[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Haeruman לאתר Pixabay]

[לאוסף המאמרים על ניהול נשי באתר ייצור ידע, לחצו כאן]

איילה הרוש היא מנהלת תביעות רכב במשרד שמאות

*  *  *

המגדר ממלא תפקיד מכריע בעיצובו של שוק העבודה בכלל, ושל שוק התעסוקה הישראלי בפרט. מחקרים רבים מצביעים עד היום על הבדלים בין בנים ובנות בשאיפותיהם המקצועיות. הבדלים אלו נובעים בעיקר מתהליכי חיברות מגדריים שונים, המעצבים בנים ובנות החל מן הגיל הרך ביותר, והם ניזונים ומקבלים אישוש בשלב מאוחר יותר גם מן המבנה הסגרגטיבי האובייקטיבי של שוק העבודה.

המנהיגים - הנמצאים בצמרות השלטון ברחבי העולם - הם לרוב גברים. משרות ניהוליות בכירות ותפקידים בכירים בצמרת השלטון ומקבלי החלטות, מזוהות באופן ברור כמתיישבות עם כישורים "גבריים". ילדות ונערות רבות גדלות לדפוס זה, עובדה המשפיעה על עיצוב שאיפותיהם המקצועיות ומערימה קשיים בדרכן (רימלט, 2008).

מעולם לא כיהנה אישה כנשיאת מדינת ישראל וגם לא הייתה רמטכ"לית, רק אישה אחת כיהנה עד היום בתפקיד ראש הממשלה - גולדה מאיר בין השנים 1974-1969.

בנובמבר 1993, אמר נשיא המדינה דאז עזר וייצמן ז"ל לאליס מילר, האישה שנלחמה למען פתיחת קורס הטיס בפני נשים והצליחה:   "תשמעי מיידלע, את ראית פעם גבר סורג גרביים? ראית פעם אישה כירורגית או מנצחת על תזמורת? נשים לא מסוגלות לעמוד בלחצים הדרושים מטייסי קרב"...

[בתמונה: המשפט שהפך את עזר ויצמן לקלסיקה של שובניזם גברי... צילום: יעקב סער, לע"מ]

בעשורים האחרונים, נרשמה עלייה בהשתתפות הנשים בכוח העבודה בעולם המערבי ובכלל זה בישראל. יתרה מכך, ישנה הצלחה של נשים בהשתלבות במקצועות שבעבר היו גבריים בעיקרם. אף על פי כן, שיעור הנשים בין בעלי העמדות הבכירות לא עלה בצורה משמעותית, נשים הן עדיין מיעוט כמעט בכל שדרת התפקידים הבכירים בישראל ובמוקדי קבלת ההחלטות.

בכנסת ה-20 היו 32 חברות כנסת (מתוך 120) לעומת 12 חברות בכנסת הראשונה, בשנת 2013 מונתה ד"ר קרנית פלוג לנגידת בנק ישראל הראשונה, מתוך 256 רשויות מקומיות, רק בראש 11 מהן עומדת אישה.

מנכ"לית שדולת הנשים בישראל, מיכל גרא מרגליות, אמרה ב- 2018, כי ישראל "היא עדיין גברית. התפקידים הבכירים בכל תחום מאוישים בידיהם, מוקדי קבלת ההחלטות הם עם רוב גברי מובהק, ואין חשיבה איך חלוקת המשאבים משפיעה אחרת על גברים ועל נשים וקבוצות מוחלשות נוספות בחברה".

טענה דומה השמיעה יו"ר ויצו העולמית, פרופ' רבקה לזובסקי, שאמרה כי "למרות הישגים משמעותיים בעשורים האחרונים, בישראל של שנת 2018 פערים בין המינים בשוק העבודה ובהבניות החברתיות עוד נפוצים, ויש להם ביטויים בשכר, בשיעור הנשים במשרות בכירות, בשילוב חיילות בצה"ל ובהדרתן, בהטרדות ובאלימות נגד נשים. זה חייב להשתנות, המאבק לשוויון אינו עניין של נשים בלבד, הוא מאבק חברתי הנוגע לכל אחד ואחת מאיתנו" (אלון, 2018).

ההבניה החברתית הממוגדרת - המתקיימת בחברות שונות ובמרבית החברות המוכרות לנו - פושטת ולובשת צורות בהקשרים היסטוריים, חברתיים ותרבותיים שונים (יזרעלי, 2006). יותר ויותר מדינות מבינות היום, שקידום נשים ושיפור מצבן, משמעותו למעשה, קידום החברה כולה, ושפיתוח יכולת לעצמאות כלכלית בקרב נשים חשובה להשגה של שוויון חברתי. הזכות למימוש ולהגשמה עצמית הם ערכים מהותיים בחברה נאורה  ומתקדמת. השתתפותן המלאה של נשים בכל תחום ובכל זירה, ציבורית או פרטית, חיונית לקיומה של מדינה דמוקרטית, מתוקנת וחופשית ומהווה תנאי לחברה בריאה וערכית יותר (משרד החינוך המנהל הפדגוגי: היחידה לשוויון בין המינים בחינוך).

[בתמונה: פיתוח יכולת לעצמאות כלכלית בקרב נשים חשובה להשגה של שוויון חברתי... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי FotografieLink לאתר Pixabay]

 לסיכום

נראה כי מקומן של נשים בחברה בכלל ובתחום התעסוקה בפרט, נמצא בתהליכי שינוי ועיצוב מתמידים. ברם, הדרך לשוויון מגדרי ושוויון הזדמנויות אמיתי עוד ארוכה. מחובתנו להמשיך ולהיאבק בחסמים הרבים שעדיין עומדים בפני נשים. עבודה רבה ניצבת לפנינו: עלינו לתקן סדרי עדיפויות, לזהות סטריאוטיפים מגדריים ביחס החברה לעולם העבודה, לעודד נקודת מבט ביקורתית לתפקידי גברים ונשים בעולם העבודה ולעודד תפיסה שוויונית לבחירת מקצוע ותעסוקה בעתיד.

הפתרון, כמו בתחומים רבים, מתחיל כבר בגיל הרך ובמערכת החינוך. יש להקנות לבנות ולבנים ערכים של שוויון מגדרי כבר בשנים הראשונות, עוד לפני שמתקבעים סטריאוטיפים מגדריים. עלינו לחתור לעולם שבו מגדר כבר לא יהיה חסם, עולם שבו כל ילדה ונערה יוכלו לשאת עיניהן לכל תפקיד שהוא, למצוא שם מודלים לחיקוי ולדמיין את עצמן יום אחד בנעליהן.

[לאוסף המאמרים על ניהול נשי באתר ייצור ידע, לחצו כאן]

מקורות

• אלון, מ. (08/03/18). "תקרת הזכוכית נסדקה, אך לא נשברה: לא רק גברים יכולים לנהל", .ynet
• יזרעלי, ד. (2006). מין מגדר ופוליטיקה, רעננה: הקיבוץ המאוחד.
• משרד החינוך המנהל הפדגוגי: היחידה לשוויון בין המינים בחינוך, "ישראל חוגגת 70 - סוגיות של שוויון מגדרי בעולם העבודה הישראלי".
• רימלט, נ. (2008).  "בין סגרגציה לאינטגרציה: קריאה לחשיבה פמיניסטית מחודשת על שוויון ומגדר בשוק העבודה", מחקרי משפט, כד, 1, עמ' 299-342.
• שמואלי, ס. (02.07.00). "מיידלע, ראית פעם גבר סורג גרביים"?, ynet.