גרשון הכהן: אברהם, שרה ומומנטום ההתרחבות של היישובים אל הסְפַ‏ר

[בתמונה: סיפור אברהם ושרה כדוגמה למערכת הזיקות - שהייתה קיימת בעולם העתיק בין מרחב הציביליזציה בעיר; לבין מרחבי המרעה והשדות בסְפַ‏ר - זיקת גומלין זו מתקיימת במזרח התיכון ובמיוחד בתרבות הערבית אסלאמית עד ימינו. המקור: freebibleimages]

[בתמונה: סיפור אברהם ושרה כדוגמה למערכת הזיקות - שהייתה קיימת בעולם העתיק בין מרחב הציביליזציה בעיר; לבין מרחבי המרעה והשדות בסְפַ‏ר - זיקת גומלין זו מתקיימת במזרח התיכון ובמיוחד בתרבות הערבית אסלאמית עד ימינו. המקור: freebibleimages]

בארץ ישראל, בעיקר בחברה הערבית, הדינמיקה - של מומנטום מתמיד של ניכוס מרחבים חדשים אל עיר המוצא - ממשיכה להיות כוח מניע, בעיצוב המרחב. ההתיישבות היהודית, לעומת זאת, הוכפפה לעקרונות תכנון ובנייה בהיגיון מערבי, באופן שמשתק כל אפשרות כזו!

[לקובץ המאמרים על פרשת חיי שרה, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים בנושא אזורי סְפַ‏ר, לחצו כאן]

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

*  *  *

פרשת חיי שרה בפסוק השני מספרת: "ותמות שרה בקרית ארבע היא חברון, ויבוא אברהם לספוד לשרה ולבכותה״. רש״י מפרש: ״ויבוא אברהם - מבאר שבע״.

ראוי להתבונן, למה בחר רש״י בציון העובדה שאברהם בא מבאר שבע? זו תוספת לסיפור שאינה כתובה במפורש, יכול היה לדלג על השאלה מנין בא ובכלל. המילים ״ויבוא אברהם לספוד לשרה״ לא מחייבים כלל לשאול מנין בא, המילה ״ויבוא״ יכולה להיות מובנת כפשוטה: הוא פשוט ניגש להספיד.

יש מפרשים שביקשו להטיל מכאן אור על מערכת היחסים שהתקיימה לאחר עקידת יצחק בין אברהם לשרה, כאילו נפרדו דרכיהם: היא נותרה בביתה בקרית ארבע - באלוני ממרא; ואברהם נדד לבאר שבע.

[בתמונה: אברהם ושרה. למה נפרדו דרכיהם? המקור: freebibleimages]

[בתמונה: אברהם ושרה. למה נפרדו דרכיהם? המקור: freebibleimages]

ברצוני להציע כאן מבט אחר שעוקף את הממד הרכילותי; ומתמקד במערכת הזיקות שהייתה קיימת בעולם העתיק בין מרחב הציביליזציה בעיר; לבין מרחבי המרעה והשדות בסְפַ‏ר: זיקת גומלין זו מתקיימת במזרח התיכון ובמיוחד בתרבות הערבית אסלאמית עד ימינו.

כנראה לאחר שנות נדודים עם אברהם המתהלך בארץ, שרה בחרה להישאר בביתה בקרית ארבע. היא כבר תלתה וילונות וסידרה את המטבח, וגם את חדר השינה… מגיע רגע שמותר לאדם להתמקם בעיר. אלא, שהשליחות שמוטלת על אברהם חייבה אותו להמשיך בנדודיו אל סְפַ‏ר חדש...

ניתן לשער כי נאלץ לעבור לבאר שבע מתוקף הנסיבות הגיאוגרפיות שהשתנו. היו אלה נסיבות הכרוכות בשינוי הדרמטי, שהתהווה עם חורבן סדום וכל ערי כיכר סדום. ציוויליזציה שלמה שקעה בתהומות האסון; ומה שהייתה עיר משגשגת - העיר חברון - קריית ארבע - ששאבה את משמעותה וכוחה ממיקומה על צומת דרכים, בדרך המובילה אל ערי סדום - הפכה בבת אחת לעיר על דרך המובילה אל האיין, אל המדבר השומם.

אברהם שפרס אוהלו על צומת הדרכים, כמוסד לפעילותו הרוחנית היה זקוק להעתיק מקומו אל צומת דרכים חדשה. במענה לשינוי הגיאוגרפי שהתחולל, אברהם חולל ביוזמתו את צומת הדרכים על הבאר שחפר בבאר שבע. סדום, שהייתה בנויה על מרחב פורה רווי מיים - קרסה ואברהם הולך ומכונן נקודת קיום חדשה שהמיים שלה הם מי באר פרי יוזמתו ועמלו. הוא מייסד שם, למעשה, ציוויליזציה חדשה; וממשיך בפעילותו להפיץ את בשורת אלוהי השמיים, שהוא גם אלוהי הארץ. ואם מרכז הפעילות התחיל לפעול מחדש במעבר לבאר שבע, אז למה בכל זאת שרה נותרת בקרית ארבע?

כאן אנו נזקקים למבט על מערכת הזיקות המתקיימת בין הציוויליזציה שהתמסדה, לבין המהלך החלוצי הפורץ דרך אל עבר המרחב החדש הלא נודע. זו הייתה הזיקה שהתקיימה בהיסטוריה של ארה״ב בין המושבות הראשונות בחוף המזרחי לבין החלוצים שחתרו מערבה. המגמה שחתרה מערבה היא זו שהעניקה למושבות בחוף המזרחי את מעמדן כמולדת- homeland, מתוקף תפקידן כבסיס היציאה להליכה מערבה. אלמלא התנועה מערבה אל הסְפַ‏ר החדש, המושבות בחוף המזרחי היו ממשיכות להתקיים כקולוניות בזיקתן לבסיס היציאה באנגליה ובאירופה.

[בתמונה: הנהירה מערבה לאזורי הספר בארצות הברית. המהגרים חוצים את המישורים הגדולים, 1872... המגמה, שחתרה מערבה, היא זו שהעניקה למושבות בחוף המזרחי את מעמדן כמולדת- homeland, מתוקף תפקידן כבסיס היציאה להליכה מערבה. אלמלא התנועה מערבה אל הסְפַ‏ר החדש, המושבות בחוף המזרחי היו ממשיכות להתקיים כקולוניות בזיקתן לבסיס היציאה באנגליה ובאירופה... התמונה היא נחלת הכלל]

[בתמונה: הנהירה מערבה לאזורי הספר בארצות הברית. המהגרים חוצים את המישורים הגדולים, 1872... המגמה, שחתרה מערבה, היא זו שהעניקה למושבות בחוף המזרחי את מעמדן כמולדת- homeland, מתוקף תפקידן כבסיס היציאה להליכה מערבה. אלמלא התנועה מערבה אל הסְפַ‏ר החדש, המושבות בחוף המזרחי היו ממשיכות להתקיים כקולוניות בזיקתן לבסיס היציאה באנגליה ובאירופה... התמונה היא נחלת הכלל]

כך גם אברהם ההולך אל המדבר במגמה לכונן ציויליזציה חדשה, כשהוא עושה את קרית ארבע לבסיס היציאה:

הוא הופך את קרית ארבע לנקודת הייחוס כמולדת. מהיבט זה, שרה הנשארת בביתה בקרית ארבע, משרתת את מערכת הזיקות בין אברהם - המתמסר לתנועה אל הסְפַ‏ר - לבין שרה, הנותרת בביתם בקרית ארבע ומכוננת אותו כנקודת הבסיס.

הזיקה הזו מכוננת גם כיום את מגמות ההתרחבות של הבנייה הערבית פלסטינית בזיקה המתקיימת לדוגמה בדרום הר חברון, בין העיירה יטה לבין בני העיירה, הקובעים מגוריהם במערות סְפַ‏ר המדבר; ובכך, מחוללים דינמיקה של מומנטום מתמיד של ניכוס מרחבים חדשים אל עיר המוצא. ריבוי הביטויים בערבית - למקום ארעי, המתפתח מחוץ לעיר, מבטא מרכזיות תרבותית של התופעהכמו שלתושבי הקוטב הצפוני ישנן מילים רבות לשלג:

  • מושג אחד ״עיזבה״, ברצועת עזה ליד העיר ישנם כמה מקומות המכונים ״עיזבה״ בהם ״עיזבת אל יהוד״;
  • כשהמקום מתבסס טיפה יותר הוא נקרא ״מזרעה״.

בארץ ישראל, הדינמיקה הזו - של מומנטום מתמיד של ניכוס מרחבים חדשים אל עיר המוצא - ממשיכה להיות כוח מניע בעיצוב המרחב בעיקר בחברה הערבית. ההתיישבות היהודית, לעומת זאת, הוכפפה לעקרונות תכנון ובנייה בהיגיון מערבי, באופן שמשתק כל אפשרות לחילול מחודש של אותה דינמיקה מעצבת המתחוללת בכוח הזיקה בין הציויליזציה הממוסדת לבין המרחב הפתוח הכפוף להגיון הסְפַ‏ר - frontier.

[לקובץ המאמרים על פרשת חיי שרה, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים בנושא אזורי סְפַ‏ר, לחצו כאן]

[בתמונה: הדינמיקה המעצבת - המתחוללת בכוח הזיקה בין הציויליזציה הממוסדת לבין המרחב הפתוח הכפוף להגיון הסְפַ‏ר,  frontier - תמונה חופשית שהועלתה על ידי Ryan Godfrey לאתר flickr]

[בתמונה: הדינמיקה המעצבת - המתחוללת בכוח הזיקה בין הציויליזציה הממוסדת לבין המרחב הפתוח הכפוף להגיון הסְפַ‏ר,  frontier - תמונה חופשית שהועלתה על ידי Ryan Godfrey לאתר flickr]

[לקובץ המאמרים על פרשת חיי שרה, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא דווח לנו!

One thought on “גרשון הכהן: אברהם, שרה ומומנטום ההתרחבות של היישובים אל הסְפַ‏ר

  1. Pingback: פרשת חיי שרה באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.