תקציר: כאן עומק ההבדל בין שיטת הניהול המתאימה למערכת רכבות, לבין שיטת ההתנהלות באירוע מורכב חסר תקדים וכאוטי במידה רבה. לכן, מנהיגות לאומית בתנאי משבר, נבחנת בסופו במבחן התוצאה, והוא נתון לבחינה בעיקר במבט היסטורי. אולם, שיעור קומתו של מנהיג לאומי, ניכר גם בנקודת הבראשית, בתבונת התנהלותו ובתעוזתו להחליט ולפעול בצעד נחוש אל הבלתי נודע.

עודכן ב- 15 במרץ 2026

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

גרסה מקוצרת של המאמר ראתה אור לראשונה בעיתון 'ישראל היום'. הוא מובא כאן באישורו ובאישור המחבר.

זהו מאמר שני מתוך שלושה על 'אסטרטגיית יציאה' והשימוש השגוי בו. למאמרים האחרים:

1. פנחס יחזקאלי: טיפשות ושמה אסטרטגיית יציאה ממשבר הקורונה.
2. פנחס יחזקאלי: מניצחון לנסיגה, הגלגול האידאולוגי של 'אסטרטגיית היציאה'.

*  *  *

שני משברים חסרי תקדים: משבר הקורונה ו'מלחמת התקומה' אחרי טבח ה- 7/10, מזמינים בחינה במבט  השוואתי, בין האופן שבו נוהלו ע"י בנימין נתניהו, לבין ניהול מלחמת העצמאות בהנהגת ראש הממשלה, דוד בן גוריון.

למרות כל המגבלות המתחייבות מהעובדה שמלחמה ומשבר הקורונה, אינם אירועים ממש דומים, בכל זאת בהתייחסות למבחן חסר התקדים שהציבו אירועים אלו להנהגה המובילה, ישנו משהו בדפוס ההתארגנות וקבלת ההחלטות, שמזמין מבט השוואתי שיטיל אור על טבעה של התנהלות אסטרטגית במציאות לאומית מורכבת.

הביקורות על ניהול מלחמת התקומה, כמנו גם על ניהול משבר הקורונה, חוזרות ומתריעות על העדר תכנית סדורה, על קבלת החלטות תוך כדי תנועה, על העדר גוף ארגוני מקצועי בעל כשירות וסמכויות לניהול העניינים, ויותר מהכול, מראשית המשבר מבקשים המבקרים, שוב ושוב,"אסטרטגית יציאה".

אדגיש כבר עתה, כי בנקודות ההחלטה המרכזיות בניהול מלחמת העצמאות, ניווט בן גוריון באורח ריכוזי, ולגמרי אישי. לא הייתה לו תכנית סדורה לניהול המלחמה מראשיתה עד סופה, קיבל החלטות משמעותיות "תוך כדי תנועה", וכמובן עד לשלבים מאוד מאוחרים לא הייתה לו "אסטרטגיית יציאה".

קברניט לאומי והחלטות אישיות

למול דפוס קבלת החלטות אישי של קברניט לאומי במצבי משבר – כפי שקורה במלחמת התקומה ובמשבר הקורונה – חסידי עבודת המטה מוטרדים בשאלה, מי יכול להבטיח שהחלטות אכן מתקבלות באופן המקצועי ביותר, כאילו שלכל דילמה, גם לדילמה אסטרטגית, יש תהליך בירור מקצועי מוסמך. אלא שגם הבירור המקצועי, מוצא עצמו בדרך כלל, על פרשת דרכים הנתונה במחלוקת מקצועית.

ואמנם, בהתפתחות מלחמת העצמאות, בצמתי ההחלטה המרכזיים, בן גוריון ניהל את קבלת החלטות באופן אישי כמעט בלעדי. הדבר נבע מטבעה של צומת דרכים אסטרטגית, שהבחירה בה באחת מן הדרכים, אינה מוכרעת רק בניתוח הממדים המקצועיים והיא מעורבת תמיד גם בערכים אמונות ודעות, אותם מגלם הקברניט בהחלטתו. כזו הייתה החלטתו באפריל 1948, שהובילה בניגוד לעמדת המטה הכללי, לריכוז הכוחות מיתר החזיתות, למאמץ עיקרי למערכה על ירושלים. בנימוקיו הסביר: "אם יש לארץ נשמה, הרי ירושלים נשמתה... והמערכה על ירושלים היא מכרעת ולא מבחינה צבאית בלבד... השבועה ההיא על נהרות בבל, (אם אשכחך ירושלים...) מחייבת היום כבימים ההם, אחרת לא נהיה ראויים לשם עם ישראל." (6.4.1948) ברוח זו, במעורבות אישית - פקד על מפקד חטיבה 7, שאך הוקמה: "בכל מחיר לירושלים".

נימוקיו אלה כוללים במובהק שיקולים לאומיים וערכיים, המצויים מעבר לניתוח המקצועי הצבאי. כך קורה גם בדילמה רפואית פשוטה יחסית, כשחייבים לבחור בין עמדה רפואית הממליצה לדוגמה על ניתוח, לבין עמדה רפואית אחרת, הממליצה להימנע מניתוח. ההחלטה במקום כזה - כפי שלימד במחקריו חתן פרס הנובל כהנמן - נדרשת למרחב שיקולים רחב, במשוואת ניהול סיכונים, שמעבר לתחום המקצועי הטהור.

דפוס קבלת החלטות של בן גוריון עורר כמובן התנגדויות קשות בקרב חסידי עבודת המטה. במענה לאלופי המטכ"ל שהטילו ספק ביכולת השגת מטרות המלחמה שהציב בפניהם, הסביר: "הפוסקים בכל דבר לא יהיו מומחים אלא נציגים ציביליים של העם. לא המומחה קובע אם לעשות מלחמה או לא. לא המומחה יחליט אם להגן על הנגב או לא. המומחה יחווה דעתו איך לעשות הדברים, אם לעשות הדברים יחליט על כך הדרג הציבילי.... נחוצים מומחים...אבל החלטות מתקבלות לא רק על יסוד חוות דעת טכניקאים בשאלות מקצועיות – אלא על יסוד הערכה כללית ועל זו אחראית הממשלה." (בהילחם ישראל, עמ' 80)

זו טיבעה של החלטה מנהיגותית אסטרטית כמצויה מעבר לבירור הנתון בידי מומחים.

[לאוסף המאמרים אודות 'מומחים', פרשנים ומאחזי עיניים, לחצו כאן]

'אסטרטגיית יציאה'

מראשית משבר הקורונה, "מומחים" לאסטרטגית, שואלים על "אסטרטגיית היציאה". עיון בהתפתחותה וניהולה של מלחמת העצמאות  מגלה כי לאורך תקופה ארוכה, שארכה כמעט שנה, לא הייתה להנהגה תכנית סדורה להגעה מוצלחת לסיום המלחמה. כלומר, לא הייתה להם  "אסטרטגיית יציאה". העניין הוא שלא הייתה יכולה להיות להם תכנית כזו, כיוון שבכל אותה העת לא בשלו התנאים לגיבוש רעיון כזה. 

בעיצומה של המלחמה, בטרם התפנית המשמעותית שהתחוללה במבצע יואב ב- 11.9.1948- הציג בן גוריון סקירה רחבה על מצב המלחמה מרגע פריצתה וכך תיאר את חסך הידע להערכת המצב: "שאלתי עוד לפני פרוץ המאורעות, את המומחים שלנו: היש לנו יחידה בהגנה המסוגלת לעמוד בפני צבא סדיר? אציין תשובה שקיבלתי מאחד המפקדים שהוא עכשיו מפקד חזית... הוא אמר לי בקיץ שעבר, שאין בהגנה יחידה שיש לה האימון של צבא סדיר.  שאלתי: והפלמ"ח? והוא ענה לי: גם לחייל בפלמ"ח אין האימון של חייל סדיר... ואם גדוד של פלמ"ח יצטרך לעמוד בפני גדוד של צבא סדיר, ספק אם יעמוד." (בהילחם ישראל, ע' 244).

אם הייתה בדילמות אסטרטגיות הכרעה מקצועית, לא היינו נזקקים למנהיגים

בחרדת ההליכה אל הבלתי נודע, המומחים הצבאיים לא סייעו לביטחונו של בן גוריון בסיכוי הניצחון. האמון ביכולתו המבצעית של צה"ל הלך ונבנה בלמידה "תוך כדי תנועה". מתוך חיכוך המלחמה, בהסתגלות לממדיה המתהווים הבלתי צפויים מראש, הלך ונרכש ידע קריטי, בלעדיו לא ניתן היה להתחיל בשרטוט קווים ל'אסטרטגית יציאה'. בהגיון הזה, נוהלה למעשה 'מלחמת העצמאות' החל מפתיחתה. וכך התפתחה במעבר ממערכה אל מערכה. הגיון זה בלט במובהק בעיקר בתפנית שחלה עם הכרעת האויב המצרי במבצע יואב, בהאצת התנאים למערכות המסיימות: מבצע חורב ועובדה.

המושג  'אסטרטגיית יציאה' בשימושו הרווח, ניתן ליישום בעיקר באקדמיה, בידי אלו הבוחנים התרחשויות אסטרטגיות בחכמה שלאחר מעשה. שיטת ניהול מלחמת העצמאות בידי בן גוריון, מציבה חלופה למערכת הדרישות המקובלת באקדמיה לתכנון אסטרטגי ברמה הלאומית. רגישות בן גוריון לתופעת ההתהוות וזריזותו בניצול יעיל "תוך כדי תנועה",  של ההזדמנויות שהתחוללו ברצף המערכות, הם ההסבר להצלחתו האסטרטגיות בניווט אל הבלתי נודע.

אילו הייתה בדילמות אסטרטגיות הכרעה מקצועית, לא היינו נזקקים למנהיגים. כאן עומק ההבדל בין שיטת הניהול המתאימה למערכת רכבות, לבין שיטת ההתנהלות באירוע מורכב חסר תקדים וכאוטי במידה רבה. לכן, מבחנה של מנהיגות לאומית בתנאי משבר, נבחן בסופו במבחן התוצאה והוא נתון לבחינה בעיקר במבט היסטורי. אולם, שיעור קומתו של מנהיג לאומי, ניכר גם בנקודת הבראשית, בתבונת התנהלותו ובתעוזתו להחליט ולפעול בצעד נחוש אל הבלתי נודע.

[לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על הקורונה והשלכותיה באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן] [לאוסף מאמרי עצמאות וזיכרון, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על דוד בן גוריון, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים אודות 'מומחים', פרשנים ומאחזי עיניים, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'הכל על מנהיגות', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות.
• אוסף המאמרים על הקורונה והשלכותיה.
• אוסף המאמרים: 'הכל על מנהיגות'.
• אוסף מאמרי עצמאות וזיכרון.
• אוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות.
• אוסף המאמרים על דוד בן גוריון.
• הרחבת המושג: 'מורכבות'.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.
• הרחבת המושג: 'מטרות המלחמה'.
• אוסף המאמרים אודות 'מומחים', פרשנים ומאחזי עיניים.
• הרחבת המושג 'ניצחון'.
• הרחבה בנושא הצלחה וכישלון.
• הרחבת המושג 'התהוות'.
• אוסף המאמרים על 'הכרעה'.
• הרחבת המושג: 'כאוס'.
• אוסף המאמרים בנושא 'מלחמת חרבות ברזל'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2015), קבלת החלטות, ייצור ידע, 8/6/15.
• פנחס יחזקאלי (2014), מורכבות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי, שרית משיח (2017), הכל על מנהיגות, ייצור ידע, 23/9/17.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2018), מומחים, פרשנים ומאחזי עיניים באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 26/5/18.
• פנחס יחזקאלי (2017), מטרות המלחמה שמגדירות את הניצחון, ייצור ידע, 21/5/17.
• פנחס יחזקאלי (2018), מומחים, פרשנים ומאחזי עיניים באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 28/5/18.
• פנחס יחזקאלי (2014), ניצחון: להשיג את המטרה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2015), הצלחה וכישלון: תוצאות המירוץ אל המטרה, ייצור ידע, 16/5/15.
• פנחס יחזקאלי (2014), תכנון לאומי, תכנון אסטרטגי ברמה הלאומית, ייצור ידע, 2/5/14.
• יחזקאלי פנחס (2014), התהוות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2019), הכל על 'הכרעה' באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 8/11/19.
• פנחס יחזקאלי (2014), כאוס, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2023), אוסף המאמרים בנושא מלחמת חרבות ברזל', ייצור ידע, 8/10/23.