יחזקאלי ואונגר משיח: מהפכת הרשתות בחינוך

מצונזר

[לאוסף המאמרים על ניתוח רשתות ארגוניות במוסדות חינוך, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'למידה', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים בנושא ניתוחי רשת ארגונית ONA, לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 15 במרץ 2021

ד"ר פנחס יחזקאלי ואינג' שרית אונגר-משיח הם מומחים לניתוח רשתות ארגונית (Organizational Network Analysis). ושותפים בחברת 'ייצור ידע'.

*  *  *

הגורם המשפיע העיקרי על יחס התלמיד לבית הספר ונכונותו ללמוד במסגרתו, הם החברים בני גילו, אפילו יותר מהוריו  (Wilkinson & Kraljevic, 2004; Sherman et al., 2002). האם אנו קוראים נכונה את שמתרחש בתוך קבוצות נוער אלה בתוך בתי הספר?

מצב של היעדר חברים מהווה נורית אזהרה לגבי נער, שעלול לסכן את עצמו וגם אחרים. איתור הילדים הללו והעצמתם מבעוד מועד מקטינים מסוכנות ומשפרים את הישגיהם בלימודים (Wilkinson & Kraljevic, 2004; Sherman et al., 2002). עד כמה אנו מצליחים באיתורם מבעוד מועד? 

[להרחבה בנושא ניתוח רשתות ארגוניות, לחצו כאן]

שילובם של ילדי החינוך המיוחד בכיתות "רגילות" הוא אתגר משמעותי ובעל חשיבות עצומה לשילובם כחברים שווים בחברה יצרנית ופרודוקטיבית. האם אנו יודעים למדוד עד כמה השתלב כל אחד ואחד מהם?

מערכות מורכבות - כמו קבוצת ילדים ואנשי חינוך - הן מטבען חמקמקות וקשות להבנה מלאה. רשת מפשטת מורכבות והופכת אותה לוויזואלית. בשנים האחרונות חלו התפתחויות בתיאוריה ובפרקטיקה, המאפשרות לגבש כלי מדידה מבוססי רשתות לנושאים שונים במדעי החברה, ויש להם השלכות רבות משמעותיות גם בתחום החינוך. בכך יתמקד מאמר זה.

נגדיר "רשת" כמערכת של גורמים / צמתים המחוברים ביניהם בקשרי גומלין. דרך הקישורים הללו ניתן להעביר חומר, אנרגיה ומידע. רשתות הן כלי ביטוי  ויזואלי אפקטיבי של מערכות מורכבות, וביניהם: ארגונים, בתי ספר, גני ילדים וכדומה (ראו התרשים למטה):

[להרחבת המושג, 'מערכת מורכבת', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'רשת', לחצו כאן]

רשתקשרי הגומלין הם התשתית עליה עוברים מסרים, כמו: מידע, חומר ואנרגיה, בין מרכיבי המערכת. אופן הפריסה של תשתית קשרי הגומלין היא הבסיס להבנתה. פריסה שונה של קשרים בין חלקי המערכת תיצור שתי מערכות מנוגדות באופיין!

[להרחבה על: 'קשרים וקשרי גומלין ברשת הארגון', לחצו כאן]

הכלי שעושה שימוש ברשתות לניתוח ולהבנת ארגונים לסוגיהם קרוי ניתוח רשתות ארגונית (Organizational Network Analysis - ONA)השימוש בכלי זה הוא לא פחות ממהפכה, שתלך ותתעצם בעשור הקרוב! הוא משנה את עולם הניהול, ואת ההבנה שלנו את ארגונים והדפוסים שלפיהם הם פועלים; משקף מיומנויות וכישורים חברתיים, ומאפשר טיפול בשורש הבעיות בכיתות, ולא בסימפטומים, באמצעות איתור מהיר ומדויק של:

  • מקובלות חברתית ומנהיגות בקבוצה: התלמידים הדומיננטיים ביותר בעיני חבריהם (מלך הכיתה ומלכת הכיתה);
  • דחייה חברתית: המנותקים, הבודדים, המוחרמים ומושא ההצקות בקבוצה (הדחוי של הכיתה);
  • התקשורת בקבוצה: חלוקה לתתי קבוצות (קליקות) והתלמידים ה"מגשרים" - המחברים בין שתי קליקות;
  • התלמידים הממלאים תפקידים חברתיים נוספים: החנון של הכיתה, הבריון של הכיתה, וכדומה;
  • תלמידים שיכולים להיות חונכים של תלמידים חלשים יותר.
  • התנאים לשותפויות: זיהוי הילדים שיכולים לעבוד ביחד;
  • האקלים הכיתתי / השכבתי / הבית ספרי [1] ;
  • תרבות בית הספר [2];
  • האקלים החברתי [3]  של קבוצות בבית הספר;
  • לכידות חברתית [4]-כיתתית כמדד להשוואה בית ספרי;
  • הרווחה הנפשית (מיטביות) של כל תלמיד;
  • הכיתה העוצמתית ביותר בשכבה;
  • בחינת היחס בין הקשרים החברתיים להישגים הלימודיים;
  • רמת שיתוף הפעולה בקבוצה ובין קבוצות, וחלוקת הילדים על פי קריטריון זה;
  • מידת ההצלחה בטיפול בילדים מנותקים, בשילוב ילדי חינוך מיוחד ובני קבוצות מוחלשות, ובתיקון ליקויים.
  • הקשר בין כל אלה ללמידה ולהישגים של הקבוצה.

מהפיכת הרשתות בניהול

בעשורים האחרונים, השתפרה מאוד היכולת הממוחשבת לתאר רשתות באופן גראפי (ראו בהמשך), באופן שישקף מבנים ארגוניים ותהליכים המתרחשים בהם. זאת, על ידי מדידה הפותחת אפשרויות למיצוי אפקטיבי של כלים ניהוליים באמצעות מדדים, ואפילו להצגה של נושאים מסובכים ולאבחנות דקות, כמו למשל ההבדל שבין 'שיתוף פעולה' ל-'תיאום'. גם המחשבים התפתחו, ויכולותיהם מאפשרות את פעילותן של מערכות מדידה מגוונות לרשתות (רזי ויחזקאלי, 2007, ע' 175;  Aalst and Song, 2004).

תחום זה קיבל תנופה גדולה בשנים האחרונות בתחום האבחון הארגוני. לאחרונה הוא חודר גם לתחומים כמו הספורט התחרותי וגם החינוך. 18 מקרי בוחן שנערכו בשנתיים האחרונות בכיתות שונות - מגיל הגן ועד תום התיכון, מספקות תובנות משמעותיות על המשמעויות הנובעות מהשימוש בכלי זה על ידי הצוות החינוכי במוסדות החינוך. את מסקנותי בתחום זה הייתי מגדיר בלא פחות ממהפכה!

"מהפיכת הרשתות בניהול" מורכבת מ-3 תכונות של רשתות, שרלוונטיות לנו: הרשת מבטאת את תכונות המערכת; ויזואליזציה; ומדידה והשוואה. ארחיב:

