[בתמונה: מהומות במגזר הערבי על רקע הבחירות המקומיות, צילום מסך מכתבת כאן 11]

[לריכוז המאמרים על המגזר הערבי בישראל, לחצו כאן] [לריכוז המאמרים על מלחמת השחרור של הרשויות המקומיות מהשלטון המרכזי, לחצו כאן]

ניצב משנה יגאל חדד הוא קצין משטרה. פיקד בעבר על תחנות - רמלה, קרית שמונה ועפולה; הקים את מרחב כנרת ושימש כמפקדו הראשון. הוא בעל תואר ראשון בחוג למדעי בעלי חיים, בפקולטה לחקלאות שבאוניברסיטה העברית; ובעל תואר שני במינהל ומדיניות ציבורית מאוניברסיטת בן גוריון. חומרים אלה הם חלק מעבודת הגמר שלו במכללה לביטחון לאומי, צה"ל.

*  *  *

השלטון המקומי הוא מרכיב מרכזי וחשוב בניהול שגרת החיים בקהילה וביצירת סביבה בטוחה וחיונית ויש לו השפעה משמעותית על מניעת פשיעה וסטיות חברתיות אחרות. הרשויות המקומיות בחברה הערבית התפתחו במרוצת השנים והפכו למנגנון מרכזי בחיי תושביהם אך גם לזירה של תחרות פוליטית וחברתית פנימית.

הרשויות הערביות מהוות מדד לבחינת מצבה של האוכלוסייה הערבית בישראל. הבנת איכות תפקודן של הרשויות תאפשר הבנה טובה יותר של החברה הערבית והמגמות המאפיינות אותה. מצבה הסוציו-אקונומי של החברה הערבית משפיע ישירות על מצבן של הרשויות המקומיות הערביות, על התנהלותן הכספית, על איכות ניהולן ועל היקף השירותים שהן מספקות (מוסטפא י' ג', 2011).

.

היישובים הערביים מאופיינים במצב סוציו-אקונומי נמוך ותושביהם סובלים משיעורי עוני ואבטלה גבוהים. כמעט כל הרשויות הערביות בישראל מדורגות בארבעת האשכולות הנמוכים (מתוך 10) של המדד החברתי כלכלי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ואין אף רשות אחת שמדורגת בארבעת האשכולות הגבוהים (מוסטפא י' ג', 2011).

לנבחרי הציבור ברשות המקומית יש חשיבות רבה בהשפעה על תפקוד הרשות המקומית ועל ניהול שגרת החיים ביישוב. חשיבות זו נובעת מסמכותם, ממעמדם ומתפקידם המוענקים להם מכוח החוקים, התקנות, חוקי העזר והנהלים בשלטון המקומי. ברוב הרשויות המקומיות הערביות בישראל, רווחת תרבות שלטונית ריכוזית אינדיבידואלית שמקורה בחברה מסורתית, פטריארכלית וחמולתית. מגמה זו אף מתחזקת במשך השנים על רקע עליית כוחן של רשימות מקומיות על חשבון נציגי מפלגות ארציות (מוסטפא מ' , 2011).

עמדת הכוח הנובעת ממעמד ראש הרשות המקומית הביאה לעלייה במספר המתמודדים על משרות ראש הרשות. אלה, עקפו את ההנהגה המסורתית וניצלו את מבנה החמולה כדי לקבל לגיטימציה ולהיבחר לכהונה. מחקרים שנערכו בנושא הצביעו על עלייה מובהקת באחוז ראשי הרשויות הערביים שבחירתם מבוססת על שיקולים משפחתיים-חמולתיים (מוסטפא מ' , 2011).

מעמדה ועוצמתה של החמולה נובעת מתהליך ההתפרקות של החברה הערבית המסורתית לאחר קום המדינה ושינוי שעברו הערבים ממעמד של רוב למעמד של מיעוט. המשפחה הייתה אבן הפינה היחידה שנותרה על כנה כמבנה חברתי יציב יחסית ותומך מה שמיצב אותה כבעלת עוצמה רבה, הן חברתית והן פוליטית. כך בשנים הראשונות שלאחר קום המדינה הייתה החמולה יחידה מגובשת שהתבטאה בכוח פוליטי בהתאם לגודלה ועוצמתה. החמולה היוותה גורם מקשר בין שני כוחות משמעותיים שהובילו לנאמנות – המשפחה והדת (חאיק, 2011).

.

כאשר נבחר ראש הרשות על פי שיוכו החמולתי ולא על פי כישוריו או תרומתו לקהילה, תהייה נאמנותו ומחויבותו לחמולה, קודמת למחויבותו לכלל הציבור.  הנאמנות לחמולה ולאינטרסים של בעלי הכוח וההשפעה בתוכה תסייע לראש הרשות להיבחר בשנית, הרבה יותר מהישגיו המוניציפאליים. במקרים רבים, המחויבות לחמולה מהווה חסם משמעותי ביכולת ובנכונות של ראש הרשות לשתף פעולה עם רשויות ממלכתיות בהתמודדות עם מפירי חוק או בקידום האינטרס הציבורי.

בראיונות שנערכו במסגרת עבודה זו, הצביעו מרואיינים מקרב החברה הערבית ומקרב אנשי המשטרה על מקרים רבים שבהם ראשי רשויות פעלו בהתאם לאינטרסים של ארגוני פשיעה (ובמקרים מסוימים נעזרו בהם או שיתפו עמם פעולה) מתוך שיקולים הנוגעים לסיכויי הצלחתם בבחירות.

בבחירות לרשויות המקומיות שנערכו ב- 30 באוקטובר 2018, התאפיינו הרשויות הערביות באירועי אלימות רבים הכוללים איומים, קטטות המוניות, הצתות ואירועי ירי. בקלנסווה, נסוג מועמד מוביל מהתמודדות ברגע האחרון בעקבות איומים על חייו ועל חיי משפחתו.

בטובא-זנגריא התחוללו קרבות של ממש בין החמולות המתחרות, אלה כללו ירי מאסיבי והשלכת רימונים וכן הצתה של בניין המועצה (כמה פעמים) במטרה למנוע מראש המועצה הנבחר להיכנס לתפקידו. ישיבת המועצה הראשונה שלאחר הבחירות, נערכה בתוך תחנת המשטרה בראש פינה הסמוכה כדי לספק למשתתפים הגנה מפני זעמה של החמולה היריבה.

באבו-גוש, כחודש לפני הבחירות הצטלם אחיינו של ראש המועצה עם נשק אוטומאטי מסוג m-16 ופרסם את התמונות לצד כיתוב מאיים – "עין תחת עין" , "הכלב יישאר כלב והאריה יישאר אריה". האחיין נעצר על ידי המשטרה בשל החשש הממשי מפגיעה במתמודדים מול דודו.

[לריכוז המאמרים על המגזר הערבי בישראל, לחצו כאן] [לריכוז המאמרים על מלחמת השחרור של הרשויות המקומיות מהשלטון המרכזי, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

• מוהנד מוסטפא. (2011). המנהיגות המוניציפאלית ומשבר השלטון המקומי הערבי בישראל. השלטון המקומי בחברה הפלסטנית בישראל , 235-252.
• נידאל חאיק. (2011). בחירת מועמדים ברשויות המקומיות הערביות: דבר הדמוקרטיה או דבר החמולה. השלטון המקומי בחברה הפלסטינית בישראל , 209-226.