גרשון הכהן: חרדת החורבן של יצחק שדה

תקציר: אם נתרגם את דברי יצחק שדה למציאות ימינו שלנו, יצרנו מערכת שמונעת את צמיחתם של מנהיגים. אם תרצו, ברית המנהלים הטכנאים נוסח הארוורד, ברית 'נהגי הקטר המצטיינים', חיסלה את המנהיגים היזמים, פורצי הגדר; וכיוון ש'אין ארוחות חינם', המחירים גבוהים, והם צפויים עוד להתעצם!

"כשטרומפלדור נהרג, נולד אחריו יצחק שדה…"

עודכן ב- 23 ביולי 2026

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. 

בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

מאמר זה ראה אור לראשונה באתר 929, והוא מופיע פה באישורם ובאישור המחבר.

* * *

אחד האנשים המופלאים בסיפור גאולת ישראל הוא האלוף יצחק שדה (לנדוברג, 'הזקן') (1952-1890): ממנהיגי גדוד העבודה וחבר מחתרת 'הקיבוץ', ממפקדי ארגון "ההגנה", ממייסדי הפלמ"ח ומפקדו הראשון. איש נדיר, ששילב עבודת כפיים עם הגות פילוסופית ושיעור קומה רוחני יוצא דופן.

סמוך למותו כתב יצחק שדה את הטקסט הבא, כביקורת על צעדי דוד בן גוריון, כמו פירוק הפלמ"ח וצעדים אחרים:

"… בלי ניצחון ציוני מלא, במצב של מיעוט בארץ הזאת – גלות תהיה כאן; וקיומנו יהיה תלוי בנס ובחסד, על אף ההישגים המשקיים, התרבותיים, וגם החינוכיים-הצבאיים. לכל היותר, יוכלו כל הדברים האלה להביאנו למצדה חדשה גדולה, יותר וגם יקרה יותר, כי זאת תהיה מצדה אחרונה. ולא יהיה עוד בשביל מי, כי אחריה – לא מאומה. הסוף לכל התקוות":

הטקסט מביע, לא רק כאב על פירוק ארגון חשוב שהיה ממקימיו, אלא ביטוי לתפיסה שתם עידן ההתנדבות, בשאיפה להבטחה למדינה בת קיימא שמתנהלת על מסילה יציבה.

הוא הבין שהמדינה 'עוברת פאזה' מיוזמה וחלוציות למיסוד; ומנהיגיה הופכים מיזמים, למעין 'נהגי קטר', שכל שהם יודעים זה למקסם את נסיעתה של הרכבת על המסילה, אך מאבדים את ההבנה ואת היכולת ששינויי המציאות מחייבים כל העת מנהיגות, שיודעת גם לסלול מסילות חדשות.

[להרחבת המושג: 'מעבר פאזה', לחצו כאן]

שדה תפס את גודל שבריריות המדינה הזו ואת החובה לקיים אותה בתודעת חירום מתמדת:

"לעזרת העם. להיות חלוץ בכל המובנים. לא רק ראשונים בשורה, אלא גם ראשונים להבנה ולהכרה. לפני שנתגבר על מישהו מבחוץ, יש להתגבר על השאננות מבית. יש להסביר לכל; שכיום, עוד בגלות אנחנו אף על פי שבארץ ישראל אנו יושבים, ורק יהודים רבים מאוד יוכלו לעשות את הארץ הזאת לארץ-ישראל…"

על הכל להבין כי בלי ניצחון ציוני מלא, במצב של מיעוט בארץ הזאת – גלות תהיה כאן; וקיומנו יהיה תלוי בנס ובחסד, על אף ההישגים המשקיים, התרבותיים, וגם החינוכיים-הצבאיים. לכל היותר, יוכלו כל הדברים האלה להביאנו למצדה חדשה גדולה, יותר וגם יקרה יותר, כי זאת תהיה מצדה אחרונה. ולא יהיה עוד בשביל מי, כי אחריה – לא מאומה. הסוף לכל התקוות"

(פורסם "מן העזבון" אחרי פטירתו של יצחק שדה, בספטמבר 1962)

הביטוי המעשי של 'להיות חלוץ' – טוען שדה – בא לידי ביטוי, לא רק בהתנדבות להוביל בהתיישבות ובלחימה; אלא גם ביכולת להיות ראשון בניתוח ובהבנת מציאות משתנה. הוא צריך להיות הראשון להבין שנוצר פער רלוונטיות בהבנת המציאות; להוביל באבחון ובהכרת ההיסט, וביכולת הזעקה המתחייבת ממנו, לדרוש היערכות מתאימה למול האיומים החדשים. זו חלוציות מנהיגותית, שמגלמת את החובה לראות את הנולד בעודו הולך ונולד הולך ומתהווה.

אם נתרגם את דברי יצחק שדה למציאות ימינו שלנו, יצרנו מערכת שמונעת את צמיחתם של מנהיגים. אם תרצו, ברית המנהלים הטכנאים נוסח הארוורד, ברית נהגי הקטר המצטיינים, חיסלה את המנהיגים היזמים, פורצי הגדר; וכיוון שאין ארוחות חינם, המחירים גבוהים, והם צפויים עוד להתעצם!

שדה רואה בכך סכנה קיומית ממש. סכנה מוחשית לחורבן בית שלישי – מצב שאסור בכל דרך להגיע אליו, כי זה עלול להיות סופן של כל התקוות לקוממיות יהודית.

[לקובץ המאמרים בנושא חורבן, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'קרן וקסנר' והשפעתה על תודעת הבכירים בישראל, לחצו כאן] [לריכוז המאמרים: 'הכל על מנהיגות']

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים בנושא חורבן;
• הרחבת המושג: 'מעבר פאזה'.
• אוסף המאמרים על 'קרן וקסנר', והשפעתה על תודעת הבכירים בישראל.
• אוסף המאמרים: 'הכל על מנהיגות'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2018), חורבן והתפוררות באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 20/7/18.
• פנחס יחזקאלי (2016), נקודת מפנה – מעבר פאזה – התפנית בעלילה!, ייצור ידע, 16/5/21.
• פנחס יחזקאלי, שרית משיח (2017), הכל על מנהיגות, ייצור ידע, 23/9/17.