פנחס פישלר: והיגדת לשוטריך – המשטרה מבערת חמץ…

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Alexas_Fotos לאתר Pixabay]

[לקובץ המאמרים על תרבות, סטייה ושחיתות שוטרים באתר ייצור ידע', לחצו כאן] [לסדרת מאמרי פסח ויציאת מצרים, לחצו כאן]

עו"ד פנחס (פיני) פישלר הוא קצין משטרה לשעבר ביחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה) בימי ניצב בנימין זיגל. משמש כחבר ועדת הביקורת של לשכת עורכי הדין בישראל.

הוא בעל חמישה תארים אקדמיים, שלושה מהם בהצטיינות, ממייסדי תנועת אומץ, הגן בערכאות שונות על שוטרים וקציני משטרה רבים, פעמים רבות בהתנדבות. לוחם בלתי מתפשר למען טוהר המשטרה והאפקטיביות שלה.

מייסד דף הפייסבוק "משטרת לואי דה פינס". מוציא מידי חודש דו"ח מסכם על חריגות במשטרת ישראל, שהפך חומר חובה בידיהם של אנשי אקדמיה ואזרחים שאכפת להם.

[לדף הפייסבוק, משטרת לואי דה פינס, לחצו כאן]

*   *   *

[בתמונה: משך שנים, טומנת משטרת ישראל את ראשה בחול... תמונת ה- GIF היא תמונה חופשית שהועלתה מאתר GIPHY על ידי amnistiaespana]

מומלץ לכם, במקביל להגדה של פסח, לפתוח את ה'הגדה' המצמררת של משטרת ישראל:

[בתמונה: מדיניות בת היענה... התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי סנדר ואן דר וול מהולנד. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 2.0]

הנה, רק על פי דרישתי, מפרסמת הפעם המשטרה את פסיקת בית הדין למשמעת שלה (ביד"ם) לפני הזמן, לפני המועד ה"משוער", לאמור, לפני תום חלוף הרבעון הראשון של שנת 2021.

רק לאחר מאבק ארוך וממושך מול המשטרה "שלכם" גם מפרסמת המשטרה את מרבית שמות השוטרים המורשעים ונמנעת [סוף סוף] מהשחרת השמות שלהם במלבנים השחורים - המסתירים - מדיניות בת היענה (ראו הכרזות שבמאמר). הנה, טעימה לעיונכם לרגל חג הפסח. הנה, ביעור החמץ של המשטרה "שלכם".

[בתמונה משמאל: מדיניות בת היענה... התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי סנדר ואן דר וול מהולנד. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 2.0]

תמצאו כאן, למשל, שני סיפורים מצמררים עם ענישה מינורית ומגוחכת, שלא תבער כל חמץ:

הסיפור האחד...

... מספר את סיפורו של מפקד הניידת, רס"ר רועי רייכנשטיין, סיפור העיסוי, השוטרת, הריקוד על מכסה המנוע של הניידת [רק עמוד ריקוד חסר שם...], והכי חשוב: המשחק "חי צומח דומם"... ו"אמת או חובה". משחקים חמודים וחשובים מאד במג"ב, אז, בימי המפכ"ל הנוכחי... 

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0,  שהועלתה על ידי Victoria_Borodinova לאתר fexels]

להלן עובדות כתב האישום המתוקן בו הודה הנאשם והורשע (ביד"ם 31/20):

  • המתלוננת, שוטרת חובה, צוותה לעבודה משותפת באותה המשמרת עם הנאשם, רס"ר רועי רייכנשטיין, כאשר הנאשם שימש כמפקד הניידת וכפועל יוצא מכך, התקיימו בין השניים יחסי מרות... המתלוננת ציינה כי היא צריכה להתפנות ואמרה לנאשם כי מאחר וחשוך תתפנה מאחורי הניידת. הנאשם אמר לה כי עלולים לראותה ובמידה ולא מפריע לה שיראו אותה אז "שתעשה כבר מקדימה שגם הוא ייהנה מהנוף"...
  • במועד שאינו ידוע במדויק השעינה המתלוננת את ראשה לאחור. הנאשם אמר למתלוננת כי אם תעצום את העיניים יחשוב כי התעלפה ואז יצטרך לעשות לה עיסוי. המתלוננת השיבה לו כי אם יעשה לה עיסוי הוא 'ישבור לה את העצמות' והוא השיב כי הוא "עושה עדין".
  • בשעה 79.:9 לערך הציע הנאשם למתלוננת לשחק במשחק "אמת או חובה" והיא הציעה לשחק במשחק "חי, צומח, דומם". לאחר ששיחקו במשחק "חי, צומח, דומם" במשך מספר דקות עברו לשחק ב"אמת או חובה" בהסכמתה של המתלוננת, תוך שזו אמרה לנאשם כי לאור פער הגילאים ביניהם, הם יתקשו למצוא אלו "חובות" ניתן להטיל אחד על השני.
  • בשלב מסוים שאל הנאשם את המתלוננת "מה הקווים האדומים שלה" וכן במה היא בוחרת ב"אמת או חובה". משבחרה המתלוננת ב"חובה" אמר לה הנאשם לרקוד על מכסה המנוע של הניידת והיא ענתה לו "כן בטח עכשיו אני עולה וחושפת אותנו בפני כל מי שמסתכל". המתלוננת לא רקדה על מכסה המנוע.

[לאתר בית הדין ולפרסום פסקי הדין בתחתיתו, לחצו כאן] [לפסק הדין (באותו קובץ עם פסקי דין אחרים), לחצו כאן]

[תמונת ה- GIF שמשמאל היא תמונה חופשית שהועלתה מאתר GIFER. שם היוצר אינו מוזכר]

  • בהמשך אמר הנאשם למתלוננת כי חובה עליה לעשות לו מסאז' בגב והיא עיסתה את גבו במשך כ-7 דקות לאחר מכן כשהגיע תורו של הנאשם הוא עיסה את כתפיה במשך מספר דקות כאשר לאחר פרק זמן קצר מאוד היא ביקשה ממנו שיפסיק.
  • בסבב הבא של "אמת או חובה" הנאשם בחר "חובה" וביקש מהמתלוננת להפתיע אותו ולעשות 'מה שבא לה' והמתלוננת נתנה לו "כאפה" חלשה בלחי.
  • בהמשך, המתלוננת קפאה במקומה ואמרה לנאשם כי אינה מעוניינת לשחק יותר.

וגזר הדין: לאור כל האמור החלטנו להשית על הנאשם את העונשים כפי שפורט לעיל: נזיפה חמורה; פיצוי כספי למתלוננת בסך 388 ש"ח; הורדה בדרגה אחת לשישה חודשים, מתוכם חודש אחד בפועל והיתר על תנאי למשך שנה מיום 29.5.8, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור עבירה של התנהגות שאינה הולמת שוטר ויורשע בגינה במהלך התקופה או לאחריה.

הסיפור השני...

... הוא סיפור על רס"ר תומר שמעוני שוטר מיחידת אתגר של להב 433 יחידת הדגל והסמל האגדית של המשטרה "שלכם". זהו סיפור חוקר הטלגראס המהולל [ופרשת הלבנת הון - להבדיל מהלבנת און...] והחשודה - המתלוננת כאן בתיק. החוקר המפלרטט עם המתלוננת ומגיע לביתה פעם אחר פעם. בהגדה כאן תלמדו איך הקולגות מגוננים על הקולגות. איך בית הדין מקל עם שוטרים שחייבים לטוס הביתה בטיל בליסטי רב עוצמתי:

[התמונה היא נחלת הכלל]

  • במועדים הרלוונטיים לכתב האישום שירת הנאשם, רס"ר תומר שמעוני, כחוקר ביחידת 'אתגר' – להב 433. ביום... נעצרה המתלוננת בחשד למעורבותה ב... פרשת טלגראס. במהלך תקופת מעצרה נחקרה תחת אזהרה מספר פעמים. במהלך תקופת מעצרה שמר הנאשם על המתלוננת, בין חקירותיה, מספר פעמים ולפרקי זמן שאינם ידועים במדויק למאשים. במהלך השמירות ניהלו הנאשם והמתלוננת שיחות על מעצרה, כמו גם שיחות חולין שתוכנן אינו ידוע במדויק למאשים.
  • לאחר שהוגשו כנגד המתלוננת כתב אישום ובקשה למעצר עד לתום ההליכים, ולאחר שהיא שוחררה למעצר בית, מצאה המתלוננת בכיס מכנסיה, שהיו בשקית שבה החזיקה ציוד אישי במהלך תקופת מעצרה, פתק ועליו שמו הפרטי של הנאשם ומספר הטלפון שלו. לנאשם הייתה גישה לשקית ולתוכנה.
  • בהיותה בתנאים מגבילים של מעצר בית, יצרה המתלוננת קשר טלפוני עם הנאשם, באמצעות מכשיר הטלפון הסלולרי של אחותה. בשיחתם סיכמו השניים כי הנאשם יבוא לבית המתלוננת. הנאשם לא עדכן את מפקדיו בדבר השיחה או בדבר הגעתו הצפויה לבית המתלוננת.
  • בהמשך לאמור לעיל, הגיע הנאשם לבית המתלוננת, בשעות הלילה, שלא במסגרת תפקידו וללא שעדכן את מפקדיו. הנאשם שהה בבית המתלוננת מספר שעות, במהלכן שוחחו השניים, ובין היתר אמרה המתלוננת לנאשם שהפרקליטות עושה לה עוול. כמו כן שתה הנאשם בירה. במהלך שהותו סיפרה המתלוננת לנאשם שהיא במחזור ובהמשך אמרה לו "אתה יודע שאפשר לעשות דברים אחרים". הנאשם נכנס עם המתלוננת לחדר השינה שלה. בשלב מסוים במהלך הפגישה, בעודם יושבים על הספה בסלון, נישק הנאשם את המתלוננת בפניה וזו נרתעה לאחור.
  • במהלך אחד המפגשים ביניהם, אמרה מתלוננת לנאשם כי אם הנושא המשפטי לא יתנהל לשביעות רצונה היא יכולה לרדת מן הארץ ושהדבר אפשרי דרך ירדן או מצרים והנאשם השיב לה שלא כדאי לה לנסות.
  • נוסף על האמור, בתקופה הרלוונטית לכתב האישום שוחחו ביניהם הנאשם והמתלוננת באמצעות שיחות והודעות ביישומון "ווטסאפ". הנאשם מחק את השיחות וההתכתבויות הללו ממכשיר הטלפון הסלולרי שלו.

וגזר הדין: "לאור כל האמור מצאנו כי העונש הראוי וההולם במקרה שלפנינו הוא נזיפה חמורה והורדה בדרגה אחת בפועל למשך שנה. שנה שבה יום יום יישא הנאשם כאות קין את כשלונו ואת תשלום חובו לארגון ולכלל הציבור. שנה ותו לא."

[לאתר בית הדין ולפרסום פסקי הדין בתחתיתו, לחצו כאן] [לפסק הדין (באותו קובץ עם פסקי דין אחרים), לחצו כאן]

ומילת סליחה

פסקי הדין הם ללא איורים וללא ציורים (השתדלתי לפצות על כך במאמר זה), גם אינם מנוקדים כך שיקשה אולי על המפקדים להבין עד כמה הרפש, החולי, הרקב בבחינת יקשה עליהם לממש את חובת "והגדת לשוטריך" ... . פסח שמח.

הגדולה מכולן, עו"ד טלי גוטליב, שכמעט הייתה פרקליטת המדינה - זו שייצגה את החשודה, ודאי תרחיב על הפרשה שהסתיימה בקבורת חמור. ביעור חמץ עאלק. בושה!

אגב, בפסיקה כאן, ראו כי עדיין חלק משמות המורשעים עדיין מושחר לאור קריטריונים מצחיקים, שגם כנגדם ניאבק.

.

.

[לקובץ המאמרים על תרבות, סטייה ושחיתות שוטרים באתר ייצור ידע', לחצו כאן] [לסדרת מאמרי פסח ויציאת מצרים, לחצו כאן]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.