ככל שתימשך המלחמה ולא ייווצרו תנאים נאותים לאבטחת חיי האזרחים  במרחב הגבול, תיעשה הפליטות לנטל כבד על המדינה ולהישג משמעותי לאויב באופן המעורר עבורו את התקווה להרחיב את ההישג, עד כדי הפיכת מרחבים גדולים בגליל ובנגב לנטושים מיושביהם לאורך זמן. מצב כזה יחולל סדק עמוק בדימוי קיר הברזל הציוני. ראשי מועצות בגליל ובנגב המתנים את השיבה ליישובים בהבטחת תנאיי ביטחון וודאיים, שכמעט אינם אפשריים, עלולים לעקב בדרישתם את שיבת התושבים למשך זמן ארוך. כאן נדרשת הנהגת המדינה לתיאום ציפיות כן ונוקב עם התושבים ועם הנהגתם.

בארץ ישראל, בעיקר בחברה הערבית, הדינמיקה - של מומנטום מתמיד של ניכוס מרחבים חדשים אל עיר המוצא - ממשיכה להיות כוח מניע, בעיצוב המרחב. ההתיישבות היהודית, לעומת זאת, הוכפפה לעקרונות תכנון ובנייה בהיגיון מערבי, באופן שמשתק כל אפשרות כזו!