[מקור התמונה: התקשורת הערבית]

[לקובץ המאמרים על ליניאריות וחוסר ליניאריות, לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 24 בספטמבר 2020

כותבות המאמר -מאיה גור לוי (מימין) ושני ספיר (משמאל; ראו תמונות למטה) - הן בוגרות התואר השני לקרימינולוגיה ואכיפת חוק באוניברסיטה העברית בירושלים.

*  *  *

אחת הטעויות הקשות - שמחירן עצום - היא פתרון בעיות מורכבות באמצעות פתרון ליניארי. המחשה טובה לכך בתחום הביטחון הלאומי הינה גירוש פעילי החמאס ללבנון, ב-17 בדצמבר 1992. בכך יתמקד המאמר.

.

[להרחבת המושג: 'מורכבות', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'ליניאריות', לחצו כאן]

מה בין חשיבה ליניארית לחשיבה מערכתית

לינאריות משמעה קשר בלתי נפרד בין הסיבה לתוצאה. הכול קבוע מראש והשפעת מרכיביה צפויה. החשיבה המערבית מעלה על נס את התכנון ורואה בכל תאונה כשל, שהוא תוצאה של אירוע מקדים (יחזקאלי, 2014; פסיג, 2008).

חשיבה מערכתית מתמקדת ומנתחת את יחסי הגומלין שבין מרכיבי המערכת ובינם לבין גורמים בסביבה המשימתית, בהקשר של השגת מטרה מוגדרת. מדובר בחשיבה הפוכה מליניארית, כאן יכולה לבוא לידי ביטוי השפעתה הלא-פרופורציונלית של פעולת מרכיב בודד במערכת (יחזקאלי, 2014).

לכן - מפאת הקושי שבמורכבות - שהבנתה מצריכה משאבי חשיבה רבים - אנו נוטים לפשט אותה ויוצרים פתרונות לינאריים וחד-ממדיים (טאלב, 2009). אנו מתייחסים אל הסביב - שהיא דינמית ומשתנה במהותה - כגורם קבוע שאינו משתנה (יחזקאלי, 2016).

התייחסות לבעיה מורכבת כאל פשוטה, תגרור הפעלת אסטרטגיה שגויה, ובטווח הארוך, רק תגדיל את התוצאות הבלתי צפויות, כך שלרוב, המצב שייווצר יהיה בעייתי בהרבה מנקודת המוצא (אלטמן, 1999; הכהן, 2014). העולם הופך להיות מורכב יותר ויותר והניסיון ל"פשט" הופך אותו למקום מסוכן ובלתי יציב (King, 1992).

[להרחבת המושג: 'חשיבה מערכתית', לחצו כאן] [להרחבה בנושא 'סביבה משימתית', לחצו כאן] [להרחבת המושג, 'מטרה של מערכת מורכבת', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'חוסר ליניאריות', לחצו כאן] [למושג קרוב: אסטרטגיה, לחצו כאן] [להרחבה בנושא התוצאות הבלתי צפויות (תב"צים), לחצו כאן]

[כותרת ידיעות אחרונות על הגירוש, 17/12/92]

חוסר ליניאריות מאפיינת בעיות מהמעלה השנייה

'בעיה מהמעלה השנייה' היא בעיה לא ליניארית, מורכבת, שבה אין קשר ישיר בין הבעיה לפתרון.  ההפך ממנה הוא 'בעיה מהמעלה הראשונה': בעיה ליניאריות, פשוטה, עם קשר ישיר בינה לבין הפתרון, שמבוסס על הוספת 'עוד מאותו דבר'. זהו שינוי המתרחש בתוך מערכת נתונה, כאשר המערכת עצמה אינה משתנה. המענה ל'בעיות לא ליניאריות, מהמעלה השנייה' הוא פתרונות לא ליניאריים, מהמעלה השנייה.

אחת הטעויות הניהולית הקלאסית הוא מתן פתרון מהמעלה הראשונה' לבעיות מהמעלה השנייה. הסיבה לכך היא החשיבה המערבית השכלתנית שלנו: האדם המודרני סבור שכל תמורה המתרחשת בסביבתו היא תוצאה של אירוע מקדים.

לפיכך, אם רק ידע את הסיבה לתמורה, יוכל להבין ולהסביר את התוצאה כולה (פסיג, 2008, ע' 196). זוהי תפיסה ליניארית, המניחה שלכל תופעה יש סיבה אחת, שאם רק נדע אותה, נוכל להסדירה ולפתור אותה.

מנגנוני החשיבה שלנו נוטים לחשיבה ליניארית-פשטנית: בתלמוד מסופר כי כאשר ראה האדם הראשון – שלפי המסורת נברא בראש השנה, סמוך ליום השוויון, היום שבו הימים והלילות שווים באורכם – שהימים הולכים ומתקצרים. אמר: אוי לי, שמא בשביל שסרחתי עולם חשוך בעדי וחוזר לתוהו ובוהו, וזו היא מיתה שנקנסה עלי מן השמים... משמע, הוא הסיק מסקנה חפוזה, ליניארית,  וקבע כי בגלל חטאו העולם הולך ונמוג והיום הולך ומתקצר... (בבלי, עבודה זרה ח ע"א).

[להרחבת המושגים: בעיה ושינוי מהמעלה הראשונה, לחצו כאן] [להרחבת המושגים: בעיה ושינוי מהמעלה השנייה, לחצו כאן] [למאמר: 'הטעות הניהולית הקלאסית: מתן פתרון מהמעלה הראשונה לבעיות מהמעלה השנייה…', לחצו כאן]

[מקור התמונה: התקשורת הערבית]

גירוש פעילי הטרור כמקרה בוחן

בתחילת דצמבר 1992, הסלים הטרור הפלסטיני באיו"ש וברצועת עזה. במהלך התקופה, נרצחו ונדקרו אזרחים וחיילים ישראליים על-ידי פעילי טרור. אחד מהם היה ניסים טולדנו, שוטר מג"ב שנחטף בידיי החמאס. מציאת גופתו זירזה פעולות נגד על-ידי צה"ל (אופק ולוי, 2007).

באותה עת - קודם להתנתקות בקיץ 2005 - שימש צה"ל כמערכת אכיפת החוק בעזה. המשטר המשפטי והחוקי החל באזורים אלו, שאותו צה"ל מיישם, נקבעים על-ידי כללי המשפט הבין-לאומי הפומבי. בסמכותו לעצור, להעמיד לדין ולאסור פורעי חוק (הפרקליטות הצבאית, 2016).

[בתמונה: הליניאריות של הגירוש... ידיעות אחרונות]

ב-16 בדצמבר, החליטה הממשלה, בראשות יצחק רבין (ראו תמונה למטה), להורות על גירוש "מסיתים" לתקופה של שנתיים ללא הודעה מוקדמת (בצלם, 2011). לשם כך, הוצאו חמישה צווי גירוש זמניים (הוראות השעה) קולקטיביים, בגדה המערבית ורצועת עזה בידי אלופי פיקוד מרכז ודרום. בצווים נכתב שטעמים ביטחוניים מחייבים גירוש בביצוע מידי, בעקבות הנסיבות המיוחדות. הזכות לשימוע תינתן רק לאחר ביצוע הגירוש, ישנה אפשרות להגשת ערר במסגרת 60 יום מביצוע הפעולה (בג"צ, 1993).

תהליך קבלת ההחלטות נעשה תחת לחץ של זמן, מה שהגביל את שיקול הדעת של האלופים לגבי כל מועמד לגירוש. הקריטריונים היו מעורפלים וגורפים, ולא על בסיס מעשה מסוים של כל אדם. בליל אותו היום, החל הגירוש, כשפעילי הטרור הועלו על אוטובוסים צפונה בידיים כבולות ועיניים מכוסות מבלי שהם או משפחותיהם יידעו לאן הם מובלים. בנוסף, הצנזורה הצבאית מנעה כל פרסום בנושא, כדי שהעניין לא יובא מראש לידיעת בג"ץ (בצלם, 2011).

אך, חרף הצנזורה, הידיעה התפשטה וארגוני זכויות אדם הגישו עתירות לבג"ץ. בתגובה, השופט אהרון ברק הוציא צו ביניים שאסר על המשך הפעולה עד שידון ביהמ"ש בנידון. הדיון בעתירות נעשה גם הוא בדחיפות, בחמש לפנות בוקר של אותו היום, בהרכב של שבעה שופטים. לאחר דיון שערך כ-14 שעות הגירוש אושר ברוב של חמישה שופטים (בצלם, 2011).

[להרחבת המושג, 'קבלת החלטות', לחצו כאן]

[בתמונה: יצחק רבין נואם בכנסת. התמונה היא צילום מסך]

תוכנית הגירוש המסיבי התבססה על ההבחנה, שהגליית מנהיגי טרור היא אמצעי הרתעה יעיל, שיכול להביא למכה קשה על ארגוני הטרור. אומנם, הבעייתיות הייתה שעד כה גורשו אנשים בודדים בלבד, שהוגלו לארצות שהסכימו לקבלם. ההשלכות הרחבות של יישום הפתרון לא נאמדו על קבוצה רחבה של אנשים וכתוצאה מכך, אף מדינה לא הסכימה לקבל אליה קבוצה כה גדולה של פעילי טרור.

ניסיון ההתמודדות עם בעיה מורכבת בעזרת פתרון פשוט, הובילה לכך שהמגורשים נותרו במחנה אוהלים בגבול שבין ישראל ללבנון. התמונות מהמחנה של המגורשים הרועדים בשלג, היו לעניין תקשורתי מרכזי. הם עוררו גלי אהדה, ואף קיבלו עזרה הומניטרית. לבסוף, התעורר לחץ מדיני שהופעל על ישראל וגרם להחזרת המגורשים לפני הזמן המיועד.

בנוסף, המהלך גרם לישראל לאבד את האמצעי האפקטיבי הקודם של גירוש יחידים (אלטמן, 1999). במילים אחרות, התוצאות הבלתי צפויות התרבו, והמצב התדרדר לגרוע יותר מנקודת המוצא.

[מקור התמונה: התקשורת הערבית]

'אין ארוחות חינם'...

ההשלכות של פעולת הגירוש היו הרסניות הן למערכת והן לאזרחים עצמם. דעת הקהל העולמית בסוגיית הקונפליקט הישראלי-פלסטיני נחלה מפלה, כשפעילי הטרור הוצגו כקרבנות.

בנוסף, הפתרון עצמו לא יושם במלואו שכן, בעקבות לחץ מדיני והסכם עם ארה"ב, הגירוש קוצץ למחצית מתקופתו. יתרה מכך, תוצאה שהפכה למכת מדינה, הייתה הברית שנרקמה בין ארגוני הטרור בזמן שהותם בגבול, והתבלטותם של שני צעירים שהפכו למנהיגי הדור השני. הברית התבטאה בהעברת ידע טכנולוגי, כמו בניית מכוניות תופת ומטעני חבלה, והעברת תורות לחימה של טרור וגרילה, וביניהם טרור המתאבדים שהפך לנשק העיקרי כנגד ישראל (אלטמן, 1999).

לאחר חזרת המגורשים לארץ, המערכת התקשתה להתמודד עם סוג הטרור החדש ושלומם וביטחונם של האזרחים נפגע עוד יותר. המגורשים הצליחו להוציא לפועל פיגועים שהרגו קרוב ל-100 ישראלים בתקופה של שנה (ויקיפדיה).

[להרחבת המושג: 'אין ארוחות חינם', לחצו כאן]

פתרונות מורכבים לבעיה

מערכת הביטחון למדה את הלקחים ופיתחה בהמשך פתרון מורכב: 'סיכול ממוקד' של בודדים בארגונים הפלסטיניים, שהיוו 'צווארי בקבוק', בארגונם, ושעצם חיסולם דרדר את הארגון לכאוס בטווח הקצר, אבל זה כבר נושא למאמר אחר...

[להרחבה בנושא 'צווארי בקבוק', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'כאוס', לחצו כאן]

[בתמונה: 'צווארי בקבוק', כפי שהם נראים ברשת ארגונית. חיסולם של אלה מדרדר את הארגון בטווח הקצר לכאוס]

[לקובץ המאמרים על ליניאריות וחוסר ליניאריות, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2014), מורכבות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), חשיבה מערכתית, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), סביבה משימתית של ארגון, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), התוצאות הבלתי צפויות, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), אין ארוחות חינם, ייצור ידע, 2/5/14.
• יחזקאלי פנחס (2014), מטרה של מערכת מורכבת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2015), קבלת החלטות, ייצור ידע, 8/6/15.
• פנחס יחזקאלי (2014), צוואר בקבוק, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2016), בעיה ושינוי מהמעלה הראשונה, ייצור ידע, 1/11/16.
• פנחס יחזקאלי (2016), בעיה ושינוי מהמעלה השנייה, ייצור ידע, 1/11/16.
• פנחס יחזקאלי (2019), הטעות הניהולית הקלאסית: מתן פתרון מהמעלה הראשונה לבעיות מהמעלה השנייה…, ייצור ידע, 12/8/19.
• פנחס יחזקאלי (2014), כאוס, ייצור ידע, 12/4/14.
• יחזקאלי, פ. (2014). ליניאריות. נדלה ב-25 בדצמבר, 2016, מאתר ייצור ידע:
• יחזקאלי, פ. (2014). חוסר  ליניאריות. נדלה ב-25 בדצמבר, 2016, מאתר ייצור ידע.
• אופק, י., לוי, ה. (2007). גירוש 415 אנשי חמאס ללבנון-1992. נדלה ב-27 בדצמבר, 2016, מאתר מט"ח.
• אלטמן, א. (1999). בעיות פשוטות בעיות מורכבות ובעיות מרושעות. נדלה ב-21 לדצמבר, 2016 מאתר משאבי אנוש.
• בג"צ 5973/92 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' שר הביטחון, מ"ז (1) 276 (1993).
• גירוש פעילי החמאס ללבנון. (ח.ת.). נדלה ב-26 בדצמבר, 2016, מאתר ויקיפדיה.
• הגירוש. (2011). נדלה ב-27 בדצמבר, 2016, מאתר בצלם.
• המסגרת המשפטית לפעילות צה"ל ברצועת עזה. (2016). נדלה ב-28 בדצמבר, 2016, מאתר הפרקליטות הצבאית.
• טאלב, נ. (2009). הברבור השחור. אור יהודה: דביר.
• גרשון הכהן (2014), האם הסכסוך הישראלי-פלסטיני לינארי?. נדלה ב-26 בדצמבר, 2016, מאתר ייצור ידע.
• יחזקאלי פנחס (2016), מצגת הקורס בנושא ליניאריזציה במערכת אכיפת החוק, מיום 19.12.2016.
• פסיג, ד' (2008). צופן העתיד. תל אביב: ידיעות אחרונות.
• King, J. B. (1993). Learning to solve the right problems: the case of nuclear power in America. Journal of Business Ethics, 12(2), 105-116.