[התמונה המקורית היא צילום מסך]
[לאוסף המאמרים על מערכות יירוט והגנה, לחצו כאן]
אלי בר און הוא כלכלן המתמחה בניתוח מערכות וחקר ביצועים.
* * *
בליל ה- 22 באפריל 2021, טיל ששוגר מסוריה התפוצץ באזור דימונה, לאחר תקיפה ליד דמשק שסוריה ייחסה לישראל. צה"ל הודה כי ניסיון היירוט שלו נכשל; ורק במזל הוא לא פגע בשום מטרה. אחרת, היינו היום במציאות חדשה...
הדי הפיצוצים נשמעו עד אזור ירושלים. צה"ל פרסם הערכה שהטיל לא נועד לפגוע בכור בדימונה, וגם לא כוון לאזור (ראו הכתבה למטה). על הודעות דובר צה"ל בשנים האחרונות קשה לסמוך... נקווה!
מה ניתן ללמוד מהכישלון ביירוט של הטיל הסורי?
[לכתבה המלאה ב'הארץ', לחצו כאן]
חשוב לדעת כי עדיין בעולם אין הגנה טובה נגד רקטות וטילים כבדים, עוצמתיים וארוכי טווח; וזה אחד הנושאים החשובים ביותר לביטחון ישראל, בעת הזו
חוסר ההבנה של התחום הזה גורם להדיוטות - בציבור ובתקשורת - לעלוז כאשר מיירטים רקטת גראד קלה שמשוגרת מעזה; ולדמות שאנו מוגנים גם בעת מלחמה וגם מטילים כבדים. אין טעות גדולה מזו!
יש לדעת כי יירוט של טילים הוא הליך מורכב מאוד טכנולוגית וגם יקר. מעט מאוד אנשים מכירים היטב תחום זה לעומק. השיח הציבורי סובל מאינטרסנטיות של גורמים מסוימים; שמבקשים להגן על מקום התעסוקה שלהם או על הארגון אותו הם מייצגים; ומציגים חצאי אמיתות, שבמקרים רבים גרועים משקר.
[התמונה היא צילום מסך]
הנה מספר עקרונות להטמעה...
1. יירוט של טיל במרחק ובגובה רב מהמטרה מחייב מערכת כבדה ויקרה, מכמ"ים גדולי וטילים מיירטים גדולים, מהירים ויקרים מאוד. זו לא מערכת כיפת ברזל ה "מוכרת", מערכת שהטיל המיירט שלה קל משקל, קטן וזול יחסית ולכן בהגדרה זה טיל מיירט קצר טווח ואיטי יחסית.
2. הסיכוי ליירט טיל ארוך טווח כנ"ל, באמצעות טיל מיירט אחד - גם מיירט יקר ומשוכלל - רחוק מאוד מהוודאות של ה- 100 אחוז.
3. גם בקרבת המטרה, טיל מיירט איטי יתקשה מאוד ליירט טיל תוקף מהיר ממנו. לעיתים זה אפשרי אך הסיכוי ליירוט מוצלח קטן יחסית, לא ניתן לבנות על היכולת הזו.
4. המשמעות הטכנולוגית היא, כי אין עדיין בעולם הגנה טובה נגד טילים כבדים מהירים ומדויקים; ומומלץ לא להאמין למי שיספרו לכם שיש הגנה יעילה כזו.
