Jeppe Vilstrup Hansgaard: הסדרת מערכת הקשרים עם בעלי העניין

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי rawpixel לאתר Pixabay]

[למאמר המקורי באנגלית, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים בנושא ניתוחי רשת ארגונית ONA, לחצו כאן]

Jeppe Vilstrup Hansgaard הוא מנכ"ל חברת Innovisor - שצברה בעשור האחרון ניסיון בשינויים עסקיים, בניתוח רשתות ארגוניות (Organizational Network Analysis - ONA), במיזוגים וברכישות ביותר מ- 35 מדינות (ראו תמונה משמאל).

*  *  *

חברת Innovisor נשכרה על ידי אחת היחידות המדינתיות של ארגון בין ממשלתי גדול, במטרה לטייב את שיתוף הפעולה של אנשיו עם בעלי עניין חיצוניים.

היחידה כללה 200 אנשים מחולקים ל -12 תתי יחידות שונות, שהסתמכו כולם על שיתוף פעולה עם גורמי חוץ. חלק מתתי היחידות הללו שיתפו פעולה עם אותם גורמי חוץ; אולם, לא הייתה לארגון תמונה ברורה, מי משתף פעולה עם מי. ההנחה הייתה, שמצב שבו גורמים שונים בארגון מחוברים לבעל עניין אחד - בוודאי אם אינם מתואמים ביניהם - איננו בריא לארגון.

[להרחבה בנושא ניתוח רשתות ארגוניות, לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'שיתוף פעולה', לחצו כאן]

העדר שיתוף פעולה ושיתוף הידע הזה בין חלקי הארגון פנימי, הביא לחוסר יעילות; שחייב התערבות יעוצית. חברת Innovisor נדרשה לאבחן את רמת שיתוף הפעולה הקיים - של הארגון עם בעלי העניין (שיתוף פעולה חיצוני) ושל הארגון בתוך עצמו (שיתוף פעולה פנימי) - וחשוב יותר, להתוות לארגון את הדרך לעבוד כישות אחת מתואמת.

להלן תהליך ההתערבות שהתווה על ידי יועצי Innovisor, על פי סדר הפעולות:

  1. כל תת יחידה תיעדה את תהליכי העבודה שלה עם גורמי חוץ. זה כלל זה הגדרה של אלה שצריכים לשתף פעולה עם גורמי החוץ; ולא פחות חשוב - את אלה שאינם צריכים לעשות זאת.
  2. כך נתקבלה מפת הרשת של בעלי העניין הקשורים לארגון. ההתמקדות הייתה באלה, המחוברים ליותר מגורם ארגוני אחד. הגורמים העיקריים מרוכזים במרכז מפת הרשת למטה (תחומים באדום):

[בתמונה: מפת הרשת מתארת את תמונת גורמי החוץ בארגון, שעימן תת היחידות בארגון (צבועות בתכלת) מקיימות קשר. במרכז, תחומים באדום, גורמי החוץ העוצמתיים ביותר חברת Innovisor]

  1. כל תת יחידה הגדירה "נקודת מגע אחת" בין גורמי החוץ, המחוברים ליותר מגורם אחד בארגון. משמע, בעל עניין אחד מרכזי. על ידי התמקדות ב"נקודת מגע אחת", הארגון הפך להיות עקבי בתקשורת שלו עם בעלי עניין חיצוניים, והוא היה מסוגל לקצור את הסינרגיות שנבעו משיתוף פעולה פנימי משופר.
  2. כדי להצליח בכך בטווח הארוך, מרכיבי הארגון עברו תהליך פנימי, שתיעל יחידות בארגון - שנזקקו לקשר עם אותו בעל עניין חיצוני - לעשות זאת דרך תת היחידה ש'התמחתה' בקשר איתו.
  3. התהליך לא התממש בבת אחת. קדם לו פיילוט אחד, שאפשר לארגון לצבור ידע וניסיון בשיטה, לפני שיושמה, בקנה מידה גדול.
  4. בארגון מוסדו תהליכי עבודה, שנועדו להבטיח תיאום בין תתי היחידות, כדי לאפשר להן לפעול כגורם אחד. תתי היחידות נדרשו להבין כיצד, מתי, למה, ועם מי, הן צריכות לשתף פעולה.
  5. בדרך זו השיג הארגון קשרי גומלין יעילים ואפקטיביים יותר בתוכו, ועם בעלי העניין שלו.

[להרחבה על: 'קשרים וקשרי גומלין ברשת הארגון', לחצו כאן]

[למאמר המקורי באנגלית, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים בנושא ניתוחי רשת ארגונית ONA, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *