דב תמרי: אחרי 50 שנים – מלחמת ההתשה, זיכרון מעורפל

[התמונה היא צילום מסך מסרטון היו-טיוב: 'מלחמת ההתשה']

[התמונה היא צילום מסך מסרטון היו-טיוב: 'מלחמת ההתשה']

מלחמת ההתשה, 1967 עד אוגוסט-ספטמבר 1970, הייתה המלחמה הראשונה אשר בה צה"ל לא השיג תוצאות צבאיות ומדיניות ראויות. ממנה ועד היום, מדינת ישראל וצה"ל לא השיגו תוצאות חיוביות של ממש באף מלחמה. לכל היותר מניעת תבוסה, כפי שצה"ל הצליח למנוע במלחמת יום הכיפורים...

[לאסופת המאמרים על מלחמת ההתשה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים באתר בנושא תפיסת/תורת הביטחון, לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 14 באוקטובר 2021

תת אלוף במילואים, ד"ר דב (דוביק) תמרי (ראו תמונה משמאל) הוא ממפקדי סיירת מטכ"ל וקצין המודיעין הראשי הראשון בצה"ל. בעל עיטור העוז ושני צל"שי הרמטכ"ל. שימש בעבר כעמית מחקר במרכז יפה למחקרים אסטרטגיים שבאוניברסיטת תל אביב, וכחבר יועץ במרכז הבינתחומי לחיזוי טכנולוגי. עמד בראש המכון לחקר תורת המערכה בצה"ל והרצה בתוכנית ללימודי ביטחון שלאוניברסיטת תל אביב. כיום הוא ראש התכנית ללימודי חברה, ביטחון והגנת העורף במכללת בית ברל. [מקור התמונה משמאל: באדיבות מכללת בית ברל]

תת אלוף במילואים, ד"ר דב (דוביק) תמרי (ראו תמונה משמאל) הוא ממפקדי סיירת מטכ"ל וקצין המודיעין הראשי הראשון בצה"ל. בעל עיטור העוז ושני צל"שי הרמטכ"ל. שימש בעבר כעמית מחקר במרכז יפה למחקרים אסטרטגיים שבאוניברסיטת תל אביב, וכחבר יועץ במרכז הבינתחומי לחיזוי טכנולוגי. עמד בראש המכון לחקר תורת המערכה בצה"ל והרצה בתוכנית ללימודי ביטחון שלאוניברסיטת תל אביב. כיום הוא ראש התכנית ללימודי חברה, ביטחון והגנת העורף במכללת בית ברל.

[מקור התמונה משמאל: באדיבות מכללת בית ברל]

*  *  *

לאחרונה ציינו העיתונים והטלוויזיה חמישים שנים למלחמת ההתשה שהייתה, בעיקרה, נגד מצריים; ומיעוטה בקווי הפסקת האש עם סוריה וירדן.

כיום, יותר מחמישים שנים אחרי, זהו ציון מוזר למלחמה, שהחלה באמצע יוני 1967, כאשר לפי מקורות מצריים מְהֵימָנים, הנשיא גמאל עבד אל נאצר הורה את שר המלחמה החדש לפתוח ב"חרב אל-אסתנזאף"- מלחמת הקזת דם, ובלשוננו מלחמת ההתשה. ואכן זו התחילה מיד אחרי מלחמת ששת הימים, דהיינו, לפני חמישים ושתיים שנים. תחילתה באירועים ספורדיים לכאורה, כמו הטבעת המשחתת אילת (ראו תמונה למטה) ו-34 חלליה, ושתי הפגזות מסיביות בספטמבר ואוקטובר אותה שנה, בהן נהרגו 25 חיילים.

[לאסופת המאמרים על מלחמת ההתשה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על מלחמת ששת הימים, לחצו כאן]

[בתמונה: המשחתת אילת. טיבועה היה אחד מצעדי הפתיחה של מלחמת ההתשה. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי קודקוד צהוב. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

[בתמונה: המשחתת אילת. טיבועה היה אחד מצעדי הפתיחה של מלחמת ההתשה. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי קודקוד צהוב. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

ארבעה רמטכ"לים לשעבר התראיינו בערוץ הטלוויזיה "כאן" והעלו זיכרונות מהמלחמה ההיא. כל הארבעה, אישים הראויים להערכה רבה על שרותם הצבאי ופועלם למדינת ישראל, אז וגם אחרי שהפכו לאזרחים. הארבעה לחמו במלחמת ההתשה כקצינים זוטרים; ודבריהם היו רוויים בנוסטלגיה, האופיינית להתנסות קשה עד מאד מהעבר. איש מהארבעה לא התמודד עם שאלת הרלוונטיות של אותה מלחמה לימינו אלה. מגיש הכתבה ציין בצדק, כי מלחמת ההתשה בכל הזירות עלתה באלף הרוגים.

עניין הרלוונטיות של המלחמה ההיא לימינו אלה דורש שיח מעמיק. חמש הערות והֶאָרות ראויות לציון:

הערה ראשונה: זו המלחמה הראשונה שבה צה"ל לא השיג תוצאות ראויות

מלחמת ההתשה, 1967 עד אוגוסט-ספטמבר 1970, הייתה המלחמה הראשונה אשר בה צה"ל לא השיג תוצאות צבאיות ומדיניות ראויות. ממנה ועד היום, מדינת ישראל וצה"ל לא השיגו תוצאות חיוביות של ממש באף מלחמה. לכל היותר מניעת תבוסה, כפי שצה"ל הצליח למנוע במלחמת יום הכיפורים.

[לאוסף המאמרים על מלחמת יום הכיפורים, לחצו כאן]

תת אלוף במיל', ד"ר דוביק תמרי: "מלחמת ההתשה הייתה המלחמה הראשונה אשר בה צה"ל לא השיג תוצאות צבאיות ומדיניות ראויות. ממנה ועד היום, מדינת ישראל וצה"ל לא השיגו תוצאות חיוביות של ממש באף מלחמה. לכל היותר מניעת תבוסה, כפי שצה"ל הצליח למנוע במלחמת יום הכיפורים". [הכרזה: ייצור ידע]

[הכרזה: ייצור ידע]

ראוי לשאול: מדוע? שהרי מלחמת העצמאות הביאה להקמת מדינת ישראל, תקופת פעולות התגמול הביאה למערכה בסיני "קדש", שתוצאותיה הצבאיות והמדיניות ראויות לציון גבוה; ומלחמת ששת הימים – פתרה את בעיותיה הביטחוניות של ישראל אחת ולתמיד, לכאורה. מה השתנה מאז אותה מלחמה מוצלחת אחרונה? 

[לסדרת מאמרי עצמאות וזיכרון, לחצו כאן]

הערה שנייה: בורות ההנהגות באשר לאופי המלחמה

ההנהגות של אז, המדינית והצבאית, נעדרו הבנה מעמיקה של משמעות השינוי העצום במציאות האזורית והישראלית הפנימית. כל הגעה לשיא באמצעות מלחמה עלולה להביא במהירות לירידה. הקונפליקט הכוחני הוא פרדוקסלי ודיאלקטי, שכן פעולה רבת היקף מניבה לא רק תוצאה אלא גם תגובה של היריבים; אשר משנה, ואף מסוגלת להפוך את התוצאה.

בתחום הקונפליקט האלים, פעולה אינה יכולה להתנהל בישירות פשוטה, אלא במקום זאת, היא תגיע לנקודת שיא ההישג, אשר יעורר תגובות נגד של היריב, אשר כתוצאה מהן תגיע מיד החלשות; שכן, אחרי השיא קשה לגייס מאמצים נוספים ולשמור על ההישגים.

אם המלחמה בכל זאת מבוצעת באופן ישיר ונראה שההישגים יציבים, התוצאות יתפתחו בדרך כלל ובהדרגה לכיוון ההפוך: ניצחון עלול להוביל לתבוסה, מלחמה לא מוצלחת אולי מובילה לשלום.

תת אלוף במיל', ד"ר דוביק תמרי: הקונפליקט הכוחני הוא פרדוקסלי ודיאלקטי פעולה רבת היקף מניבה, לא רק תוצאה, אלא גם תגובה של היריבים; אשר משנה, ואף מסוגלת להפוך את התוצאה. בתחום הקונפליקט האלים, פעולה אינה יכולה להתנהל בישירות פשוטה, אלא במקום זאת, היא תגיע לנקודת שיא ההישג, אשר יעורר תגובות נגד של היריב, אשר כתוצאה מהן תגיע מיד החלשות; שכן, אחרי השיא קשה לגייס מאמצים נוספים ולשמור על ההישגים. אם המלחמה בכל זאת מבוצעת באופן ישיר ונראה שההישגים יציבים, התוצאות יתפתחו בדרך כלל ובהדרגה לכיוון ההפוך: ניצחון עלול להוביל לתבוסה, מלחמה לא מוצלחת אולי מובילה לשלום. הכרזה: ייצור ידע

[הכרזה: ייצור ידע]

האמור לעיל אינו חוק מלחמתי או פיזיקלי, אלא תּוֹבָנָה אותה כל מנהיגות צבאית ומדינית חייבת לבחון בסיום מלחמה, תהיה זו גם המוצלחת ביותר.

הערה שלישית: מלחמת ההתשה חיברה את מלחמת ששת הימים למלחמת יום הכיפורים

– לא נכון יהיה לבודד ולזכור את מלחמת ההתשה כשלעצמה. היא הייתה החיבור שבין מלחמת ששת הימים למלחמת יום הכיפורים ואפילו הובילה למלחמת יום הכיפורים. אחרי שלוש שנים היא הסתיימה לכאורה בהפסקת אש בזירה המצרית ו"ספטמבר השחור" בירדן הביא לשקט גם שם.

השאלה, אולי המכרעת, היא: כיצד פרשו ההנהגות הישראלית והמצרית את מלחמת ההתשה אחרי שהסתיימה? שהרי, הפסקת אש אינה תוצאה מסיימת אלא רק הפסקה...

ישראל פֵּרשה את מלחמת ההתשה כיום השביעי של מלחמת ששת הימים, המכרעת; ואילו מצריים פרשה את מלחמת ההתשה כיום הראשון של המלחמה הבאה, שעדיין לא ידעה מתי תתרחש. ב-1999 פגשתי בארה"ב גנרל מצרי שאמר: "בלי מלחמת ההתשה לא היינו מגיעים למלחמת אוקטובר"!

[להרחבה על מלחמת ההתשה, לחצו כאן]

תת אלוף במיל', ד"ר דוביק תמרי: ישראל פֵּרשה את מלחמת ההתשה כיום השביעי של מלחמת ששת הימים, המכרעת; ואילו מצריים פרשה את ההתשה כיום הראשון של המלחמה הבאה, שעדיין לא ידעה מתי תתרחש. ב-1999 פגשתי בארה"ב גנרל מצרי שאמר: "בלי מלחמת ההתשה לא היינו מגיעים למלחמת אוקטובר"! הכרזה: ייצור ידע

[הכרזה: ייצור ידע]

הערה רביעית - האם ישראל יכלה להחזיק אז בשטח הגדול פי שניים וחצי מזה שהושג ב-1949?

המאפיין הבולט ביותר של מלחמת ששת הימים הוא פרדוקסלי; הישג צבאי נדיר; וחוסר יכולת מחשבתית להתמודד עם תוצאות המלחמה. הקיבעון שהשתרר אחריה מקורו בהנחה, שישראל עיצבה מציאות חדשה וקבועה; שכל שנותר הוא, לשמור עליה ויחסית בזול. באשר לצה"ל - שהיה אז ארגון חסר שיח אסטרטגי רַב-מְמַדִּי - לא היו מעליו ממשלות, שיכלו לאזן את המדיניות והתפיסה החד-ממדית שאפיינו אותו.

אלפי מסמכים מדיוני ומתכניות המטה הכללי - מתחילת שנות החמישים של המאה הקודמת ועד מלחמת יום הכיפורים - מעידים על השאיפה להתפשטות במרחב. זו באה למימוש מלא במלחמת ששת הימים. יומיים לפני ה- 5 ביוני 1967, הנחיית הממשלה לצה"ל הייתה לצאת לפעולה צבאית על מנת "להסיר את טבעת החנק מעל מדינת ישראל". זו הוסרה ביום אחד ע"י חיל האוויר. שאר חמישה הימים היו מערכות וקרבות לכבוש שטחים בכל החזיתות, עד להשגת מרחבים הגדולים פי שניים וחצי ממדינת ישראל של קווי שביתת הנשק 1949. הממשלה כלל לא הנחתה את צה"ל איזה שטחים לכבוש ולמען מה.

הידע הצבאי הבסיסי אודות מגננה וחולשותיה, כצורת יסוד אסטרטגית, לא נעדר מצה"ל. כל עוד היה צריך להגן על מדינת ישראל בקווי שביתת הנשק מ-1949, המענה למגבלות המגננה היו המלחמה היזומה והמתקפה המקדימה. אפשר וזו הסיבה לדלות העיסוק במגננה עד מלחמת ששת הימים וגם אחריה. עם כניסתו לתפקיד, הרמטכ"ל חיים בר לב ערך סבב דיונים אודות הגנת סיני. הבסיס לדיונים אודות מגננה הם על פי רוב, היא מערכת מושגית, המבהירה את:

  • המושג עומק אסטרטגי;
  • את היקף הכוחות הצבאיים וזמינותם ביחס למרחב;
  • את היכולות הצבאיות של הצבא היריב;
  • ואת המדיניות של הממשלה, ופרשנותה ע"י המטה הכללי.

[להרחבת המושג: 'פרדוקס', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'מגננה', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'עומק אסטרטגי', לחצו כאן]

[בתמונה: המאפיין הבולט ביותר של מלחמת ששת הימים הוא פרדוקסלי; הישג צבאי נדיר; וחוסר יכולת מחשבתית להתמודד עם תוצאות המלחמה... כרטיס ברכה לראש השנה הראשון שאחרי מלחמת ששת הימים. תמונה חופשית שהועלתה על ידי Ze'ev Barkan לאתר flickr]

[בתמונה: המאפיין הבולט ביותר של מלחמת ששת הימים הוא פרדוקסלי; הישג צבאי נדיר; וחוסר יכולת מחשבתית להתמודד עם תוצאות המלחמה... כרטיס ברכה לראש השנה הראשון שאחרי מלחמת ששת הימים. תמונה חופשית שהועלתה על ידי Ze'ev Barkan לאתר flickr]

מה קרה לאורך שש שנים ממלחמת ששת הימים ועד מלחמת יום הכיפורים?

אפשר לתאר זאת כך: התוצאות הצבאיות של ממלחמת ששת הימים קיבעו את החשיבה האסטרטגית בצה"ל. אחרי שינוי המציאות באופן קיצוני במרחב כולו, תפיסת הפעלת הכוח הצבאי, או שמא תפיסת הביטחון, נותרו כמו שהיו בין 1956 ל-1967. אותן מערכות מושגים, אותן תפיסות הפעלת הכוח. לא נעשתה חקירה ביקורתית אודות הפרדיגמה הביטחונית באמצעות פרדיגמה בוחנת חדשה.

ההתכוננות למלחמת יום הכיפורים הייתה חזרה על מלחמת ששת הימים – מתקפה מהירה ומכרעת. כל מערכת המושגים הצבאיים שהייתה יפה לפני 1967, הוטלה על מציאות שונה בתכלית. לא נעשה ברור פרדיגמטי לברור המציאות החדשה והשלכותיה. מלחמת ההתשה - בעיקר לאורך תעלת סואץ - שהסתיימה באוגוסט 70' מבלי שישראל ויתרה על מטר אחד מהישגיה, חיזקה את הקיבעון.

[לאוסף המאמרים באתר בנושא תפיסת/תורת הביטחון, לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'פרדיגמה', לחצו כאן]

[בתמונה: תפיסת הביטחון... התוצאות הצבאיות של ממלחמת ששת הימים קיבעו את החשיבה האסטרטגית בצה"ל. אחרי שינוי המציאות באופן קיצוני במרחב כולו, תפיסת הפעלת הכוח הצבאי, או שמא תפיסת הביטחון, נותרו כמו שהיו בין 1956 ל-1967. אותן מערכות מושגים, אותן תפיסות הפעלת הכוח. לא נעשתה חקירה ביקורתית אודות הפרדיגמה הביטחונית באמצעות פרדיגמה בוחנת חדשה. הכרזה: ייצור ידע]

[בתמונה: תפיסת הביטחון... התוצאות הצבאיות של ממלחמת ששת הימים קיבעו את החשיבה האסטרטגית בצה"ל. אחרי שינוי המציאות באופן קיצוני במרחב כולו, תפיסת הפעלת הכוח הצבאי, או שמא תפיסת הביטחון, נותרו כמו שהיו בין 1956 ל-1967. אותן מערכות מושגים, אותן תפיסות הפעלת הכוח. לא נעשתה חקירה ביקורתית אודות הפרדיגמה הביטחונית באמצעות פרדיגמה בוחנת חדשה. הכרזה: ייצור ידע]

הערה חמישית - מלחמת ההתשה נועדה להגן על העומק האסטרטגי משאת הנפש של ההנהגות וגם הציבור

מתחילת שנות החמישים של המאה הקודמת, צה"ל, ובעקבותיו הממשלות, חתרו להשגת עומק אסטרטגי שמשמעותו הייתה תפיסת טריטוריות של המדינות השכנות ואחיזתן, כך שיורחקו הצבאות הערביים מישראל ותושביה. המערכה "קדש" שבה לא הצלחנו להשאיר בידנו מטר אחד משטחי האויב, הביאה להסכמים לא כתובים עם מצריים וגם להבנות סמויות עם סוריה וירדן: לא תחזיקו סמוך לגבולות ישראל צבא מאיים, ואם כן – ישראל תצא למלחמה מקדימה.

הסידור הלא פורמלי הזה העניק לישראל עומק אסטרטגי יציב למדי. תוצאת ממלחמת ששת הימים העניקה לכאורה עומק אסטרטגי פיזי לישראל. למרבה הצער, ישראל וצה"ל לא היו מסוגלים להחזיק בעומק האמור, משום שלא היה אפשר לגייס פוטנציאל וליישמו, להחזיק דרך קבע את סיני ואת רמת הגולן, ללא שינוי מהפכני של גודל צה"ל, שהיה מחייב גם שינויים חברתיים וכלכליים קשים מנשוא (ראו בהקשר זה את סרטון היו-טיוב למטה).

תפיסת הביטחון וההגנה שאחרי מלחמת ששת הימים לא התאימה לחלוטין לאחיזה קבועה במרחב שהיה גדול פי שניים ויותר מזה שלפני המלחמה. התוצאה – לפני מלחמת ששת הימים היה לישראל עומק אסטרטגי שהתאים לפוטנציאל הצבאי והכלכלי שלה. אחריה המלחמה היה זה לא יותר מעומק וירטואלי: קו המגע עם הצבא המצרי והצבא הסורי היה גם קו העצירה המערכתי, והקו המדיני שאין לחזור ממנו שעל אחד. אינני מכיר אף צבא במלחמות המודרניות שהצליח להגן לאור תפיסה כזו.

מה מאז נותר רלוונטי כיום?  

ראוי לכפור במושג הישראלי תפיסת ביטחון לישראל כמִּשְׁנָה יציבה המתווה דרך. כל שינוי של ממש במציאות החיצונית והפנימית מחייבת עיצוב תפיסת ביטחון חדשה, שונה מקודמתה. אחרי הכל המושג אסטרטגיה שכולם חוזרים עליו כל יום עניינה עיסוק במה שיהיה ולא מה שהיה.

מטריד מאד חוסר היכולת של ממשלות ישראל להתמודד מחשבתית עם סוגיות כה חיוניות להווה ולעתיד של מדינת ישראל ותושביה. ככל שהממשלות יציבות יותר, ממשלת אחדות לאומית למשל, הן גם משותקות יותר. ישראל וצבאה ידעו תמיד להתמודד במלחמה ולהשיג הישגים צבאיים. חולשתם, החוזרת ונשנית, היא להתמודד עם תוצאות המלחמה.

יחס הממשלות מול צה"ל-המטה הכללי, לא הוסדר עד תומו מעולם: אמנם אין ספק בכפיפות המטכ"ל לממשלה, אבל אין אִזּוּן בכל הקשור לחשיבה קבוצתית, חקירת הנושאים החיוניים, למידה משתפת ולקיחת אחריות.

[להרחבת המושג 'אסטרטגיה', לחצו כאן] [לאסופת המאמרים על מלחמת ההתשה, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא דווח לנו!

מקורות והעשרה

One thought on “דב תמרי: אחרי 50 שנים – מלחמת ההתשה, זיכרון מעורפל

  1. Pingback: (כמעט) הכל על מלחמת ההתשה באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.