וְעָשִׂינוּ לָנוּ מִשְׁכָּן

עָמַלְנוּ רַבּוֹת, הִשְׁתַּדַּלְנוּ,

עָבַדְנוּ אֶת הַבְּרִית שֶׁכָּרַתְנוּ

עָבַדְנוּ אֶת עַצְמֵנוּ-בְּיַחַד

וְלַמְרוֹת זֹאת, הַלֵּב נוֹתַר בִּשְׁמָמָה

וּבַיָּמִים כְּמוֹ אֵלֶּה

כְּשֶׁמֵּעַל הַמִּשְׁכָּן עָנָן

מְכַסֶּה לָנוּ אֶת פִּסַּת הַשָּׁמַיִם שֶׁגָּזַרְנוּ לָנוּ יַחַד,

הבחוץ נִרְאֶה טוֹב יוֹתֵר

וְהַמַּשְׁמָעוּת לְמָה שֶׁבָּנִינוּ

הִתְפּוֹגְגָה.

מַבְטִיחִים לְעַצְמֵנוּ

בְּצַעַר גָּדוֹל עַל מָה שֶׁאָבַד

לֹא מְוַתְּרִים

מְמַלְמְלִים בַּתְּפִלָּה

לַעֲבֹד עִם כַּוָּנָה, לַעֲבֹד עִם כַּוָּנָה

וְעָשִׂינוּ לָנוּ מִשְׁכָּן

וַאֲנַחְנוּ הַיִנּו בְּתוֹכָם

[בתמונה משמאל: ספרה של איילת קציר: 'דברים שהגדתי. שירי מסע בעין נשית. לרכישה, לחצו כאן]