פנחס יחזקאלי: הגרמנים נכנעים, בסרטים ובמציאות

תקציר: כניעה או קבלת כניעה מאומה מובסת - והשלכותיה - הם רגעים הדרמטיים בחייה של אומה, קל וחומר לאחר מלחמה איומה כמלחמת העולם השנייה. הרגעים הללו - של קריסת גרמניה וכניעתה - והשלכותיהם, תועדו והוסרטו בחלקם, והונצחו בסרטים רבים. הנה לפניכם מקבץ קטן כזה…

[בתמונה: כניעה... תמונה חופשית שעוצבה והועלתה על ידי LithiumProductions לאתר Pixabay]
[בתמונה: כניעה... תמונה חופשית שעוצבה והועלתה על ידי LithiumProductions לאתר Pixabay]

[לקובץ המאמרים באתר, 'ייצור ידע' בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה, לחצו כאן]

עודכן ב- 8 בדצמבר, 2023

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר 'ייצור ידע'.
[הכותב: ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה]

זהו מאמר המבטא את דעתו של הכותב ואת הערכותיו המקצועיות בלבד.

*  *  *

כניעה או קבלת כניעה מאומה מובסת - והשלכותיה - הם מהרגעים הדרמטיים בחייה של אומה, קל וחומר לאחר מלחמה איומה כמלחמת העולם השנייה. הרגעים הללו - של קריסת גרמניה וכניעתה - והשלכותיהם, תועדו והוסרטו בחלקם, והונצחו בסרטים רבים. הנה לפניכם מקבץ קטן כזה…

כניעה (Surrender) מוגדרת במילון מונחי צה"ל (1998, ע' 260) כ"קבלת מרותו של האויב, המאיים להשתמש בכוח או המכתיב בכוח נשקו, לפרט, ליחידה, לכוח או למדינה, הנתונים במצב מלחמה', שיקבלו עליהם את רצונו, ושייוותרו על דרישה, על שליטה או על בעלות.

לכניעה כמה טעמים: אבדן היכולת או שבירת הרצון להילחם1 ו/או הגעה למסקנה, שהמשך הלחימה כרוך באובדנים כאלה, שעשיית רצון האויב עדיפה מהם."

[בתמונה: כניעה... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי stevepb לאתר FIXABAY]

הרגע שבו 'התהפך הגלגל': פילדמרשל פון פאולוס, מפקד הארמיה ה- 6, נכנע בסטלינגרד ב- 1943:

הארמיה השישית הייתה הכוח הגרמני העיקרי שלחם בקרב סטלינגרד במלחמת העולם השנייה. הארמיה כללה באוגוסט 1942, 13 דיוויזיות עם כ-250 אלף חיילים, והייתה אחת היחידות החזקות ביותר בצבא הגרמני. במהלך הלחימה בתוך העיר סטלינגרד תוגברה הארמיה בחלק מיחידות ארמית הפאנצר הרביעית.

הגרמנים נמשכו להילחם על סטלינגרד מכל הסיבות הלא נכונות, והשקעתם המאסיבית בה אפשרה לרוסים להתאושש ולהכין את מתקפת הנגד שלהם. היא החלה בנובמבר 1942, והביאה לכיתורה של הארמיה השישית, להרעבתה להשמדתה ולכניעתה.

ב-2 בפברואר 1943 נכנע מפקד הארמיה השישית וכל הכוחות הגרמנים בסטלינגרד, פון פאולוס, לכוח רוסי שהגיע למרתף חנות הכלבו "גום" בה הייתה מפקדתו. 91,000 איש נלקחו בשבי, לרבות גנרל-פלדמרשל פאולוס ועמו 22 גנרלים: 

ועכשיו ל'דבר האמיתי': הגרמנים מנסים להיכנע סופית...

ב־3 במאי 1945 הגיעה למפקדתו של הפילדמרשל הבריטי, ברנרד לו מונטגומרי בצפון-מערב גרמניה משלחת מטעם ראש מפקדת הכוחות המזוינים הגנרל וילהלם קייטל, בראשות מפקד הצי הגרמני הנס-גאורג פון פרידבורג. הגרמנים ביקשו ממונטגומרי שיקבל את כניעת הכוחות הגרמניים הנסוגים מפני הסובייטים; 

אולם מונטגומרי סירב, מטעמים פוליטיים, לדון בגורל הכוחות הנמצאים בחזית הסובייטית, ודרש את כניעת הכוחות שנמצאים בחזיתו בלבד.

לבסוף, אחרי שפון פריידבורג חזר למפקדה הגרמנית וקיבל אישור הוא שב למפקדתו של מונטגומרי, שם חתם ב-4 במאי בשעה 18:30 על כניעה ללא תנאי של הכוחות הגרמניים בהולנד, בצפון-מערב גרמניה ובדנמרק, החל מה־5 במאי בשעה 08:00 (לפי שעון הקיץ הבריטי). מונטגומרי אירגן טקס פומבי לעיני התקשורת, בין השאר כדי ליטול חלק מהתהילה של דווייט אייזנהאואר.

כניעה דומה, אך פחות מתוקשרת, התקיימה למחרת בדרום גרמניה:

[תמונתו של הגנרל מונטגומרי היא נחלת הכלל]
[תמונתו של הגנרל מונטגומרי היא נחלת הכלל]

גרמניה נכנעה פעמיים

שיתוף הפעולה רצוף החשדנות ההדדית בין המערב לברית המועצות, הניב שני טקסי כניעה שונים בברלין (ויקיפדיה: כניעת גרמניה הנאצית):

כתב הכניעה הצבאית הראשון נחתם בברלין ב־7 במאי 1945 בשעה 02:41 לפנות בוקר. הכוחות הגרמנים הסכימו לכניעה ללא תנאי הן למפקדה העליונה של כוחות בעלות הברית, והן לפיקוד הסובייטי העליון, החל מה-8 במאי בשעה 23:01 (לפי זמן מרכז אירופה). מטעם הגרמנים חתם הגנרל אלפרד יודל, מטעם המפקדה העליונה של כוחות בעלות הברית באירופה חתם סמית, ובנוסף חתמו: גנרל איוון סוסלופרוב (נציג ברית המועצות) וגנרל פרנסואה סבז (נציג צרפת).

אחרי החתימה הכריז יודל: "עם חתימת הסכם זה, העם הגרמני וכוחותיו המזוינים נתונים בידי המנצחים – לשבט או לחסד."

אולם, לאחר החתימה התברר שהסובייטים, שחששו שהגרמנים יפסיקו את הלחימה רק בחזית המערבית, לא היו מרוצים מנוסח ההסכם, ומכך שהוא נחתם במפקדה של אייזנהאואר. לכן הם דרשו חתימה נוספת על נוסח מתוקן, בברלין.

הסתייגותם הגיעה רק אחרי שנחתם כתב הכניעה, אולם הם לא ויתרו, וב-8 במאי 1945, מעט לפני חצות, נחתם כתב כניעה שני, בקרלסהורסט שבברלין, הכבושה על ידי הצבא האדום. מהצד הגרמני כתב הכניעה נחתם על ידי גנרל וילהלם קייטל, אדמירל פון פריידבורג (כנציג הצי, הקריגסמרינה) וגנרל הנס-יורגן שטומפף כנציג חיל האוויר, ה- לופטוואפה. בשם מפקדת בעלות הברית באירופה חתמו: המרשל האווירי הבריטי ארתור טדר, הגנרל האמריקאי קרל ספאץ והגנרל הצרפתי ז'אן דה לאטר דה טסיני. בשם הפיקוד הסובייטי חתמו מרשל גיאורגי ז'וקובוגנרל וסילי סוקולובסקי:

[בתמונה הגנרל אלפרד יודל: "עם חתימת הסכם זה, העם הגרמני וכוחותיו המזוינים נתונים בידי המנצחים – לשבט או לחסד."]
[בתמונה הגנרל אלפרד יודל: "עם חתימת הסכם זה, העם הגרמני וכוחותיו המזוינים נתונים בידי המנצחים – לשבט או לחסד."]

הסצנה במציאות:

הרגעים הדרמטיים הללו של כניעה והשלכותיה, במלחמת העולם השנייה - ומה שנלווה אליהם - תועדו והוסרטו בחלקם, והונצחו בסרטים רבים. הנה לפניכם מקבץ קטן כזה:

ב- 1 במאי 1945 נלכד הגנרל פון רונדשטט לחיילי דיוויזיית השריון ה- 36 האמריקנית (שני סרטוני תיעוד אמתי, ללא קול):

וגם:

פילדמרשל פון קלייסט, ומתפנה לשביו בקומנדקאר אמריקני

ב- 15 במאי 1945 נלכד הרמן גרינג על ידי האמריקנים. הסצינה נראית חביבה וגרינג מלווה על ידי כלב משפחתי... הצרות (הדיאטה, המשפט, ההתאבדות ערב התלייה) יבואו אחר כך:

קצינים אמריקנים גרמנים במהלך הכניעה בכיכר העיר רגנסבורג (Regensburg):

סצנת הכניעה של מושל פריז הכבשה, הגנרל פון קולטיץ בסרט: "האם פריז בוערת"...

https://www.youtube.com/watch?time_continue=1&v=hzHEWqHFB-Q

[על הספר והסרט: 'האם פריז בוערת', לחצו כאן]

גנרל גרמני נפרד מאנשיו לאחר הכניעה לאמריקנים. סצנה מהסרט: "Band of Brothers":

סצנת הכניעה של קולונל גרמני לאמריקנים בסרט: "Band of Brothers":

סרטון הסוקר את חיי 287 הגנרלים הגרמנים שנכלאו בארצות הברית, במחנה שבויים:

וגם: הוצאתו להורג של אדולף אייכמן בישראל, בסרט של תאגיד השידור, כאן 11:

לא רק הגרמנים: היפנים נכנעים לנרל מקארת'ור ולבעלות הברית על סיפון אניית הקרב, המיזורי:

[לקובץ המאמרים בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

מקורות והעשרה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *