אלי בר און: אני מאמין לפרופ' סיגל סדצקי!

[בתמונה: עד שלא יהיה חיסון יהיה כאן קשה. זאת כאשר, במדינות שכנות - פחות מפותחות - כמו יוון וקפריסין, כבר היום יותר טוב וצפוי שיהיה הרבה יותר טוב. הם כבר פתחו את ענף התיירות. תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Pexels לאתר Pixabay]

[לקובץ המאמרים על הקורונה והשלכותיה באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן]

אלי בר און הוא כלכלן המתמחה בניתוח מערכות וחקר ביצועים

*  *  *

אני מאמין לפרופ' סיגל סדצקי... חבל שהפוליטיקאים הגרועים שלנו גרמו למומחית כזו לפרוש!

הפוליטיקאי הטיפוסי שלנו ולא משנה מאיזה מפלגה ובאיזה תפקיד הוא אוחז, דואג בעיקר לכיסאו. לכן, ההחלטות שמתקבלות הם הפופולריות ולא ההחלטות הנדרשות. כך בכל נושא ולא רק בהקשר של מגיפת הקורונה.

כדי להחליט ובכל נושא יש לבצע מחקר זריז והשוואה בינלאומית, יש מדינות רבות מוצלחות יותר.

השאלה החשובה ביותר היום היא, מדוע כאן וכעת נדבקים יחסית למיליון תושבים יותר מאשר במדינות דמוקרטיות מתוקנות שהן במצב סוציו כלכלי קרוב, כדנמרק, אוסטריה, אוסטרליה, הולנד וכד'.

[התמונה היא צילום מסך]

התשובה שלי, על סמך ידע מוגבל היא כפולה:

1,

פופוליזם ורפיסות של הממשלה שלנו שפתחה את מערכת החינוך החל מהפעוטונים ועד האוניברסיטה. הסטטיסטיקה שפורסמה היום על כך ש כ 62% מהחולים נדבקו בבית אינה נכונה, זה נתון נכון למקור הראשוני ולא למקורות האמתיים. מרבית החולים נדבקו בבית מילד או מנכד, שנדבקו בבית הספר או מאדם אחר, שנידבק במקום שבו לא ניתן לשמור על בידוד באמצעות מרחק של 2 מטר+.

כנ"ל נדבקים בברים, בחתונות, בהופעות, באירועי ספורט; ובכל מקום בו יש התקהלויות ללא שמירת מרחק.

לסיכום סוגיה זו, זו ממשלה שמורכבת בעיקר מפוליטיקאים קטנים ושאינה מסוגלת למחשבה ולמעשים ארוכי טווח ושוב לא רק בתחום המאבק בקורונה.

2,

הציבור הישראלי הוא ציבור לא ממושמע בבסיסו. זה ציבור שמאלתר ולא מציית, כאשר הוא ניתקל בתקנות ובחוקים שפוגעים באינטרסים האישיים שלו. זה אופי לאומי שגובש במשך אלפי שנות גלות; שם היה כורח של הישרדות, הכורח ל "הסתדר" ו"לסדר" את השלטונות.

הדרך היחידה להתגבר על האופי הלאומי המחורבן הזה - אופי שעובר בירושה מדור לדור - היא באמצעות הסברה נכונה, חינוך וגם.. אקיפה נוקשה של החוק. עכשיו יש לנו מדינה אנחנו לא בגולה!

פוליטיקאים פופוליסטיים ומערכות משפט, משטרה ופרקליטות רופסות - שלא פועלות נגד הציבור - והיחידים שמצפצפים על החוק הביאו אותנו למצב בו הנחיה היא במקרה הטוב המלצה.

זה לא היה המצב כאן בשנים בהם שלט כאן דוד בן גוריון. אז ההנחיות התבצעו כי לחוק ולשלטון היו שיניים חדות.

אז מה יהיה? המצב יהיה גרוע!

עד שלא יהיה חיסון יהיה כאן קשה. זאת כאשר, במדינות שכנות - פחות מפותחות - כמו יוון וקפריסין, כבר היום יותר טוב וצפוי שיהיה הרבה יותר טוב. הם כבר פתחו את ענף התיירות.

מדוע? האם זה חייב להיות כך?

כן, שוב, שילוב של פוליטיקאים גרועים, מערכת אכיפת חוק חלשה; וחלק גדול מהעם לרבות קהילות גדולות שמצפצפות על החוק.

[לקובץ המאמרים על הקורונה והשלכותיה באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן]

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *