יצחק בריק: מכתב אישי לשומרים על קשר השתיקה

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי happykailas לאתר Pixabay]

[לאוסף המאמרים אודות 'הרתעה', לחצו כאן]

האלוף במילואים יצחק בריק שירת בחיל השריון כמפקד חטיבה, אוגדה וגיס וכיהן כמפקד המכללות הצבאיות. לחם כמפקד פלוגה במילואים במלחמת יום הכיפורים ועוטר בעיטור העוז; כיהן מעל עשור שנים כנציב קבילות חיילים. בשנת 2018 יצא בביקורת קשה על מוכנות צה"ל למלחמה, ונאבק באומץ, בהתנגדות צה"ל לביקורת זו.

יצחק בריק זכה לאות אבירי איכות השלטון בקטגורית הרשות המבקרת, לשנת 2020.

*  *  *

מכתב זה מיועד אישית לכל אלה שמעדיפים - גם אם צבאנו לא מוכן למלחמה - לשמור על קשר השתיקה על פני הצגת הבעיות ותיקונן, פן האויב עלול לשמוע את מצבינו הביטחוני העגום והרתעתינו תיפגע.

.

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Engin_Akyurt לאתר Pixabay]

אדון / גברת נכבדים,

איזה ביטחון יש למדינה שצבאה אינו מוכן למלחמה?

הלוא קשר השתיקה - שאת/ה כה מצדד/ת בו - הפך את ישראל למדינה המאוימת ביותר בעולם, ללא תשובה צבאית הולמת נגד אויביה.

הרתעה אינה מנצחת מלחמות! גם אם תיחשב ישראל בעיני אויביה למעצמה צבאית בעלת הרתעה, הרי מלחמות פורצות גם כשאיש לא מתכוון להן.

פגיעות מטוסינו באיראנים, על ידי הפצצות בסוריה, עלולות לגרור תגובת נקמה. אנו נגיב בחזרה וכך מתחילה מלחמה שאיש אינו שולט בה. זה עלול לקרות גם מול החיזבאללה, צירוף תקלות או חטיפת חיילים ועוד עלולים להוביל למלחמה. בסרט הזה כבר היינו הן במלחמת לבנון השנייה והן במבצע "צוק איתן".

[התמונה משמאל היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Tumisu לאתר Pixabay]

אין חמור ונורא מכך שיש בינינו אנשים המוכנים לחיות במצב, שבו אנו יודעים שבמלחמה הבאה יתרחש אסון, כי אנחנו לא מוכנים. אותם אנשים ממליצים להמשיך ולשתוק – הכול כדי לשמר לכאורה את הדימוי, שאנחנו חזקים. למודעות הציבור יש חשיבות עצומה. הצבא נועד לתת לציבור ביטחון; והיחידים, שיכולים היום להשפיע על ההנהגה הרופסת, הם אזרחי ישראל. הניסיון להמשיך ולשתוק במצב החמור שבו נמצא ביטחון המדינה הוא בלתי נסלח.

[לאוסף המאמרים אודות 'הרתעה', לחצו כאן]

[תמונת האלוף בריק היא צילום מסך. הכרזה: 'ייצור ידע']

גם לפני מלחמת יום הכיפורים זרו, המנהיגות הצבאית והמדינית, חול בעיני הציבור, וסיפרו לנו (ולעצמם...) שאנו הצבא החזק במזרח התיכון. שר הביטחון דאז, משה דיין, אמר על גדות התעלה, שבועיים לפני פרוץ המלחמה, שאין סיכוי שיעזו המצרים לצאת למלחמה על צבאנו החזק היות שהם מורתעים! 

בין מלחמת ששת הימים למלחמת יום הכיפורים היה דיין נתון, כרוב החברה הישראלית, בדעה כי הערבים לא יעזו לתקוף את ישראל וכי אם אכן יעשו כן – אין להם כל סיכוי להצליח בכך. לדידם, עוצמתו האדירה של צה"ל ומרחבי השטחים שכבש בגולן ובסיני – יעמדו לימינה כשתגן על ישראל ויגרמו להכרעה מהירה של ישראל שתסתיים בניצחון נוסח מלחמת ששת הימיםגישה זו הביאה לשאננות, הן בחברה הישראלית כולה, והן אצל דיין באופן אישי. הערצת הגיבורים שחש כלפיו הציבור הישראלי הביאה לידי ראייה שגויה של המציאות.

[לאוסף המאמרים על מלחמת ששת הימים, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על מלחמת יום הכיפורים, לחצו כאן]

אל מול היהירות והשאננות הישראלית קם במצרַים מנהיג נחוש, אנוואר סאדאת. מדובר ביהירות ובזחיחות דעת, מתוך הנחה כמו זו שלך, שאנחנו מרתיעים את האויב ואת המחיר הנורא ששילמנו במלחמת יום הכיפורים אני מניח שאתה זוכר.

[בתמונה משמאל: אנוואר סאדאת. מנהיג אחד חכם מול כל היהירים וזחוחי הדעת... התמונה היא צילום מסך מסרטון הוידאו: اغتيال الرئيس المصري محمد أنور السادات - ذاكرة في التاريخ - في مثل هذا اليوم -6- 10-2017]

ב־7 באוקטובר 1973, היום השני למלחמת יום הכיפורים, התכנסה התייעצות שקיימה ראשת הממשלה, גולדה מאיר, עם השרים דיין, גלילי ויגאל אלון, לאחר שסקר הרמטכ"ל, דוד אלעזר, לפניהם את המצב כהווייתו. בסופה של התייעצות זו הציע דיין לקיים, לנוכח חומרת המצב בחזיתות, הפגנה של יכולתה הגרעינית של ישראל.

השרים אלון וגלילי התנגדו בתוקף להצעה, וזו נדחתה על ידי ראש הממשלה, גולדה מאיר, שאמרה לדיין: "תשכח מזה". ב־7 באוקטובר אחר הצהרים, כשחזר דיין לתל אביב מביקור אצל האלוף גונן בחזית הדרום בהיותו ב"שדה דב", שמע את דיין אחד האלופים מדבר על הפסד או על "חורבן הבית השלישי".

בישיבת הממשלה שנערכה ב־8 באוקטובר 1973 זעזע דיין את הממשלה כשסיפק מידע על המצב לאשורו (בשעה שהתעמולה הרשמית דיברה על ניצחונות ועל אווירה של "נשבור להם את העצמות"...). דיין הציע נסיגה לאזור שארם א־שייח' והקמת קו "בשליש המערבי של סיני". מאוחר יותר, בישיבת "ועדת העורכים של העיתונות" דיווחו העיתונאים שנכחו בישיבה שדיין נסך תחושה כללית של הלם ואובדן עשתונות, ובאופן כללי, דיבר על "חורבן הבית השלישי". הצעתו של דיין – כמוה ככניעה. ראוי לזכור שאותו שר ביטחון ששלושה שבועות לפני כן טען שאין שום סיכוי שהמצרים יתקפו!

[התמונה באדיבות ארכיון צה"ל]

אותה תפיסה שהייתה לפני המלחמה מבטאת אחת לאחת את תפיסתך, אדון נכבד, כי מדברים על הרתעה שאין לה כל כיסוי! עם דימוי לא מנצחים מלחמות!

הדבר היחיד שיכול להזיז את המנהיגים הוא מודעות הציבור ודעת קהל. המלחמה הבאה תהיה קשה בעשרות מונים - משום שתתרחש בעורף שלא הוכן כלל למלחמה - ואתה מציע לי לשתוק.

יש לנו מנהיגות צבאית ומדינית שאינה מתייחסת ברצינות, זה שנים, הרבה לביקורות קשות מאוד של מבקר המדינה, מבקר משרד הביטחון ומבקר צה"ל על אי־מוכנות הצבא למלחמה. מנהיגות זו – נתתי בידיה דוח חמור מאוד של 250 עמודים על אי־מוכנות הצבא למלחמה! הצגתי שעות רבות לוועדת החוץ והביטחון את הדוח הקשה שהוצאתי; הצגתי אותו גם לראש הממשלה ולשרי הקבינט, לרמטכ״ל ולאלופי צה״ל ולשרי הביטחון – והמצב בעינו עומד, כי דבר לא השתנה במהותו.

ואתה מציע לי להמשיך לשתוק עד שההרס והחורבן יגיעו במלחמה הבאה? מעניין מה תגיד על תפיסותיך בוועדת החקירה שלאחר המלחמה!

המלצות כמו שלך פוגעות בביטחון המדינה! וגורמות המשך הידרדרות, חוסר מעש, מנהיגות צבאית ומדינית אדישה, וציבור אדיש כפי שזה קרה בדיוק לפני מלחמת יום הכיפורים
-----------------
הצטרפו אליי לקבוצת הוואטצאפ-יצחק בריק בטחון לאומי לעדכונים החשובים והמהותיים הנוגעים לבטחון ישראל בקישור הבא:

One thought on “יצחק בריק: מכתב אישי לשומרים על קשר השתיקה

  1. Pingback: פנחס יחזקאלי: עשר כרזות על פוליטיקה, צבא ומדינאות: אוסף רביעי - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.