  • הרשת מבטאת את תכונות המערכת: משמע, אם אצליח "לתרגם" מהר ארגון לרשת, הרשת תשקף את מצב הארגון, כמו שתצלום רנטגן מבטא את מצב הגוף המצולם! קיימות היום חברות רבות המציעות אבחון רשתי (וקיימים גם מוצרים חינמיים שהשימוש בהם מחייב מיומנות). החברות הללו נבדלות ביניהן בדרכים לתרגם מערכות שונות לרשתות, וגם בראיה צרה או רחבה של מידת הפרשנות של הממצאים. ניתוח יכול להיעשות בעין (פענוח רשת) ו/או בעזרת אלגוריתמים (מדידה), ולהיות מוצג בעזרת גרפים, טבלאות, שעוני שליטה ובקרה.
הצגת ממצאי רשת
  • ויזואליזציה: טוב מראה עיניים! תצוגה ויזואלית היא פשוטה; קלה להבנה אנושית; ומספקת תובנות יותר מנתונים "יבשים". כזו למשל היא התמונה הפותחת של המאמר (בראש הדף): זוהי המחשה של רשת הקשרים בגן המונה 24 ילדים. החוט הכחול מבטא קשרי חברות; והאדום, קשרים נדרשים וחסרים לילדים. כל האינפורמציה הזו מוצגת בתמונה בודדת אחת! תצלומי רשת ספורים יכולים להמחיש למנהל את התמונה הארגונית כולה. אדגיש שוב, כי למשתמשים בניתוחים אלה אין צורך לדעת לקרוא רשת. הניתוח נעשה בעזרת אלגוריתמים; והתוצאות מוצגות באמצעות שעונים, טבלאות וגרפים. הויזואליזציה מאפשרת לנו לראות ניהול בעין, ולא רק לדבר עליו. מניסיוני, תמונה של בעיה בארגון מניעה מנכ"ל לפעול, הרבה יותר מכל דרך המחשה אחרת! לכן יש לה יתרונות עצומים גם בתחום הוראת הניהול!
  • מדידה והשוואה: בעזרת תורת הגרפים - שהיא ענף של המתמטיקה - ניתן למדוד אלמנטים "רכים" שלא נמדדו עד היום, לתת להם ציון מספרי ולהשוותם, בתוך הארגון ומחוצה לו (בנצ'מרק של הילדים בסדר יורד/עולה): עוצמה, השפעה, שיתוף פעולה, מנהיגות, ילדים "מתווכים" בין קליקות וכדומה. המדדים הם מספריים ברי השוואה, ומאפשרים לבחון התערבות בקבוצה, דרך מדידה של לפני ואחרי.

[להרחבה בנושא 'ויזואליזציה', לחצו כאן]

מרכיבי הניתוח הרשתי

  • הגורם העיקרי המניע מערכות, והניתן לאבחון רשתי, הוא ה"עוצמה" ("power"): היכולת לגרום לאחר בקבוצה לעשות את רצונך, גם אם הדבר מנוגד לאינטרס שלו באותה עת.
  • "השפעה" ("Influence") ברשת הינה הפעלת עוצמה לא פורמלית (כמו תלמיד שהושפע ממחנך דומיננטי לאורך שנות חייו).
  • "שיתוף הפעולה" ("Colaboration") בקבוצה הוא פועל יוצא של מאבקי העוצמה: בעלי העוצמה בקבוצה משתפים פעולה עם תומכיהם מחד גיסא; אך נוטים שלא לשתף פעולה עם בעלי עוצמה אחרים מאידך גיסא, כדי לא להעצימם.
  • תלמידים מבודדים מבחינה חברתית יזוהו בעזרת "נתק" ("Disconnect"): היעדר קשרי גומלין עם יתר הקבוצה.

[לריכוז המאמרים על 'עוצמה', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'השפעה', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'שיתוף פעולה', לחצו כאן]

המושג המשלים את מושג העוצמה הוא הפחד ממנה. בעלי עוצמה בקבוצה שאינם נוטים בדרך כלל לשתף פעולה, עשויים לאחד כוחות כנגד יריב במערכת, המסכן אותם.

לכאורה, אמור צוות חינוכי מנוסה לאבחן נכונה את הילדים - כפרטים וכקבוצה - אולם, מקרי הבוחן שנעשו עד כה מלמדים כי הצוות החינוכי מתקשה באבחון נכון של בעלי העוצמה בקבוצה, ומה שחשוב לטעמי הרבה יותר, לא מאבחן את כל התלמידים ה"מנותקים". בחלק מהמקרים נמצאו הסיבות לחוסר היכולת לאבחן בניתוח הרשתי למשל, מניפולציות של בעלי עוצמה בקבוצה לפעול מאחורי ילדים אחרים, כאילו הילדים יוצרים להם רשת קשרים נפרדת מהרשת הנוצרת בכתה על ידי איש החינוך הבוגר, ומקשים עליו במתכוון לאבחן אותה. כך למשל, פעלה "מלכת הכיתה" מאחורי "מתחזה". התופעה הזו אינה ייחודית לתחום החינוך. גם מנהלי ארגונים מופתעים כל העת מממצאי האבחון הרשתי.

מה מרכיב את רשת התלמידים של הכתה?

רשת זו מורכבת משתי תת-רשתות:

  • רשת קשרי החברות;
  • רשת קשרי הלמידה;

שתי הרשתות הללו מתלכדות לרשת העוצמה המשולבת של הכיתה: רשתות מתלכדות

מהו תהליך העבודה באבחון רשתי?

  1. התלמידים מתבקשים למלא שאלון קצר על קשריהם בכיתה: קשרי היררכיה וסמכות, קשרי חברות וקשרים רצויים.
  2. קבלת הדוח המנתח את הרשת שנוצרה מן התשובות: גיבוש כיתתי / בית ספרי (ריכוזיות / ביזור); עוצמה והשפעה; מובהקות הקשרים וחוזקם (עוצמה מדומה; פופולריות).
  3. איתור החוזקות והחולשות במבנה החברתי:
  4. תובנות במקרו: ניתוח בית ספרי בכללותו.
  5. תובנות במיקרו: ניתוח כיתות ותלמידים.
המצב האידאלי הוא של העברת השאלון מידי תקופה, השוואה של תהליכים ובחינת התערבויות לאורך זמן.

השאלון

מטרת השאלות לאתר את מיקומו של הילד ברשת הקבוצתית ולא לקבל ממנו משוב. להלן דוגמת שאלון בגן ילדים (במקרה זה, הגננת שואלת את השאלות ומזינה אותן למחשב:

שאלון לילד בגן הילדים

המחשה מתוך הדו"ח הממוחשב

להלן חלקים מהדוח באותו גן ילדים שבו צולמה התמונה למעלה.

  • שלושה ילדים מחזיקים בידם את מירב העוצמה בין ילדי הגן (ראו בתרשים למטה, המהווה בנצ'מרק של חלוקת העוצמה בגן, ובו מסודרים הילדים, בסדר יורד, מהדומיננטי ביותר עד למנותק ביותר בקבוצה). ניתן לראות כי דומיננטיות חברתית הינה תכונה נדירה, שכמו יופי וחכמה - שהם חלק אפשרי ממרכיביה - מצויה רק בקרב בודדים.
  • הצד השני והחשוב יותר של התמונה הוא הילדים המנותקים. שני ילדים חסרים קשרים בכלל, דבר היכול להצביע על בידוד ועל קושי חברתי (ראו בתרשים למטה).

תרשים: סולם העוצמה בגן הילדים

עוצמה - ילדי גן "טוב מראה עיניים": כל הנתונים שהובאו לעיל מתנקזים לתרשים רשת אחד, שמספר הכל: רשת הגן

להלן דו"ח ותמונת רשת מדו"חות אחרים, המשקפת את לכידות חברתית נמוכה של כיתה, המשוסעת לקליקות, שמקיימות קשר ביניהן דרך ילדים "מגשרים":

דו"ח:

לכידות חברתית תמונת רשת: לכידות חברתית

תגובות של גננות, מחנכי כיתות ומנהלת לאחר ביצוע מקרי הבוחן:

  • "וואהו, איך לא ראיתי את זה...";
  • "הייתי רוצה לעשות במערכת שימוש על מנת לעקוב אחר התקדמות תלמידי החינוך המיוחד שבקבוצה";
  • "חשבתי שאולי אטעה לגבי "מלכת הכיתה" , אבל לא לגבי המנותקים"...
  • "הייתי רוצה, בין היתר, להשתמש בזה פעמיים בכל מחזור, כשצריך לשבץ את תלמידי השכבה לכיתות"...

מתי כדאי לעשות שימוש באבחון וניתוח רשתי?

    • לצורך איתור ילדים מנותקים;
    • לצורך בחינת אפקטיביות הטיפול בבעיות שאותרו;
    • לצורך בחינה תקופתית של השתלבות ילדי חינוך מיוחד ואוכלוסיות מוחלשות בכיתות "רגילות".
    • כשיש בעיה ורוצים לרדת לשורשה;
    • לפני כניסה לתפקיד חדש (מנהלת ,רכזת שכבה, מחנכת);
    • לפני שיבוצי כיתות מחודשים;
    • לצורך בחינת השפעת שינויים שנעשו.

תועלות נוספות

  • כלי פיקוח למנהלים ולמחנכי כיתה;
  • הערכת תלמידים וכיתות;
  • איתור מגמות המתהוות בבית הספר ובכיתות;
  • איתור "סוכני השינוי בכיתות, ומידת האפקטיביות בהפעלתם.

לסיכום

ניתן להגדיר את האבחון הרשתי כ"מוצר משבש" ("Disruptive Innovation"), בשל יתרונו המוחלט בדיוק, בהיקף ובמהירות על האבחון ה"ידני", הנעשה על ידי אנשי המקצוע.

האבחון הרשתי - כמו כל תחום חדש - מחייב התנסות ורכישת מיומנות. היום - כשהנושא נמצא בחיתוליו - יש הזדמנות לכך. לפריצות דרך לוקח זמן להיקלט ולהתגבר על שינויים, כך למשל, רק 10 שנים אחרי גילוי הפנצילין נעשה בו שימוש; לאינטרנט וללייזר לקח זמן רב מאוד לתפוס את מקומם; וכדומה. אבל, כש"האסימון יורד", השינוי נעשה ויראלי.

כש"ירד האסימון" בתחום הניתוח הרשתי בחינוך, היתרון יהיה בידי מי שמכיר ושצבר ידע בשימוש במערכות הללו ובתובנות שלהן!

[לאוסף המאמרים על ניתוח רשתות ארגוניות במוסדות חינוך, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'למידה', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים בנושא ניתוחי רשת ארגונית ONA, לחצו כאן]

העשרה

מקורות

הערות

[1]   "אקלים בית ספרי" ("school climate") הוא "מכלול הערכים, התרבויות, אמצעי הזהירות והמבנים הארגוניים בתוך בית הספר, הגורמים לתפעולו בדרכים מסוימות. אקלים בית הספר נוגע בעיקר להשפעת הגורמים הללו על תלמידים" (McBrien & Brandt, 1997).

[2]   "תרבות בית הספר" ("school culture") "מתייחסת בעיקר למערכת היחסים ולאווירה בין מורים וחברי הצוות העובדים יחדיו" (McBrien & Brandt, 1997).

[3]   "אקלים חברתי" ("social climate") של קבוצות בבית הספר: התנהגות התלמידים מושפעת מכוחות סביבתיים שמבנים לסביבה החברתית מעין "אישיות" ייחודית משלה, הנקראת "אקלים חברתי". אקלים זה הוא תוצר של מערכות לחצים דו כיוונית: מצד אחד לחצי הסביבה הפועלים על הפרט ומצד שני הלחצים שמפעיל הפרט על הסביבה Trickett & Moos), 1995). על בסיס המודל והמשגת האקלים החברתי , פיתחו טריקט ומוס את "סולם הסביבה הכיתתית" בעל תשעת ממדים לאבחון האקלים.

[4]   "לכידות חברתית" ("Social cohesion")  היא מידת גיבושה של קבוצה חברתית. לכידות חברתית היא תולדה של קשרים, משיכה הדדית, אינטרסים וגורמים אחרים, המביאים את חברי הקבוצה לידי יחסי גומלין אינטנסיביים לאורך זמן. בלשון יום-יום מזוהה הלכידות עם "רוח הצוות", המקלה על חבריה לעמוד בפני לחצים מבחוץ ובפני מתחים פנימיים העלולים לפגוע ביכולתה של הקבוצה להשיג את יעדיה.

4 thoughts on “יחזקאלי ואונגר משיח: מהפכת הרשתות בחינוך

  1. Pingback: ניתוח רשתות ארגוניות במוסדות חינוך - ייצור ידע

  2. Pingback: סדנא: מהי רשתיות ואיך מחוללים אותה - ייצור ידע

  3. Pingback: מאבק העוצמה בארגונים - ייצור ידע

  4. Pingback: Networking revolution in education - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *