יחזקאלי ואונגר-משיח: ויזואליזציה – טוב מראה עיניים!

תקציר: נגדיר 'וִיזוּאָלִיזַצְיָה' (Visualization) כהפיכה של דבר כלשהו לחזותי (מילוג: ויזואליזציה). בהיבט הארגוני, הכוונה היא, בעיקר, בהפיכת הארגון לחזותי, דרך השימוש ברשתות ארגוניות. משמע, הפיכת הארגון לרשת וניתוחו על פיה (בעזרת העיניים וגם בעזרת אלגוריתמים) [ניתוח רשתות ארגוניות (Organizational Network Analysis - ONA)]...

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Skitterphoto לאתר Pixabay]

[לאוסף המאמרים על רשתות ארגוניות באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן]

הדף עודכן ב- 26 בנובמבר 2020

ד"ר פנחס יחזקאלי ואינג' שרית אונגר-משיח הם מומחים לניתוח רשתות ארגונית (Organizational Network Analysis). ושותפים בחברת 'ייצור ידע'.

*  *  *

פרולוג

ביוני 2014 התקיים הליך בחירה לכהונת נשיא המדינה. ב- 9 ביוני 2014 פרסם העיתון דה מרקר כתבה המתחקה אחר הקשרים של המועמדים עם בעלי הון במשק.

אחת המועמדות הייתה דליה איציק, שכיהנה כיושבת ראש הכנסת ה-17, כשרה וכחברת כנסת מטעם סיעות קדימה והעבודה.

העיתון 'דה מרקר' בחר, בין היתר, להציג את קשריה בעזרת הרשת הבאה:

[בתמונה: רשת קשריה של דליה איציק כפי שהוצגה בעיתון דה מרקר. אנו מאמינים שאנחנו עושים בתמונה שימוש הוגן. לכתבה המלאה של שוקי שדה בדה מרקר, לחצו כאן]

תמונת הרשת הזו ממחישה היטב את יתרונות הויזואליזציה, שעדיפה פעמים רבות על הטקסט הכתוב!

'טוב מראה עיניים'

נגדיר 'וִיזוּאָלִיזַצְיָה' (Visualization) כהפיכה של דבר כלשהו לחזותי (מילוג: ויזואליזציה). בהיבט הארגוני, הכוונה היא, בעיקר, בהפיכת הארגון לחזותי, דרך השימוש ברשתות ארגוניות. משמע, הפיכת הארגון לרשת וניתוחו על פיה (בעזרת העיניים וגם בעזרת אלגוריתמים) [ניתוח רשתות ארגוניות (Organizational Network Analysis - ONA)].

[להרחבת המושג 'רשת', לחצו כאן] [למאמר: 'רשתות וויזואליזציה – מהפיכה בניהול ובייעוץ הארגוני', לחצו כאן] [להרחבה בנושא ניתוח רשתות ארגוניות, לחצו כאן]

למה זה טוב? נמחיש זאת בעזרת רשת התעבורה האווירית של הודו: בתמונה אחת אנחנו יכולים לראות עולם שלם של פרטים, שלשם תיאורם המילולי נצטרך לשפוך מילים רבות:

  • מהם שדות התעופה בהודו;
  • מיהם השדות העמוסים ביותר;
  • איזהב קווים טסים לאן;
  • איזה קווים טסים ביום ואיזה בלילה;
  • מהם מסלולי הטיסה;
  • מהן נקודות התורפה של הרשת ואיך ניתן להקריסה.

ועוד ועוד...

[למקור התמונה באתר, Maps of India, לחצו כאן]

הויזואליזציה גם מפשטת בעיות. היא מאפשרת לנו לראות בעין בעיות ודילמות ארגוניות, שקשה לאתר בנתונים 'יבשים':

אנשים נוהגים להסתמך הרבה על מראה עיניים

חוש הראיה הוא אחד החושים הדומיננטיים ביותר בגופנו, ואנו נוהגים לסמוך עליו ולעשות בו שימוש רב. מדוע?

פרופ' דניאל כהנמן (ראו תמונת ספרו משמאל), זוכה פרס נובל, מדבר על שתי מערכות חשיבה שיש לכל אחד מאיתנו:

  • חשיבה אינטואיטיבית מהירה וזולה במשאבים.
  • חשיבה איטית, יסודית ו'זוללת' משאבים.

המוח שלנו יעיל מטבעו. נטייתו הטבעית היא להעביר כמה שיותר פעולות לחשיבה אינטואיטיבית. הוא עושה זאת דרך למוד ויצירת דפוסים/רוטינות חדשים בשביל לעבד מידע יומי בקלות.

[בתמונה משמאל: כריכת ספרו של דניאל כהנמן, לחשוב מהר לחשוב לאט, שראה אור בעברית בהוצאת כינרת, בשנת 2011. אנו מאמינים שאנחנו עושים בו שימוש הוגן]

לכן, טוב מראה עיניים... העיניים מאפשרות לנו לעשות שימוש יעיל בחשיבה האינטואיטיבית שלנו, מבלי להיזקק לחשיבה יסודית.

לכן, שימוש בויזואליזציה היא טכניקה טובה למשוך תשומת לב לדברים מסוימים. כך למשל, אנחנו נוהגים לייעץ ליועצים ארגוניים העובדים איתנו, להצטייד - לפני ישיבה חשובה - בפוסטר הממחיש את מהות הבעיה ולהשאיר אותו בידי המנהל, כחומר למחשבה וכזרז לפעולה.

אבל מראה עיניים יכול גם להטעות

אבל כמו כל דבר שמחובר לחשיבה מהירה, מראה עיניים יכול גם להטעות:

אנו מכירים, למשל, את המושגים, מציאות מוגבלת ורציונליות מוגבלת: אנשים תופסים כמציאות רק מה שהם רואים מול עיניהם, ולא את המצב האמתי על הסיכונים שבו... דוגמה קלאסית לכך היא תמונת שלושת הכדורים שלמטה: שלושה אנשים מתבוננים, מזוויות שונות, על כדור שחציו שחור וחציו לבן. שלושתם יעידו בבית המשפט אמת על מציאות שונה לחלוטין...

אחד הניסויים המפורסמים בתחום זה הוא 'ניסוי הגורילה הבלתי נראית' של פרופ' דניאל סימונס, מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת אילינוי. בניסוי (ראו סרטון למטה) מוצג סרטון ובו שתי קבוצות של אנשים, שמתמסרים בכדור - קבוצה אחת לבושה בחולצות לבנות והשנייה בחולצות שחורות. הצופים מתבקשים לספור, כמה מסירות מתקיימות בין שחקני הקבוצה הלבנה.

אבל אז, הצופים כל כך מרוכזים בספירת המסירות, עד שמרביתם (89%) לא הבחינו בשחקנית המחופשת לגורילה, שנכנסת באמצע המשחק לאולם, טופחת על החזה שלה במשך כמה שניות ויוצאת:

.

את הנטייה שלנו להסתמך על מראה עיניים מנצלים גם אחרים, המבקשים לנצל תכונה זו להשגת מטרותיהם, בדרך של צילום/הסרטה של חלק מהמתרחש על מנת לשוות לו קונטציות אחרות למה שהתרחש במציאות.

הרשת מלאה בסרטונים ובתמונות, הממחישים לנו מדוע מראה עיניים יכול להטעות. למשל:

ועוד ועוד...

[לאוסף המאמרים על רשתות ארגוניות באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן]

מקורות והעשרה