פנחס יחזקאלי: השפעת תורות המורכבות על האידיאולוגיה הנאצית

[בתמונה למעלה: אדולף היטלר. הקפדה בתמונות על הויזואליזציה של העוצמה]

[בתמונה למעלה: אדולף היטלר. הקפדה בתמונות על הויזואליזציה של העוצמה]

תנועות מהפכניות - כמו הנציונאל סוציאליזם - היו מעצם טיבן קשובות לתיאוריות מהפכניות אחרות בתחומים שונים, ומצאו עניין רב בפיתוחים הראשוניים של תורות המורכבות, אם כי כדרכם של הנאצים, הם לקחו רעיונות פילוסופיים עמוקים, ועשו בהם שימוש שטחי לצורכי הבניית האידאולוגיה שלהם, בלי ניסיון אמיתי להבין אותו לעומק...

[לקובץ המאמרים באתר, 'ייצור ידע' בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'הגישה הגאוגרפית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על דמוגרפיה, לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 9 במאי 2022

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר 'ייצור ידע'.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 היו עידן של משבר עצום ושינוי רבתי, ותקופות כאלה מולידות רעיונות מהפכניים, כאלה צמחו בתחום תורת המדינה, וגם בתחום תורות המורכבות.

האם היה קשר ביניהם? האם הפשיזם והנציונאל סוציאליזם, לצורך העניין, הושפעו מתורת המערכות המורכבות?

קשר כזה אכן ניתן לזיהוי. תנועות מהפכניות אלה היו מעצם טיבן קשובות לתיאוריות מהפכניות בתחומים שונים, ומצאו עניין רב בפיתוחים הראשוניים של תורות המורכבות, אם כי כדרכם של הנאצים, הם לקחו רעיונות פילוסופיים עמוקים, ועשו בהם שימוש שטחי לצורכי הבניית האידאולוגיה שלהם, בלי ניסיון אמתי להבין אותו לעומק.

[להרחבה על 'מורכבות', לחצו כאן]  [להרחבה על 'תורת המערכות המורכבות', לחצו כאן]

הבנת משמעות העוצמה, ככוח שמניע מערכות

[בתמונה: כריכת הספר: 'האנטומיה של הפשיזם' לרוברט פקסטון, שראה אור ב- 2009 בהוצאת ידיעות ספרים. אנו מאמינים שאנחנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

העיקרון הבסיסי שאומץ ע"י האידאולוגיה הנאצית היה הבנת הקונספט של העוצמה ככוח שמניע מערכות, וההבנה שמערכות נתונות למאבק עוצמה דינאמי, בלתי פוסק. כיוון שכך, מתחייבת השגת עוצמה טוטלית מחד גיסא; והקרסת כל אפשרות של גורם אחר לצבור עוצמה כזו, מאידך גיסא.

זו הסיבה שאדולף היטלר נמנע ככל יכולתו לתת למפלגות פשיסטיות שקמו במדינות הכבושות שליטה על מוקדי הכוח, והשתדל לגמד אותן ככל האפשר פן יצברו כוח. ההיסטוריון האמריקני, רוברט א' פקסטון כתב בספרו: האנטומיה של הפשיזם (The Anatomy of Fascism; ראו כריכת הספר משמאל) כי "התפקיד העיקרי שהועיד היטלר לפשיסטים שצמחו במדינות הכבושות, היה לגייס מתנדבים מקומיים לקפוא ולמות בחזית הרוסית..." (פקסטון, 2006, ע' 179). הוא עשה כן גם במדינות הלוויין שנותרו עצמאיות.

[בתמונה משמאל: כריכת הספר: 'האנטומיה של הפשיזם' לרוברט פקסטון, שראה אור ב- 2009 בהוצאת ידיעות ספרים. אנו מאמינים שאנחנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

כל ההתנהגות הפומבית של אדולף היטלר, העצרות ההמוניות, התמונות והסרטים היו למשל כלי במאמץ מקיף ורב ממדים לייצר עוצמה נתפסת, רבת ממדים, אצל הצופים והמשתתפים כאחד (ראו למשל את התמונה שבתחילת המאמר, וגם את זו שלמטה:

[לריכוז המאמרים על 'עוצמה', לחצו כאן] 

[בתמונה: העצרות של המפלגה הנציונל סוציאליסטית בנירנברג - מצג של עוצמה מוחצנת עבור המשתתפים והצופים כאחד. התמונה היא נחלת הכלל]

[בתמונה: העצרות של המפלגה הנציונל סוציאליסטית בנירנברג - מצג של עוצמה מוחצנת עבור המשתתפים והצופים כאחד. התמונה היא נחלת הכלל]

הבנת האפקט המרסן והמחליש של המוסר על היכולת לצבור עוצמה

פועל יוצא מכך, שעוצמה מניעה מערכות, היא שהסוגיות מוסריות אינן רלוונטיות במערכת הבין לאומית, כיוון שהן מהוות נטל על יכולת צבירת העוצמה. ככל שאתה מתנהג במוסריות רבה יותר, יכולתך להפעיל עוצמה מצטמצמת! הגישה הזו מתמצית באמירתו של אדולף היטלר, שמהמנצח לא דורשים הסברים... (ראו כרזה למטה).

גם התובנה הזו יושמה בצורה הקיצונית ביותר שלה: אם המוסר מחליש את היכולת לצבור עוצמה, ואם הניצחון הוא חזות הכל, אזי נכון לוותר על המוסר לחלוטין! מכאן, שכל הדרכים ראויות על מנת למקסם עוצמה לכן גם אופיינה עלייתם של הנאצים למוקדי הכוח המדינתיים והעולמיים בשימוש רב בעוצמה מדומה, עורמה ותחבולה, תוך התעלמות מוחלטת מסוגיות מוסריות:

  • באופן שבו אדולף היטלר ביסס את עוצמתו בתוך התנועה הנאצית;
  • באופן שבו התנועה הנאצית חתרה לשליטה מוחלטת ברייך השלישי;
  • בתפיסה של שני עמים הנאבקים על הדומיננטיות בעולם: האומה הגרמנית, מול "היהדות הבינלאומית" השולטת על מוקדי הכוח וקבלת ההחלטות...
  • בהבנה שהסכמים בינלאומיים הינם רק צילום של מאזן עוצמה זמני; והם ממילא מאבדים את תוקפם כשממאזן העוצמה משתנה.
  • באופן שבו המדינה הגרמנית הפעילה את עוצמתה בזירה הבינלאומית.
האם הסוגיה הזו הובנה נכון על ידי הנציונאל סוציאליסטים? לצערנו כן.

[להרחבה על מוסר וצביעות ביחסים בין לאומיים, לחצו כאן] [לריכוז המאמרים על 'עורמה', לחצו כאן] [להרחבה על 'תחבולה', לחצו כאן]

[בכרזה: אדולף היטלר - מהמנצח לא דורשים הסברים... התמונה היא נחלת הכלל. הכרזה: ייצור ידע]

[בכרזה: אדולף היטלר - מהמנצח לא דורשים הסברים... התמונה היא נחלת הכלל. הכרזה: ייצור ידע]

הבנת האפקט המנוון של האנטרופיה על מערכת מורכבת

אנטרופיה (Entropy) הוא מושג הנמצא בשימוש בדיסציפלינות שונות, כמו: פיסיקה, כימיה, ביולוגיה, תרמודינאמיקה (עיקר פרסומו בחוק השני של התרמודינאמיקה), ומכל אלה, הועבר לתורת הניהול. אין אחידות בשימוש במושג זה, עובדה היוצרת, לעתים, בעיה של חוסר הבנה וחוסר הסכמה, על השימושים השונים בו בין אנשי הדיסציפלינות השונות. במשמעותה המקורית, אנטרופיה היא התפרקות. היא מבטאת את נטייתו הסטטיסטית של הטבע לאי סדר, ואת נטייתן של מערכות מורכבות להיפגם. זוהי "נטייתו של הטבע להשחית את המאורגן ולהרוס כל מה שהוא בעל משמעות" (וינר, 1964, עמ' 27, 16-12).

[לריכוז המאמרים על 'אנטרופיה', לחצו כאן]  [להרחבה על 'מערכת מורכבת', לחצו כאן]

[מקור תמונתו של רוברט פקסטון: The American Academy in Berlin. אנו מאמינים שאנחנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

המנהיגים הפשיסטים והנאצים הבינו זאת היטב, וחששו מאוד מהתנוונות מפלגותיהם והרוח שהן מייצגות, ויצירת רפיון בשורות חבריהם. כדי למנוע ניוון עמלו כל העת בשני כיוונים משלימים (פקסטון, 2006, ע' 263-230; ראו תמונה משמאל):

  • סילוק גורמים מנוונים;
  • יצירת תנופה מתמשכת של "מהפכה מתמדת". הצורך הזה יצר התמכרות להסלמה גוברת והולכת של אתגרים נועזים יותר ויותר.

[מקור תמונתו של רוברט פקסטון, משמאל: The American Academy in Berlin. אנו מאמינים שאנחנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

הצורך האובססיבי הזה ב"שימור התנופה" ויצירת דחפים נוספים להקצנה הוא שהביא לבסוף על פי ההיסטוריון רוברט א' פקסטון להרס עצמי: "נראה כי סוגי הפשיזם שאנו מכירים נידונו מראש להרוס את עצמם בדהרתם הפרועה ואחוזת הטירוף להשים את "היחס המיוחד עם ההיסטוריה" שהבטיחו לעמיהם...

על מי התבססו הנאצים בגיבוש ההבנות הללו?

לצורך ביסוס ההבנות הללו, עשו הנאצים שימוש בכתביהם של הוגי דעות, גרמנים ואיטלקים, כמו:

פרידריך וילהלם ניטשה (1900-1844)

פרידריך וילהלם ניטשה (1900-1844) [תמונתו של ניטשה משמאל היא נחלת הכלל]

הגרמני, פרידריך וילהלם ניטשה (Nietzsche; 1900-1844) סיפק להם תובנות, מבולבלות משהו, על חשיבות העוצמה ככוח מניע:

ניטשה טען כי קיימות שתי מערכות שונות של מוסר: מוסר אדונים ומוסר עבדים:

  • מוסר האדונים הוא מוסר של עוצמה.
  • מוסר העבדים מתחיל מחולשה ומפחד.

[תמונתו של ניטשה משמאל היא נחלת הכלל]

מכיוון שיש יותר עבדים מאדונים, המוסר השולט בחברה על פי ניטשה הוא מוסר עבדים. על כן, רצונם של "האדונים" לעוצמה יוביל למרד במוסר הנוכחי ויצירת מוסר חדש ושונה.

וילפרדו פארטו (1923-1848)

וילפרדו פארטו (1923-1848) [תמונתו של פארטו משמאל נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי יוצר לא ידוע. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

מהכלכלן האיטלקי, וילפרדו פארטו (Pareto) (1923-1848) גייסו הנאצים לצורכיהם את עקרון פארטו שלו, הידוע גם בשם כלל 80-20.

כלל זה גורס כי בתופעות רבות, 80% מהפעילות מקורם ב-20% מהגורמים הפעילים.

[תמונתו של פארטו משמאל נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי יוצר לא ידוע. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

הכלל מאפשר הבחנה בין הגורמים העיקריים (המהווים 20% מכלל הגורמים) לגורמים הטפלים (יתר 80% מהגורמים). כך למשל, ציין פארטו, כ-80% מהעושר באיטליה נמצאים בבעלות כ-20% מהאוכלוסייה.

משם הוא פיתח את התיאוריות על חשיבותן של האליטות להתפתחותם של עמים. משמע, האליטות מרכזות בידן את עוצמתו של עם. על כן, הכחדת האליטות הללו הן הדרך המהירה לשעבודו ולנטילת חיותו.

אוסוואלד שפנגלר (1936-1880)

אוסוואלד שפנגלר (1936-1880) [תמונתו של אוסוואלד שפנגלר נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Bundesarchiv, Bild 183-R06610. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0 de]

הוגה הדעות הגרמני, אוסוואלד שפנגלר (Oswald Spengler) ראה בדמוגרפיה את המפתח לצבירת עוצמה או לחלופין, לנטילת העוצמה של אומה.

[תמונתו של אוסוואלד שפנגלר נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Bundesarchiv, Bild 183-R06610. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0 de]

הוא הטיף לשנות את מאזן העוצמה בגרמניה, להרוס את רפובליקת ויימר (הדמוקרטיה הגרמנית שנוסדה על חורבות האימפריה כחלק מתנאי מלחמת העולם הראשונה), ולהחליפה בשלטון אריסטוקרטי צבאי-תעשייתי, בדרך של פעילות מהפכנית אלימה (עוד על שפנגל ראו בתת הפרק הבא).

הניסיון להבטיח את העוצמה הגרמנית לדורות

[בתמונה למעלה: כריכת ספרו של ספרו של אוסוואלד שפנגלר (Oswald Spengler), 'שקיעת המערב' (בגרמנית: Der Untergang des Abendlandes). אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן] שקיעת המערב, כרך שני, 1922

השפעה עצומה עשה על הנאצים, בתחום זה, ספרו של שפנגלר (ראה למעלה), "שקיעת המערב" (בגרמנית: "Der Untergang des Abendlandes"), שיצא בשני כרכים, ב-1918 וב-1922 (ראו כריכה משמאל). בניגוד לדעה המקובלת בזמנו, לפיה כל תרבות מקיימת תהליך רציף של התפתחות במגמה של שיפור, בכל תחומי החיים האישיים והחברתיים, העלה שפנגלר את הרעיון ולפיו כל תרבות מקיימת תהליך מחזורי של צמיחה והתפתחות, ולאחריו נסיגה ושקיעה (היום ברור לנו שהדבר נכון לכל מערכת מורכבת!).

[בתמונה למעלה: כריכת ספרו של ספרו של אוסוואלד שפנגלר (Oswald Spengler), 'שקיעת המערב' (בגרמנית: Der Untergang des Abendlandes). אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

הסיבה העיקרית שמנה לכך שפנגלר הייתה הדמוגרפיה (גישה זו קרויה במדע המדינה "הגישה הגאוגרפית ביחסים בינלאומיים"). משמע, על מנת שגרמניה תבטיח את עוצמתה לדורות, עליה לפעול בשני מישורים:

  • מחד גיסא, להגדיל את הפריון: הנאצים עשו ניסיונות רבי היקף ויוצאי דופן לעודד הולדת ילדים, גם במחיר ערכי המשפחה. אנשי הס"ס למשל, קיבלו לגיטימציה להחזיק פילגשים וללדת ילדים מחוץ לנישואין, וכל המרבה, הרי זה משובח...
  • מאידך גיסא, להקטין ולהקריס את הפריון של היריבים ולדלדל אותם מבחינה דמוגרפית: זה הרעיון שהוביל לבסוף להשמדה מתועשת ואפקטיבית של יהדות אירופה. עד כמה הייתה אפקטיבית ההשמדה הזו אנו יכולים להיווכח יום יום, בניסיון שלנו להפוך את ישראל לעובדה בלתי ניתנת למחיקה. חישבו על הפוטנציאל הדמוגרפי שהיה עומד לרשותה של ישראל אילו ההשמדה הזו לא הייתה מתבצעת, ותבינו את משמעותו של המושג עוצמה.

תפיסה זו הביאה גם להבנה, שהדרך להשמדת אומה עוברת דרך השמדת האליטות שלה (המנהיגים והמעמדות המשכילים), שמרכזות את העוצמה. לצורך כך פותח ה"איינזצגרופן" - כוחות משימה מיוחדים של "המשרד הראשי לביטחון הרייך" בראשות ריינהארד היידריך, יד ימינו של היינריך הימלר, שמטרתו הייתה - בנוסף להשמדה הסיטונית של יהודים - לחסל את האליטה הפולנית ולהרוס בדרך זו את פולין כמדינה מתפקדת (פולין הייתה אמורה להפוך לשטח גרמני, ואזרחיה לעבדים).

[בתמונה: היינריך הימלר בביקור במחנה ריכוז. התמונה היא נחלת הכלל]

[בתמונה: היינריך הימלר בביקור במחנה ריכוז. התמונה היא נחלת הכלל]

מה החטיאו הנאצים בתורות המורכבות ובמאבק העוצמה?

הנאצים שילמו לבסוף את מחיר השטחיות וחוסר ההתעמקות בתורות המורכבות. אחת האובססיות של אדולף היטלר הייתה הצורך להשלים את החזון עוד בימי חייו. הבעיה היא ש"אין ארוחות חינם". ברוכים הבאים להיגיון הפרדוקסלי של מערכת מורכבת: בגלל הכוחות המנוגדים הפועלים בתוך מערכת מורכבת, ובשל נטייתה הבלתי פוסקת לחתור לשווי משקל (אליו לא תגיע מעולם), מערכת מורכבת מועדת לתהפוכות: לא יתכן כי דרך פעולה מסוימת תימשך עד אין סוף. תמיד תהיה קיימת נטייה שהפעולה תהפוך להיפוכה, אלא אם כן יתבטל ההיגיון המערכתי כולו כולו בשל שינוי הנסיבות. ככל שצבירת העוצמה תהיה מהירה מידי, כך גדלים הסיכויים לקריסה מהירה, בהתאמה.

[לקובץ המאמרים באתר, 'ייצור ידע' בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'הגישה הגאוגרפית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על דמוגרפיה, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא דווח לנו!

מקורות

2 thoughts on “פנחס יחזקאלי: השפעת תורות המורכבות על האידיאולוגיה הנאצית

  1. Pingback: דמוגרפיה באתר ייצור ידע - ייצור ידע

  2. Pingback: שואה ומלחמה: מלחמת העולם השנייה באתר ייצור ידע - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.