אסא כשר: הפגנת הדגלים השחורים

[היצירה Hole Lemmings GIF פורסמה באתר tenor. שם היוצר אינו מוזכר]

אסא כשר הוא פרופסור אמריטוס לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב, זוכה פרס ישראל. כשר מופקד על הקתדרה לאתיקה מקצועית ולפילוסופיה של הפרקטיקה ע"ש לאורה שוורץ-קיפ, וקודם לכן על הקתדרה לפילוסופיה של השפה ע"ש אברהם הורודיש באוניברסיטת תל אביב.

הוא מומחה בעל שם בינלאומי במחקר הפרגמטיקה של השפה, חוקר ופעיל בתחומי האתיקה המקצועית בצבא, ברפואה, בתקשורת, באקדמיה ובמחקר המדעי.

ממחברי רוח צה"ל, הקוד האתי של צבא הגנה לישראל.

משך שנים שימש כמרצה הבית במכללה לביטחון לאומי, צה"ל.

[מקור התמונה משמאל: פייסבוק]

*  *  *

״ראיתי הרבה הפגנות של דגלים שחורים. לא יכולתי להשתתף בהן, אבל ראיתי אותן, יער שלם של דגלים. בתוך היער הזה אני רוצה לסמן את השדרה שלי, שדרת חמשת הדגלים, שדרת חמשת הדגלים השחורים.

[התמונה היא צילום מסך]

כל דגל שחור בשדרה שלי הוא דגל, כי חשוב להניף את הנושא שלו, והוא שחור, כי חשוב להביע אכזבה, חשוב להביע צער, על מה שצריך היה להיות לנו, על מה שאין לנו, על מה שיהיה לנו.

הדגל הראשון הוא דגל החזון של המופת המוסרי, דגל הרצון של האבות המייסדים והאימהות המייסדות של המדינה, שתהיה לנו מדינה שתהיה מופת מוסרי לעולם כולו, שתהיה לנו מדינה שיישא את עיניו אליה כל מי שירצה לדעת כיצד מדינה מתנהלת באופן מוסרי. מדינת ישראל של ימינו היא לא מופת מוסרי. להיפך. זה הדגל השחור הראשון בשדרה שלי.

הדגל השני הוא דגל החזון של מדינה מתוקנת, מדינה המתנהלת על פי הסדרים צודקים לארגון החיים האזרחיים, מדינה שיש בה חוקה חכמה וצודקת, חוקים הוגנים ויציבים לטובת האזרחים, מנגנונים לריסון כל כוח שלטוני. מדינת ישראל של ימינו היא לא מדינה מתוקנת, היא לא מדינה המחזקת את שלטון החוק. להיפך. זה הדגל השחור השני בשדרה שלי.

הדגל השלישי הוא דגל החזון של מדינה בעלת תרבות פוליטית נקייה, מדינה שהמוני האזרחים מגלים נאמנות מתמדת, כל אחד בדרכו, כל אחת בדרכה, לערכים היסודיים של אחריות, הגינות, יושר, כבוד האדם באשר הוא אדם ושלום. מדינת ישראל היא בעלת תרבות פוליטית קלוקלת. היא מלאה גילויים בכירים של חוסר אחריות, של אי-הגינות, של עוול, של גזענות, של סלידה משלום, הכול בעידוד שלטוני גלוי ומתמיד. מדינת ישראל היא לא בעלת תרבות פוליטית נקייה. להיפך. זה הדגל השחור השלישי שלי.

הדגל הרביעי הוא דגל החזון של מדינה שהמנהיגות שלה פועלת לטובת הכלל, לא לטובת שום מפלגה, לא לטובת שום אדם או אשתו, אלא לטובת כל אחד וכל אחת מאיתנו. מדינת ישראל מכירה מנהיגות העוסקת קודם כל בעצמה, בטובות הנאה פרטיות בלי בושה, ברווחים מושחתים בלי גבולות. מנהיגות המציבה את השיקולים הפוליטיים לפני השיקולים של טובת האזרחים. למה משרד הביטחון ופיקוד העורף לא מנהלים את המאבק בנגיף הקורונה, אלא ראש הממשלה מבוהל ומבולבל השומר על זכותו הקדושה להראות לאזרחים כיצד מנגבים את האף. במדינת ישראל יש מנהיגות גרועה, גם באופן שהיא מנהלת את חיינו וגם בדוגמה האישית הבזויה שהיא מציגה לילדינו. מדינת ישראל היא לא בעלת מנהיגות מוסרית. להיפך. זה הדגל השחור הרביעי שלי.

הדגל החמישי הוא דגל החזון של טוהר המידות. אילו היינו מדינה שמתממשים בה כל החלומות לא היה מכהן כראש ממשלה נאשם בעבירות פליליות של שוחד, מרמה והפרת אמונים, ההולך וצובר כוח להשליט את עצמו, שוב ושוב, עוד ועוד. אילו היינו מדינת כל חלומותינו לא הייתה שלטת בנו שום כנופיה, שום כת של נאמנות עיוורת, ההולכות ומכרסמות ברקמות החיוניות של האמון האזרחים בהסדרים המתוקנים של המדינה, בית המשפט העליון, בית המשפט המחוזי, היועץ המשפטי לממשלה, הפרקליטות, המשטרה. אנחנו לא מדינת כל חלומותינו, רחוקים מן החזון הזה, מתרחקים ממנו כל הזמן. זה הדגל השחור החמישי שלי.

הדגלים השחורים לא יכולים להחליף את מדינת ישראל כמות שהיא במדינת ישראל כמו שהיינו רוצים לראות, בחלומותינו, בחזון המוסרי שלנו. ועם זאת, הדגלים השחורים אינם מונפים לשווא. הרוח הנושבת בהם היא הרוח האמורה לפעם בהמוני האזרחים והאזרחיות, נאמני ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, נאמני הצדק ושונאי העוול, חסידי טוהר המידות ויריבי השחיתות, עד שיזרח האור בקצה המנהרה!

5 thoughts on “אסא כשר: הפגנת הדגלים השחורים

  1. Pingback: הפער שבין המוסר לחיים עצמם, באתר ייצור ידע - ייצור ידע

  2. הדגל השישי הוא הדגל שאתה באמת מניף רק שהוא מתחבא מאחורי המילים היפות.

    זה דגל השנאה והאלימות, דגל האנרכיזם של הדגלים השחורים.

    דגל זה טבול בהתנשאות, אפליה, רשעות.

    דגל של ניצול משבר אדיר בריאותי וכלכלי לביצוע פוטש אנטי דמוקרטי.

    הדגלים שלך אינם שלי ואינם אלא של מיעוט אפסי ורעשן בעם.

    • ליואב בן צרויה, התנשאות? אפליה? רשעות?אנרכיזם? ביצוע פוטש דמוקרטי?
      אתה? ברור שהדגלים שלנו שונים. שלי צבוע כחול לבן ונשאתי אותו יחד עם הדגל השחור בימים האחרונים. סימן לכאב ולאבל שלי על מה שהיה צריך להיות פה ועל מה שיש במציאות. אתה כאן? כנראה לא. ואם כן, טחו עיניך מלראות. הפוטש האחרון שהיה פה בארץ אירע ב 5.11.1995. הוא לווה ב-3 יריות אקדח. מאז כוננה כאן פרקטיקה שמאשימה את מי שחולק על השלטון ברצון להפילו. כאילו לא לגיטימי לשאוף להחלפת שלטון. כאילו אין כאן שלטון שמסרב להיפרד מכיסאו. לא מדובר פה בימין או שמאל. מדובר פה בתקינות שלטונית. הכל הוזנה כאן, תרבות השיח, תרבות שלטונית. כבר שנים מתבצעת כאן שטיפת מוח של אזרחים שאת תוצאותיה אנחנו רואים בימים האחרונים עם הקריאה למלחמת אזרחים. זאת לא הפתעה. זה היה כתוב על הקיר. היו פה אנשים חכמים שראו את הדבר הזה מגיע. ראו את האחראי על הדברים. הזהירו, לא עזר. טול קורה מבין עינך. כי אינך רואה נכוחה.

  3. We shall overcome
    We shall overcome
    We shall overcome, some day

    Oh, deep in my heart
    I do believe
    We shall overcome, some day

    We'll walk hand in hand
    We'll walk hand in hand
    We'll walk hand in hand, some day

    Oh, deep in my heart
    I do believe
    We shall overcome, some day

    The truth will make us free,
    The truth will make us free,
    The truth will make us free some day

    Oh, deep in my heart
    I do believe
    We shall overcome, some day

    We shall live in peace
    We shall live in peace
    We shall live in peace, some day

    Oh, deep in my heart
    I do believe
    We shall overcome, some day

    We are not afraid
    We are not afraid
    We are not afraid, TODAY

    The whole wide world around,
    The whole wide world around,
    The whole wide world around some day

    Oh, deep in my heart
    I do believe
    We shall overcome, some day

    https://youtu.be/nM39QUiAsoM

  4. אם לתמצת את החמישה, הם למעשה שניים. הדגל המוסרי (הציבורי והאישי), ודגל התקינות השלטונית.
    מטבע הדברים שחזון המדינה הכיל את שניהם.
    אולי גם מטבע הדברים שמקימי המדינה הרגישו כל כך בטוחים בצדקתם הנישאת על כנפי 2000 שנות הסטוריה, שלא טרחו לחזק את היסודות של הכנפיים. אין לנו חוקה, האיזונים והבלמים הישנים עברו הרבה בלאי מאז ההקמה, המסורת המדינית שלנו צריכה להתמודד עם רעיונות משיחיים נגדיים, לעם היהודי יש טראומות המנוצלות ע"י השלטון לדיכוי הרוח החופשית שנחוצה למילוי הבטחת החזון. והתקווה נשאר רק בהמנון – לא ראיתי שום תקווה בהפגנה הענק אמש, בלי להחשיב את השריקה בחושך של תקוות המוכים והמיואשים we shall over come.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.