קובי ביטר: חלאס, מספיק לבקש!

[תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Bru-nO לאתר Pixabay]

[לקובץ המאמרים על פרשת ואתחנן, לחצו כאן]

עודכן ב- 19 ביולי 2023

קובי ביטר הוא איש הי-טק לשעבר (שימש כ‏מנכ"ל‏ בינת סמך - Bynet Semech). כיום, הוא מקדיש את זמנו לחינוך ולהוראה.

*  *  *

פרשת ואתחנן, ראשי פרקים:

1. פרשת השבוע נקראת פרשת "ואתחנן" היות ומסופר בתחילת הפרשה על כך שמשה התחנן לפני הקב"ה שיאפשר לו להיכנס לארץ ישראל. כזכור, הקב"ה העניש את משה בפרשת מי המריבה בה משה היכה את הסלע ולא דיבר אליו, ובכך המעיט בגודלו של הנס.

גם לאחר שמשה מבקש להיכנס לארץ, הקב"ה אומר לו "חלאס", מספיק לבקש "וַיֹּאמֶר ה’ אֵלַי, רַב לָךְ אַל תּוֹסֶף דַּבֵּר אֵלַי עוֹד, בַּדָּבָר הַזֶּה".  מה שכן, אני אאפשר לך לראות את הארץ "עֲלֵה רֹאשׁ הַפִּסְגָּה, וְשָׂא עֵינֶיךָ יָמָּה וְצָפֹנָה וְתֵימָנָה וּמִזְרָחָה וּרְאֵה בְעֵינֶיךָ:  כִּי לֹא תַעֲבֹר, אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה". בהמשך מצווה הקב"ה למשה לבצע חפיפה מסודרת עם יהושע אשר הוא זה שישחרר את ארץ ישראל ויביא את שבטי ישראל לנחלתם (מה שנקרה טרגדיה שאפילו סופוקלס  מחבר טרגדיות יווני קדום, לא יכול היה להמציא).

[בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

2. משה חוזר ומחזק את בני ישראל לקיום המצוות ומזהיר אותם שלא יוסיפו מצוות משלהם מעבר למה שהקב"ה נתן להם. בנוסף אומר להם משה שכל העמים יעריצו את חוכמתם של ישראל כפי שכתוב "כִּי הִוא חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם, לְעֵינֵי הָעַמִּים:  אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּן, אֵת כָּל הַחֻקִּים הָאֵלֶּה, וְאָמְרוּ רַק עַם חָכָם וְנָבוֹן, הַגּוֹי הַגָּדוֹל הַזֶּה" ואכן (משפט קצת שחצני), לפסוק זה ישנם חיזוקים רבים שהרי אין ספק שליהודים היתה תרומה נכבדה מאד לכלל העולם (ראו את הכמות הגדולה של חתני פרס נובל לסוגיו (פיזיקה, כלכלה, ספרות וכו' וגם קצת לשלום???).

3. על משפט זה נאמר בגמרא שהכוונה לחוכמת האסטרונומיה. "אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יוחנן מנין שמצוה על האדם לחשב תקופות ומזלות? שנאמר: ושמרתם ועשיתם, כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים; איזו חכמה ובינה שהיא לעיני העמים? הוי אומר זה חישוב תקופות ומזלות". דוגמא לכך אנו מוצאים בחישוב הלוח העברי אשר הוגדר במאה הרביעית על ידי הלל השני. לוח זה אשר משלב בין שנת הירח לשנת השמש בדיוק של חלקיות דקות. בגמרא מוסבר מהו משך הזמן שבו הירח מקיף את כדור הארץ. מעניין, שבבדיקות סוכנות החלל האמריקאית (נאס"א) לגבי זמן סיבובו של הירח את כדור הארץ הגיעו להבדל של 2 אלפיות השניה !!!

4. משה מזהיר את בני ישראל מפני השגרה וקבלת הכל כמובן מאליו ומנבא על עם ישראל שלאחר שישבו מספר שנים בארץ ולאחר שישכחו את כל הניסים הם יעזבו את הקב"ה ויחלו לעבוד אלילים והקב"ה יעניש אותם ויפיץ אותם בכל העולם, אולם משה גם מבטיח להם שגם מתוך המצוקה בה יהיו הם יפנו בבקשה לעזרה אמיתית וכנה לקב"ה וימצאו אוזן קשבת "וּבִקַּשְׁתֶּם מִשָּׁם אֶת ה’ אֱלֹהֶיךָ, וּמָצָאתָ:  כִּי תִדְרְשֶׁנּוּ, בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ. בכל מקרה משה מייעץ לבני ישראל ללכת בדרכי ה' היות וכך יהיה להם טוב "וְשָׁמַרְתָּ אֶת חֻקָּיו וְאֶת מִצְו‍ֹתָיו, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם, אֲשֶׁר יִיטַב לְךָ, וּלְבָנֶיךָ אַחֲרֶיךָ וּלְמַעַן תַּאֲרִיךְ יָמִים עַל הָאֲדָמָה, אֲשֶׁר ה’ אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ כָּל הַיָּמִים".

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0,  שהועלתה על ידי LoggaWiggler לאתר flickr]

5. משה מכין שלוש ערים ("ערי מקלט") בעבר הירדן, אחת בכל שבט שנשאר בעבר הירדן המזרחי עבור אותם רוצחים אשר בטעות (בשגגה) הרגו אנשים. "אָז יַבְדִּיל מֹשֶׁה שָׁלֹשׁ עָרִים, בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, מִזְרְחָה, שָׁמֶשׁ. לָנֻס שָׁמָּה רוֹצֵחַ, אֲשֶׁר יִרְצַח אֶת רֵעֵהוּ בִּבְלִי דַעַת, וְהוּא לֹא שֹׂנֵא לוֹ, מִתְּמֹל שִׁלְשֹׁם וְנָס, אֶל אַחַת מִן הֶעָרִים הָאֵל וָחָי. אֶת בֶּצֶר בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ הַמִּישֹׁר, לָראוּבֵנִי; וְאֶת רָאמֹת בַּגִּלְעָד לַגָּדִי, וְאֶת גּוֹלָן בַּבָּשָׁן לַמְנַשִּׁי

6. משה חוזר ומזכיר לבני ישראל את עשרת הדברות אשר קיבלו במעמד הר סיני. בפרשה שלנו ישנם הבדלים קלים בין עשרת הדברות כפי שמתוארים בפרשת יתרו לבין המתואר בפרשתינו (על עשרת הדיברות ראה פרשת יתרו, ספר שמות)

7. הפסוק המפורסם ביותר נמצא בפרשתינו והוא "שְׁמַע, יִשְׂרָאֵל ה’ אֱלֹהֵינוּ, ה’ אֶחָד" (האותיות ע' וד' מודגשות במקור). פסוק זה ליווה את עם ישראל לדורותיו אף בשעותיו הקשות ביותר. יהודים שהובלו למוות בעקבות יהדותם מלמלו פסוק זה בשארית כוחם, כך גם כשהצוררים הנאצים שלחו את היהודים לתאי הגזים. כל זאת מכיון שפסוק זה מבטא את האמונה והידיעה של קבלת עול מלכותו של הקב"ה על ידי עם ישראל. בפרשת שמע אנו מוצאים את העיקרים: אהבת ה' בלב ובאופן מעשי, התחזקות בדרכי ה', הנחלת המסורת לבנים, לימוד התורה, מצוות התפילין, ומצוות מזוזה. "וְאָהַבְתָּ, אֵת ה’ אֱלֹהֶיךָ, בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ, וּבְכָל מְאֹדֶךָ. וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל לְבָבֶךָ.  וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ, וְדִבַּרְתָּ בָּם, בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ, וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ. וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת, עַל יָדֶךָ; וְהָיוּ לְטֹטָפֹת, בֵּין עֵינֶיךָ. וּכְתַבְתָּם עַל מְזֻזוֹת בֵּיתֶךָ, וּבִשְׁעָרֶיךָ"

8. פרשה זו אנו אומרים פעמיים ביום:בבוקר ובערב וכן בעת שאנו שוכבים לישון (קריאת שמע על המיטה). לפרשה זו ישנם זמנים מדויקים עד מתי מותר לאומרה בבוקר ועד מתי מותר לאומרה בערב. אחד הדברים הקשים להסבר הינו כיצד ניתן לאהוב את הקב"ה "ּבְכָל נַפְשְׁךָ" ועל כך הסיפור הבא: רבי עקיבא שהיה מגדולי ישראל בכל הזמנים היה בנוסף אחד ממנהיגי מרד בר-כוכבא (רבי עקיבא היה הישות הרוחנית וההלכתית של המרד). כשלבסוף תפסו אותו הרומאים הם הוציאו אותו להורג בצורה אכזרית ביותר. הם סרקו את בשרו במסרקות ברזל. במעמד זה שהיה זמן קריאת שמע אמר רבי עקיבא את קריאת שמע ותלמידיו ניסו להפסיקו "ואמרו לו תלמידיו עד כאן. אמר להם כל ימי הייתי מצטער על פסוק זה מתי יבוא לידי ואקיימנו, עכשיו שבא לידי לא אקיימנו?"

[משה רואה את הארץ שאליה לא יבוא... הצילום היא נחלת הכלל]

9. משה אומר לבני ישראל שהם נכנסים לארץ זבת חלב ודבש ואשר הכל מוכן להם: בורות מים חצובים, זיתים וכרמים, ערים ובתים בנויים וכו' "עָרִים גְּדֹלֹת וְטֹבֹת, אֲשֶׁר לֹא-בָנִיתָ.  וּבָתִּים מְלֵאִים כָּל-טוּב, אֲשֶׁר לֹא-מִלֵּאתָ, וּבֹרֹת חֲצוּבִים אֲשֶׁר לֹא-חָצַבְתָּ, כְּרָמִים וְזֵיתִים אֲשֶׁר לֹא-נָטָעְתָּ; וְאָכַלְתָּ, וְשָׂבָעְת"ָּ. וחוזר ואומר להם לא לזנוח את הקב"ה אלא לדבוק בתורת ישראל. " הִשָּׁמֶר לְךָ, פֶּן-תִּשְׁכַּח אֶת-ה’, אֲשֶׁר הוֹצִיאֲךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם, מִבֵּית עֲבָדִים".

10. אחד המוטיבים החשובים ביהדות הינו ההמשכיות והעברת הידע מדור לדור (מה שנקרא מסורת מבית אבא) וכך בלשון התורה "כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר, לֵאמֹר:  מָה הָעֵדֹת, וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר צִוָּה ה’ אֱלֹהֵינוּ, אֶתְכֶם.  וְאָמַרְתָּ לְבִנְךָ, עֲבָדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרָיִם; וַיֹּצִיאֵנוּ ה’ מִמִּצְרַיִם, בְּיָד חֲזָקָה. וַיִּתֵּן ה’ אוֹתֹת וּמֹפְתִים גְּדֹלִים וְרָעִים בְּמִצְרַיִם, בְּפַרְעֹה וּבְכָל בֵּיתוֹ לְעֵינֵינוּ.  וְאוֹתָנוּ, הוֹצִיא מִשָּׁם לְמַעַן, הָבִיא אֹתָנוּ, לָתֶת לָנוּ אֶת הָאָרֶץ, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֵינוּ.  וַיְצַוֵּנוּ ה’, לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל הַחֻקִּים הָאֵלֶּה, לְיִרְאָה, אֶת ה’ אֱלֹהֵינוּ לְטוֹב לָנוּ כָּל הַיָּמִים, לְחַיֹּתֵנוּ כְּהַיּוֹם הַזֶּה.  וּצְדָקָה, תִּהְיֶה לָּנוּ:  כִּי נִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל הַמִּצְוָה הַזֹּאת, לִפְנֵי ה’ אֱלֹהֵינוּ כַּאֲשֶׁר צִוָּנוּ."

11. בסוף הפרשה משה מצווה את בני ישראל שלאחר כניסתם לארץ חובה עליהם לגרש את יושבי הארץ, להשמיד ולנתץ את כל עבודת האלילים שלהם. (ללא בגץ וללא בצלם). בנוסף, משה מזהיר אותם מפני נשואי תערובת (התבוללות) ואומר שהתבוללות זו תביא כליה על העם היהודי. אומר להם משה "הַחֲרֵם תַּחֲרִים אֹתָם, לֹא תִכְרֹת לָהֶם בְּרִית וְלֹא תְחָנֵּם" על הביטוי לא תחנם ישנן שתי פרשנויות: הראשונה, לא לתת להם חנינה והשניה לא לתת להם אפשרות מגורים (מלשון חניה) בארץ וזאת בכדי למנוע התבוללות היות והמגורים והנישואים יחד יגרמו לכך שנזנח את יהדותינו.

"אמרי אמיר

1. "אֶעְבְּרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה וְהַלְּבָנוֹן" (ג', כ"ה) - לכאורה הרי ברור מאליו שאם משה יעבור בארץ יראה אותה? ברם, צריך אדם לבקש תמיד כי יראה לו ה' יתברך את הטוב שבכל דבר ודבר, לפיכך בקש משה רבינו "ואראה את הארץ הטובה" שאראה רק בצד הטוב של ארץ ישראל. כך עלינו ללמוד מדבריו של משה רבינו, שתמיד נראה את הצד הטוב והחיובי שבכל איש ובכל דבר (אהל תורה).

2. "וַיִּתְעַבֵּר ה' בִּי לְמַעַנְכֶם וְלֹא שָׁמַע אֵלָי וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלַי רַב לָךְ אַל תּוֹסֶף דַּבֵּר אֵלַי עוֹד בַּדָּבָר הַזֶּה" (ג' כ"ו) - מובא בזוהר שכל אדם הוקצב לו כמה עליו לדבר במשך כך ימי חייו וכשהוא מרבה לדבר, אזי מקרב את מתתו. לכן אמר קהלת "אל תהי סכל, למה תמות בלא עיתך?" כי הסכל מרבה דברים ויצטרך למות קודם זמנו. ולכן נאמר "אל תוסף" כי על ידי זה תקרב את מיתתך (רי"ש נתנזון). על זה נאמר אמור מעט ועשה הרבה.

[בתמונה: פרדריק ונצל, משה, המאה ה-19. התמונה היא נחלת הכלל]

[לקובץ המאמרים על פרשת ואתחנן, לחצו כאן]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *