פנחס יחזקאלי: אנטרופיה – שום דבר לא נשאר כשהיה…

תקציר: במשמעותה המקורית, אנטרופיה היא התפרקות. היא מבטאת את נטייתו הסטטיסטית של הטבע לאי סדר, ואת נטייתן של מערכות מורכבות להזדקן ולהיפגם. בלשונו של המתמטיקאי האמריקני, מייסד הקיברנטיקהנורברט וינר, זוהי "נטייתו של הטבע להשחית את המאורגן ולהרוס כל מה שהוא בעל משמעות"...

[בתמונה: אנטרופיה - שום דבר לא נשאר כשהיה... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי themevnack לאתר Pixabay]

במשמעותה המקורית, אנטרופיה היא התפרקות. היא מבטאת את נטייתו הסטטיסטית של הטבע לאי סדר, ואת נטייתן של מערכות מורכבות להזדקן ולהיפגם. בלשונו של המתמטיקאי האמריקני, מייסד הקיברנטיקה, נורברט וינר, זוהי "נטייתו של הטבע להשחית את המאורגן ולהרוס כל מה שהוא בעל משמעות"...

[לאוסף המאמרים על סוציו-אנטרופיה: אנטרופיה בגרסת המערכות המורכבות, לחצו כאן]

עודכן ב- 17 באוגוסט 2022

"גם לתפלות - תפרחת ושלכת. גם ליבולים מגיע יום אחרון." (אברהם שלונסקי)

[בתמונה: דימוי האנטרופיה למילוי בשפופרת, שסופו להתכלות... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי 472301 לאתר Pixabay]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

אנטרופיה (Entropy) הוא מושג הנמצא בשימוש בדיסציפלינות שונות, כמו: פיסיקה, כימיה, ביולוגיה, תרמו-דינמיקה (עיקר פרסומו בחוק השני של התרמו-דינמיקה), ומכל אלה, הועבר לתורת המערכות המורכבות, שעושה בו שימוש שונה (כדי להבדיל, אנו מכנים אותו סוציו אנטרופיה או אנטרופיה חברתית).

כיוון שאין אחידות בשימוש במושג זה, נוצרת לעתים, בעיה של חוסר הבנה וחוסר הסכמה, על השימושים השונים בו בין אנשי הדיסציפלינות השונות. מאמר זה מוקדש לשימוש המקורי במושג.

במשמעותה המקורית, אנטרופיה היא התפרקות. היא מבטאת את נטייתו הסטטיסטית של הטבע לאי סדר, ואת נטייתן של מערכות מורכבות להזדקן ולהיפגם.

בלשונו של המתמטיקאי האמריקני, מייסד הקיברנטיקהנורברט וינר, זוהי "נטייתו של הטבע להשחית את המאורגן ולהרוס כל מה שהוא בעל משמעות" (וינר, 1964, עמ' 27, 16-12; ראו כריכה משמאל למטה).

[להרחבה על 'תורת המערכות המורכבות', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על סוציו-אנטרופיה: אנטרופיה בגרסת המערכות המורכבות, לחצו כאן] [להרחבה על 'מערכת מורכבת', לחצו כאן] [להרחבה בנושא: ה'קיברנטיקה', לחצו כאן]

בכרזה: במשמעותה המקורית, אנטרופיה היא התפרקות. היא מבטאת את נטייתו הסטטיסטית של הטבע לאי סדר, ואת נטייתן של מערכות מורכבות להזדקן ולהיפגם. בלשונו של המתמטיקאי האמריקני, מייסד הקיברנטיקה, נורברט וינר, זוהי "נטייתו של הטבע להשחית את המאורגן ולהרוס כל מה שהוא בעל משמעות" (וינר, 1964, עמ' 27, 16-12) [תמונתו של נורברט וינר מימין נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Konrad Jacobs. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0. הכרזה: ייצור ידע]

[תמונתו של נורברט וינר מימין נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Konrad Jacobs. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0. הכרזה: ייצור ידע]

[בתמונה משמאל: כריכת ספרו של נורברט וינר: אנשים ומוחות-מכונה (הקיברנטיקה והחברה), שראה אור בעברית בשנת 1964, בהוצאת ספריית הפועלים. אנו מאמינים שאנחנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

[בתמונה משמאל: כריכת ספרו של נורברט וינר: אנשים ומוחות-מכונה (הקיברנטיקה והחברה), שראה אור בעברית בשנת 1964, בהוצאת ספריית הפועלים. אנו מאמינים שאנחנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

אנטרופיה בשירה העברית

[התמונה של אברהם שלונסקי, משמאל, ברשות הציבור. הועלתה לויקיפדיה ע"י PINN HANS]

אין שיר - כמו 'יום אחרון' לאחד מנפילי השירה העברית, אברהם שלונסקי (ראו תמונה משמאל) - הממחיש את משמעותה של האנטרופיה...

שימו לב למילים:

גם לתפילות - תפרחת ושלכת; ויום אחרון שמט את כל כתריו.

כל השתיקות חזרו היום אליך, כשוב יונה באין עלה טרף. 

ונוכריה השמש המשכמת. וסהר קר מקשיח ונפחת.  וכה הומך, וכה צפד מקמט, כל שתימר ושהיה אחד. 

כל עיתותי - תשבורת יום וליל. כל מילותי היו לי לזרות.  ולא אדע: מגודש יבולייך, מה להבר, שדי, ומה לזרות? 

שווא שלוחך יונת-מבול, מלכד: חזרת אלי בלי סבר וחרון.  גם לתפלות - תפרחת ושלכת. גם ליבולים מגיע יום אחרון.

[התמונה של אברהם שלונסקי, משמאל, ברשות הציבור. הועלתה לויקיפדיה ע"י PINN HANS]

.

.

[לאוסף המאמרים על סוציו-אנטרופיה: אנטרופיה בגרסת המערכות המורכבות, לחצו כאן]

מקורות והעשרה