חגית לרנאו: הרפורמה להפחתת מספר האסירים בארצות הברית

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית שעוצבה והועלתה על ידי OpenClipart-Vectors לאתר Pixabay]

חגית לרנאו 2ד"ר חגית לרנאו (בתמונה למטה משמאל), משפטנית, קרימינולוגית ומכהנת בעשור האחרון כמשנה לסנגור הציבורי הציבורי הארצי. מחברת הספר עבריינות ואכיפת חוק ומנהלת דף פייסבוק בשם זה, העוסק בסוגיות הקשורות למשפט פלילי, עבריינות ואכיפת חוק.

*  *  *

אחת הבעיות החברתיות והכלכליות הגדולות עמן צריכה להתמודד ארצות הברית היא מערכת כליאת המונים מנופחת, המחזיקה, בכל רגע נתון, כאחוז מהאוכלוסייה.

במאמר קודם, תיארתי את התמונה של עלייה חסרת תקדים במספר האסירים ושיעורי הכליאה החל מאמצע שנות השבעים של המאה ה-20, ותחילתה של מגמה, בעשור האחרון, המובילה להפחתה במספר האסירים. בחלק מהמדינות מגיעה הפחתה זו לכמחצית במספר האסירים אך היא פוסחת כמעט לחלוטין על מדינות אחרות... .

. .

[למאמרה של ד"ר חגית לרנאו, מה קורה לתעשיית הכליאה בארצות הברית?, לחצו כאן]

תחילת כהונתו של הנשיא, דונלד טראמפ בינואר 2017, לוותה בחששות כבדים מפני חזרה למגמה של עלייה מתמשכת בשיעורי הכליאה. זאת, נוכח תמיכתו המוצהרת במדיניות של אפס סובלנות ומלחמה בפשיעה. חששות שהתחזקו עם מינויו של ג'ף סשנס (Jeff Sessions; ראו תמונה משמאל) לתובע הכללי בארצות הברית, ופעולות שעשה האחרון כדי לקדם מדיניות מחמירה כלפי עברייני סמים.

[תמונתו של ג'ף סנשז משמאל היא נחלת הכלל]

בתחילת מאי 2017 הודיע ג'ף סשנס על שינוי במדיניות התביעה לגבי עברייני סמים. בתזכיר שהופץ לתובעים פדרליים הוא הנחה לנקוט במדיניות מחמירה ולהעמיד לעברייני סמים לדין בעבירות החמורות ביותר העולות מחומר הראיות. התזכיר מבטל למעשה מדיניות קודמת של ממשל אובמה, משנת 2013, שביקשה להימנע מכתבי אישום שיובילו לעונשי מאסר ארוכים של חשודים בעבירות סמים שבוצעו בלי שימוש באלימות וכאשר החשוד אינו משתייך לפשיעה מאורגת.

[להרחבת המושג: 'אפס סובלנות', לחצו כאן]  [למאמרה של ד"ר חגית לרנאו, 'הנשיא שניסה – אובמה ומערכת אכיפת החוק', לחצו כאן]

אך סשנס הודח מתפקידו בנובמבר 2018 בעקבות עימותים עם הנשיא טראמפ, ובניגוד לצפוי התגבשה בחודשים שלאחר מכן, קואליציה רחבה בין דמוקרטים לרפובליקאים, שפעלה לקדם רפורמות מרחיקות לכת במערכת הכליאה הפדרלית.

בסוף חודש דצמבר 2018 חתם טראמפ על חוק, המכונה 'חוק הצעד הראשון' - First Step Act , המיועד לצמצם את משך תקופות המאסר בגין עבירות סמים ועבירות חוזרות של עבריינים לא אלימים וכן להפחית את שיעור הפשיעה החוזרת (מועדות) בקרב אסירים משוחררים. החוק כולל מספר רפורמות מרחיקות לכת ובהן:

• צמצום רף הענישה בגין עבירות ללא יסוד של אלימות; • קיצור עונשי מאסר עולם ועונשים מאסר כבדים שהוטלו על עברייני סמים; • הגדלת מספר הימים שאסירים יכולים לצבור בכל שנה בגין התנהגות טובה במהלך המאסר עבור שחרור מוקדם ; • תכניות לשחרור מוקדם של אסירים חולים ומבוגרים ושילובם במסגרות בקהילה.

הערכה היא, שבעקבות הרפורמות בחוק ייהנו כ-150,000 אסירים מקיצור תקופות המאסר שהוטלו עליהם.

במקביל, מקל החוק בהקשרים מסוימים על תנאי המאסר בין היתר באמצעות הגבלה על המרחק בין מקום המאסר למקום מגורי משפחת האסיר וכן הוראה לשחרר אסירות מאזיקים בשעת הלידה.

ובכל זאת, כמה מילים של ביקורת, משמאל:

על אף התמיכה הרחבה ב- First Step Act יש החוששים כי מדובר בחקיקה שהיא מאוחרת ומצומצמת מידי. ראשית, בשל העובדה שהחוק מתייחס לבתי הכלא הפדרליים בלבד. בהם מוחזקים רק כ-10% מכלל האסירים בארצות הברית. אמנם, חלק מהמדינות מקדמות רפורמות דומות ואף הצליחו להפחית באופן משמעותי במספר האסירים, אך מדינות אחרות רבות ממשיכות להחזיק במדיניות אכיפה וכליאה נוקשה מאוד.

התומכים בריכוך משמעותי במדיניות הכליאה בארצות הברית מודאגים גם מהיכולת והכוונות של ממשל טראמפ ליישם את הרפורמה, באופן שאכן יתרום לצמצום ממשי במספר האסירים. דאגה המוזנת מהמשך השימוש ברטוריקה של הכבדה והחמרה כנגד עברייני סמים ועבריינים בכלל, ומינויו של ויליאם בר (William Barr; ראו תמונה משמאל) כתובע הכללי החדש. בר כיהן כתובע הכללי תחת משטר בוש, בתחילת שנות ה-90 של המאה הקודמת, והוא תומך ידוע במדיניות של יד קשה והחמרה עם עוברי חוק שהובילה לממדי הכליאה הגבוהים בארצות הברית.

[תמונתו של ויליאם בר משמאל היא נחלת הכלל]

ביקורת שלישית מתייחסת לצורך להפנות משאבים לשיקום אסירים ואסירים משוחררים. חיסכון בעליות כליאה מהווה תמריץ ברור וגלוי לרפורמות שנועדות להפחית במספר האסירים. אך על מנת למנוע מועדות וחזרה לעבריינות יש צורך בהשקעה כספית ממשית בהכנת אסירים לשחרור, הכשרה תעסוקתית וסיוע בשילוב בתעסוקה מכבדת וכן סיוע במגוון הצרכים הקיומיים והחברתיים. נתונים רבים מלמדים כי שיעור המועדות בקרב אסירים משוחררים בארצות הברית הם גבוהים מאוד: כ-30% מהאסירים המשוחררים נעצרים שוב בתום שישה חודשים מהשחרור וכ-70% נעצרים שוב בתום שלוש שנים מיום השחרור. המבקרים חוששים כי ללא הפניית משאבים רבים לשיקום ותמיכה באסירים משוחררים יחזרו רבים מהם לריצוי תקופות מאסר נוספות, וארוכות יותר, סמוך למועד השחרור.

בתמונה למטה: מספר החוזרים למעצר על פי נתוני ה- Bureau of Justice Statistics, מקרב המשוחררים ממאסר בשנת 2005:

מקורות והעשרה

One thought on “חגית לרנאו: הרפורמה להפחתת מספר האסירים בארצות הברית

  1. מעניין וחשוב.
    איך אומר ידידנו פיני יחזקאלי, המערכת תעשה תמיד את המהלך הלא נכון, וכאשר תעשה את המהלך הנכון זה יהיה מהסיבות הלא נכונות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *