עופר בורין: מגילת אסתר, פרק ה – איזבל, זרש והאישה ה'תומכת'

[בכרזה: "עזר כנגדו...". תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי kalhh לאתר Pixabay. הכרזה: ייצור ידע]

[בכרזה: "עזר כנגדו...". תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי kalhh לאתר Pixabay. הכרזה: ייצור ידע]

הינה לפנינו אפשר היה לצפות שזרש תנסה להרגיע את חמתו של המן ותשכנע אותו שיניח למרדכי לנפשו, שהרי ממילא נגזר דינו למוות. אבל זרש פועלת בדרך אחרת ופותרת לבעלה את הבעיה באמצעות תוכנית פעולה פשוטה: מרדכי מפריע לך, אז תתלה אותו. מה הבעיה? זו דרכה של זרש לנזוף בהמן על "חולשתו"...

[לאוסף המאמרים אודות פורים, לחצו כאן]

עודכן ב- 24 במרץ 2024

אלוף משנה במיל', עופר בורין, נשוי + 3, שירת 20 שנה בחיל האוויר בתפקידי פיקוד טכנולוגיים. היום, הוא מנהל בחברת הייטק ביטחונית. הוא מגדיר את עצמי כאדם חופשי (חילוני). החל לכתוב בתחום זה כשעלה לאוויר פרויקט 929 בניהול הרב בני לאו והעיתונאית גל גבאי. הוא מחפש בתנ"ך את ההקשרים לחיים במדינת ישראל בעידן המודרני.אלוף משנה במיל', עופר בורין, נשוי + 3, שירת 20 שנה בחיל האוויר בתפקידי פיקוד טכנולוגיים. היום, הוא מנהל בחברת הייטק ביטחונית. הוא מגדיר את עצמי כאדם חופשי (חילוני). החל לכתוב בתחום זה כשעלה לאוויר פרויקט 929 בניהול הרב בני לאו והעיתונאית גל גבאי. הוא מחפש בתנ"ך את ההקשרים לחיים במדינת ישראל בעידן המודרני.

*  *  *

שלושת ימי הצום שגזרה אסתר על עצמה ועל היהודים הסתיימו והיא ניגשת למלאכת הצלת העם מגזירת ההשמדה של אחשוורוש והמן. היא ניגשת לארמון המלך בתקווה שיסכים לפגוש אותה, למרות שלא הוזמנה אליו.

והמלך מסכים למפגש ואף מבטיח לאסתר שכל מבוקשה יינתן לה, "עד חצי המלכות": ג וַיֹּ֤אמֶר לָהּ֙ הַמֶּ֔לֶךְ מַה־לָּ֖ךְ אֶסְתֵּ֣ר הַמַּלְכָּ֑ה וּמַה־בַּקָּשָׁתֵ֛ךְ עַד־חֲצִ֥י הַמַּלְכ֖וּת וְיִנָּ֥תֵֽן לָֽךְ.

אסתר לא ממהרת לבקש שהמלך יבטל את רוע הגזירה. לא ברור לה אם רוע הגזירה נמצא בחלק חצי המלכות שהמלך מוכן לתת לה. לכן, היא בונה תוכנית שבה ביטול רוע הגזירה יינתן לאחר שתצבור את אמונו של המלך, לא רק ביופייה; והיא מבקשת בקשה פשוטה: בוא אלי לארוחת ערב (משתה VIP) עם השר הבכיר שלך, המןמפגש פסגה בהרמון... 

המפגש מתנהל על מי מנוחות, ושוב שואל המלך את אסתר מה מבוקשה ומבטיח לה "עד חצי המלכות". אבל אסתר כשחקנית פוקר מנוסה, מחזיקה את המלך במתח ומזמינה אותו לארוחת ערב נוספת, למחרת היום, עם המןוהמלך, מה אכפת לו? מסכים.

[בתמונה: מפגש פסגה בהרמון... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0,  שהועלתה על ידי Bettina לאתר flickr]

[בתמונה: מפגש פסגה בהרמון... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0,  שהועלתה על ידי Bettina לאתר flickr]

והמן? הוא מאושר עד הגג לנוכח האמון הרב לו הוא זוכה מהמלך ומהמלכה. אבל ביציאה מהמשתה עם המלך והמלכה, הוא עובר בשער הארמון ונתקל במרדכי. ומרדכי ממשיך ועומד בסירובו להשתחוות להמן. הסירוב הזה של מרדכי מעצבן ומקלקל להמן את מצב הרוח: ט וַיֵּצֵ֤א הָמָן֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא שָׂמֵ֖חַ וְט֣וֹב לֵ֑ב וְכִרְאוֹת֩ הָמָ֨ן אֶֽת־מָרְדֳּכַ֜י בְּשַׁ֣עַר הַמֶּ֗לֶךְ וְלֹא־קָם֙ וְלֹא־זָ֣ע מִמֶּ֔נּוּ וַיִּמָּלֵ֥א הָמָ֛ן עַֽל־מָרְדֳּכַ֖י חֵמָֽה.

המן מגיע לביתו עצבני. הוא מספר לאשתו ולבניו על הכבוד הרב שזכה בו באותו יום, אבל מתלונן שכל הכבוד הזה לא שווה לו דבר אל מול מרדכי הסרבן. הוא כבר החליט על חיסול כל העם היהודי כולל מרדכי, ובכל זאת ממשיך ומתעצבן על מרדכיאיש רע. ממש תמצית הרועיג וְכָל־זֶ֕ה אֵינֶ֥נּוּ שׁוֶֹ֖ה לִ֑י בְּכָל־עֵ֗ת אֲשֶׁ֨ר אֲנִ֤י רֹאֶה֙ אֶת־מָרְדֳּכַ֣י הַיְּהוּדִ֔י יוֹשֵׁ֖ב בְּשַׁ֥עַר הַמֶּֽלֶךְ

 וכאן נכנסת דמות חדשה לסיפור העלילה, אשתו של המן, זרש.

אפשר היה לצפות שהיא תנסה להרגיע את חמתו של המן ותשכנע אותו שיניח למרדכי לנפשו, שהרי ממילא נגזר דינו למוות. אבל זרש פועלת בדרך אחרת ופותרת לבעלה את הבעיה באמצעות תוכנית פעולה פשוטה: מרדכי מפריע לך, אז תתלה אותו. מה הבעיהזו דרכה של זרש לנזוף בהמן על "חולשתו". בכך היא מזכירה לי את איזבל (מלכים א' פרק כא), הגוערת במלך אחאב בעניין הכרם של נבות.

תזכורת קצרה: 

[בתמונה: "הרצחת וגם ירשת?"... התמונה משמאל היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי OpenClipart-Vectors לאתר Pixabay]

נבות מסרב למכור את הכרם שלו לאחאב: ג וַיֹּ֥אמֶר נָב֖וֹת אֶל־אַחְאָ֑ב חָלִ֤ילָה לִּי֙ מֵֽיהוָ֔ה מִתִּתִּ֛י אֶת־נַחֲלַ֥ת אֲבֹתַ֖י לָֽךְ׃ אחאב חוזר לארמונו מתוסכל מהסירוב של נבות. אפשר להניח שהיו לו מקרים קודמים בהם לא גילו כלפיו התנגדות. הוא עצבני, שוכב במיטתו ומסרב לאכול. מלך אינפנטיל.

איזבל מזהה את מצב הרוח של המלך ושואלת אותו בעניין:  ה וַתָּבֹ֥א אֵלָ֖יו אִיזֶ֣בֶל אִשְׁתּ֑וֹ וַתְּדַבֵּ֣ר אֵלָ֗יו מַה־זֶּה֙ רוּחֲךָ֣ סָרָ֔ה וְאֵינְךָ֖ אֹכֵ֥ל לָֽחֶם

 ואחאב מתבכיין על כך שנבות מסרב למכור את הכרם. איזבל לא מוכנה לקבל את המצב שבו המלך נכנע לאזרח הפשוט ואומרת לאחאבז וַתֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ אִיזֶ֣בֶל אִשְׁתּ֔וֹ אַתָּ֕ה עַתָּ֛ה תַּעֲשֶׂ֥ה מְלוּכָ֖ה עַל־יִשְׂרָאֵ֑ל ק֤וּם אֱכָל־לֶ֨חֶם֙ וְיִטַ֣ב לִבֶּ֔ךָ אֲנִי֙ אֶתֵּ֣ן לְךָ֔ אֶת־כֶּ֖רֶם נָב֥וֹת הַיִּזְרְעֵאלִֽי׃

קום, תפסיק לילל, אתה המלך ועכשיו תחזור למלוך. אני אתן לך את הכרם של נבות. המשך הסיפור הוא שאיזבל דואגת לכך שנבות יואשם בבגידה ויומת במשפט מבוים ואחאב לוקח את הכרם. על זה מוכיח אותו אליהו במשפט הידוע "הרצחת וגם ירשת"?

[בתמונה: "הרצחת וגם ירשת?"... התמונה משמאל היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי OpenClipart-Vectors לאתר Pixabay]

אז איזבל אמנם הייתה יותר פעילה מזרש אבל מוטיב האישה המוכיחה את בעלה על היותו לא אכזרי מספיק, דומה מאוד: יד וַתֹּ֣אמֶר לוֹ֩ זֶ֨רֶשׁ אִשְׁתּ֜וֹ וְכָל־אֹֽהֲבָ֗יו יַֽעֲשׂוּ־עֵץ֮ גָּבֹ֣הַּ חֲמִשִּׁ֣ים אַמָּה֒ וּבַבֹּ֣קֶר׀ אֱמֹ֣ר לַמֶּ֗לֶךְ וְיִתְל֤וּ אֶֽת־מָרְדֳּכַי֙ עָלָ֔יו וּבֹֽא־עִם־הַמֶּ֥לֶךְ אֶל־הַמִּשְׁתֶּ֖ה שָׂמֵ֑חַ וַיִּיטַ֧ב הַדָּבָ֛ר לִפְנֵ֥י הָמָ֖ן וַיַּ֥עַשׂ הָעֵֽץ.

המן מקבל את עצת אשתו ומכין את עץ התלייה.

המשך הסיפור בפרק הבא.

הערת אגב: יש לי הרגשה שגם ראש ממשלתנו, בערב, כשהוא חוזר לביתו, מחכה לו אישה "תומכת"

[לאוסף המאמרים אודות פורים, לחצו כאן] [למאמר: 'הרג בתלייה: כלי הנקמה האולטימטיבי', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

מקורות והעשרה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *