ברוכמן וברג: ליגליזצית קנאביס בישראל ובעולם

[תמונה חופשית שהועלתה על ידי Elvert Barnes לאתר flickr]

[לאוסף המאמרים על קנביס ולגליזציה, לחצו כאן]

  • ד"ר אבי ברוכמן: מרצה בכיר במחלקה לקרימינולוגיה המכללה האקדמית אשקלון. שירת במשטרת ישראל בתפקידי פיקוד מטה והדרכה. בתפקידו האחרון שימש כראש המחלקה לשיטור קהילתי, בדרגת ניצב משנה. הוא עוסק במחקר ייעוץ והוראה בתחומי קרימינולוגיה ומערכת אכיפת החוק.
  • פרופ' יעקב ברג עוסק בתחום ההתמכרויות לסמים, על כל ההיבטים, מעל 40 שנה. השלים לימודי רפואה בבית ספר לרפואה של אוניברסיטת תל אביב. בוגר, ומוסמך בפסיכיאטריה בבית ספר ללימודי המשך ברפואה באוניברסיטת תל אביב. דוקטורט נוסף בתחום השפעת סמים על מערכת העצבים ממכון וייצמן למדע ברחובות, ועוסק בתחום של ההשפעות הניורוביולוגיות של הסמים על מערכות הגוף, ההתנהגות והיבטים טיפוליים. משפטן ועורך דין פעיל, עוסק בהיבטים הנוגעים לנזקי גוף, זכויות חולה ורפואה משפטית. כיום מרצה בתחום רפואה ומשפט, והתמכרויות לסמים במסגרת החוג לקרימינולוגיה המכללה האקדמית אשקלון ומשמש כיושב ראש בית הדין המשמעתי של הועד האולימפי הישראלי.

*  *  *

הרשות למלחמה בסמים ואלכוהול הציגה ביום שני האחרון בפני ועדת הכנסת למאבק בפני נגע הסמים והאלכוהול עמדה מפתיעה. אמר בדיון מנכ"ל הרשות, איתן גורני: "הבעיה של שימוש בקנאביס היא בעיה חברתית ובעיה רפואית, ורק בשוליים היא בעיה פלילית".

המדען הראשי של הרשות ד"ר יוסי הראל-פיש אמר בדיון: "למדנו המון מהמודל הפורטוגלי... פורטוגל היא מדינה עם 10.5 מיליון בני אדם, ובשנות ה-70 הייתה בה מכת סמים קשה. בעיית הסמים הוכרה כבעיה בריאותית ולא כבעיה פלילית, הגישה הזו תורגמה למאמצים לחבר את המשתמשים בחזרה לחברה".

יושבת ראש הועדה ח"כ תמר זנדברג אמרה בדיון : ".... מעבירים אזרחים נורמטיביים הליך פלילי, ש- 60% ממנו נגמר בכלום... המדיניות היא לצמצם פגיעה מסמים ואלכוהול, ואת זה יש לעשות על ידי העצמה של הטיפול בהתמכרות וצמצום ההפללה שלא משרתת את המטרה. הפניית משאבי האכיפה כלפי אוכלוסייה - שאין לה עבר פלילי - מטשטשת את ההליכה לטיפול בהתמכרויות, במניעה והסברה" (אדמקר, וירצקי, 2016, www.knesset.gov.il).

[בתמונה: כותרת אתר מאקו לגבי עמדת הרשות]

אמירה זאת סותרת את התפיסה השמרנית של הרשות למלחמה בסמים מזה שנים. אפשר למצוא באתר האינטרנט של הרשות נייר עמדה של המדען הראשי של הרשות ד"ר יוסי הראל-פיש שכתב: "השיח הציבורי בנושא המריחואנה הרפואית והלגליזציה הוביל לירידה משמעותית בתפיסת המסוכנות של הקנאביס בקרב הציבור בישראל, ירידה שהובילה, במדינות אחרות, לעלייה משמעותית בשיעורי השימוש בסמים, בעקר בקרב נוער וצעירים. ברם, למרות הירידה בתפיסת המסוכנות, ולמרות התמיכה בשימוש המפוקח בקנאביס למטרות רפואיות, מעל שני שליש של האוכלוסייה הישראלית מתנגדת לליגאליזציה של הסמים".(www.antidrugs.gov.il) האמנם? וממתי המחקר? יולי 2013!

בדיון בכנסת, פתאום שינה המדען הראשי של הרשות למלחמה בסמים כיוון , וסיפר לוועדה: "כיום, 7% מבני הנוער בפורטוגל משתמשים בקנאביס, זאת לעומת 17% בספרד השכנה, שבה לא קיים המודל.... המעבר מקנאביס לסמים קשים יותר היא מזערית ואפסית...".

פסיכיאטר מארה"ב בשם Balon, פרסם ב- 2016 מאמר בכתב עת רפואי יוקרתי תחת הכותרת: "The madness of medical marijuana and marijuana legalization". המחבר סתר את דברי ה'מומחים', וטוען שעל פי הממצאים שהוא מכיר, לשימוש במריחואנה השפעות קשות בהיבט הרפואי בכלל, ובהיבט הפסיכיאטרי בפרט.

על ההשפעות השונות - בהיבט הרפואי והאחר - של השימוש במריחואנה, אפשר לקרוא בהרחבה במאמרם של גורמי המקצוע שהתפרסם בכתב עת רפואי באנגליה תחת הכותרת: "Adverse Health Effects Of Marijuana Use" (ראו במקורות).

הרשות למלחמה בסמים איבדה בשנים האחרונות את הרלבנטיות שלה (הסקר המקיף האחרון לבדיקת מספר המשתמשים בסמים במדינת ישראל נערך בשנת 2005.!!, גם הפרסומים המופיעים באתר שלהם אינם עדכניים. כיום, מתנהלת עבודת מטה במשרד לביטחון הפנים לשילוב הרשות עם יחידות אחרות במשרד.

אחד הקרימינולוגים-סוציולוגים הידועים בעולם, פרופ' סטנלי כהן ז"ל (אחד משני כותבי המאמר זכה ללמוד אצלו...), טבע את המונח 'פאניקה מוסרית' (Moral Panic) בספרו  Folk Devils and Moral Panics (ראו תמונת הכריכה משמאל). משמעותו של הביטוי היא, שארגונים שרוצים להצדיק את עצמם מייצרים פאניקה בציבור על תופעה מסוימת, כך שיזכו למעמד וגם תקציבים. נראה שהרשות למלחמה בסמים ואלכוהול הינה דוגמה טובה לכך.

במסגרת הדיון בכנסת עלה המודל הפורטוגלי לטיפול בתופעת הסמים. מודל שנלמד ומיושם גם במדינות אחרות ומוזכר בכנסים אקדמיים בתחום הסמים ברחבי העולם.

המודל הפורטוגלי

בשנת 2001 יצאה פורטוגל במהלך נועז ראשון מסוגו והחליטה לעשות דה קרימינזליציה לכל סוגי הסמים – התוצאות היו מדהימות. התברר, שאחוז השימוש בסמים בקרב צעירים בגילאי 15-24 ירד בעשרות אחוזים, ובנוסף ירד באופן דרסטי גם כמות מקרי המוות כתוצאה ישירה מסמים (ראו בתרשים למטה).

[בתרשים: צניחה במקרי המוות הקשורים לסמים בפורטוגל]

אתר 'קנאביס' (2015) מדווח, שמחקר מקיף שפורסם בכתב העת הבריטי לקרימינולוגיה מצא כי לאחר הדה-קרימינליזציה,  פורטוגל חוותה ירידה חדה בכמות עונשי הכליאה הקשורים לשימוש בסמים, לצד עלייה חדה בקרב אזרחים הפוקדים את מרכזי הבריאות במדינה לצורך טיפול בהתמכרות. בקרב מזריקי סמים יש ירידה יציבה ומשמעותית בהדבקות במחלות כמו HIV  בין פורטוגל למדינות אירופה.

עם הכניסה למילניום החדש פורטוגל החליפה באופן רשמי את הטיפול בנושא הסמים מתחום מערכת האכיפה והמשפט לתחום הכמעט בלעדי של מערכת הבריאות, תוך השקת מודל בריאות ציבורי לטיפול בבעיות הקשורות לשימוש בסמים.

Henderson מתאר במאמרו, משנת 2016, את התהליך שהתבצע בפורטוגל: בשנת 2000, 14% ממשתמשי הסמים נדרשו לטיפול בגין HIV. מספר המעצרים של המשטרה עלה ב- 235% בין השנים 1990-1998. התמודדות מערכת אכיפת החוק בפורטוגל עלתה ביותר מ- 100 מיליון אירו. השינוי שחוקק בשנת 2001, יצר מדיניות חדשה של טיפול - שיקום ושילוב מחדש של המשתמשים בקהילה, כאשר האחריות לתהליך עוברת למשרד הבריאות. הסתבר שחלה ירידה של 50% במשתמשים, עליה דרמטית של 60% במשתמשים שמקבלים טיפול, ירידה דרמטית במספר מקרי המוות ובהידבקויות ב- HIV. המחבר מצטט במאמרו את ראש ממשלת פורטוגל, שמספר על חיסכון רב בעלויות, כמו גם צמצום מספר הכלואים בבתי הכלא.

במדינות רבות - מתאר הנדרסון - אימצו במערכת אכיפת החוק בתי משפט מיוחדים " drug courts". הכיוון הוא לשיקום ולטיפול ולאו דווקא ענישה. כותב המחבר " This practice has the benefit of preventing a drug abuser from going through the traumatic event of an arrest."  המחבר, קרא לערוך רפורמה בתפיסה הישנה, ולקיים מדיניות חדשה ברוח השינוי שהובילו הפורטוגלים.

בדיון שהתקיים בכנסת, לא ברור שזה הכיוון אליו מכוונים המשרד לביטחון הפנים והרשות למלחמה בסמים. כאן המקום להדגיש, שקיימות שאלות בלתי פתורות: מדיניות אכיפה, הגשת כתבי אישום, מחייב שינויי חקיקה והנחיות יועמ"ש והמערכת המשפטית. החלטה שכזאת משפיעה כמובן על כלל מערכת אכיפת החוק ומחייבת.

במאמר שהתפרסם בכתב עת של אוניברסיטת ייל בשנת 2012, הציג חוקר נוסף בשם Russoniello , את המודל הפורטוגזי וערך השוואה לתהליך דומה אך מעט שונה שנעשה במקסיקו.

 מהפכת הליגליזציה של שימוש בסמים בארצות הברית

התהליך בארצות הברית החל בשנת 2012. הראשונות לחוקק חוקי ליגאליזציה לקנאביס היו המדינות קולוראדו ו- וושינגטון. בשנת 2014 הצטרפו גם אלסקה ואורגון. ביום בחירת הנשיא הנבחר החדש, דונלד טראמפ, נערכו ומשאלים במדינות נוספות, וכך הצטרפו למהלך 4 מדינות נוספות: קליפורניה, מיין, מסצ'וסטס ונבאדה.

ד"ר חגית לרנאו פרסמה מאמר מרתק על התהליך שמתרחש בארצות הברית..."בדוח מסכם של מחקרים שנעשו במדינות בהן נערכה ליגאליזציה, תחת הכותרת "SO FAR SO GOOD", מוצגים ממצאים המראים, שהחששות הכבדים שהביעו המתנגדים למהלך התבדו לפחות בינתיים, וכי במקביל ניתן לראות חיסכון משמעותי בשל ירידה במספר העצורים וכתבי האישום והכנסות משמעותיות ממיסוי מכירה של סמים. יש ירידה של כ- 60% במספר המעצרים וכתבי האישום בשל שימוש וסחר במריחואנה, המתבטאת, בין היתר, בחיסכון כלכלי משמעותי של מערכת אכיפת החוק. לא נמצאה אינדיקציה שתתמוך בחשש מפני עלייה בהיקף השימוש בסמים בקרב בני נוער, בשל נגישות רבה יותר לסם. הנתונים מלמדים, שאחוז בני הנוער המדווחים על שימוש בסמים נשאר יציב גם לאחר הליגליזציה, ובוושינגטון אף ירד מעט.

בוושינגטון נמצאה עלייה במספר הנהגים שהיו מעורבים בתאונות חמורות, וגילוי תוצרי חילוף חומרים של THC, שהוא החומר הפעיל במריחואנה, והתגלה בדמם.

מן המפורסמות הוא שתוצרי חילוף החומרים של THC יכולים להתגלות זמן רב לאחר השימוש. עובדה זו בכוחה ללמד כי נהגים המשתמשים במוצרי צמח הקנבוס עלולים לנהוג תחת השפעת הסם. בהקשר זה ישנם פרסומים מדעיים המצביעים על קשיי נהיגה תחת השפעת הסם. יחד עם האמור, לא נמצאה עלייה במספר התאונות הקטלניות ביחס לנפח התנועה, ויש לזכור כי וושינגטון וקולוראדו נותרו המדינות בהן מספר התאונות הקטלניות נמוך יחסית לכלל ארצות הברית.

לפניכם למטה דף מהאתר GOVERNING ובו מפת ארצות הברית, עם המדינות שאישרו ליגאליזציה. המדינות הצבועות ירוק כהה אישרו מריחואנה לצרכים רפואיים. המדינות הצבועות בירוק בהיר אישרו שימוש לכל, ואילו אצל האפורות האיסור עדיין בתקפו.

ומה קורה בישראל?

בישראל פועלים ארגוני מערכת אכיפת החוק בהתאמה לפקודת הסמים המסוכנים (תשל"ג) 1973.

הגורם הממונה על מערכת התביעה כמו גם על המשטרה בהיבט המשפטי הינו היועמ"ש. במסגרת תפקידו מפרסם היועמ"ש קווים מנחים למערכת במסגרת הנחיות. הנחיית היועמ"ש 4.1105(51.056) תחת הכותרת "מדיניות התביעה-סמים: אחזקה ושימוש לצריכה עצמית". הוא מורה למערכת כיצד ואיך לנהוג. הוא, מכיר בעובדה שבישראל נעשה שימוש בסמים קלים בקרב אוכלוסייה נורמטיבית, שפרט לעישון סמים אינה מעורבת בפעילות עבריינית; וכותב בסעיף 7 ג) "בתפיסת הסם הראשונה אצל אדם נעדר כל תיקים פליליים, כאשר ברור כי מדובר בשימוש עצמי ראשוני, בחינת מעידה ובהתקיים התנאים, ניתן לסגור את התיק תוך אזהרה שתירשם בגיליון הפלילי: "נסגר באזהרה מחוסר עניין לציבור למיצוי הדין, כיוון שהמדובר בתפיסת סם ראשונה לשימוש עצמי". הוא מוסיף בהנחיתו וכותב, שבמידה ומדובר באדם נורמטיבי וזאת לו הפעם הראשונה, תשקול התביעה להטיל אמצעי ענישה וטיפול ללא הרשעה.

ומשטרת ישראל  מה המדיניות שלה....

משטרת ישראל בהגדרת תפקידה עוסקת במניעה בתפיסת עבריינים ובהעמדתם לדין. בתחום הסמים פועלת המשטרה במספר רבדים: יבוא, סחר, גידול ומשתמשים.

בתחום הייבוא זוכה המשטרה להצלחות, תוך שיתופי פעולה טובים שיש לה עם משטרות אחרות, ובאמצעות קציני משטרת ישראל המוצבים דרך קבע במספר מדינות. כאן המקום להזכיר פעילות ברוכה של ראש הממשלה בנימין נתניהו על הקמת הגדר בגבול מצרים, שעצרה כמעט לחלוטין הברחת סמים ,כמו גם תופעת הסחר בנשים דרך גבול זה.

גם בתחום הגידול של סמים יש למשטרה הצלחות לא מבוטלות, כתוצאה בעיקר מהפעלת מודיעין נכון.

בתחום הסחר בסמים פועלת משטרת ישראל בעקר באמצעות הפעלת סוכנים בקרב עברייני הסמים. היסטורית, פותח התחום במרחב ירושלים בשנות ה-70 של המאה הקודמת, כשבתחילה בוצעה "קניה בודדת" של סמים מסוחר. הנושא פותח ומוסד על ידי רפי פלד שלימים היה מפכ"ל המשטרה ופרסם את תורת המודיעין (ראו עבודתו המעניינת כחניך במכללה לביטחון לאומי משנת 1989, צילום תמונת הכריכה למטה):

פעילות זאת נעשית מזה מספר עשורים עם אותו רעיון ושיטה וכמובן תוך שילוב טכנולוגיה חדשה שהתפתחה. אחת לחודש בממוצע אנחנו רואים, שומעים ואו קוראים דרך התקשורת על 'פיצוח' פרשיה של סוכן שפעל מול סוחרי הסמים, ובערב אחד נעצרים מספר עשרות עבריינים. מה קורה לאחר האירוע המתוקשר? כמות גדולה מתוך העצורים משתחרר בגלל בעיית ראיות בדרך כלל, השאר באמצעות עורכי דינם מקבלים הסדרי טיעון עם מספר לא גדול של חודשי מאסר. האם נפתרה ואו צומצמה הבעיה של סחר בסמים? השאלה רטורית!

האם המשטרה בחנה את עצמה מבחינת עלות תועלת של התהליך? מישהו חישב כמה עולה להכשיר סוכן, להפעיל אותו תוך שילוב בטכנולוגיות המתקדמות, עלויות ההפעלה, עלויות המעצר, הסיכונים ועוד... לטעמנו, יש מקום שהמשטרה תיבחן את הנושא מבחינת הכדאיות, וכאן המקום לשתף פעולה עם גורמי האקדמיה שישמחו לסייע ולעזור.

"משטרת ישראל מסרבת להקל באכיפה נגד משתמשים בקנאביס" (קובוביץ, 2016). זאת כותרת מאמרו של הכתב הפלילי של עיתון 'הארץ'. מתברר, שהייתה ועדה - בראשות ראש אגף החקירות והמודיעין, ניצב מני יצחקי - שמסקנותיה לא פורסמו בפומבי, אך מן הידוע שהנימוק המרכזי להמשך מדיניות האכיפה נגד משתמשי הקנאביס הוא שהדבר הכרחי כדי לפעול בצורה אפקטיבית נגד סוחרי הסמים.

לפני מספר ימים ברכנו על כך, שהמפכ"ל אלשיך זימן פורום פרופסורים לדון בתחומי העשייה של המשטרה. בכל המשטרות המערביות יש דיאלוגים ומחקרים משותפים בין האקדמיה וארגוני המשטרה.

ניצב מני יצחקי, שב לשיחה גם אתה עם פרופ' נתי רונאל מבכירי הקרימינולוגים חוקר ומלמד באוניברסיטת בר אילן, שאמר בראיון רדיו ברשת ב': "אני תומך בליגאליזציה מלאה של כל סוגי הסמים. סוחרי הסמים הם לא אנשים מסוכנים הם הפכו לכאלה בגלל החקיקה במאה השנים האחרונות. ברגע שיצאו חוקים נגד שימוש בסמים, העבריינים ניצלו את ההזדמנות ויצרו הון עתק תוך ניצול החקיקה. הם דחקו את הסמים מהעולם החוקי, מבתי המרקחת, אל הרחוב. המתנגדים הראשונים לליגאליזציה הם העבריינים, כי בעזרת הפיכת הסחר לליגאלי ניקח מהם את מקור פרנסתם הראשי" (לעומת זאת, בארה"ב מעשירים היום את הקופה הציבורית ממיסוי על מכרת סמים במדינות בהן אושרה ליגאליזציה).

מבדיקת הנתונים בדוח הסטטיסטי לשנת 2015 מתברר, שמשטרת ישראל פתחה בשנת 2015, 20,813 תיקים פליליים בגין שימוש בסמים ו- 10,417 תיקים בגין סחר בסמים והחזקת סם שלא לצריכה עצמית. מתוך המספר הזה, נפתחו 3,231 תיקים לבני נוער על שימוש בסם, ו- 1397 תיקים על סחר והחזקה בקרב בני נוער.

בדיון בוועדת הכנסת מסרה ניצב משנה רותי שטרית, סגן ראש חטיבת התביעות, נתונים אחרים. לדבריה, ב- 2015 נפתחו רק 3425 תיקים על שימוש; המשטרה עצרה 188 בני אדם, מהם 95 רק ל- 24 שעות בגין עבירה זאת. כנגד 48 בגירים ו- 11  קטינים נעדרי עבר פלילי, הוגשו כתבי אישום (אז, מסתבר שיש הנחיות היועמ"ש, ויש מדיניות משטרה...).

מעבר לתחום המעצרים בגין השימוש, בחרה קצינת המשטרה לא לפרט ולהסביר לחברי ועדת הכנסת על משמעות פתיחת תיק פלילי לבגיר ולקטין שמופיע במערכת המידע המשטרתי כבעל רישום פלילי ר"פ.

כאן המקום לחזור ולהסביר את אחת מהרעות החולות של המשטרה: הסגידה לסטטיסטיקה הפלילית, אותה מכנה עמיתנו ד"ר פיני יחזקאלי, "מפעל הזבל" של  המשטרה. לדבריו, "רבים מהנחקרים (בתחום השימוש בסמים) הם צעירים נורמטיביים. במקרה הטוב מבזבזת המשטרה את כספי המסים שלנו - בהקשר זה - 'רק' על זמן עבודה של הסיירים, הבלשים והחוקרים. במקרה הרע, מגיעים התיקים לבתי המשפט העמוסים לעייפה ו 'סותמים' עוד יותר את המערכת, הסתומה ממילא. למה?" (יחזקאלי, 2016).

זבל

[מפעל הזבל של אגף החקירות... התמונה המקורית היא חופשית, והועלתה על ידי Aleksandar Cocek לאתר flickr]

הסגידה לסטטיסטיקה שהזכרנו משמשת את המשטרה להציג את מה שמכונה על ידה "תיקים גלויים", כלומר המשטרה יודעת מי ביצע את העבירה. זאת, מבלי קשר באם יוגש בהמשך כתב אישום אם לאו. על פי הדיווח של נצ"מ שטרית למדנו שחלק קטן מאד מהתיקים מבשילים לכתב אישום. מכאן, שאחד הנתונים שמציגה המשטרה על תוצרי הביצועים שלה הינו אחוז הגילויים.

להבנת ולחידוד הנושא, אחוז הגילויים לשנת 2015 של משטרת ישראל לכלל העבירות עומד על 48%. התיקים הפליליים שנפתחים כנגד משתמשים בסמים, בהם העבריין כמובן ידוע ('עבירת חשיפה') מוסיפים כ 3% למאזן הכולל של הגילויים. האם אפשר לוותר על נתון זה?

ועמדת המפכ"ל...

בחודש מאי 2015 בהרצאה שנושא המפכ"ל הקודם יוחנן דנינו הוא נתן הצהרה מעניינת, שתפסה כמובן כותרות בתקשורת: "... אני חושב שהגיע הזמן שמשטרת ישראל, וביחד עם מדינת ישראל, תבדוק ותבחן את העניין המסורתי שלה (בנושא הקנאביס)". כלומר, רנ"ץ דנינו הגיע למסקנה שיש בעיה עם התמודדות המשטרה בתופעת המשתמשים. הוא קרא, ביקר ולמד מה מתרחש במדינות אחרות. הרצאה זאת הייתה בסוף הקדנציה שלו, והוא מינה את ראש אגף החקירות והמודיעין, ניצב מני יצחקי, לעמוד בראש ועדה שתבחן את הנושא (הועדה המפורסמת שכבר הוזכרה, שכמובן הגיעה למסקנה שיש להנציח את המצב הקיים).

את עמדתו של המפכ"ל הנוכחי אלשיך לא שמענו עדיין בפומבי. אנחנו ממליצים המפכ"ל, חזור וקרא, את שכתב עמיתנו ד"ר יחזקאלי: 12 טיפים למפכ"ל החדש, ראה טיפ מספר 8: "טיפול בקוני הסמים הקשים ולא בסוחרים, ליגאליזציה למריחואנה (איפרגן, 2015)

ועמדת השר לביטחון הפנים גלעד ארדן...

ארדן התמנה להיות השר לביטחון הפנים לאחר שהציג דרישות ייחודיות לראש הממשלה בנימין נתניהו. בקורות החיים שלו ניתן למצוא, ששימש כיושב ראש עמותת אל-סם. מכאן, שלתפיסתו יש לו ידע רב בנושא. כאשר, שמע את ההתבטאות של המפכ"ל דנינו, הוא לא אהב זאת בלשון המעטה, נזף בדנינו ויצא בהצהרות נוגדות בתקשורת.

לאור פרסום דיוני ועדת הכנסת בנושא, התברר שפועלת ועדה במשרד לביטחון הפנים בראשות המנכ"ל, שבוחנת את הנושא. על שולחנם יש כמובן את הגישה המפתיעה של הרשות למלחמה בסמים, המודל הפורטוגלי, וכמובן התנגדות המשטרה לשינוי. לפני מספר ימים דיווח הכתב הפלילי של 'ערוץ 2', משה נוסבאום, שהשר ארדן מתנגד לליגאליזציה, ו'חטף' ביקורת ברשתות החברתיות בעיקר. השר כפי שמעריכים, לא יאמץ את המודל הפורטוגלי, אבל, במקום מדיניות של "אי הפללה" המשטרה תפעל במדיניות של "אי אכיפה". כלומר, תהיה הנחייה רשמית למשטרה שלא לרדוף את צרכני הקנאביס, ולא לעסוק עם עבירות שימוש עצמי.

כבוד השר ארדן, פגוש ולמד מעמיתך לשולחן הממשלה שר הבריאות ליצמן, שהבין שקיימת בעיה ביורוקרטית עם הקנאביס הרפואי. למד את הבעיה התייעץ עם מומחים, וצא בזמן קצר עם תוכנית אופרטיבית שנותנת פתרון ואיכות חיים טובה יותר לחולים שנזקקים לקנאביס הרפואי. מדובר על למעלה מ- 25,000 רישיונות שניתנו לחולים.

במקביל לפעילות של שר הבריאות מתפתח הנושא ויש גם תכניות ממשיות לייצא את הקנאביס הרפואי. יש הטוענים שהתחום יהפוך לענף ייצוא מרכזי של מדינת ישראל עם פוטנציאל מכירות ענק בעולם. אפילו חברת הענק טבע מייצרת ומוכרת כלי עזר, כמו המשאף המיוחד syqe  של חברת syqe medical  לצורך עישון הקנאביס על ידי חולים נזקקים.

השר ארדן, " הכדור נמצא במגרש שלך", צריך לקבל החלטות, ולהוביל תהליך שיותאם לצרכים במדינת ישראל בתקופתנו, שני הארגונים המרכזיים - המשטרה והרשות למלחמה בסמים ובאלכוהול - כפופים למשרדך, יחד ובמשולב עם הגורמים המקצועיים במשרד המשפטים, אפשר וצריך לקבוע מדיניות ולבצעה.

לדעתנו, ראוי לקבוע מדיניות ברורה בתחום, המתבססת על מזעור ההפללה, העצמת פעולות מניעה - בפרט בקרב צעירים - ובדיקה קפדנית באשר לשימוש במוצרי קנאביס לצרכים רפואיים. נכון יהיה להקים ועדת מומחים מתחומים שונים שתגבש תשתית לגיבוש המדיניות. למוצע נדרשים משאבים, וחשוב שלא לגרום למצב בו המשאבים הללו ייבלעו במשרד לביטחון הפנים.

[לאוסף המאמרים על קנביס ולגליזציה, לחצו כאן]

מקורות

  • אדמקר,י' ירצקי, ד' (2016) " בשורה לצרכני הקנאביס: הרשות למלחמה בסמים תומכת באי הפללה", וואלה חדשות.
  • איפרגן, ש' (2015) " יותר שוטרים בשטח, ליגאליזציה למריחואנה: 12 טיפים למפכ"ל החדש", 13 אוגוסט 2015, Mako.
  • יחזקאלי, פ' (2015), "המשטרה והקנאביס". אתר ייצור ידע.
  • משטרת ישראל (2016) השנתון הסטטיסטי לשנת 2015.
  • פלד, ר' (1989) "הצעה למערך ארגוני יישומי בהיקף לאומי של " מניעה ראשונית" בתחום הסמים המסוכנים, ירושלים: משטרת ישראל, המכללה לביטחון לאומי, צה"ל, הרשות למלחמה בסמים.
  • קובוביץ, י' (2016) " בתמיכת השר ארדן, המשטרה מסרבת להקל באכיפה נגד משתמשים בקנאביס, "הארץ" 27 אפריל 2016.
  • Balon, R (2016)"The madness of medical marijuana and marijuana legalization" Annals of Clinical Psychiatry, Vol 28 No.4 pp 229-230
  • Cohen, S. (1972) Folk Devils and Moral Panics, London: Mac Gibbon and Kee
  • Henderson, H (2016)" Portuguese defiance: analyzing the strenuous relationship between drug decriminalization and international". Michigan State International Law Review, Vol 24.3 pp 725-760
  • Russoniello , K (2012) " The Devil ( and Drugs) in the details: Portugal's focus on public health as a model for decriminalization of drugs in Mexico. Yale Journal of Health Policy, Law, and Ethics Vol 12 pp 370-431
  • Volkow N.D, Baler ,R.D ,Compton ,W.M, Weiss, S.R.B (2014) "Adverse Health Effects Of Marijuana Use" The new England Journal of Medicine , pp2219-2228.
  • www.antidrugs.gov.il    הרשות למלחמה בסמים ואלכוהול.

3 thoughts on “ברוכמן וברג: ליגליזצית קנאביס בישראל ובעולם

  1. Pingback: פנחס יחזקאלי: הפרדוקס של עמוס סילבר וטלגראס - ייצור ידע

  2. כל המלל הזה ושום מילה על הפגיעה של הקנאביס בחלק מהמשתמשים ועל הסכנות שלו.

  3. Pingback: די, נמאסתם! - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.