פנחס יחזקאלי: רב תרבותיות ותקינות פוליטית (פוליטיקלי קורקט) באתר ייצור ידע

תקציר: רב-תרבותיות היא אסטרטגיה של קליטת הגירה והכלתה. היא נובעת מפרדיגמת חשיבה הקרויה פוליטיקה של זהויות, ועושה שימוש בכלי המכונה: תקינות פוליטית. כבר ב- 2010 הכריזו מנהיגי אירופה כי "הרב תרבותיות נכשלה לגמרי". למרות זאת, המערב אינו מצליח להשתחרר מלפיתתה… ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות מושגים אלה והשלכותיהם, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!

[הכרזה: תקין פוליטית איננו בהכרח צודק! מקור הכרזה: יצור ידע]
[הכרזה: תקין פוליטית איננו בהכרח צודק! מקור הכרזה: יצור ידע]

עודכן ב- 11 בנובמבר 2025

רב-תרבותיות היא אסטרטגיה של קליטת הגירה והכלתה – ושל חיים בחברה רב גזעית – המדגישה את חשיבות הקבלה של זהויות תרבותיות שונות. כבר ב- 2010 הכריזו מנהיגי אירופה כי "הרב תרבותיות נכשלה לגמרי". למרות זאת, המערב אינו מצליח להשתחרר מלפיתתה…

התפיסה הרב-תרבותית מניחה כי האדם יכול להיות שותף בכמה הקשרים ומעגלים של זהויות, ולנוע בחופשיות ביניהם. הדרך ליישום רב-תרבותיות היא פרדיגמת חשיבה, המכונה פוליטיקה של זהויות או פוליטיקת הזהויות (Identity Politics). זו עושה שימוש להשגת מטרותיה בתקינות פוליטית או פוליטיקלי קורקט (Politically correct או political correctness) שבאה למנוע שימוש בביטויים שיש בהם, למעשה או רק לכאורה, אפליה, גזענות, או פגיעה ברגשות של אוכלוסיות מסוימות.

כמו כל תוצאה בלתי צפויה (תב"ץ) המתרחשת לרעה, הרעיון שמאחורי התקינות הפוליטית היה נאצל: כבוד לזולת והכרה באחר. אולם, הרעיון הפך לדת, שהפכה לעריצות תודעתית, שהפכה את השיח הציבורי למעטפת מילים ריקה, שפעמים רבות חגה סביב הנושא וחוששת לדעת בו, פן תואשם בגזענות, בשנאת זרים, בסקסיזם, בשובניזם, וכהנה איסורים לשוניים, הכולאים את המחשבה החופשית. לא מדובר עוד בכללים של שיחה מנומסת, אלא בשליטה במרחב הלשוני עד כדי סירוס (אידר, 2016) …

אסטרטגיה הפוכה של קליטת הגירה והכלתה, היא האסטרטגיה המכונה: 'כור ההיתוך'.

ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות התופעה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה:

קובצי מאמרים רלוונטיים נוספים:

ההיבט התאורטי

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר 'ייצור ידע'.

יצחק אדיג'ס

פרופ' יצחק אדיג'ס הוא מהחשובים במומחי הארגון של סוף המאה העשרים ותחילת המאה העשרים ואחת, וזהו הבלוג האישי שלו, המתורגם לעברית.

.

.

.

יורם אטינגר

יורם אטינגר הוא מומחה ביחסי ארצות הברית-ישראל, כיהן בעבר כציר בשגרירות ישראל בארצות הברית וכמנהל לשכת העיתונות הממשלתית.

.

.

.

.

.

.

רוני אקריש

רוני אקריש הוא ‏מייסד ומנהל‏ האוניברסיטה העממית - חינמית "קפה דעת"

.

.

.

בועז ביסמוט

בועז ביסמוט הוא עיתונאי, ששימש כעורך ראשי של היומון, ישראל היום. בעבר שימש כשגריר ישראל במאוריטניה.

.

.

.

פנחס יחזקאלי

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר 'ייצור ידע'.

משה כהן אליה

פרופ' משה כהן אליה הוא פרופסור מן המניין למשפט חוקתי, אשר כיהן בין השנים 2015–2022 כנשיא המרכז האקדמי למשפט ולעסקים.

.

.

.

.

מרדכי קידר

מרדכי (מוטי) קידר הוא מזרחן ומרצה במחלקה לערבית באוניברסיטת בר-אילן ועמית מחקר במרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת בר-אילן. הוא סגן נשיא "NEWSRAEL - פיד דינמי פרו ישראלי", ובעבר שימש יו"ר חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי. הוגה תוכנית האמירויות הפלסטיניות כפתרון לסכסוך הישראלי-פלסטיני.

.

.

.

.

מוטי קליינמן

מוטי קליינמן הוא בוגר האוניברסיטה העברית בהיסטוריה של ע"י וקרימינולוגיה, ומשפטים במרכז האקדמי ר"ג. מנהל חברה משפחתית לייעוץ בפיתוח תרופות, פעיל בקהילה וחובב ספר ואדם. גמלאי של משטרת ישראל.

.

.

.

.

דניאל ראם

יאיר רגב

עו"ד יאיר רגב הוא קצין משטרה בגמלאות, שמילא תפקידים רבים במערך החקירות והמודיעין. בין היתר שימש כעוזר לראש האגף לחקירות ולמודיעין, ראש מפלג חקירות כלכליות וביטחוניות ביאחב"ל, ראש לשכת החקירות במרחב השפלה ועוד. רגב ניהל מספר רב של חקירות - בישראל ובחו"ל - כנגד ארגוני הפשיעה הפעילים בישראל, ופענח מקרי שוד ורצח רבים. הוא משמש כיום כעורך דין פרטי (משרד עורכי-דין‏ יאיר רגב ושות'); וכמרצה בסוגיות של חוק ופשיעה.

.

.

.

אלעד רזניק

תמונת הגמל הלועס היא תמונת העט של הכותב, אלעד רזניק

.

.

.

גדעון שניר

ד"ר גדעון שניר הוא מרצה בתחום "ניהול משא ומתן בינלאומי חוצה תרבויות".

.

.

facts about

.

.

.

Jim Chimirie

Jim Chimirie הוא בריטי המגדיר עצמו כאיש ימין מרכז. הוא מרבה לשתף בטוויטר על התאסלמותה של המערב בכלל ובריטניה בפרט.

.

.

.

.

נספח 1 מדף הטוויטר של The Mossad: Satirical, Yet Awesome: עליבות פרוגרסיבית!

הקריקטורה מראה שבויים בידי אסלאמיסטים, המבקשים לשחוט אותם. שניים מהם מדברים האחד עם רעהו, ואחד מהם אומר: "אני לא רוצה להישמע כאילו אני סובל מאסלמופוביה, אבל…". השני קוטע אותו ואומר: "תפסיק מיד חבר, אתה עלול להסלים את המצב."

הקריקטורה מעבירה מסר סאטירי על הטפשות הפרוגרסיבית, הטובעת בתקינות הפוליטית ובהשתקת כל ביקורת על מוסלמים כאסלאמופוביה, ועל חוסר היכולת שלה להשתחרר גם במצבי קיצון מתרבות הפייסנות הגורסת שהדרך להתמודד עם תוקפן היא לרצות אותו.

נספח 2 מדף הטוויטר של דרמה קווין: עידן התמימות, שלפני הפוליטיקלי קורקט…

המאמר הרלוונטי: פנחס יחזקאלי: תקינות פוליטית / פוליטיקלי קורקט. מרעיון נאצל לעריצות תודעתית.

נספח 3 מדף הטוויטר של zionista: “ליברלים יעדיפו לסכן את ביטחון בנותינו מאשר להסתכן בכך שיכנו אותם ‘גזענים’”

מם מחאה על תרבות ה'פוליטיקלי קורקט' המערבית, נגד ביטחונן ההולך ומתערער של נשים בשטחים ציבוריים, בגלל מהגרים: הפחד ממתיוג כגזען וב'איסלאמופוב', גובר על החובה להגן על נשים וביטחון הציבור.

עכשיו, תחשבו על תל אביב, בירת הווק הישראלי, ב'מדינת כל אזרחיה': האם גם שם ההגירה תציף את המדינה? האם ביטחון הנשים לא יתערער? האם התיוג כ'איסלאמופוב' לא ישתק אזרחים ומוסדות אכיפה כפי שקורה במערב? הרי גם כאן הברית בין המוסלמים לווק שרירה וקיימת. איך נמנע את כל המחלות הללו מלהגיע לפתחנו?

[בכרזה: “ליברלים יעדיפו לסכן את ביטחון בנותינו מאשר להסתכן בכך שיכנו אותם ‘גזענים’”... המקור: דף הטוויטר של zionista. אנו מאמינים כי אנו עושים בתמונה שימוש הוגן]
[בכרזה: “ליברלים יעדיפו לסכן את ביטחון בנותינו מאשר להסתכן בכך שיכנו אותם ‘גזענים’”… המקור: דף הטוויטר של zionista. אנו מאמינים כי אנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

נספח 4 מדף הטוויטר של N Ecc: אז ניתן כבר לסכם, ש'הרב תרבותיות' הייתה רעיון רע, כמו יתר הזיות הווק הפרוגרסיבי?

נספח 5 מדף הטוויטר של מושיק גולסט: הזדמנות להבין איזה חגים יחגגו ב'מדינת כל אזרחיה', ואיזה לא

האתחול התרבותי של המערב הושלם, והמערב, בחיפושו הנואש אחר זהות, החליף את המסורת הישנה שלו באחת שמרגישה לו קצת פחות… אשמה.: אחרי שהכריסטמס גורש מרחובות הערים, ועצי האשוח נארזו בבוידעם של ה'פוליטיקלי-קורקט' מחשש ל"פגיעה ברגשות", מתקבל הרמדאן ברוב כבוד והדר: רחובות הערים התמלאו באורות מנצנצים מסוג חדש, ובהמון פוליטיאים שמגלים היום חיבה עזה לתמרים.

נ"ב: זה גם יקרה ב'מדינת כל אזרחיה': החגים היהודיים יסולקו מהרחובות בשל פגיעה ברגשות לטובת האיסלאם, ומי שמבטל זאת כ'שטויות', עליו החובה להוכיח, למה אצלנו זה יהיה אחרת!

[בתמונה: הזדמנות להבין איזה חגים יחגגו ב'מדינת כל אזרחיה', ואיזה לא... הקריקטוריסט המוכשר: מושיק גולסט. התמונה מוצגת באישור היוצר]

[בתמונה: הזדמנות להבין איזה חגים יחגגו ב'מדינת כל אזרחיה', ואיזה לא… הקריקטוריסט המוכשר: מושיק גולסט. התמונה מוצגת באישור היוצר]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

107 מחשבות על “פנחס יחזקאלי: רב תרבותיות ותקינות פוליטית (פוליטיקלי קורקט) באתר ייצור ידע”

כתיבת תגובה