[בתמונה: יחיא סינואר. דוגמה ממקומותינו לעריצות החלש היא האופן שבו חמאס מתעלל בישראל, בצבאה ובמנהיגיה בעשור האחרון, למרות הפרשי היכולות ביניהם; כשהוא משחק להפליא על האינטרס הישראלי לשמור את הפיצול במחנה הפלסטיני... מקור התמונה: התקשורת הפלסטינית]
ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.
* * *
כחודשיים מרגע כניסתו לתפקיד, ביצע ממשל ביידן תפנית מהותית במדיניות ארצו בזירה הבינלאומית, וחזר למשא ומתן עם איראן, על חשבון מדיניות הפעלת הכוח של הנשיא הקודם, דונלד טראמפ; ועל חשבון הבריתות ההיסטוריות שלו עם הגוש הסוני ועם ישראל. דומה שהאיראנים מכתיבים עתה, במידה רבה את כללי המשחק.
התופעה הזו - שבה דווקא הצד החלש מכתיב את הכללים - קרויה במדעי המדינה: עריצות החלש.
עריצות החלש (Tyranny of the weak) הוא מושג חדש יחסית במדעי המדינה. נגדיר אותו כך: מצב פרדוקסלי, שבו דווקא החלש והפגיע מצליח להכתיב לרוב את כללי המשחק.
[להרחבת המושג 'פרדוקס', לחצו כאן]
[התמונה המקורית מתוך התקשורת הפלסטינית. הכרזה: 'ייצור ידע']
הפעם הראשונה שבו נתקלתי אני במושג הזה הייתה בשימוש שעשה ההיסטוריון האמריקני צ'רלס ק' ארמסטרונג (Charles K. Armstrong) מאוניברסיטת קולומביה, במושג הזה, בספרו "עריצות החלשים: צפון קוריאה והעולם, 1950–1992" (Tyranny of the Weak: North Korea and the World, 1950–1992 Studies of the Weatherhead East Asian Institute, Columbia), שראה אור באוקטובר 2015 (ראו תמונת כריכה משמאל למטה).
ארמסטרונג מראה כיצד, מהפלישה שהחלה את מלחמת קוריאה ביוני 1950 ועד קריסת ברית המועצות בשנת 1991, למרות חולשתה האובייקטיבית, הצליחה צפון קוריאה להכתיב את הכללים למעצמות גדולות וחזקות ממנה, בחלק גדול מההיסטוריה שלה.
תפיסת עולם זו נוצרה בכור ההיתוך של מלחמת קוריאה והמלחמה הקרה; ועדיין דומיננטית ומצליחה ביחסי צפון קוריאה והעולם שמחוץ לה, במאה העשרים ואחת.
דוגמה נוספת ממקומותינו היא האופן שבו חמאס מתעלל בישראל, בצבאה ובמנהיגיה בעשור האחרון, למרות הפרשי היכולות ביניהם; כשהוא משחק להפליא על האינטרס הישראלי לשמור את הפיצול במחנה הפלסטיני.
