צייד השוטרים – המקרה והתופעה

לצוד שוטרים

[בתמונה: כשהאזרח מקניט אין תיעוד, אבל ברגע שהשוטר מתפרץ, המצלמות נשלפות... אז למה הוא מתפרץ? למה אינו לומד? למה??? לתמונת המקור לחץ כאן]

[לקובץ המאמרים על תרבות, סטייה ושחיתות שוטרים באתר ייצור ידע', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'משטרה בחברה דמוקרטית', לחצו כאן]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

צילום שוטרים איננו תופעה של אדם בודד. הוא נהפך לספורט לאומי. אינני יודע מדוע הבריטים למשל, נהנים לצוד שועלים דווקא, אבל במקרה של השוטרים אני בהחלט יודע למה הפכו לאובייקט הציד החביב מכולם: רק מראים להם מלכודת והם רצים לתוכה...

בניגוד לשועלים - שלמדו להסתגל לנוכחות הציידים ומשתדלים לשרוד כמה שיותר - השוטרים כאילו נחנו במעין מנגנון השמדה עצמית, שמופעל בכל פעם שהם רואים מצלמה... התופעה מוכרת: מעצבנים ומקניטים את השוטר מעט, מושכים אותו בלשון, ומקבלים התפרצות של כעס שמצטלמת היטב, ובדרך כלל גם מסייעת לאזרח לצאת מהעימות כשידו על העליונה.

הנה לכם דוגמה קלאסית של הטרדה מכוונת של שוטר בתקווה "להרוויח נקודות" לגבי דו"ח או משפט עתידיים: אזרחית שביצעה עבירה מתחילה לצלם ומנסה לגרור את השוטר לבצע טעויות. ההתחלה הזויה מבחינתה. היא שואלת אותו למה הוא לא לובש כובע כשהוא בתוך הרכב. הבעיה היא שבמקום שהשוטר יסתגל למצלמה ויענה בנחת על מנת לשמור על יתרונו, הוא מאבד את עצביו.

צייד השוטרים כמקרה בוחן

למרות שהתופעה רווחת, ואין היום כמעט אזרח שלא שולף מצלמה כשהוא רואה שוטר, אחד המקרים הראויים להילמד הוא זה המכונה "צייד השוטרים" או "צייד הכחולים".

איש זה, העונה לשם, מוטי דוד, שהחליט בסוף 2014 ותחילת 2015, מסיבותיו, לרדוף עד חרמה, רכוב על גבי קטנוע וחמוש במצלמה, אחר ניידות משטרה המבצעות עבירות תנועה באזור תל אביב. הוא היה עוקב בקטנועו אחר רכב משטרה, מצלם וממתין שיבצע עבירה. אחר כך, היה רודף אחרי הרכב, ומרגיז את השוטרים כשהוא מבקש מהם להזדהות, ולהציג בפניו - כאזרח, שהיה עד לעבירה שביצע אותו שוטר - תעודה מזהה. זאת, מתוך הרציונל שמשרת ציבור חייב להזדהות בפני אזרחים, קל וחומר כשהוא חוטא בעבירה.

השוטרים השתוללו מכעס, והתוצאה בהתאם... את הסרטון היה דוד מעלה לאינטרנט ויוצר הד ציבורי. אם השוטרים לא היו מתאפקים ומשתמשים בכוח, היה מגיש תלונות מתועדות במח"ש.

התופעה התפרסמה כל כך, שעשתה דרכה מהאינטרנט לתכנית הטלוויזיה ''צינור לילה'', עובדה שהגבירה את התהודה עוד יותר.

[לצפייה בראיון עם מוטי דוד ובסרטונים שצילם בתכנית ''צינור לילה'', לחצו כאן]

ניידת שתועדה על ידי הצייד

[תמונת מסך מתוך הסרטון: ניידת שתועדה על ידי ה"צייד" חוצה פס לבן]

נקמת השוטרים, שנפלו שוב למלכודת...

תחושת הנרדפות של השוטרים שיוועה לנקמה. הם למדו את האיש, אספו חומר וחיכו לרגע. כשמחפשים מישהו מוצאים תמיד, וכחודשיים לאחר מכן, נמצאה העילה והרודף הפך לנרדף. השוטרים - צמאי נקם (לא מאמינים לי? הביטו בסרט) - התגודדו "רעבים" סביבו דלתו של ה"צייד", וכשרעבים, נופלים בדרך כלל שוב למלכודת. הם לא ידעו, שגם הבית "מכוסה" במצלמות.

על כך שמדובר בפעולת נקמה אין מחלוקת. רואים זאת בלהט של השוטרים להשתמש באלימות כשרק נפתחה הדלת, ובעילות המעצר, שלא היו מזיזים ולו שוטר אחד לביתו של אזרח "רגיל". כשהדלת נפתחה החלו השוטרים מיד לקלל ולהשתמש בכוח: "בוא אני אראה לך מה עשית לי, אני אקרע לך את הצורה", אמר לו אחד השוטרים, המתועד בסרטון.

תגובת מחוז תל אביב הייתה לקונית: "מדובר בחשוד שטרם האירוע נמלט מידי השוטרים. משטרת ישראל פועלת באופן ענייני בלבד (חחח... הצחקוק שלי כמובן... למה הם חייבים להגחיך את עצמם בתשובות הללו, אינני יודע...). עם זאת, אירוע זה אינו עומד בקנה אחד עם ערכי הארגון ומצופה כי היה נגמר אחרת".

מפקד המחוז דא, ניצב בנצי סאו, הורה להעביר את החומר למחלקה לחקירות שוטרים, וידע למה...

[לצפייה במעצר הצייד, לחצו כאן]

פתרון חלקי: מצלמות אישיות...

פתרון חלקי לבעיה היא החלטתו של בנצי סאו - מפקדם של אותם שוטרים - כממלא מקום המפכ"ל, לחלק לשוטרים מצלמות אישיות ולחייב אותם להפעילם בכל מקרה של מפגש עם אזרח, החל מתחילת חודש זה. בכך החל סאו את הדינמאיקה שתוביל לשינוי עתידי של התרבות. בטווח הקצר תיפתר חלק מהבעיה, והשוטר יטמיע לבסוף את העובדה שהוא הופך לשחקן בסרט שאיננו נגמר...

אבל תפיסת התפקיד המשטרתית (או ליתר דיוק, היעדר תפיסת תפקיד (אבל זה נושא למאמר אחר...) - והתרבות המגבה אותה - גורסים, שמה שאסור לאזרח מותר לשוטר. לכן, יעבור זמן עד ששוטרים יתרגלו לכך, שפעמים רבות כשהם מבצעים עבירות או לחלופין, פועלים בשיקול דעת בלתי הגיוני מבחינה ציבורית (והם, לצערי, מרבים לעשות את שני הדברים הללו...) , הם יתועדו על ידי האזרחים עוד לפני שהמפגש עם האזרח יגיע.

אבל הסוף בסוגיה זו יהיה, כנראה טוב. כבר היום ניתן לקבוע, שגם אם המפכ"ל הנכנס לא יצליח לשנות את התרבות הארגונית במשטרה, המצלמות והאזרחים ישנו אותה עם הזמן...

[לקובץ המאמרים על תרבות, סטייה ושחיתות שוטרים באתר ייצור ידע', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'משטרה בחברה דמוקרטית', לחצו כאן]

מקורות והעשרה

11 thoughts on “צייד השוטרים – המקרה והתופעה

  1. Pingback: תרבות, סטייה, אלימות ושחיתות שוטרים באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

  2. Pingback: הכל על משטרה ודמוקרטיה באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

  3. Pingback: עמיר מולנר וה'טמטום המשטרתי' - ייצור ידע

  4. Pingback: האם בשורת השינוי במשטרה תגיע דווקא מאגף התנועה? - ייצור ידע

  5. Pingback: אתיקה מקצועית אלטרנטיבית של שוטרים - ייצור ידע

  6. פנינה פז כתבה:
    לא הבנתי איך צילום במצלמה אישית של השוטר, ישנה את ההתנהגות שתעד האזרח הצייד? יעשו עיבוד לתמונה ווזו תהיה עדות סותרת?

    • כשיש עליך מצלמה כל הזמן אתה מתנהג אחרת, וגם הנטיה של אזרחים לייצר פרובוקציות תקטן, כי יראו באירוע גם את ההתחלה… האמת תמיד באה ממגוון זוויות ראיה…

  7. אלכס נחומסון כתב:
    אני תוהה למה בארה"ב ב 99% ממקרי ההקנטה הופך המקניט לגופה. נראה לי שהכל קשור להיפרליברליזם שנכפה על ישראל על ידי פלוצושופט שמקרין על כל פינה בחיינו. בכל מקרה מאחר וגם אני נוטל חלק בהטמעת העקרונות "הכלה,הסברה,הבהרה ושליטה" יודע שיש כלים שלא מוצו כמו למשל הפרעה לשוטר במילוי תפקידו ועמידה על עיקרון שאני קובע במפגש את הקדימויות-"קודם תעשה מה שאני אומר לך אחר כך אענה לך על כל שאלה". בסיכומו של דבר שוטר חלש ורדוף הוא גול עצמי לחברה,כולל לדגנרט עם הסמרטפון.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.