אבי ברוכמן: אלימות, גזענות ומשטרה במגרשי כדור רגל

אלימות במשחקי כדור רגל

[תמונה חופשית שהועלתה על ידי LUCHO :9 לאתר flickr]

[לאוסף המאמרים על ניתוח רשתות ארגוניות, מורכבות וניהול בקבוצות ספורט תחרותי, לחצו כאן]

במשחק הדרבי בין מכבי להפועל תל אביב בשבת האחרונה נזרקה אבוקה על ידי אוהד מאחד היציעים במגרש. מבדיקה התברר, שמדובר באוהד מכבי תל אביב החשוד במעשה, היה תחת מעצר בית והרחקה מהמגרשים בעקבות אירועים קודמים בו היה מעורב. אצבע מאשימה הופנתה כלפי המשטרה: אף אחד לא מנע מהאוהד להגיע לאצטדיון - כך נטען - המשטרה, שהייתה אמורה לאכוף את העונש שהוטל עליו, כלל לא ידעה על הימצאותו באזור. רק לאחר שהשליך את האבוקה ונתפס תודות למצלמות האבטחה, התגלו הפרטים החמורים...

אבי ברוכמן

אירועי הפרת סדר, אלימות וגזענות מתרחשים לעיתים קרובות בשנים האחרונות במסגרת משחקי כדור הרגל בישראל. נאזכר חלק מהם :

  • אמיר רנד צעיר בן 23, אוהד מכבי חיפה, נרמס באצטדיון במשחק האליפות ב- 2001. משפחתו פוצתה ב 12 מיליון ש"ח.
  • קומץ אוהדים קיצוניים של ביתר ירושלים המכונים "לה פמיליה" נוהגים באלימות פיזית ומילולית, מקריאות גזעניות ועד להצתת המועדון, גם בארץ וגם בחול, וגם כנגד בעלי המועדון.
  • למשחקי קבוצת כדור הרגל בני סכנין, שמייצגת את המגזר הערבי בליגת העל נדרשים מאות רבות של שוטרים ומאבטחים לשמירה אירועי אלימות הפרות סדר וגזענות שמתרחשים במשחקים שלהם, פריצת אוהדים למגרשים ואפילו ניסיון של חיסול של אלי טביב מבעלי הקבוצה של ביתר ירושלים, ליד ביתו בכפר שמריהו.

תופעת הפרת הסדר והאלימות ידועה ומוכרת מזה שנים רבות בעולם כדור הרגל. שני אירועים מכוננים בתחום :

  • אסון הייזל, 1985: משחק גמר גביע האלופות בין ליברפול האנגלית ליובנטוס האיטלקית באצטדיון הייזל שבבריסל, אוהדי ליברפול פרצו את הגדר שהפרידה בין שתי קבוצות האוהדים, במהומה שנוצרה מצאו את מותם 39 אוהדים.
  • אסון הילסבורו, 1989: באפריל אותה שנה נמחצו למוות באצטדיון הילסבורו שבשפילד אנגליה 96 מאוהדי קבוצת הכדור רגל ליברפול, במשחק חצי גמר הגביע בין קבוצתם לבין נוטינגהם פורסט. זרם הנכנסים לאיצטדיון היה עצום ונוצר לחץ. כתוצאה מכך, אנשים שעמדו בקדמת היציע נמחצו אל הגדר. כוחות השיטור לא פירשו נכון את המתרחש, והקשו עוד יותר על הפינוי.

אסון דומה נמנע בישראל בשנת 1996 - בעת משחקה של בית"ר ירושלים עם בני-יהודה - בזכות תושייתו של מפקד מחוז ת"א דאז, ניצב גבי לסט, שהורה לפתוח לרווחה את שערי מגרש כדור-הרגל בשכונת התקווה בפני אלפי אוהדים זועמים, שנותרו, מחוסר מקום, מחוץ למגרש. בהחלטה זו נלקחו סיכונים לא מבוטלים, אולם היא מנעה עימות וודאי בין כוחות משטרה לאוהדים, שניסו להיכנס למגרש בכל מחיר והתעתדו לכלות את זעמם ברכוש הציבורי, ברכבי הצופים שחנו בקרבת האצטדיון וכמובן - בשוטרים שבתווך, ומה שחשוב עוד יותר, מנוסת בהלה, שבה עלולים אנשים להימחץ למוות (יחזקאלי, 1996).

גם המדינות הערביות שמסביבנו ומדינות אפריקה חוות אירועים קשים. זכור למשל האירוע בפברואר 2012 במצרים, עת פרצו אלפי אוהדים למגרש בפורט סעיד - שניות לפני סיום משחק שהתקיים בין שתי יריבות קשות - כדי לחגוג את ניצחון הקבוצה המקומית. מהמהומה שהתלקחה באצטדיון, והתפשטה מחוצה לו, נהרגו לפחות 73 בני אדם ונפצעו עוד כאלף.

מדוע זה קורה? הסברים תאורטיים יש בשפע, ולא אעסוק בהם המאמר זה. חשוב לטעמי הרבה יותר השאלה, מה עושים?

אלימות במגרשי כדור רגל 2

[תמונה חופשית שהועלתה על ידי S Ellicott לאתר flickr]

המודל הבריטי

האלימות במגרשי כדור הרגל הטרידה את המשטרה הבריטית לאורך תקופה ארוכה. בין השנים 1989-1924 הוקמו, לא פחות מתשע ועדות חקירה, שמטרתן לטפל בבעיות כדור הרגל המקומי. הפתרונות שהציעו מרבית הועדות לטיפול בתופעה היו:

  • הטלת הגבלות על שתיית אלכוהול בתוך האצטדיונים ובסביבתם, מתוך אמונה שהאלכוהול גורם להשתחררות לחצים ולאלימות;
  • תגבור כוחות השיטור והפיקוח ודגש עם הנראות והבולטות שלהם באצטדיונים ובסביבתם;
  • הפרדה של אוהדים מקבוצות יריבות;
  • גידור;

ועוד.

אצטדיוני כדור הרגל באנגליה הפכו למגודרים ולממושטרים, עד כי כונו "מכלאות" (pens). בעונת 1990/1989 הושקעו כמעט 10 מיליון לירות שטרלינג בכוחות שיטור, וכ- 5,000 שוטרים היו פזורים בתוך ומחוץ למגרשים, בכל סוף שבוע.

אבל, הצלחת המשטרה הייתה מוגבלת, ויותר משזו הצליחה למנוע מאבקי אוהדים, היא מצאה עצמה מפזרת מאבקים כשכבר התחילו. הביקורת על המשטרה הלכה וגברה, והטענות היו, שהמשטרה אחראית במידה מסוימת להאצת התופעה (אחת התיאוריות המקובלות בקרימינולוגיה בכלל גורסת כי אלימות המשטרה היא אחד הגורמים המהותיים להגברת האלימות ברחובות. מגרשי כדור הרגל הם רק חלק קטן מן התופעה...).

וועדת טיילור, 1989

הועדה שהביאה לשינוי הייתה ועדה ממשלתית ברשות השופט טיילור ב 1989, שהציגה, בו זמנית, שתי תמות מרכזיות: הראשונה היא פעולה של הכלה חברתית; והשנייה, של פיקוח חברתי. טיילור כתב כך: "אוהדי כדור הרגל הרגילים, שומרי החוק, המגיעים למשחק חוץ של קבוצתם, מקבלים מהמשטרה יחס המזכיר אסירי מלחמה, הצועדים ומוחזקים כל העת תחת שמירה".

המלצות טיילור היון מכוונות אוהדים: "יש לשפץ את האצטדיונים במדינה או לחילופין, לבנות אצטדיונים חדשים. יציעים יותאמו בהדרגה לישיבה בלבד. גדרות התייל - המפרידות בין האוהדים לכר הדשא - יהיו בגובה מקסימלי של 2.2 מטר, והדוקרנים מעליהן יוסרו (בהמשך, הגדרות הוסרו לחלוטין). כמות השוטרים תצומצם והם יוחלפו באנשי ביטחון אזרחיים, ללא מדים, ונושאי נשק קר בלבד. המועדונים מזמינים את אוהדי הכדורגל לאירוע של שבת אחר הצהרים. כיוון שכך, על המועדונים להתייחס אל האוהדים כאל אורחיהם!

לפי המלצות הדו"ח, חווית המשחק חייבת להשתנות. ראוי שהמפיקים ידאגו לתוכנית אומנותית על הדשא לפני המשחק. כך יימשכו אוהדים להגיע מוקדם, ויחסכו תורים בכניסה. טיילור קבע, שיש להתייעץ באופן ישיר עם האוהדים. הוא, ירד לפרטים קטנים כמו שירותים ציבוריים נקיים, לשני המינים; אוכל בקפטריה; פחי זבל צריכים להיות מותקנים במקומות רבים ונגישים; טלוויזיות בכניסות; רצפת גומי, שתמנע החלקה ותסתיר לכלוך מצטבר...

בולטות משטרתית במגרשי כדור רגל

[מתוך: אתר West Midlands Police]

לסיכום , האווירה החיובית היא זו שתחזיר את הגאווה של העם האנגלי למשחק הכדור רגל!

המלצות הדוח יושמו באנגליה כמעט במלואן, החוויה של צפייה במשחקי כדור רגל כיום היא חויה תרבותית, כמעט סטרילית. בחלקם הגדול של האיצטדיונים העישון אסור. האוהדים מגיעים לבושים במיטב מחצלותיהם, מתיישבים במקומות מסומנים ונהנים מחוויה, המזכירה קונצרט ו/או הצגת תאטרון. החוליגניות נעלמה כמעט לחלוטין, והאלימות ירדה ב- 99% באצטדיונים עצמם, ובסביבתם הגאוגרפית.

מעדות אישית של אחד שאוהב מאד כדור רגל, ביקרתי במספר אצטדיונים בשנים האחרונות באנגליה, ואכן, כיף לצפות במשחק באנגליה!

המצב בישראל

גם בישראל כמו גם באנגליה הוקמו ועדות רבות לבחינת נושא האלימות במגרשי הכדור רגל.

  • בינואר 2001 מינתה הכנסת ועדת חקירה פרלמנטרית בראשות חבר הכנסת אבשלום וילן. הועדה חקרה את הנושא בצורה מעמיקה, תוך שיתוף פעולה עם ההתאחדות לכדור רגל, משרד החינוך, המדע, התרבות והספורט ציבור אוהדים וכתבי ספורט. ביולי אותה שנה הניחה הועדה דו"ח ביניים, שכלל מסקנות מעשיות והמלצות. בין עיקרי הדוח צעדים בתחום החינוך, החמרת ענישה על מעשי אלימות וגזענות, חיזוק ההרתעה והמלצות על שינוי במתקני הספורט.
  • ביולי 2001, פותח במציל"ה שבמשרד לביטחון הפנים מודל למניעת פשיעה ואלימות במגרשי כדור הרגל, על סמך הניסיון הבריטי.
  • במאי 2002 מונתה ועדת סטרשנוב על ידי שר המדע התרבות והספורט דאז, מתן וילנאי, לערוך בחינה כוללת וביקורתית של מבנה הענף, הגופים הפועלים בו ויחסי הגומלין ביניהם. הרקע להקמת הוועדה היה פרשת ההטיה של תוצאות משחקי כדור רגל לצורך זכייה בהימורים.
  • במאי 2012 מינתה ההתאחדות לכדור רגל ועדה ציבורית לבחינה ולגיבוש המלצות לרפורמה בענף כדור הרגל. יושב ראש הועדה היה דודי כהן, מפכ"ל המשטרה לשעבר.
  • באוגוסט 2012 הגיש ניצב בגמלאות, דוד צור, את מסקנות הוועדה שעמד בראשה, שמינתה שרת הספורט, דאז, לימור ליבנת.
  • שנה לאחר מכן מינתה השרה ליבנת וועדה נוספת: את וועדת זליכה לבחינת המבנה הניהולי של ענף כדור הרגל בישראל.

חקיקה

החקיקה בישראל חיקתה גם היא את החקיקה האנגלית בתחום זה: בעקבות מסקנות ועדת טיילור, נחקק באנגליה נחקק ב- 1999 חוק כדור הרגל (הפרות סדר), "Football Offences and Disorder Act ,1999". החוק קובע כי זריקת חפצים לאזור שבו מתרחש אירוע ספורט; שירה גסה, פוגעת ואו גזענית; וכניסה לאזור המשחק, ללא אישור הראשויות, הן עבירות וחלה עליהן ענישה. אותו חוק גם מעגן את סמכות המשטרה לעצור כל אוהד הנמצא אשם בעבירות המפורטות בחוק.

בעקבות המודל האנגלי חוקק בישראל בשנת 2008 חוק איסור אלימות בספורט, התשס"ח-2008. החוק מגדיר מושגי יסוד באירועי אלימות, מגדיר לפרטי פרטים את הנושאים למיגור האלימות בספורט ואת הדרך שבה אמור להתנהל אירוע ספורט בכל הפרמטרים, מהגדרת האירוע ועד בעלי התפקידים, במגרש ומחוצה לו. הוא גם מעגן בתוכו את ההיבט הענישתי והאכיפתי באירועי ספורט.

אז למה באנגליה זה עובד, ואצלנו לא ???

[לאוסף המאמרים על ניתוח רשתות ארגוניות, מורכבות וניהול בקבוצות ספורט תחרותי, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

2 thoughts on “אבי ברוכמן: אלימות, גזענות ומשטרה במגרשי כדור רגל

  1. Pingback: קבוצות ספורט תחרותי: ניתוח רשתות ארגוניות, מורכבות וניהול - ייצור ידע

  2. מוטי קליינמן:
    מוטי קינד, כדורגלן מכבי רחובות, נרצח על כר הדשא ב-1975. זה היה ארוע מכונן בתולדות הספורט, וודאי לאוהדי הכדורגל בשפלה. כאוהד הפןעל ת"א, אני מתבייש באוהדי הקבוצה. הם מגעילים אותי, הם מגיעים ממחוזות הפשע המאורגן, ולא מאהבת הכדורגל. בשלב הזה, החולרות מכל הקבוצות, מתחרים ביניהם, מי ינעץ את המסמר האחרון בארון הקבורה של הכדורגל הישראלי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.