אבי ברוכמן: אתגר גיוס השוטרים המוסלמים

תת-ניצב גמאל חכרוש

[בתמונה: תת-ניצב ג'מאל חכרוש. צילום: משטרת ישראל]

[לריכוז המאמרים על המגזר הערבי בישראל, לחצו כאן]

ד"ר אבי ברוכמן שירת במשטרת ישראל בתפקידי פיקוד מטה והדרכה. בתפקידו האחרון שימש כראש המחלקה לשיטור קהילתי, בדרגת ניצב משנה. הוא עוסק במחקר ייעוץ והוראה בתחומי קרימינולוגיה ומערכת אכיפת החוק.

*  *  *

בהמשך לקידומו של סגן מפקד מחוז חוף, תת-ניצב ג'מאל חכרוש (בתמונה למעלה), לתפקיד ראש המנהלת שתפעל לאכיפת החוק במגזר הערבי, בדרגת ניצב, הצהיר היום השר לביטחון הפנים - בטקס חילופי מפקדים במחוז הצפון ובמחוז חוף - שאחד היעדים שהוא מציב לפיקוד המשטרה הוא להגדיל את מספר השוטרים המוסלמים. אתגר מעניין ולא פשוט!

שיעור ייצוגם של אוכלוסיות המיעוטים במשטרת ישראל לא השתנה רבות לאורך השנים. הייצוג שלהם במשטרת ישראל (כולל מג"ב) היה 10.3% בשנת 1967 ובשנת 2014 10.1% . ייצוג הערבים בשורות המשטרה נמוך בהרבה מחלקם באוכלוסייה, העומד על כ-18%.

במהלך שנות ה-70 של המאה הקודמת גייסה המשטרה רק יוצאי צבא, ומטבע הדברים, בני המיעוטים היחידים כמעט ששרתו בה היו הדרוזים. בסוגיית הדרוזים במשטרה נעשות מניפולציות של חוקרי משטרה שונים בהכללתם או בהוצאתם מחישוב הערבים המשרתים במשטרה. מאז 1962 נחשבים הדרוזים בישראל ללאום נפרד, ומאחר והם משרתים בצה"ל אין להם בעיה כלל בגיוס למשטרה. 5.8% מהשוטרים המשרתים במשטרה הם דרוזים, והם מהווים 2% מכלל האוכלוסייה בישראל, כך שייצוגם בה גבוה בהרבה מייצוגם באוכלוסיה, והם מרוכזים בעיקר, במשמר הגבול.

למעט הדרוזים, 1.7% מהשוטרים ערבים נוצרים , 1% הם בדואים (מוסלמים) ו- 1.3% הם ערבים מוסלמים.

בני המיעוט הערבי, אגב, מעדיפים ברובם שלא לשרת במג"ב, בשל התדמית השלילית שיש לו בקרב האוכלוסייה הערבית, בשל העימותים בינו לבין האוכלוסייה הערבית בתחומי ישראל, ובשטחי יהודה ושומרון.

מהן עמדות הצעירים הערבים כלפי השירות במשטרה?

קיימים סקרי עמדות בתחום זה, אולם סקרים במדעי החברה בכלל ובתחום יחסי יהודים ערבים בפרט צריך לקרוא בזהירות, כי הם מועדים להטיה:

במחקר עמדות שערכו גיא בן פורת ויובל פני (2013) במספר ישובים ערבים, בהם נבדקו עמדות כלליות כלפי המשטרה, ושאלות ספציפיות לגבי גיוס:

הנחקרים בקבוצת המיקוד במחקר, אינם מאמינים כי גיוס שוטרים ערבים יגרום לשינוי ביחס האוכלוסייה הערבית למשטרה, היות שבכך לא תשתנה המדיניות המפלה. לפיכך, כל עוד לא חל שינוי במדיניות המשטרה כלפי הערבים אזרחי ישראל, וכל עוד המדינה אינה מכירה בהם כאזרחים שווי זכויות, אל להם להתגייס למשטרה. לכך נוספים גם חשדנות, חוסר אמון והתנסות שלילית עם זרועות המשטרה, כמו דימוי שלילי של המשטרה והשוטרים.

מספר ציטוטים מתוך קבוצות המיקוד:

  • " המדינה הזאת מגדירה את עצמה מדינת היהודים, באה לשרת את היהודים, אז למה לי לשרת אותה, הרי היא מצהירה שאינה משרתת אותי"
  • "השוטרים הערבים רוצים להראות למפקדים שלהם שהם נאמנים, רוצים להוכיח את עצמם, וזה בא על חשבוננו. אם הוא רוצה להתקדם הוא צריך להוכיח את שנאתו לערבים, למרות שהוא בעצמו ערבי".

בנוסף, למחקר האיכותני , ערכו החוקרים גם סקר כמותני. בשונה מקבוצות המיקוד נמצאו ממצאים אמביוולנטיים בכל הנוגע לגיוס שוטרים.

  • 59.1% מציבור הנבדקים סבורים כי צריך שבמשטרה ישרתו שוטרים ערבים, 35.1% סבורים שלא צריך ועוד 5% דיווחו שאינם יודעים.
  • 45.1% סבורים כי גיוס שוטרים ערבים למשטרה ישנה לטובה את היחסים בין המשטרה והציבור הערבי, 19.3% סבורים כי הדבר ישנה לרעה את היחסים, ואילו 26.2% סבורים כי הדבר לא ישנה את היחסים.
  • רוב משמעותי של 54.3% מעדיפים שיטור מעורב- ששוטרים ביישוב שלהם יהיו גם יהודים וגם ערבים.

החוקרים חסייסי באדי וויצר ורונלד (2013) בחנו את עמדות המגזר הערבי לשרות במשטרה. הסקר נערך כסקר טלפוני במדגם מתוך האוכלוסייה המתגוררת במחוז הצפוני שכלל ערבים ויהודים.

ממצאי החוקרים מלמד, שגיוס שוטרים ערבים נוספים לשורות המשטרה עשוי להקל על המתחים עם אוכלוסיית המיעוט, אך מנתוני  עולה כי התועלת למהלך כזה תהיה מוגבלת. רק שליש מהערבים מעדיפים שוטרים ערבים בקהילותיהם. ייתכן , טוענים החוקרים, שהסמליות שבייצוג הולם של ערבים במשטרה תשפר את תדמית המשטרה בקרב הערבים ותיצור תחושה של מעורבות והשפעה על המערכת החברתית- פוליטית. עם זאת, מיעוט משמעותי בקרב הערבים 27% טען כי החברה הערבית אינה רואה בעין יפה ערבים המשרתים במשטרה, ורק מחציתם חושבים כי מן הראוי שבן משפחה יצטרף למשטרה.

בסיכום מחקרם כותבים החוקרים: "הממצאים שלנו מצביעים על הבדלים מהותיים בין קבוצות אתנו-דתיות בקרב הערבים".

הדרוזים נוטים להחזיק בדעות קרובות יותר לאלו של הרוב היהודי ורואים את המדינה ואת המשטרה באור חיובי יותר מבני קבוצות אחרות, בעיקר מהמוסלמים.  

ושוב צריך לזכור, שמחקרים עלולים להיות מוטים ולא משקפים. בעובדה, למרות השבר שנוצר ביחסי ערבים ויהודים באוקטובר 2000, גדלה בהרבה כמות המתנדבים ליחידות המדים במשטרה ולא פחתה. התופעות הללו מוכרות גם באוכלוסיה היהודית. כך למשל קיימת נטייה של בני הציונות הדתית להתגייס למשטרה ולהשפיע מבפנים, דווקא על רקע השבר שנוצר בינה לבינם לאחר ההתנתקות מרצועת עזה ומצפון סיני בקיץ 2005.

[לריכוז המאמרים על המגזר הערבי בישראל, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

4 thoughts on “אבי ברוכמן: אתגר גיוס השוטרים המוסלמים

    • ההנחה היא ששוטרים המכירים את הנפשות הפועלות ואת המנטליות יפעלו ביתר אפקטיביות. אני חייב לומר מנסיוני שבאינתיפאדה הראשונה, כשהחלו צעירים בדואים לזרוק אבנים בכבישים המוליכים מערד לבאר שבע, הצלחנו לעצור את כולם, במידה רבה, דרך השוטרים הבדואים. בלעדיהם היינו מגששים באפלה…

    • לפי דעתי יאיר בגלל שהפשע הלך וגדל במגזר וזה הולך להתפשט מחוץ למגזר זאת אומרת מי שהורג מישהו במגזר לא אכפת לו אם יהרוג יהודי אז החליטו לגייס מוסלמים כדי לשתף פעולה איתם ולתפוס אלה מי שיש להם נשק לא חוקי
      בוא נגיד לא קרה את המקרה של מלחם נשאת אז מבצע גיוסינו לא יתקיים
      לידיעה הבדוים הם מוסלמים
      בנוסף אולי שיטת והתייחסות שוטר מוסלם תהיה שונה מזו של יהודי כלפי עבריין מוסלמי
      נכנסתי לכאן במקרה, חיפשתי בגוגל ההבדל בין דעות הדתות כלפי המשטרה, עושה סימנריון…..

  1. אלכס נחומסון:
    המסר שחייב להגיע מההנהגה מעבר להצהרה הטכנית של השר כי נאמנות והזדהות עם המדינה תסיר את הגורמים שקיימים לכאורה ל"חוסר השווין" כך שהביצה תהיה תמיד קשורה לתרנגולת.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *