אלעד רזניק: לאן נעלם תקציב ההגנה האירופי?

[כל התמונות בכרזה זו הן תמונות חופשיות, שהועלו לאתר Pixabay. סמל נאטו על ידי Clker-Free-Vector-Images; תמונתו של דונלד טראמפ על ידי geralt; תמונת הכסף על ידי kschneider2991]

"המצביעים האמריקאים מתחילים להבין מה קורה סביבם. אנחנו ממנים את ביטחון שותפות הסחר הגדולות שלנו בעוד שהן ממקסמות את רווחיהן בשווקי המסחר הבינלאומיים. השותפות שלנו אינן צפויות להוציא יותר על ביטחונן כל עוד הדוד סם מוכן לעשות את זה במקומן.."

לכאורה נדמה שהדברים נאמרו היום, על ידי הנשיא, דונלד טראמפ או מישהו מאנשיו. אבל דברים אלה פורסמו רק לפני 30 שנה במאמר שפורסם בניו יורק טיימס, מפי חברת הקונגרס הדמוקרטית פטרישיה (פט) שרודר (Pat Schroeder; ראו תמונה משמאל), אחת הנציגות של קולראדו בקונגרס. 

[תמונתה של פט שרודר משמאל היא נחלת הכלל]

איך הגענו מדבריה בי 1988 לסערה הנוכחית בעקבות דבריו של טראמפ בוועידת נאט"ו ?

בואו נסתכל על ההוצאה הגרמנית על תקציב הביטחון הגרמני, כאחוז מהתל"ג, במהלך 47 השנים האחרונות ונוכל, כולנו להבין מה קרה:

  • עד שנת 1975, תקציב הביטחון הגרמני גדל. למה הוא גדל? אפשר לנחש. המלחמה הקרה הייתה סכנה מוחשית לגרמניה המערבית, וב- 1975 התקציב מגיע לנקודת השיא שלו: ההוצאה הגרמנית על תקציב הביטחון עמדה על 3.21% מהתקציב.

[בתמונה: המלחמה הקרה... אז זה היה הרבה פחות נוסטלגי ומבדח... תמונה חופשית שעוצבה והועלתה על ידי iamanilozturk לאתר Pixabay]

  • ב- 1991, שנת סיום המלחמה הקרה, ההוצאה הגרמנית על תקציב הביטחון היא 2.17%.
  • נקודת השפל של ההוצאה התקציבית הגרמנית על תקציב ההגנה היא ב 2006 - 2007. שאז התקציב עומד על 1.14% מהתל"ג. חלק מהסיבות לשינויים בגודל תקציב הביטחון הגרמני הם השינויים הגאו-פוליטיים אל מול הרוסים. הסכמי SALT II של 1972, הדיונים סביב הסכמי START I + 2 שמתחילים ב- 1980 ומסתיימים ב- 1991, נפילת חומת ברלין של 1991;, וכמובן, פרוקה של ברית המועצות באותה שנה. כל אלו הם אינדיקטורים שמאפשרים לגרמנים להקטין את תקציב הביטחון שלהם.
אבל... ראשית, כל הטוב הזה מתאפשר תודות לגיבוי האמריקאי שיש לאירופה. בלי אמריקה כל זה לא היה קורה. והאירופאים מרשים לעצמם קצת יותר מדי. שנית, זה קורה עם תלונות אמריקאיות לאורך כל הדרך: במערכת הבחירות של 1988, אחד הנושאים החמים בפרימריז הרפובליקני הוא תקציב הביטחון של חברות נאטו. מה התגובה האירופאית לדרישות האמריקאיות? שר ההגנה הבלגי פרניסקו חבייר דה דונאה אומר: "אני בטוח שככל שתקטן הנוכחות האמריקאית באירופה האירופאים יאלצו לחפש פשרות עם ברית המועצות ולא בהכרח פשרות שישרתו את האינטרס האמריקאי":

[לכתבה המלאה בוושינגטון פוסט, לחצו כאן]

האירופאים מנסים לסחוט את האמריקאים. וממשל בוש האב שמעלה את הדרישה להגדלת ההוצאה התקציבית האירופאית מקבל אצבע משולשת... בשנת 1992 נבחר קלינטון וזונח הלכה למעשה את הדרישה האמריקאית להגדלת תקציבי ההגנה האירופאים. לקלינטון יש תרוץ מושלם לקדם את הדרישה: מלחמת קוסובו.

לאחר סיומו של תור הזהב האירופאי, ולאחר שמתפוגג העשן מהתמוטטות ברית המועצות, חוזרת רוסיה של ולדימיר פוטין (ראו תמונה משמאל) לסורה: ב- 2 לאוגוסט 1999 פורצת המלחמה בדגסטן. ב 26 לאוגוסט אותו חודש ואותה שנה, המלחמה בצ'צניה.

[תמונתו של ולדימיר פוטין היא תמונה חופשית שעוצבה והועלתה על ידי Victoria_Borodinova לאתר Pixabay]

והתגובה המערבית לנושא? הקטנה נוספת של תקציבי הביטחון. מה שהכי מצחיק שאירופה מקטינה את תקציב הביטחון שלה במנותק מהמתרחש משנות ה- 90. הנשיא קלינטון - שנבחר בשנת 1992 - מאפשר לאירופאים להמשיך להשתולל...

כשבוש הבן נבחר, הוא מבקש מהאירופאים להגדיל את התקציב, אבל לא מגיע לשום מקום. האיום ממזרח והקשב האמריקאי המופנה לשם מאלצים את בוש לפנות שוב ושוב לאירופאים, ולדרוש את הגדלת ההוצאה התקציבית על הביטחון. הוא מקבל אצבע משולשת, אבל בכינוס נאטו שנערך בריגה ב- 2006, האירופאים מחליטים לאמץ את ה 2% כהמלצת נאטו לגודלו של תקציב הביטחון.

הנשיא אובאמה מאפשר לאירופאים להמשיך ולדדלל את תקציבי הביטחון, כי זה מתאים לו לאג'נדה ולהקטנה האמריקאית של תקציבי הביטחון בתקופתו. אירועי 2014 מקלקלים לו את המסיבה...

הפלישה הרוסית לחצי האי קרים ב- 2014 מכניסה את האירופאים לפניקה. פולין מבקשת כינוס חירום תחת סעיף 4. בפגישה שנערכת בווילס ב- 2014, מדינות הברית מחליטות להפוך את ההמלצה לגודלו של תקציב הביטחון למחויבות. אובאמה, בשם הדיפלומטיה, מאפשר להם לדחות את הקץ ב- 10 שנים נוספות, והמחויבות תיכנס לתוקפה רק ב- 2024.

טראמפ בניגוד לנשיאים קודמים משתדל מאוד לא לגלגל את הפחית לנשיא הבא (עוד נראה כמו הוא יצליח בזה) הואפ הופך למאוד קולני בנוגע להוצאה התקציבית האירופאית. אבל, אם מישהו אומר לכם שטראמפ הוא הראשון שמעלה את הדרישה מהאירופאים, זה פשוט לא נכון. מדובר בהפקרות של 50 שנה בערך, שטראמפ החליט בניגוד לנשיאים קודמים לא להעביר בירושה לנשיא שיבוא אחריו!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.