גרשון הכהן: צבא העם לתמיד

[בתמונה: צבא העם... בעשורים הקרובים, אין למדינת ישראל כל אפשרות לבסס את ביטחונה על שיטת גיוס אחרת; ואין זו רק שאלה תקציבית. התמונה באדיבות אתר צה"ל]

[בתמונה: צבא העם... בעשורים הקרובים, אין למדינת ישראל כל אפשרות לבסס את ביטחונה על שיטת גיוס אחרת; ואין זו רק שאלה תקציבית. התמונה באדיבות אתר צה"ל]

השאלה הנכונה לשאול את הציבור בנושא צבא העם היא, כיצד תוכל מדינת ישראל לקיים עצמאות ביטחונית, אל מול מכלול האיומים ההולך ומתרחב, אם תחדל מלגייס בגיוס חובה את מלוא האיכות והכמות הטמונים בחברה הישראלית? עמדת צה"ל בסוגיה חד משמעית: בעשורים הקרובים, אין למדינת ישראל כל אפשרות לבסס את ביטחונה על שיטת גיוס אחרת; ואין זו רק שאלה תקציבית.

[המאמר ראה אור לראשונה באתר N-12. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר] [לריכוז המאמרים בסוגיית צבא העם' וגיוס החובה, באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן]

הלוגו של N-12

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

*  *  *

אין מענה ביטחוני למדינת ישראל בלי גיוס חובה רחב היקף

בכנס המכון הישראלי לדמוקרטיה הוצג סקר עמדות הציבור כלפי צה"ל. הסקר בחן בין היתר גם את עמדת הציבור בשאלת שיטת הגיוס לצה"ל: צבא עם בגיוס חובה או צבא מתנדבים מקצועי.

השאלה נשאלה כאילו שישנה בכלל אפשרות מעשית למעבר צה"ל משיטת גיוס חובה, לשיטת גיוס מתנדבים בשכר כמו למשל בצבא ארה"ב.

ברו'ר כי למרבית הנשאלים בסקר אין התחלה של תנאי הידע הבסיסיים כדי להתייחס לשאלה במלוא משמעויותיה. בניסוח אחראי השאלה הייתה צריכה להדגיש את בירור התנאים ההכרחיים לביטחון ישראל ובהתאם לשאול: "האם בתנאים הקיימים אפשר ורצוי שיהיה מודל אחר של צבא למדינת ישראל?"

[בכרזה: האלוף יעקב עמידרור נהג תמיד להטיף לתלמידיו במכללה לביטחון לאומי של צה"ל (מב"ל) כי משיח בורים מתקבלת תמיד בורות מזוקקת... זה המצב גם בסוגיית צבא העם. הכרזה: ייצור ידע]

[בכרזה: האלוף יעקב עמידרור נהג תמיד להטיף לתלמידיו במכללה לביטחון לאומי של צה"ל (מב"ל) כי משיח בורים מתקבלת תמיד בורות מזוקקת... זה המצב גם בסוגיית צבא העם. הכרזה: ייצור ידע]

חיל האוויר הישראלי לדוגמה, בשיטת הפעלתו הוא הקרוב ביותר לדימוי "צבא מקצועי". אלא  שדי במבט מהיר כדי להבין עד כמה התמונה מורכבת. מה יודע אזרח ממוצע על תנאיי היסוד בתחום כוח אדם, להפעלת חיל האוויר הישראלי? כמחצית מהטייסים בכל טייסת הם  אנשי מילואים וצוותי הקרקע בחלקם הגדול מגויסים בשרות חובה. אילו היה חיל האוויר נדרש למגויסים בשכר - ולו רק בתשלום שכר המינימום במשק - עלות החזקת חיל האוויר הייתה מחייבת להקטין אותו משמעותית.

מבחינת גודל הצבא, אין מדינות אירופה יכולות להוות מודל לצה"ל. צבאותיהן קטנים והפעלתם מבוססת על קואליציית ברית נאט"ו. לארצות הברית לעומת אירופה צבא רחב היקף, השני בגודלו בעולם אחרי הסינים; והוא אכן צבא שכירים, אלא שהם מגייסים אותם מתוך אומה המונה מעל 350 מליון אזרחים ועדין  גם הם מתקשים למלא שורות בכמות ובאיכות הרצויה.

גרשון הכהן: מבחינת גודל הצבא, אין מדינות אירופה יכולות להוות מודל לצה"ל. צבאותיהן קטנים והפעלתם מבוססת על קואליציית ברית נאט"ו. לארצות הברית לעומת אירופה צבא רחב היקף, השני בגודלו בעולם אחרי הסינים; והוא אכן צבא שכירים, אלא שהם מגייסים אותם מתוך אומה המונה מעל 350 מיליון אזרחים ועדין גם הם מתקשים למלא שורות בכמות ובאיכות הרצויה [הכרזה: ייצור ידע]

[הכרזה: ייצור ידע]

והיכן אנחנו?

תחושת הביטחון של החברה הישראלית מבוססת במידה רבה על התרחקות איום המלחמה עם צבאות מדינות ערב. אלא שבינתיים התהוו איומים חדשים. השינוי שהתחולל  מחייב את צה"ל למענה חדש בפירוש מחודש למושג "איום קיומי".  טועים לחשוב כי חיזבאללה וחמאס, הם  לא יותר מארגוני טרור והאיום שלהם עם כל חומרתו אינו מגיע לכדי  איום קיומי. בשל כך מקפיד  הרמטכ"ל למתג אותם בכינוי "צבאות טרור".

המענה הנדרש מצה"ל לאיומים חדשים אלה מורכב יותר וגם יקר פי כמה מכל מה שהיה מוכר בעבר. למדינת ישראל שבמסגרתה יתגייסו רק אלה שיבחרו בקריירה צבאית כמשלח יד במסגרת צבא שכיר - לא תהיה יכולת להעמיד יותר משתים-שלוש חטיבות ביבשה ולא ברור איזה איכות תתייצב למלא תפקידים הנדרשים למערכים מיוחדים כמו 8200.

מלחמת לבנון השנייה, הייתה אולי מופע אחרון של תקופה בה יכלה ישראל להסתמך על ההנחה כי תוכל בעת מלחמה להילחם רק בזירה אחת. המלחמה הבאה עלולה להיות מלחמה אזורית רב זירתית. למערכת החדשה ההולכת ומתהווה, הצטרפה לאחרונה  גם זירת הפנים.

[בתמונה: צבא העם... בעשורים הקרובים, אין למדינת ישראל כל אפשרות לבסס את ביטחונה על שיטת גיוס אחרת; ואין זו רק שאלה תקציבית. התמונה באדיבות אתר צה"ל]

[בתמונה: צבא העם... בעשורים הקרובים, אין למדינת ישראל כל אפשרות לבסס את ביטחונה על שיטת גיוס אחרת; ואין זו רק שאלה תקציבית. התמונה באדיבות אתר צה"ל]

בתפנית אסטרטגית זו, נדרש שינוי משמעותי בהיקף סדר הכוחות של צה"ל. המענה לאיומים ביטחוניים רחבי היקף הוא מסה רחבה שבתוכה משולב צבא מילואים רחב היקף.  בתנאים אלה, רעיון "צבא קטן וחכם"  הוא הזיה מופרכת.

בהיבט זה, השאלה שיש לשתף עם הציבור היא כיצד לדעתם תוכל מדינת ישראל לקיים עצמאות ביטחונית, אל מול מכלול האיומים ההולך ומתרחב, אם תחדל מלגייס בגיוס חובה את מלוא האיכות והכמות הטמונים בחברה הישראלית? עמדת צה"ל בסוגיה חד משמעית: בעשורים הקרובים, אין למדינת ישראל כל אפשרות לבסס את ביטחונה על שיטת גיוס אחרת; ואין זו רק שאלה תקציבית.

[לריכוז המאמרים בסוגיית צבא העם' וגיוס החובה, באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא דווח לנו!

2 thoughts on “גרשון הכהן: צבא העם לתמיד

  1. אין כול ספק שגיוס חובה הוא תנאי הכרחי להישרדות מדינת ישראל.
    מה שמדאיג שמה שכול כך ברור לבני גיל 45-55 שבסקר התומכים בכך- שיש רוב בעם החושב אחרת. כנראה חלק מהמגמה של התחזקות המימד האינדיבידואליסטי על חשבון הקולקטיביות והסולידריות החברתית שאפינה את הדור הקודם. הבא גם לידי ביטוי בהימנעות מלהתחסן מפני המגפה, אלו הן שתי תופעות זהות הנגועות בהיעדר חזון ומנהיגות מלכדת, איש איש לנפשו..
    ואולי זו תגובה לסלחנות והקלות הבלתי ניסבלת בה קבוצות אוכלוסיה שונות מקבלות היתר להשתחרר מחובת הגיוס לצבא או לשירות לאומי אחר כאתנן פוליטי.
    הסקר הזה צריך להוות פצצת תאורה משמעותית לכול מי שעדיין איכפת לו

  2. Pingback: סוגיית צבא העם וגיוס החובה באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.