פנחס יחזקאלי: פער הרלוונטיות של הכדור-רגל הישראלי

[תמונתו של ערן זהבי נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי ניר קידר. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

[לקובץ המאמרים על 'פער רלוונטיות' והשלכותיו, לחצו כאן]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

זה לא מאמר על כדור רגל, אלא הרצאה (מסובכת) על ניהול. בזמן שאוהדי הכדור רגל עסוקים בלנפץ עוד אליל (ערן זהבי, שכשהוזנק למעלה על ידי התקשורת והאוהדים, היה צריך לדעת שבתקשורת, מה שעולה מהר גם מתרסק מהר...), יש לנו די והותר זמן, לנתח את מצב הכדור רגל הישראלי באספקט הניהולי.

אז בפעם המיליון גילינו, שהנבחרת שלנו איננה רלוונטית לכדור רגל האירופי. האם הבעיה היא של השחקנים? ממש לא. הנבחרת הצעירה מגיעה להישגים יפים; וגם אם לא, כישלון של ארגון איננו מעיד מאומה על עובדיו, אלא על ההנהלה והמנגנון.

המחלה: פער רלוונטיות

אז בואו נאבחן את המחלה הארגונית של הנבחרת: זוהי 'מחלה' שכותבי האתר שלי ואנוכי מרבים לעסוק בה. קוראים לזה בשפה המקצועית פער רלוונטיות (The Relevance Gap או Relevancy Gap): הפער שבין מציאות מדומה (פנטזמה), שרואים מנהלים / ארגון בעיני רוחם, למציאות בפועל. פער זה נוצר כאשר מתקיימת אי הלימה עמוקה בין האופן שבו הם מתארים ותופסים את המציאות לבין המציאות עצמה (ראו התרשים למטה):

המחלה הזו מאפיינת ארגונים טובים כמו 'טבע', משטרת ישראל, ואפילו האיחוד האירופי, והיא שוררת במלוא עוזה גם בהתאחדות לכדור רגל.

מהם מאפייניה? לארגון ולמנהליו דומה שהם נוסעים בדרך המלך, אולם למעשה, הם סטו ממנה זה מכבר, וההיסט הולך וגדל עם הזמן. קיימים סימנים מעידים, שהארגון מתרחק מהדרך הראשית (כמו טלטלות הנגרמות מכך שרכב ירד מהכביש לדרך עפר מלאה מהמורות), אבל הנהלת הארגון משייכת את הרעשים לגורמים חיצוניים: לבעיות בתחזוקת הכביש, למוסך שלא תיקן את הקפיצים ברכב וכדומה. כך, עד שמגיע רגע ההתפכחות-המשבר. המפגש עם המציאות יכול להיות מדומה לנפילת הרכב לבור. רק כשיוצאים מן הרכב ומטפסים לראש הבור, ניתן לראות ממרחק את הכביש הראשי; ולהבין, עד כמה סטה הארגון ממנו...

האם יש למישהו ספק שקברניטי הכדור רגל הישראלי לוקים בפער רלוונטיות? אני מניח שרק בודדים (מן הסתם, אינטרסנטים) ישללו זאת... אז ניתן להמשיך הלאה:

הסיבה למחלה: ה'אוליגרכיה' שהשתלטה על ההתאחדות לכדור רגל...

מה גורם לפער רלוונטיות? ההנהגה של המערכת. בדרך כלל זו קבוצה שאיננה רלוונטית למטרות המערכת, שהשתלטה עליו ושהנצלת אותו למטרותיה. כיוון שהיא השולטת על תהליכי קבלת ההחלטות גם לא ניתן להיפטר ממנה. קבוצה מנהיגה כזו שסרחה, קרויה בשפה המקצועית, אוליגרכיה. היא מבצרת את שלטונה דרך דרכי התנהגות המוטמעים בחבריה דרך התרבות הארגונית. ניתן לזהות בפעולותיה החלטות תמוהות, שלא ניתן להבינן אלא בכך, שהאוליגרכיה דואגת לאינטרסים של עצמה על חשבון המטרה (ואני מתכוון לא נכנס לדוגמאות ספציפיות, מתחום הכדור-רגל).

מי היא אותה אוליגרכיה? מן הסתם, ההתאחדות לכדור רגל!

האם הבעיה שלפנינו היא 'בעיה מהמעלה הראשונה' או 'השנייה'? 

לצורך ההבנה של מה שצריך לעשות, נבדיל בין בעיות מהמעלה השנייה, לבעיות מהמעלה הראשונה:

'בעיה מהמעלה השנייה' היא בעיה לא ליניארית, מורכבת, שבה אין קשר ישיר בין הבעיה לפתרון. ההיפך מבעיה מהמעלה השנייה היא 'בעיה מהמעלה הראשונה'בעיה ליניארית, פשוטה, עם קשר ישיר בינה לבין הפתרון. 'בעיה מהמעלה השנייה' מחייבת שינוי מהמעלה השנייה.

אז איך נדע אם הבעיה שלפנינו היא בעיה מהמעלה הראשונה או השנייה? אז ככלל אצבע, בעיות שמתקיימות בתוך מערכת מורכבת הן בעיות מהמעלה השנייה. אבל יש דרך קלה נוספת. בידקו את כל הפתרונות ה'ליניאריים', שיש קשר ישיר בינם לבין הפתרון (במקרה שלנו: החלפת מאמנים, הצערת שחקנים, הענשת שחקנים וכדומה). האם הם עזרו?

כלל ידוע הוא, שכשנותנים פתרונות מהמעלה הראשונה לבעיות מהמעלה השנייה, המצב מחמיר. הוא החמיר נכון?

איך משנים מציאות? 

המסקנה היא שמאחר ולא ניתן לתקן את ההתאחדות לכדור רגל, צריך לשנות את המסגרת מבחוץ. לשינוי משנה מציאות כזה קוראים 'רעיון מחולל'.

חשוב להדגיש: לא מדובר ברעיון אחד שהוא הפתרון ואין בלתו, אלא במגוון פתרונות, שאכיפתם משנה לחלוטין את המציאות. זו לא תהיה, בהכרח, מציאות טובה יותר, אלא מציאות שונה, גמישה יותר, שבה נשברים החסמים הארגוניים שמנעו שינוי קודם לכן, ונוצרים מן הסתם בעיות חדשות, אבל שטרם התקבעו ושניתן להתמודד עימן.

למשל, רעיון מחולל הוותיק והמוכר, של ביטול משרת המאמן הלאומי וסגל הנבחרת. המשימה של ייצוג ישראל מוטלת על מאמן האלופה היוצאת. המאמן הזה מסתמך על שלד השחקנים של קבוצתו, ויכול לזמן אליה שחקני חיזוק מקבוצות אחרות.

האם המציאות השתנתה? חד משמעית כן, וגם הבעיות... באופן כזה, ניתקנו את הנבחרת מהאינטרסים של העסקנים. מה שיכתיב את מהלכי הנבחרת החדשה (ואת הבעיות שמן הסתם תיווצרנה) הוא האינטרסים של מאמן האלופה.

ויש מן הסתם, עוד רעיונות מחוללים נוספים בשפע. אבל, אם מוכרים לכם פתרונות בנוסח: החלפת מאמן, הענשת שחקנים, הצערת נבחרת וכדמה, תדעו שעובדים עליכם בעיניים... 

[לקובץ המאמרים על 'פער רלוונטיות' והשלכותיו, לחצו כאן]

 

2 thoughts on “פנחס יחזקאלי: פער הרלוונטיות של הכדור-רגל הישראלי

  1. כמדומה לי שיש טעות (היפוך) במשפט הבא (רגע לפני ציור העגלה היצירתית…):
    "כלל ידוע הוא, שכשנותנים פתרונות מהמעלה השנייה לבעיות מהמעלה הראשונה, המצב מחמיר. הוא החמיר נכון?"
    אם הבתיאת כוונתך, משפט זה היה צ"ל הפוך:
    "…שכשנותנים פתרונות מהמעלה הראשונה לבעיות מהמעלה השנייה, המצב מחמיר…"

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *