אנחנו מצויים כעת בנחיתות אסטרטגית, בגלל הרשלנות וההבנה הלא נכונה ורבת שנים של ראשי המדינה ומערכת הביטחון. אין גרוע מזה,כיוון שמצב נחיתות מזמין התקפה מצד אויבנו, שמודעים ליתרונם ויודעים שלא לעולם חוסן; וזהו חלון הזדמנויות שצריך לנצל.

מקבלי ההחלטות שלנו לא מבינים את ההתפתחות הטכנולוגית העולמית; ולפיכך, ההערכות שלנו לאתגרים הקרובים אינה נכונה. לכן, אנחנו - כמדינה וכציבור אזרחי - מצויים כעת בדרך הבטוחה לאסון כבד... בדרך הבטוחה להתנגש בקרחון!

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי funnytools לאתר Pixabay]

עידן החימוש המדויק

עידן זה כבר פה. הכניסה המסיבית והמהירה לשימוש של החימוש המדויק היבשתי - חימוש בו מצטיידים כעת איראן וארגוני הטרור - כבר כאן!

כעת, חלקו של החימוש המדויק מסה"כ איום הרקטות הוא עדיין קטן; אבל, הוא הולך וגדל בהתמדה. בתוך 10 שנים, לכל היותר, לא יהיה  יותר בנמצא חימוש סטטיסטי. כל הטילים והרקטות יהיו מדויקים, וכך גם חלק משמעותי מהפגזים ומהפצמ"רים; חלקם גם יהיו מדויקים משופרים, כאשר בנוסף ל- gps הם גם יהיו מונחי ביות אלקטרו אופטי; ובוודאות יפגעו בכל מטרת נקודה מוגדרת וחשובה.

האויב שלנו אינו ידוע כמוסרי במיוחד; ולכן, אין ספק כי במלחמה - אם וכאשר תתרחש - הם יטווחו גם את מגדלי המגורים הגדולים והמאוכלסים בערים הגדולות וגם את האתרים שהם סמלי לאום.

[למאמר של אלי רוטמן ב'כיכר השבת' ולסרטון הנלווה, לחצו כאן]

אז איך נתגונן במלחמה נגד נגד מאות אלפי איומים מדויקים?

באמצעות מס' מוגבל של טילים נגד טילים יקרים - נוסח כיפת ברזל - שהם גם מוגבלים ביכולות שלהם? לא ניתן. אין התכנות כלכלית ולוגיסטית לרכש ולתחזוקה של מערך בהיקף דמיוני, שיאפשר מיגון סביר.

מיגון באמצעות קרני לייזר? כן. למעשה אין אפשרות טכנולוגית אחרת ליירט בעלות נמוכה וביעילות טובה כמות איומים אוויריים תוקפים בהיקף כזה.

אך זה חייב להיות רק לייזר רב עוצמה כזה שיכול להגן על שטחים נרחבים, ערים גדולות וליירט את האיומים במרחק רב ובזמן קצר. יש בעולם רק אחד לייזר אחד כזה, הסקייגארד!