גרשון הכהן: מה ביקש אריאל שרון להשיג בהתנתקות?

אריאל שרון

[הצילום נוצר והועלה לויקיפדיה ע"י Helene C. Stikkel. קובץ זה הוא נחלת הכלל]

גרשון הכהן

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

*  *  *

לשאלה מה ביקש להשיג ראש ממשלת ישראל אריאל שרון בהחלטתו על ההתנתקות מעזה, אין תשובה אחת. בניגוד לבן גוריון שנתן לשיקוליו האסטרטגיים ביטוי ותיעוד מפורט - בנאומים ובכתיבה סדורה - שרון לא הותיר לנו טקסטים מתעדים מסוג זה.

יש האומרים, שהכל הונע ממניעים אישיים, כפי שביטא חבר הכנסת לשעבר הנדל את אמירתו הביקורתית: "עומק העקירה כעומק החקירה". גם אם יש בסיס כלשהו לטענה זו, היא אינה מעניינת עבור מי שמבקש הבנה אסטרטגית ודיון אסטרטגי ענייני. להבנתי, ביסוד גישתו להחלטת ההתנתקות, הייתה לשרון תפיסה אסטרטגית, שאמנם לא מצאתי לה עדות כתובה, אולם בקוויה הכללים אותם אשרטט להלן, היא מתאימה לתפיסתו הכוללת.

בגישה הבסיסית לתכנון אסטרטגי מצויות שתי גישות שונות במהותן:

  • הגישה המערבית מבקשת תכנון ושליטה מראשית הפעולה ועד סופה. כמו בתכנון פס ייצור.
  • הגישה המזרחית–אסיאתית, מניחה ביסוד תפיסתה כי מרגע שמתחילים לפעול המערכת משתנה. עם השינוי שמתהווה מתוך הפעולה, משתנה פוטנציאל ההזדמנויות והסיכונים, באופן שמחייב לא רק תיקון לתכנית הראשונית, אלא בחינה מחודשת והתוויית מערכה חדשה לאור הנסיבות המתהוות.

לא יעלה על דעתנו שמנהל היצור במפעל מכוניות יסביר להנהלה שאמנם ניגש לבניית ליין למכונית משפחתית, אבל בכורח הנסיבות יצא לו אוטובוס. זה בהחלט אפשרי במעשה הכלכלי והאסטרטגי. אבל, זו הנחת היסוד בפעולתם של הרוסים בשדה האסטרטגי. אריאל שרון, בזהותו התרבותית ובתפיסתו, לתכנון אסטרטגי היה קרוב יותר לגישה רוסית מאשר לגישה מערבית.

תכננו מכונית ויצא אוטובוס

[שתי התמונות הן תמונות חופשיות מאתר flickr. תמונת המיני הועלתה על ידי Pedro Ribeiro Simões; תמונת האוטובוס הועלתה על ידי Mohammed El-Gammal]

ובכן, מה ביקש שרון שיקרה מתוך יישום פעולת ההתנתקות?

לאחר ארבע שנות לחימה - שהחלה בסוף ספטמבר 2000, לאחר מערכה מוצלחת לדיכוי הטרור ביהודה ושומרון, ממבצע "חומת מגן" ועד עליית אבו מאזן לשלטון, ב -2004 - נותרה רצועת עזה כמקור טרור שלא דוכא. בהיותו כבול למפת הדרכים שהתווה ממשל בוש, מצא עצמו שרון לכוד במעגל סגור.

במצב זה, כשהוא עלול למצוא את מדינת ישראל מובלת ללא פתח ליוזמה אקטיבית, ביקש שרון לחולל מערכת חדשה.

חשיבה אסטרטגית רוסית מלמדת, עד כמה אסור לוותר על היזמה, גם בהעדר תנאים ליזום באופן שמאפשר שליטה, בזיקה שבין פעולה לבין תוצאה מבוקשת. כך פעל שרון.

ההתנתקות הייתה מכוונת, בראש ובראשונה, לצורך לקיחת היזמה לידינו. בניגוד לדרישת תכנון מערבית - המבקשת להגדיר לפעולה את מצב הסיום המבוקש - שרון פעל בהבנה, שמצב הסיום לפעולה זו פתוח להתהוות, ובדיוק את זה ביקש. הוא הבין עד כמה אין ביכולתו לשלוט בהתפתחות שצעדו זה יחולל: אולי יביא ליציבות ביטחונית ואולי להתדרדרות ביטחונית. בכל דרך, משהו חדש יקרה, ואת זה ביקש.

כלומר, תכלית ההתנתקות לא כוונה למצב מבוקש כמצב סיום, כזה או אחר; אלא ליצירת טלטלה (הקרויה בשפת המערכות המורכבות 'דחיפה'), שבעקבותיה משהו יתהווה. ההמשך יהיה תלוי בהתפתחויות. אם  המערכת החדשה  תתייצב על שיווי משקל ביטחוני המעניק לישראל שקט יציב, או שתיווצר התדרדרות ביטחונית, בכל אפשרות ייווצר לישראל פוטנציאל הזדמנויות חדש שיחלץ אותה מן המעגל הסגור אליה נקלעה.

אכן בעקבות קיץ 2005, התהוותה מערכת אחרת: חמא"ס ניצח בבחירות ברשות הפלסטינית, הקים בעזה ישות ריבונית מוסלמית רבת השראה, שכמובן השפיעה על פעולת האחים המוסלמים במצרים ובמדינות אחרות.

איש לא יוכל לדעת כיצד היה נוהג שרון לנוכח הסערה, העוברת מאז על מדינות המזרח התיכון. סביר להניח, שעל פי דרכו, היה מתווה דרך חדשה, שתואמת למצב האסטרטגי החדש. ספק גדול אם היה ממשיך להחזיק בחזון שתי המדינות, שבמצב החדש נראה כשייך לעולם שחלף.

5 thoughts on “גרשון הכהן: מה ביקש אריאל שרון להשיג בהתנתקות?

  1. Pingback: גרשון הכהן: אריאל שרון מנענע את הספינה... - ייצור ידע

  2. אריאל דר:
    נו באמת, שרון וחזון שתי המדינות…
    האיש שפלש ללבנון כדי שהפלסטינים יצאו משם לירדן, יעשו שם הפיכה ויתפשו את השלטון – ואז תוכל ישראל להגיד "יש כבר פלסטין, למה עוד אחת?"….

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *