גרשון הכהן: ההגנה המרחבית ביישובי הספר- חיוניות מערכתית מחודשת

[בתמונה: גם בצפון גם בדרום, נבנו כוחות קומנדו בהיקף מערכתי, המיועדים לכיבוש יישובים ומתקני צה"ל בקדמת הגבול... המקור: העיתונות הערבית]

[לאסופת המאמרים בנושא המלחמה הבאה, לחצו כאן]

[מאמר זה ראה אור לראשונה בכתב העת ליברל. הוא מועלה לכאן באישורו ובאישור המחבר]

ליברלגרשון הכהן

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים. משמש היום כעמית מחקר במרכז בגין-סאדאת (בס"א), באוניברסיטת בר אילן.

*  *  *

העשור האחרון, עם שנות מלחמת האזרחים בסוריה, העניק למדינת ישראל הקלה ביטחונית בהערכה כי האיום הקיומי שהיה טמון בצבאות ערב המדינתיים - בעיקר הצבא הסורי- הולך ונמוג.

בינתיים, הלכה והתהוותה מערכת איומים חדשה. לאיומי חיזבאללה והמליציות האיראניות בזירה הצפונית, הצטרפו איומי חמאס וג'יהאד אסלמי בזירת עזה. מדינת ישראל נדרשת מחדש להיערכות למלחמה רב זירתית.

בנוסף לאיום האש הרקטית - המוכר מכבר -הולך ונבנה איום חדש: גם בצפון גם בדרום, נבנו כוחות קומנדו בהיקף מערכתי, המיועדים לכיבוש יישובים ומתקני צה"ל בקדמת הגבול. איום זה מבליט חסך בכוחות מקומיים זמינים בכוננות מתמדת,  להגנת יישובי הספר כנגד התקפת פתע ההולכת ונעשית לדרך פעולה אפשרית וסבירה.

הגנת יישובי הספר – בפער מערכתי

במצב השגרה פרט לכתת הכוננות, הקיימת כמעט בכל יישוב ספר, יתר התושבים אינם חמושים ואינם מאורגנים להגנת היישוב. גם לא קיימת ביישובים תשתית ביצורים מתאימה להגנה למול אויב בהתקפה סדורה.

בעבר, בתקופת הרמטכ"ל רפאל איתן, הוקמה ביישובים מערכת ביצורים להגנה על בסיס תושבי המקום, כמגויסי מילואים,  במסגרת ההגנה המרחבית. באגרת הרמטכ"ל הדגיש רא"ל איתן:

"יישובי ההגנה המרחבית הם הצבא הסדיר המקומי. הם צריכים להבטיח שליטה והם צריכים למנוע מהאויב שיבוש מערכותינו במקרה מלחמה. לכן חיוניים ביותר מיקומם הטקטי בשטח, ציודם בנשק חדיש, אימון תושביהם למשימתם והפיכתם ליישובים מבוצרים כהלכה." (אגרת הרמטכ"ל רא"ל רפאל איתן)

[בתמונה: יישובי ההגנה המרחבית הם הצבא הסדיר המקומי... הצילום: אתר צה"ל]

צורת התארגנות זו ביישובי הספר חדלה להתקיים לא רק מכיוון שהלכה ודעכה עם הזמן, אלא בעיקר מכיוון שהנהגת צה"ל והמדינה חדלו להאמין בה. אולם בתנאים החדשים שנוצרו, בסיכוי המתגבש לפריצת מתקפת האויב בהפתעה, יישובים סמוכיי הגבול זקוקים למענה הגנתי מידי. המענה המוצע כיום סובל משתי בעיות יסוד: הראשונה, פריסת הכוח הסדיר להגנת היישובים בספר, תלויה בהתרעה מודיעינית שלא מובטח כי תתקבל בעיתוי המתאים. עלול להיווצר פער זמן בין פריצת התקפת האויב לבין הגעת הכוחות להגנה. הבעיה השנייה, פריסת כוחות העילית הסדירים להגנה, פוגעת בזמינותם של כוחות אלה למהלכים התקפיים נדרשים לתוך שטח האויב.

על שתי בעיות יסוד אלה עמד בהרחבה יגאל אלון: "ללא הגנה מרחבית, המתבססת בעיקרה על ההתיישבות, היה נאלץ הצבא להפריש כוחות ניכרים לתפקידים דפנסיביים. צה"ל, שהוא קטן מצבאות ערב, המכתרים את ישראל מסביב, אינו יכול להתיר לעצמו החלשת כוחו האופנסיבי." ("מסך של חול"- עמ' 255).

[תמונתו של יגאל אלון צולמה על ידי הצלם המיתולוגי, דוד רובינגר, לע"ם, ושימשה כצילום הכותרת של ספרו: 'בתחבולות מלחמה']

אלא שבניגוד למורשת העבר, לא זו בלבד שהמתיישבים ביישובי הספר  אינם מאורגנים יותר כרכיב מערכתי במגננה, מערכת הביטחון מתכננת לפנות אותם בשעת חירום, במסגרת תכנית כוללת לפינוי אזרחים מקווי העימות בגבול הצפון ובגבול עוטף עזה. חברים וותיקים ביישובים מתלוננים כיום על התכניות לפנות גם אותם בזמן חרום, במקום לגייסם ולארגנם להגנת היישוב.  ראוי להקשיב לתביעת התושבים לשלבם כחיילי מילואים מגויסים להגנת ביתם.  גם אדם שעבר את גיל 70, איש או אישה, במיוחד כשהוא תושב המקום, יכולים להיות יעילים בתפקידי הגנה כשהם פועלים מעמדות נייחות. כמובן נדרש לכך לא רק מאמץ לארגון וחימוש מחודש של התושבים, אלא גם כינון מחודש של אתוס השליחות החלוצית בספר.

לנוכח אתגרי ההגנה החדשים בקווי העימות, למול איום גובר לחדירת כוחות חיזבאללה וחמאס  לשטחנו מעבר לקוי הגבול, באפשרות לפעולתם בהפתעה, שילוב המתיישבים בהגנה המרחבית הופך מחדש לנחוץ. הערכות הגנתית ביישובים,   תספק רשת ביטחון להתקפת פתע ותאפשר מיצוי נכון ויעיל יותר של כוחות צה"ל הסדירים בשעת חירום.

[לאסופת המאמרים בנושא המלחמה הבאה, לחצו כאן]

     

2 thoughts on “גרשון הכהן: ההגנה המרחבית ביישובי הספר- חיוניות מערכתית מחודשת

  1. Pingback: המלחמה הבאה באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

  2. התפישה של הצבא היא ריכוזית – והיא מוטעית.
    חושבים שם שבמלחמה הבאה הצבא לבדו יסתדר עם כל האיומים שיתממשו ביחד בתרחיש רב זירתי קשה, אולי עם גרעין פצפון של צוותי חירום ישוביים צח"י.
    שגיאה גדולה.

    צודק גרשון הכהן שצריך להחזיר את ההגנה המרחבית באופן רחב (הרבה אנשים) ועמוק (משימות), כצבא מקומי.
    בנוסף צריך ליצור מנגנון רחב ועמוק בערים בעורף. מה שיש היום זה ממש לא רציני.

    אם לא נעשה זאת מהיום נפגע ביכולת ההתמודדות והשרידות – מפתח להצלחה במלחמות ובעיקר בעורף במלחמה הבאה.

    זה חלק מ"ההכנה המנטלית" עליה דיבר הרמטכ"ל לקראת המלחמה הבאה ותיעול האפשרות של פאניקה בציבור לפסי עשייה חיובית של התארגנות ציבור רחב, מוכנות ותרגול.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *