יצחק אדיג'ס: האם זו מחלוקת, דיון או טיעון?

[בתמונה: האם זו מחלוקת, דיון או טיעון? תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי PublicDomainPictures לאתר Pixabay]

[בתמונה: האם זו מחלוקת, דיון או טיעון? תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי PublicDomainPictures לאתר Pixabay]

[למאמר המקורי של פרופ' יצחק אדיג'ס (באנגלית) בבלוג שלו, לחצו כאן] [להרחבת המושג, 'קבלת החלטות', לחצו כאן]

פרופ' יצחק אדיג'ס הוא מהחשובים במומחי הארגון של סוף המאה העשרים ותחילת המאה העשרים ואחת, וזהו הבלוג האישי שלו, המתורגם לעברית. [התמונה: יצחק אדיג'ס, צלם לא ידוע, מתוך אתר VK)פרופ' יצחק אדיג'ס הוא מהחשובים במומחי הארגון של סוף המאה העשרים ותחילת המאה העשרים ואחת, וזהו הבלוג האישי שלו, המתורגם לעברית. [בתמונה משמאל; יצחק אדיג'ס, צלם לא ידוע, מתוך אתר VK)

*  *  *

בשפות מסוימות המילה "אי הסכמה" והמילה "עימות" זהות. לדוגמה, בספרדית, דיון הוא una pelea; משמע: קטטה.

כיצד נוכל למסד חילופי דעות בונים ותרבותיים; שבמסגרתם, כל הצדדים לומדים, ובאופן כזה, להגיע להחלטה טובה יותר? זה תלוי במילים שאנחנו בוחרים להשתמש בהן! 

מילים מגרות את מוחנו. יש להן משמעות. ומשמעות זו יכולה להיות שונות מאדם אחד לאחר, ומתרבות אחת לשנייה.

כשאנו אומרים "איננו מסכימים" למישהו שכבר גיבש את דעתו, מה קורה? אנו קוראים תגר על שיקול הדעת שלו; אבל הוא כבר החליט. הוא כמו קטר רכבת שכבר עזב את התחנה; ומתקדם במהירות ליעדו. 

כשאנחנו מחליטים, אנו מחויבים להחלטה. במצב הזה אופקינו סגורים. יצאנו מתחנת הרכבת; ואין ביכולתנו להעלות עוד נוסעים. ניתן לדמות אדם - שחולק עלינו במצב הזה - לאדם שעומד מול רכבת דוהרת, ומנסה לעצור אותה. הוא מפריע לנו ואנו מבקשים לדרוס אותו. איננו אוהבים את המחלוקת שהוא יצר; כיוון שהיא מאתגרת החלטה שכבר קיבלנו.

[תמונת ה- GIF שמשמאל היא תמונה חופשית שהועלתה מאתר GIFER. שם היוצר אינו מוזכר]

[תמונת ה- GIF שמשמאל היא תמונה חופשית שהועלתה מאתר GIFER. שם היוצר אינו מוזכר]

במתודולוגית אדיג'ס אנו נמנעים מלהשתמש בביטוי "אינני מסכים"

מדוע? כי הסכמה או אי הסכמה, במקרה זה, אינה תלויה בנו; אלא אם כן אנחנו שותפים מלאים לאותו אדם; ויש לנו את הזכות לעמוד מול הרכבת הדוהרת ולמנוע ממנה לעזוב את התחנה. אם אנו רק משתתפים בתהליך קבלת ההחלטות, אזי, אי הסכמה היא אתגר מיותר ובלתי מוזמן.

המילים בהן נכון להשתמש הן: "יש לי מידע רלוונטי לשיקולך", או "חשבתי על אלטרנטיבות אחרות לשיקולך". ניתן גם לומר: "יש לי מספר שאלות שעשויות להשפיע על החלטתך"; או "יש לי ספקות שהייתי רוצה לחלוק, מכיוון שאני חושש שהן עשויות להשפיע על התוצאה המיועדת שלך". 

בבחירת משפטים בנוסח זה, אנו אומרים בעצם למקבל ההחלטה, שאנו מאמינים כי הרכבת טרם יצאה מהתחנה; שאנו מאמינים שניתן עדיין לתרום לקבלת ההחלטות, מבלי לאתגר את זה שמקבל אותן.  

כשאנו מאתגרים עמית, אנחנו מזמינים התקפת נגד. אנשים שמרגישים מאותגרים, יאתגרו אותנו בחזרה; וזה עלול להיגרר לקרב צעקות.

ניהול קונסטרוקטיבי מחייב אותנו להיות זהירים במילים שבהן אנו משתמשים; ובאופן שבו אנו משתפים מידע! 

[להרחבת המושג, 'קבלת החלטות', לחצו כאן]

[בתמונה: האם זו מחלוקת, דיון או טיעון? תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי KeithJJ לאתר Pixabay]

[בתמונה: האם זו מחלוקת, דיון או טיעון? תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי KeithJJ לאתר Pixabay]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא דווח לנו!

מקורות והעשרה

2 thoughts on “יצחק אדיג'ס: האם זו מחלוקת, דיון או טיעון?

  1. הערה לשונית על "לדוגמה, בספרדית, דיון הוא una pelea; משמע: קטטה" –
    גם בעברית:
    "ריב" היא מלה מליצית לדיון משפטי ("ודל לא תהדר בריבו").
    תלמידי חכמים גדולים שקשה לנצחם בוויכוח נקראו "בעלי תריסין". "תריס" (מיוונית) הוא מגן שנשא בידי החילים. להבנתי , הבטוי "בעלי תריסין" דימה את המתווכחים הגדולים לחילי השורה הראשונה של הקוהורטה היוונית בשעת הסתערותה- הם נשאו מגינים ללא חניתות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *