בינה קולקטיבית? מה הציבור יודע על הקורונה, שהמומחים אינם יודעים?

[בתמונה: שמים קצוץ על המומחים. מה הם יודעים שהמומחים לא? תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי KELLEPICS לאתר Pixabay]

[לאוסף המאמרים על 'קבוצות', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על הקורונה והשלכותיה באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על חוכמת ההמונים, לחצו כאן]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

פודקסט מוסרט של המאמר, בסרטון וידאו המצורף בסוף. 

*  *  *

ישראל שוברת שיאי הידבקות עולמיים בקורונה; המומחים מזהירים ומזהירים; והציבור לא שם קצוץ. הפוליטיקאים – שמריחים מה הציבור שלהם חושב – לא שמים קצוץ גם.

מה הציבור יודע שהמומחים אינם יודעים? האם הציבור הולך בעיניים עצומות לעבר התהום; או שיש איזושהי בינה קולקטיבית שמנחה אותו לזלזל בהנחיות המומחים?

התאוריה על חוכמת ההמונים (The Wisdom of Crowds) ידועה לאנושות מימי היוונים הקדמונים; אריסטו היה הראשון שכתב עליה, במאה הרביעית לפני הספירה; בעבודתו הפילוסופית-פוליטית "פוליטיקה".

[לאוסף המאמרים על חוכמת ההמונים, לחצו כאן]

[Photo by Luis Quintero from Pexels]

מי ש'תרגם' את התאוריה למציאות חיינו – והגדיר לה כללים - היה העיתונאי האמריקני ג'יימס סורוביצקי בספר משנת 2004.

הספר מתמקד, בעיקר בעולם העסקים, ושמו: חוכמת ההמונים: מדוע הרבים חכמים ואיך תבונה קולקטיבית מעצבת עסקים, תרבויות ומדינות.

התאוריה גורסת כי דווקא קבוצות מגוונות, נטולות היררכיה ושמורכבוֹת מאנשים שבגדול, לא מכירים זה את זה – כמו סך הפרטים במדינה למשל - ייתנו תוצאות טובות יותר לבעיה המוצגת בפניהם, ממומחים בעלי השכלה רלוונטית. הספר ראה אור בעברית בהוצאות עברית וכתר, בשנת 2006.

[בתמונה משמאל: כריכת הגרסה העברית של ספרו של ג'יימס סורוביצקי, "חוכמת ההמונים. מדוע הרבים חכמים מהמעטים; ואיך תבונה קולקטיבית מעצבת עסקים, תרבויות ומדינות". הספר ראה אור בהוצאת כתר, ב- 2006. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

צידה ההפוך של חוכמת ההמונים, מכונה, טיפשות העדר (Foolishness of Crowds): התנהגות קולקטיבית הרסנית, שמביאה לתוצאה שהסך הכל שלה נמוך בהרבה מסכום מרכיביה. למשל, בריחה המונית מהבורסה תוך הפסדי עתק; כשעם הזמן הבורסה מתקנת את עצמה, אבל העדר כבר הפסיד את כספו.

אנחנו יודעים למשל שיש גם מי שמנצל את טיפשות העדר הזו ויודע לרכוש מניות כשכולם מוכרים בזול; ולמכור כשכולם קונים ביוקר...

[בתמונה: חוכמת ההמונים או טיפשות העדר? תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0,  שהועלתה על ידי Paul Taylor לאתר flickr]

המשותף לשתי התופעות הוא שפרטים בקבוצות מתנהגים באופן שונה מאשר אינדיבידואלים; גם לטוב וגם לרע.

אז מה לגבי הזלזול הציבורי בסוגיית הקורונה? האם זו חוכמת ההמונים, או טיפשות העדר?

בשביל זה צריך ללכת את התיאוריה:

סורוביצקי (2006) התייחס לשלושה סוגים של חוכמת המונים. האחרונה רלוונטית לנו, לטעמי, במיוחד:

שיתוף פעולה: היכולת של קבוצת אנשים ליצור יחסי אמון, ללא מערכת השולטת בהתנהגותם.

קואורדינציה: היכולת לתמרן בגמישות וללא התנגשויות בתנועה זורמת, בדומה להולכי רגל רבים על מדרכות שאינם מתנגשים;

[בתמונה משמאל: כריכה מחודשת של הדפסה נוספת של ספרו של ג'יימס סורוביצקי, "חוכמת ההמונים. מדוע הרבים חכמים מהמעטים; ואיך תבונה קולקטיבית מעצבת עסקים, תרבויות ומדינות". הספר ראה אור בהוצאת כתר, ב- 2006. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

לטענתו של סורוביצקי (2006), ארבעה אלמנטים מבחינים בין המון "חכם" ובין המון 'לא רציונאלי':

.1מגוון דעות: שלכל אדם תהיה דעה אישית, גם אם מדובר בפרשנות מרחיבה של עובדות ידועות;

.2עצמאות: דעתם של אנשים כקולקטיב גדול לא תושפע מדעותיהם של הסובבים אותם;

.3ביזור: אנשים מסוגלים לשאוב מידע אישי מסוים;

.4צבירה: קיומם של מנגנונים האחראים להפוך שיפוט אישי להחלטה קולקטיבית.

כשסורוביצקי כתב את הספר שלו ב- 2004, הוא לא תאר לעצמו, מן הסתם, שהמציאות תזמן לו כל כך מהר – לטוב ולרע – מחקר שדה בקנה מידה עצום, שבו מדינות שלמות מתגייסות לבחון אם התיאוריה שלו עובדת.

אז מה דעתכם? זו חוכמת ההמונים או טיפשות העדר?

ההיגיון הצרוף אומר שהמומחים צודקים; אבל ההיגיון שפועל בקבוצות הוא היגיון אחר; ואנחנו כבר יודעים שקבוצות עשויות לנבא תוצאות טוב בהרבה מכל מומחה.

אם התיאוריה הזו נכונה, אזי ההמון הישראלי מבין משהו שמנהיגיו – שרוקנו את אוצר המדינה בניסיון לשמור על בריאותו – לא הבינו.

אם היא לא נכונה, גם נאכל את הדגים המסריחים, גם נחטוף את המלקות וגם נגורש מהעיר; אבל לפחות נדע שהתיאוריה הזו לא תמיד עובדת...

לי לפחות נראה, שרוב התנאים לקיומה של חוכמת ההמונים במקרה הזה קיימים.

אז מה הקולקטיב יודע שהמומחים לא? רק העתיד ילמד אותנו מי צדק ומה נכון...

לשיחה המוקלטת:

[לאוסף המאמרים על 'קבוצות', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על הקורונה והשלכותיה באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על חוכמת ההמונים, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

2 thoughts on “בינה קולקטיבית? מה הציבור יודע על הקורונה, שהמומחים אינם יודעים?

  1. Pingback: טירלול קולקטיבי איננו ניתן לעצירה! - ייצור ידע

  2. Pingback: חוכמת ההמונים באתר ייצור ידע - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *