פנחס יחזקאלי: כמה שווה ניטראליות של מדינה בעיני עצמה, בזירה הבינלאומית?

[בתמונה: ריבוי נשים גם בטבע... תרנגול בקרב נשותיו. תמונה חופשית שעוצבה והועלתה על ידי Giraffew לאתר Pixabay]

[לאוסף המאמרים בנושא הסכמי נייר וביטחון לאומי, לחצו כאן] [לאוסף מאמרים על 'הפער שבין המוסר לחיים עצמם', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה, לחצו כאן]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

מדינה נייטראלית היא מדינה, שאינה תומכת בצד כלשהו בסכסוכים בינלאומיים ובמלחמות בין מדינות; במטרה להיוותר מחוץ למלחמה. כיוון שאין ארוחות חינם, שהיא משלמת במגבלות כאלה ואחרות על ההסכמה של המדינות הלוחמות להשאיר אותה מחוץ 'למשחק'. סוגיית הניטראליות באה לידי ביטוי בחוק הבינלאומי, באמנת האג משנת 1907.

למה שמדינה תכריז על 'ניטראליות'? בעשורים האחרונים הסתננו לשיח גם מרכיבים מוסריים, שהייתי מציע לשים תחת גרשיים ובקונטקסט חשדני מאוד. המוסר נוטה להיעלם תמיד כשמופיע האינטרס; ומי שמנפנף במוסר בזירה הבינלאומית (ולא רק בה), עושה זאת מאינטרס גם כן!

[לאוסף המאמרים בנושא הסכמי נייר וביטחון לאומי, לחצו כאן] [לאוסף מאמרים על 'הפער שבין המוסר לחיים עצמם', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'אין ארוחות חינם', לחצו כאן]

[בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: [email protected]]

גרמניה - בשתי מלחמות עולם - 'זכתה' בקיתונות של רותחין על שהפרה ניטראליות של מדינות כמו בלגיה, שחצצו בין צבאה לבין יריבותיה; ונשאלת השאלה, מה ערכה האמתי של ניטראליות? וכמה שווה ניטראליות של מדינה בעיני עצמה, בזירה הבינלאומית?

התשובה היא שביחסים בינלאומיים שום הסכם אינו שווה את הנייר שהוא כתוב עליו; ובריתות מתרקמות ומופרות ברגע שהרוח משנה את כיוונה והאינטרסים גם... מדינות ניטראליות אינן שונות, לא מצידן ולא מצד המדינות שאמורות לכבד לכאורה את הניטראליות שלהן.

המקרה של שבדיה במלחמת העולם השנייה

דוגמה מעניינת בסוגיה זו היא שבדיההמדינה שומרת הניטרליות בתקופה הארוכה בעולם - שעד מלחמת האזרחים הראשונה בלוב ב-2011,  לא הייתה מעורבת בסכסוך צבאי מאז השתתפה במלחמות הנפוליאוניות בשנת 1814, אז לחמה במשך תקופה קצרה כנגד נורבגיה.

[לאוסף המאמרים בנושא הסכמי נייר וביטחון לאומי, לחצו כאן]

[בתמונה: דגל שבדיה. תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי PaulMoore לאתר Pixabay]

גם במלחמת העולם השנייה הייתה שבדיה ניטראלית; והצליחה להישאר 'ניטראלית' כל משך המלחמה - ביחד עם מדינות כספרד, פורטוגל, שוויץ ותורכיה - כשהיא עושה כסף טוב מהמלחמה, בעיקר בסחר עם גרמניה המעצמות הלוחמות כיבדו זאת מצידן, מטעמים אינטרסנטיים שלהן. אבל, בואו נבחן כמה שמרה שבדיה עצמה על הניטראליות שלה במהלך המלחמה.

בתחילת המלחמה, כל עוד מאזן הכוחות נטה לטובת מעצמות הציר, הייתה הניטראליות כדאית מאוד וגם רווחית מאוד לשבדיה; אבל כשהרוח שינתה את כיוונה והיה ברור, אחרי הפלישה לנורמנדי, שזמנה של גרמניה קצוב, החלה שבדיה 'לזייף'...

[לקובץ המאמרים בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה, לחצו כאן]

את הסיפורים לכתבה זו לקחתי מספרו של אורי דרומי, "ערפל הקרב. מלחמת העולם השנייה שלא הכרתם" (ראו תמונת כריכה משמאל) שראה אור בהוצאת כרמל ירושלים ב- 2013 (דרומי, 2013, עמ' 225-223).

[בתמונה משמאל: כריכת הספר "ערפל הקרב. מלחמת העולם השנייה שלא הכרתם" לאורי דרומי, שראה אור בהוצאת כרמל ירושלים ב- 2013. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

"... ב- 13 ביוני 1944 - בדיוק שבוע אחרי הפלישה לנורמנדי - החלו הגרמנים לתקוף את לונדון ברקטות ה- V1 שלהם.

באותו יום בדיוק, הם ביצעו שיגור ניסיוני של נשק מסוכן יותר, טיל ה- V-2, שדומה לסקאד של ימינו; אלה שבניגוד לכוונת המשגרים, הרחיק הטיל במעופו; ובמקום להתרסק אל תוך הים הבלטי, הוא נחת ליד מלמה שבשבדיה; ובאורח פלא, שרד את הפגיעה ונותר שלם. השוודים מיהרו להקיף את המקום בשמירה הדוקה (דרומי, 2013, עמ' 224-223).

 השמועה הגיעה מיד ללונדון. השלטונות הבריטים הפעילו לחץ כבד על השוודים, שיימסרו לידם את הטילי יקר הערך. הם שקלו את ההצעה והחליטו להיענות בחיוב. בשלב זה של המלחמה, לאור הפלישה לנורמנדי, הם העריכו כי הרייך השלישי - עימו עשו עסקים טובים, כל זמן שהיה בשיאו - חי מעתה על זמן שאול. אולם, הם לא מסרו את הטיל חינם, אלא דרשו וקיבלו טנקים בריטיים עבור השריון שלהם (דרומי, 2013, ע' 224).

הבריטים פרקו את הטיל והטיסו אותו לבריטניה, למתקן התעשייה האווירית הבריטית בפארנבורו, שם בדקו אותו המומחים. מסקנתם הייתה מפחידה: בניגוד לרקטת ה- V1, אותה אפשר היה לשמוע בהתקרבה, להפילה באש נ"מ ובדרכים יצירתיות אחרות (טייסי ה- RAF התחרו ביניהם, מי יפיל את הרקטות הללו עם מכה קלה בכנף מטוסם); את טילי ה- V2 אי אפשר היה לשמוע או לראות. כשאזל הדלק, הם היו נופלים מן השמים, כרעם ביום בהיר, עם ראש נפץ של טונה אחת, והיו זורעים הרס רב.  כתוצאה מכך החליטו הבריטים על פינוי המוני של תושבים מדרום האי ומלונדון, בעיקר של ילדים.  כאשר החלו הגרמנים במתקפת ה- V2, בשמיני בספטמבר 1944, הם גרמו אמנם נזק פיזי עצום; אך לא גבו מחיר גבוה בחיי אדם, כפי שעשו ההפצצות האוויריות הרגילות.

[בתמונה: טיל ה- V2 הגרמני. התמונה היא נחלת הכלל]

כאשר הדף הצבא האדום את הגרמנים מצפון נורבגיה, שוב גילתה שבדיה יצירתיות רבה בגישתה ה'ניטראלית'. כדי לאזן את ההתקרבות של הסובייטים, הורשו בעלות הברית להשתמש בבסיס חיל-האוויר שלה, לולאה-קאלקס שבצפון המדינה, כדי לבצע פעילות אווירית כנגד הגרמנים מעל שמי פינלנד ונורבגיה.

אכן, ניטראליות לשמה...

[לאוסף המאמרים בנושא הסכמי נייר וביטחון לאומי, לחצו כאן] [לאוסף מאמרים על 'הפער שבין המוסר לחיים עצמם', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

3 thoughts on “פנחס יחזקאלי: כמה שווה ניטראליות של מדינה בעיני עצמה, בזירה הבינלאומית?

  1. Pingback: הסכמי נייר וביטחון לאומי, באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

  2. Pingback: שואה ומלחמה: מלחמת העולם השנייה באתר ייצור ידע - ייצור ידע

  3. Pingback: הפער שבין המוסר לחיים עצמם, באתר ייצור ידע - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *