עופר בורין: מהם עמודי הענן והאש של היום?

תקציר: העם מובל בדרכו ע"י אלוהים בצורת עמוד ענן ועמוד אש, ובנוסף גם משה מנהיג את העם בדרכו. אז, הבחירה הייתה קלה. אלוהים למעשה בחר את העם ולא העם את אלוהים. ואנחנו, בדמוקרטיה הקטנה שלנו, צריכים לבחור, כל פעם מחדש, מי יהיה עמוד הענן והאש שלנו...

[בתמונה: בני ישראל חונים על שפת ים סוף (כריסטופר אקרסברג, 1815). התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי היוצר, Christoffer Wilhelm Eckersberg. קובץ זה הוא נחלת הכלל]

[בתמונה: בני ישראל חונים על שפת ים סוף (כריסטופר אקרסברג, 1815). התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי היוצר, Christoffer Wilhelm Eckersberg. קובץ זה הוא נחלת הכלל]

[לסדרת מאמרי פסח ויציאת מצרים, לחצו כאן]  [לקובץ המאמרים על 'פרשת בשלח', לחצו כאן]

עודכן ב- 22 בינואר 2024

אלוף משנה במיל', עופר בורין, נשוי + 3, שירת 20 שנה בחיל האוויר בתפקידי פיקוד טכנולוגיים. היום, הוא מנהל בחברת הייטק ביטחונית. הוא מגדיר את עצמי כאדם חופשי (חילוני). החל לכתוב בתחום זה כשעלה לאוויר פרויקט 929 בניהול הרב בני לאו והעיתונאית גל גבאי. הוא מחפש בתנ"ך את ההקשרים לחיים במדינת ישראל בעידן המודרני.

אלוף משנה במיל', עופר בורין, נשוי + 3, שירת 20 שנה בחיל האוויר בתפקידי פיקוד טכנולוגיים. היום, הוא מנהל בחברת הייטק ביטחונית. הוא מגדיר את עצמי כאדם חופשי (חילוני). החל לכתוב בתחום זה כשעלה לאוויר פרויקט 929 בניהול הרב בני לאו והעיתונאית גל גבאי. הוא מחפש בתנ"ך את ההקשרים לחיים במדינת ישראל בעידן המודרני.

*  *  *

פָּרָשַׁת בְּשַׁלַּח היא פרשת השבוע הרביעית בספר שמות. היא מתחילה בפרק י"ג, פסוק י"ז ומסתיימת בפרק י"ז, פסוק ט"ז.

את פרשת בשלח קוראים בדרך כלל בשבת הסמוכה לט"ו בשבט. מכיוון שקוראים בה את שירת הים, היא מכונה גם "שבת שירה", ובקהילות שונות קיימים לגביה מנהגים מיוחדים כמו קריאת שירת הים בקריאת התורה וכן בפסוקי דזמרא במנגינה מיוחדת, וכן פיזור אוכל לציפורים. השירה גם כתובה בספר התורה באופן מיוחד, הנקרא בלשון חז"ל "אריח על גבי לבנה", עם רווח אחד או שנים בכל שורה.

הנושאים העיקריים בפרשה זו:

  • מהם עמודי הענן והאש של היום?
  • אלוהים מלמד את משה פרק במנהיגות.
  • שירת מרים ושירת נשים.
  • כמה אלוהימים הסתובבו בראש של משה?
  • קרב מול עמלק – פעם ראשונה ללא אלוהים.
  • מה נמחק – עמלק או משהו אחר?

שמות, פרק יג' - עמודי ענן ואש

[בתמונה: עמוד האש, איור מאת Philip De Vere. נוצרה והועלתה על ידו לויקיפדיה. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

אצלנו שוב מדברים על בחירות. בזמן יציאת מצרים, העם לא בחר. אלוהים בחר את העם והוליך אותו יומם ולילה: כא) וַיהֹוָה הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם בְּעַמּוּד עָנָן לַנְחֹתָם הַדֶּרֶךְ וְלַיְלָה בְּעַמּוּד אֵשׁ לְהָאִיר לָהֶם לָלֶכֶת יוֹמָם וָלָיְלָה; כב) לא-יָמִישׁ עַמּוּד הֶעָנָן יוֹמָם וְעַמּוּד הָאֵשׁ לָיְלָה לִפְנֵי הָעָם.

[בתמונה משמאל: עמוד האש, איור מאת Philip De Vere. נוצרה והועלתה על ידו לויקיפדיה. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

העם מובל בדרכו ע"י אלוהים בצורת עמוד ענן ועמוד אש, ובנוסף גם משה מנהיג את העם בדרכו. אז הבחירה הייתה קלה. אלוהים למעשה בחר את העם ולא העם את אלוהים. ואנחנו, בדמוקרטיה הקטנה שלנו, צריכים לבחור, מידי תקופה, מי יהיה עמוד הענן והאש שלנו בשנים הקרובות.

המועמדים לבחירה לא יקלו עלינו את המלאכה. רובם יהיו עסוקים - גם אחרי המלחמה וגם במהלכה - בלהכפיש זה את זה, בלפלג את הבוחרים, ביצירת שנאת אחים ובעיקר באי-אמירת שום דבר באמת מחייב לגבי הדברים החשובים.

  • האם ארץ ישראל השלמה היא עמוד הענן והאש או ארץ ישראל מחולקת לשתי מדינות שמנסה ללא הרף להגיע לשלום עם סביבתה?
  • האם תפיסה כלכלית-חברתית קפיטליסטית בעיקרה היא עמוד הענן והאש או תפיסה סוציאל דמוקרטית מודרנית?
  • האם חיזוק הקשר בין המדינה לדת היא עמוד הענן והאש שלנו או הפרדת הדת מהמדינה?
  • האם חוקים המנסים להגדיל את הפער בין זכויות אזרח יהודי לשאינו יהודי הם עמודי הענן והאש שלנו; או שמירה על הכתוב במגילת העצמאות, בדבר שוויון זכויות גמור לכול האזרחים?

ויש עוד נושאים רבים וחשובים שלצערי רק חלק קטן מהנבחרים המיועדים ידברו עליהם באופן ברור לפני הבחירות. הם מכסים, מערפלים, מעוותים - כי הם רוצים לשמור את כל האופציות פתוחות ליום שאחרי הבחירות.

אני חושב ומאמין שהתקווה שלנו לעתיד טוב יותר חייבת להסתמך על חלוקת הארץ לשתי מדינות, במו"מ כן ופתוח עם העולם הערבי, חייבת להסתמך על חברה צודקת, סוציאלית, דמוקרטית ומודרנית ועל הקטנת התלות של הדת במדינה ובכספיה.

אלה עמודי הענן והאש שאני אקח איתי לקלפי, בבוא היום.

שמות, פרק יד' - When you have to shoot shoot, don’t talk

עם ישראל עומד על שפת ים סוף, פרעה ולוחמיו מאיימים עליהם והם פונים למשה בזעקות שבר: יא) וַיֹּאמְרוּ אֶל-משֶׁה הֲמִבְּלִי אֵין-קְבָרִים בְּמִצְרַיִם לְקַחְתָּנוּ לָמוּת בַּמִּדְבָּר מַה-זֹּאת עָשִֹיתָ לָּנוּ לְהוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרָיִם.

חבורה עלובה שאינה מאמינה בכוחה, רגע אחרי שברחה ממצרים מתלוננת ורוצה להיכנע ולחזור למצרים. משה עונה לעם: שבו בשקט ותראו איך אלוהים מושיע אותנו: יג) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-הָעָם, אַל-תִּירָאוּ--הִתְיַצְּבוּ וּרְאוּ אֶת-יְשׁוּעַת יְהוָה, אֲשֶׁר-יַעֲשֶׂה לָכֶם הַיּוֹם:  כִּי, אֲשֶׁר רְאִיתֶם אֶת-מִצְרַיִם הַיּוֹם--לֹא תֹסִפוּ לִרְאֹתָם עוֹד, עַד-עוֹלָם; יד) יְהוָה, יִלָּחֵם לָכֶם; וְאַתֶּם, תַּחֲרִשׁוּן.

תגובתו של אלוהים היא מרתקת. היא לב העניין, היא הסוד של כל מנהיג: טו) וַיֹּאמֶר יְהוָֹה אֶל-משֶׁה מַה-תִּצְעַק אֵלָי דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי-יִשְֹרָאֵל וְיִסָּעוּ; טז) וְאַתָּה הָרֵם אֶת-מַטְּךָ וּנְטֵה אֶת-יָדְךָ עַל-הַיָּם וּבְקָעֵהוּ וְיָבֹאוּ בְנֵי-יִשְֹרָאֵל בְּתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה; יז) וַאֲנִי הִנְנִי מְחַזֵּק אֶת-לֵב מִצְרַיִם וְיָבֹאוּ אַחֲרֵיהֶם וְאִכָּבְדָה בְּפַרְעֹה וּבְכָל-חֵילוֹ בְּרִכְבּוֹ וּבְפָרָשָׁיו; יח) וְיָדְעוּ מִצְרַיִם כִּי-אֲנִי יְהוָֹה בְּהִכָּבְדִי בְּפַרְעֹה בְּרִכְבּוֹ וּבְפָרָשָׁיו.

בכרזה: אלוהים נותן למשה שיעור במנהיגות: תפעל! אל תחכה לניסים... תפעל![הכרזה: ייצור ידע]

[הכרזה: ייצור ידע]

אלוהים אומר למשה:

  • מה אתה יושב ומחכה שאפעל? דבר אל העם ותזיז אותם! תשנה אותם!!
  • תרים את המטה שלך, תנהיג! תוביל! ואז יקרו דברים טובים.
  • רק אחרי שאני אראה שאתה פועל ומאמין בכוחך אז אני גם אעזור.

אלוהים נותן למשה שיעור במנהיגות. תפעל! אל תחכה לנסים - תפעל!

שמות, פרק טו' - שירת משה ומרים

לאחר המעבר של ים סוף וטביעת כל צבא פרעה ופרעה בים, פוצח משה בשירה המתארת את כוחו האדיר של האלוהים.
שירת משה מקבלת 20 פסוקים.

השירה בנויה לתלפיות. מאוד ממליץ לקרוא. אבל, האמת היא שאת התוכן איני אוהב. יותר מדי הערצה לכוחו של אלוהים. יותר מדי שמחה על המוות של פרעה וצבא פרשיו בידי אלוהים בים. וכל השמחה הזו מלווה בהנחה, שכל עמי האזור עכשיו יפחדו מעם ישראל ויפנו עבורו את ארץ ישראל, שם הם גרים.

ניראה כאילו משה ממקד את השירה בכוחו של אלוהים להביס את פרעה וצבאו, להפחיד כתוצאה מכך את עמי האזור, ופחות בחירות המוענקת לעם ישראל.

אחרי שירת משה מצטרפת מרים, אחות אהרון לשירה. למרים מקצה הפרק 2 פסוקים בלבד. כ) וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן אֶת-הַתֹּף בְּיָדָהּ וַתֵּצֶאןָ כָל-הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלת; כא) וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם שִׁירוּ לַיהוָֹה כִּי-גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם.

מעניין, תמיד חשבתי שהשירה הגדולה הייתה "שירת מרים". מסתבר שהייתה זו שירת משה.

דבר נוסף שמעניין - שירת מרים מותרת! אין בה פסול! והרי בימינו אנחנו שומעים על איסור שירת נשים בפני גברים, עד כדי ויכוחים על כך בצבא. מה קרה ליהדות שהפכה לקיצונית כל כך?

מעניין ששלושה ימים בלבד אחרי התבוסה הגדולה של פרעה ולאחר שירת ההודיה הענקית לאלוהים, העם כבר שוב מתלונן כי חסר לו מים: כד) וַיִּלּנוּ הָעָם עַל-משֶׁה לֵּאמֹר מַה-נִּשְׁתֶּה; כה) וַיִּצְעַק אֶל-יְהֹוָה וַיּוֹרֵהוּ יְהוָֹה עֵץ וַיַּשְׁלֵךְ אֶל-הַמַּיִם וַיִּמְתְּקוּ הַמָּיִם. 

לקח למנהיגים באשר הם - למונהגים יש זיכרון קצר. אין זמן רב לשירה ולמנוחה. להנהיג זה מקצוע קשה, תובעני ולעתים קרובות כפוי טובה.

 אלוהים לא מחלק מתנות חינם: כו) וַיֹּאמֶר אִם-שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע לְקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה, וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְוֺתָיו, וְשָׁמַרְתָּ כָּל-חֻקָּיו--כָּל-הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר-שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם, לֹא-אָשִׂים עָלֶיךָ, כִּי אֲנִי יְהוָה, רֹפְאֶךָ.

תשמעו בקולי – יהייה לכם לא טוב. לא תשמעו בקולי – מה שעשיתי למצרים אעשה לכם!

עוד נקודה מעניינת בפרק. משה שר, בין היתר: יא) מִי-כָמֹכָה בָּאֵלִם יְהֹוָה. האם יש כאן רמז שיש בראש של משה עוד אלים, ואלוהים הוא החזק שבהם?

אולי זו ההשוואה בין האל המובס פרעה לבין האל המנצח אלוהים? וביניהם – משה והעם שהוא סוחב על גבו. עם עבדים התלוי עדיין כולו בחסדי האל החדש/ישן שלו.

שמות, פרק טז' - סולם הצרכים של מסלו

כמה ימים לאחר שהתלוננו בני ישראל על המחסור במים, הם מתלוננים על המחסור באוכל. הם אפילו מוכנים לוותר על החירות שזה עתה נתנה להם, ולחזור לעבדות במצרים, ובלבד שיהיה להם אוכל. עדיף למות שבעים ועבדים מאשר רעבים וחופשיים: ג) וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם בְּנֵי יִשְֹרָאֵל מִי-יִתֵּן מוּתֵנוּ בְיַד-יְהוָֹה בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּשִׁבְתֵּנוּ עַל-סִיר הַבָּשָֹר בְּאָכְלֵנוּ לֶחֶם לָשֹבַע כִּי-הוֹצֵאתֶם אֹתָנוּ אֶל-הַמִּדְבָּר הַזֶּה לְהָמִית אֶת-כָּל-הַקָּהָל הַזֶּה בָּרָעָב.

כשקראתי את זה נזכרתי ב"סולם הצרכים של מאסלו". מאסלו (אברהם מאסלו, יהודי אמריקאי) בנה סולם של חמישה שלבים שהאדם צריך כדי לממש את צרכיו אות את עצמו בעולם. אי אפשר לדלג על שלבים. התקדמות משלב מסוים לשלב מתקדם יותר יכולה לקרות רק אם הצורך בשלב הקודם הוגשם.

חמשת השלבים שסימן מאסלו הם:

  1. צרכים פיזיולוגיים (אוכל, מים, שינה, אוויר...)
  2. צורך בביטחון אישי (עבודה, בריאות, בית)
  3. צורך באהבה ושייכות
  4. צורך בהערכה
  5. הצורך במימוש עצמי.

כשקראתי את זה נזכרתי ב"סולם הצרכים של מאסלו". מאסלו (אברהם מאסלו, יהודי אמריקאי) בנה סולם של חמישה שלבים שהאדם צריך כדי לממש את צרכיו אות את עצמו בעולם. אי אפשר לדלג על שלבים. התקדמות משלב מסוים לשלב מתקדם יותר יכולה לקרות רק אם הצורך בשלב הקודם הוגשם. חמשת השלבים שסימן מאסלו הם: צרכים פיזיולוגיים (אוכל, מים, שינה, אוויר...) צורך בביטחון אישי (עבודה, בריאות, בית) צורך באהבה ושייכות צורך בהערכה הצורך במימוש עצמי [הכרזה היא נחלת הכלל]

[הכרזה היא נחלת הכלל]

[למאמר: 'תיאוריות מרכזיות על מוטיבציה בעבודה' - הכולל את סולם הצרכים של מאסלו - לחצו כאן]

בני ישראל במדבר נדרשים על-ידי יהוה להגיע לרמה רוחנית גבוהה מאוד. אמונה בו, ביהוה, מתוך הרגשת חופש ושייכות לחברת עם ישראל. הם נדרשים למימוש עצמי בדרך האמונה.

אבל, הם אינם מרגישים ביטחון בצרכים הפיזיים הבסיסיים של השלב הראשון של מאסלו.

התוצאה היא כמובן של מרד ותלונות כלפי משה ואהרון, נציגי יהוה.

התשובה של יהוה היא אספקת שליו (בשר) בערב; ומן (לחם) בבוקר, כדי למלא את הצורך הבסיסי של בני ישראל. יהוה משלב בתוך השליו והמן, גם אלמנטים של אמונה. מותר לקחת מהם רק בכמות הנדרשת לאכילה ליום אחד ולא לאגור לימים נוספים.

ובנוסף, ביום שישי נדרש לאגור גם ליום שבת, משום שבשבת נחים. אלוהים לא מספק שלו ומן בשבת, ובני ישראל מצווים לנוח ולא לאסוף אוכל.

[בתמונה: בני ישראל אוספים את המן. התמונה הועלתה לויקיפדיה על ידי  Veritas Art Auctioneers, והיא נחלת הכלל]

[בתמונה: בני ישראל אוספים את המן. התמונה הועלתה לויקיפדיה על ידי  Veritas Art Auctioneers, והיא נחלת הכלל]

כך מצפה יהוה לקנות את אמונת בני ישראל: אני אתן לכם את הצרכים הפיזיולוגיים הבסיסיים; ואתם תתנו לי בתמורה את האמונה בי ותגשימו את עצמכם באותה אמונה.

יהוה, משה ואהרון צפויים לגלות שזה לא עובד.

גם אחרי 40 שנה במדבר, הדור החדש לא יקבל זאת.

גם היום, הסולם הזה נכון. נוכחתי בכך בהרבה מקרים במהלך הקריירה שלי הן כמפקד והן כמנהל. במדינת ישראל היום, כל הסולם ניראה כהולך ומתערער. כחברה, הרבה יותר מדי אנשים עדיין עומדים בשלב הראשון והשני של הסולם, ומרגישים שם לבד.

המצב הזה משליך על כך, שרבים מרגישים לא שייכים. מנותקים רגשית מהמדינה, אם כי הם סמוכים לשולחנה ומחכים לפירורים שהיא מעניקה להם, דרך מוסדות הרווחה והביטוח הלאומי.

ההנהגה מנסה לחפות על כישלונותיה בדרך ההפחדה מאויבים מבחוץ. גם יהוה ומשה משתמשים באויב חיצוני. נכיר אותו בפרק הבא. עמלק.

ריבוי עמותות דוגמת "לתת" הם עדות לכך שיש כאן יותר מדי אנשים המנותקים ממקורות העושר של המדינה. יש בחברה הישראלית אנשים נפלאים שעושים אינספור מעשים טובים יומיום. ובכל זאת, המרקם החברתי הולך ומתפורר. עוגת העושר מחולקת בין האזרחים באופן בלתי שוויוני, הולך וגובר. ניראה כאילו המדינה עושה מאמצים אדירים לסגירת פערים ומתן הזדמנות שווה לכולם, אבל המאמצים כושלים פעם אחר פעם. אין לנו יהוה שיוריד שלו ומן מהשמים...

אחרי 70 שנות עצמאות, אנחנו לדעתי עדיין, כחברה, בשלב השני של סולם מאסלו. הגיע הזמן לעלות לשלב השלישי!

שמות, פרק יז' - עמלק – נעים להכיר

החצי הראשון של הפרק הוא חזרה נוספת על מה שכבר קרה - עם ישראל צמא למים במדבר (ברפידים) ומתריס בפני משה שעדיף היה שלא יצאו כלל ממצרים: ג) וַיִּצְמָא שָׁם הָעָם לַמַּיִם וַיָּלֶן הָעָם עַל-משֶׁה וַיֹּאמֶר לָמָּה זֶּה הֶעֱלִיתָנוּ מִמִּצְרַיִם לְהָמִית אֹתִי וְאֶת-בָּנַי וְאֶת-מִקְנַי בַּצָּמָא.

משה פונה לאלוהים. אלוהים עושה נס ומים יוצאים מהסלע: ו) הִנְנִי עֹמֵד לְפָנֶיךָ שָּׁם עַל-הַצּוּר בְּחֹרֵב וְהִכִּיתָ בַצּוּר וְיָצְאוּ מִמֶּנּוּ מַיִם וְשָׁתָה הָעָם וַיַּעַשֹ כֵּן משֶׁה לְעֵינֵי זִקְנֵי יִשְֹרָאֵל:

אבל אז יש תפנית! אחרי שהעם ראה שיש מים, מגיע עמלק ומאיים לתקוף את העם. משה לא פונה לאלוהים. הוא מאמין בכוחו של העם להתמודד עם עמלק לבד, בכוחות עצמו: ח) וַיָּבֹא עֲמָלֵק וַיִּלָּחֶם עִם-יִשְֹרָאֵל בִּרְפִידִם; ט) וַיֹּאמֶר משֶׁה אֶל-יְהוֹשֻׁעַ בְּחַר-לָנוּ אֲנָשִׁים וְצֵא הִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק מָחָר אָנֹכִי נִצָּב עַל-רֹאשׁ הַגִּבְעָה וּמַטֵּה הָאֱלהִים בְּיָדִי.

[בתמונה: מלחמת ישראל ועמלק ברפידים. משה מניף את ידו לניצחון. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי William Hole, והיא נחלת הכלל]

[בתמונה: מלחמת ישראל ועמלק ברפידים. משה מניף את ידו לניצחון. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי William Hole, והיא נחלת הכלל]

יש כאן כמה אלמנטים מנהיגותיים של משה: 

  • הוא לא פונה לאלוהים. בכך הוא מעביר לעם תחושה של ביטחון עצמי.
  • הוא ממנה מפקד למבצע – יהושע.
  • המפקד מקבל גיבוי מלא ממשה. משה נותן לו את המנדט לבחור אנשים ראויים להילחם; אבל מדגיש, שהבחירה אינה עבור יהושע אלא עבור שניהם - "בחר לנו אנשים...". כלומר, ההחלטות שלך הן ואני מגבה אותך כאילו היו שלי.
  • משה מבטיח ליהושע שהוא יהיה אתו לכל אורך הקרב. הוא יהיה בראש הגבעה, כך שתמיד יוכל יהושע לראות אותו; ואולי, גם לקבל הנחיות, משום שמשה יהיה במקום גבוה ממנו תמונת הקרב שלמה יותר. גם גבוה וגם נגיש!!!

לסיכום הקרב אומר יהוה למשה: יד וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה, כְּתֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר, וְשִׂים, בְּאָזְנֵי יְהוֹשֻׁעַ:  כִּי-מָחֹה אֶמְחֶה אֶת-זֵכֶר עֲמָלֵק, מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם.

על המיתוס של עמלק והמשמעות של "למחות את זכר עמלק" – נחכה ונסכם בספר דברים. אני רק אתן רמז:

כתוב: "אמחה את זכר עמלק מתחת השמים". הייתי שם דגש על המילה "זכר". יהוה מבטיח למחות את זיכרון עמלק מתחת לשמים. לא את עמלק. כשמוחקים זיכרון של אויב חיצוני, סימן שהפכנו לעם חופשי במובן המלא של המילה. חופשי ובטוח בעצמו.

[לסדרת מאמרי פסח ויציאת מצרים, לחצו כאן]  [לקובץ המאמרים על 'פרשת בשלח', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

מקורות והעשרה

One thought on “עופר בורין: מהם עמודי הענן והאש של היום?

  1. Pingback: מאמרי פסח ויציאת מצרים ב'ייצור ידע' - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *