - ייצור ידע

  3. אמת ויציב
    ישראל סרסה עצמה לדעת בכול מה שנוגע לחוק וסדר, כאשר מערכת המשפט מתמקדת באופן חסר תקדים ב " זכויות הפרט" ומתעלמת מ "חובות הפרט" האמורים להיות חלק בלתי נפרד מעקרונות הדמוקרטיה.
    חוק הלאום הנועד לאזן את מערכות המשפט במובן שלטובת הכלל יהיה משקל שווה- עומד גם הוא להישחק מול כוחות הליבראליזם הפרוגרסיבי השוחק את הסולידריות החברתית. ישראל הופכת למקום שלא נעים לחיות בו, אלימות, פשע, שחיתות,זיהום, היעדר משילות ואיש הישר בעיניו יעשה

  4. Pingback: המגזר הערבי בישראל באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.