פנחס יחזקאלי: פרשת שמיני שבספר ויקרא – שיעור בנהלים ארגוניים

[בתמונה: פרשת שמיני שבספר ויקרא: שיעור בנהלים ארגוניים... המקור: באדיבות חב"ד אינפו, ח׳ באייר ה׳תשע״ה]

[בתמונה: פרשת שמיני שבספר ויקרא: שיעור בנהלים ארגוניים... המקור: באדיבות חב"ד אינפו, ח׳ באייר ה׳תשע״ה]

ספר שמות נותן לנו את השיעור הראשון בניהול. הוא עוסק בהיווצרות הביורוקרטיה, כאשר יתרו מייעץ למשה לבנות מדרג ביורוקרטי על מנת להקטין את מוטת השליטה שעל כתפיו... אך טבעי הוא שהשיעור השני בניהול - שניתן בספר ויקרא י' - יתמקד באחד התוצרים החשובים (לטוב ולרע) במנגנון ביורוקרטי: הנהלים

[לקובץ המאמרים על 'שלטון הנהלים', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על פרשת שמיני, לחצו כאן]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר 'ייצור ידע'.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

ספר שמות נותן לנו את השיעור הראשון בניהול. הוא עוסק בהיווצרות הביורוקרטיה, כאשר יתרו מייעץ למשה לבנות מדרג ביורוקרטי על מנת להקטין את מוטת השליטה שעל כתפיו (פרק יח):

כא וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל-הָעָם אַנְשֵׁי-חַיִל יִרְאֵי אֱלֹהִים, אַנְשֵׁי אֱמֶת--שֹׂנְאֵי בָצַע; וְשַׂמְתָּ עֲלֵהֶם, שָׂרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאוֹת, שָׂרֵי חֲמִשִּׁים, וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת.  כב וְשָׁפְטוּ אֶת-הָעָם, בְּכָל-עֵת, וְהָיָה כָּל-הַדָּבָר הַגָּדֹל יָבִיאוּ אֵלֶיךָ, וְכָל-הַדָּבָר הַקָּטֹן יִשְׁפְּטוּ-הֵם; וְהָקֵל, מֵעָלֶיךָ, וְנָשְׂאוּ, אִתָּךְ.

אך טבעי הוא שהשיעור השני בניהול - שניתן בספר ויקרא י' - יתמקד באחד התוצרים החשובים (לטוב ולרע) במנגנון ביורוקרטי: הנהלים: כשהם טובים, הם בונים ארגון; וכשהם בעייתיים, הם משתקים אותו. פרשת שמיני שבספר ויקרא מלמדת אותנו, כיצד נדע להבדיל ביניהם...

מקרה הבוחן שלנו

נהלי העבודה במשכן וסיבותיהם

עבודת הכוהנים במשכן הייתה מסוכנת ובעייתית משתי סיבות עיקריות:

  • הכוח המניע את המקדש היה אש התמיד במזבח, שכגודל האנרגיה האצורה בה, כך גם גודל הסכנה שעומדת בפני מפעיליה. "אש התמיד" שימשה מקור הדלקה יחידי להקרבת הקרבנות. הכנסת מקור אש זר עלולה הייתה להסתיים באסון. על כן, הגדיר משה מה שמכונה בימינו נהלי ציות: כללים חמורים של עשה ועל תעשה, שהעובר עליהם מסתכן בחייו.
  • העוצמה שבידי הכוהנים, המגע שלהם עם האזרחים, והמתנות שהביאו עמם, היו תמיד מקור לא אכזב לשחיתות, לגילוי עריות, לגאוות יתר ועוד.

[בתמונה: נהלי העבודה במשכן וסיבותיהם... המקור: באדבות מלכות וקסברגר]

[בתמונה: נהלי העבודה במשכן וסיבותיהם... המקור: באדבות מלכות וקסברגר]

כדי להתגבר על הסכנות הללו, מוסדה עבודת הכוהנים בנהלים קפדניים. נוהל (Procedure) הוא רשימה של כללים - שאין לחרוג מהם בדרך כלל - המגדירים את דרך ביצועה של משימה מסוימת. מקרה הבוחן שלנו עוסק באחד הנהלים הללו, הקובע כי המשכן יתבסס על קיום מקור אש מקומי, אחיד ויחיד, להקרבת כלל הקורבנות. הכנסת מקור אש חיצוני הייתה מתכון לאסון ולאבדן חיי אדם. מקרה הבוחן הזה ממחיש, עד כמה נוהל, שנקבע כהלכה, הוא מציל חיים.

ההתרחשויות

לאחר שתמו כל העבודות במשכן, ומשה סיים לאמן את אהרן ובניו - נָדָב וַאֲבִיהוּא - לקראת הרגע בו יקבלו הם, באופן רשמי, את שרביט הכהונה בו, הוא קיבץ את כל בני ישראל ליד המשכן, כדי לחנוך אותו ולהשמישו.

מסתבר כי לתרבות ה'יהיה בסדר' הישראלית שורשים עתיקי יומין: שני בניו של אהרון אמנם תודרכו בנהלים, אולם סברו שהם מגבילים אותם. על כן, הם 'עיגלו פינות', והביאו לתוך המשכן אש ממקור חיצוני אחר, מתוך רצון לאפשר עבודה ספונטנית, בעלת גוון אישי יותר.

תוצאת ההתעלמות מהנוהל, שאש התמיד תהיה מקור האש היחידי במשכן, הייתה מוות: שניהם נהרגו במקום (ויקרא, פרק י', פסוק א' –ב'): א וַיִּקְחוּ בְנֵי-אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אִישׁ מַחְתָּתוֹ, וַיִּתְּנוּ בָהֵן אֵשׁ, וַיָּשִׂימוּ עָלֶיהָ, קְטֹרֶת; וַיַּקְרִיבוּ לִפְנֵי יְהוָה, אֵשׁ זָרָה--אֲשֶׁר לֹא צִוָּה, אֹתָם. ב וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי יְהוָה, וַתֹּאכַל אוֹתָם; וַיָּמֻתוּ, לִפְנֵי יְהוָה.

משמע, תאונת עבודה קטלנית, שנבעה מאי ציות לנהלים מצילי חיים...

[בתמונה: מות נדב ואביהוא - תאונת עבודה קטלנית, שנבעה מאי ציות לנהלים מצילי חיים... ג'יימס טיסוט Tissot 1898]

[בתמונה: מות נדב ואביהוא - תאונת עבודה קטלנית, שנבעה מאי ציות לנהלים מצילי חיים... ג'יימס טיסוט Tissot 1898]

הלקחים...

כך מסמנת לנו התורה את סוג הנהלים הרצוי לארגון, ועל דרך השלילה, גם את סוג הנהלים המזיק לו:

  • הנהלים המועילים הם נהלי הציות שמבטיחים למשל, בתעשייה, את הארגון מפני כשלים ותאונות; או בארגונים מפוקחים כמו בנקים (הנחיות הרגולטור), מפני קריסה בעקבות שחיתות.
  • הנהלים המזיקים הם אלה, שנוצרים למען חיזוק עוצמתה של הביורוקרטיה: הם אמורים להתוות את דרך העבודה "הנכונה והראויה" (מה שמכונה בלעז, Best Practice), אך תופחים - ביחד עם הביורוקרטיה היוצרת אותם (כיוון שהמנגנון מעצים את עצמו דרך יכולתו להתיר את סבך ההנחיות) - ומסבכים את דרכי הפעולה בארגון, עד כי הם פועלים נגד מטרותיו (אותו מצב המכונה על ידי פרופ' יצחק אדיג'ס "שלטון הנהלים").

[נהלים ביורוקרטיים: הנטייה לסבך כדי לצבור עוצמה... האמן: עומר רסיסי]

[נהלים ביורוקרטיים: הנטייה לסבך כדי לצבור עוצמה... האמן: עומר רסיסי]

בניגוד לנהלי הציות, את הנהלים הללו דווקא חשוב לשנות ולהתאים למציאות, מפני שברוב המקרים יימצא שוני בין המצב המתואר בנוהל לבין המציאות.

על זה נאמר:

אלי, תן בי את השלווה לקבל את הנהלים שאין ביכולתי לשנותם; את האומץ לשנות (רצוי לבטל...) את אלה אשר ביכולתי; ואת התבונה להבחין בין השניים...

[לקובץ המאמרים על 'שלטון הנהלים', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על פרשת שמיני, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא דווח לנו!

מקורות והעשרה

2 thoughts on “פנחס יחזקאלי: פרשת שמיני שבספר ויקרא – שיעור בנהלים ארגוניים

  1. Pingback: הכל על ביורוקרטיה באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *