לגליזציה של סמים קלים היא אינטרס משטרתי!

[לאוסף המאמרים על קנביס ולגליזציה, לחצו כאן]

ב- 13במאי הופיע המפכ"ל בפני תלמידים והטיל "פצצה": "יותר ויותר אזרחים רוצים ודורשים להתיר את השימוש בקנאביס... אני חושב שהגיע הזמן שמשטרת ישראל, יחד עם מדינת ישראל, תבדוק ותבחן את העמדה המסורתית שלהן. אני חושב שצריך לשבת וללמוד מה קרה בעולם הרחב" (ראו את הוידאו שלמעלה).

אנשים רבים דשים עד לעייפה בסיבות ה"רגילות" ללגליזציה, אולם לא רבים מבינים לעומק את האינטרס של מערכת אכיפת החוק בכך. בפוסט הזה אתמקד בסיבות הללו:

קרימינליזציה של התנהגויות חברתיות איננה מעלימה התנהגויות אנושיות. כך למשל, אנשים לא הפסיקו לשתות משקאות חריפים בתקופת היובש (Prohibition) בארצות הברית (בין השנים 1920 ועד 1933), שבה נאסרו בכל רחבי המדינה מכירה, ייצור, יבוא והעברה של משקאות חריפים. מה שקרה היה צמיחה דרמטית של ארגוני פשיעה שזכו ב"טריטוריה" / ב"נכס" נוסף, ואבדן משמעותי של מסים; ולהפך: סוף עידן ה"יובש" צמצם את הטריטוריות של ארגוני הפשיעה, את הכספים שבידיהם ואת היקפם.

האסטרטגיה הקלאסית של משטרות בטיפול בפשיעה הוא "צייד" של עבריינים. אלה הן פעולות סיזיפיות ולא אפקטיביות: מערכת אכיפת החוק היא כלי יקר מאוד: משטרה, סנגוריה ציבורית, בתי משפט, ולבסוף: בתי כלא, המעמיקים אצל עבריינים את שייכותם לעולם ה"אחר" ההוא ואת דפוסי העבריינות שלהם כשהם חוזרים לרחוב...

בטווח הקצר, היה לארגוני אכיפת החוק אינטרס מובהק במצב הקיים, שהביא להם תקנים ותקציבים. אבל, בתורת המערכות המורכבות מוכרת התופעה של פתרון בעיות מורכבות בדרך ליניארית: לאחר שיהוי מסוים, התופעה מחמירה מאוד, הרבה מעבר למצב הראשוני. כך למשל, לפי מדדים משטרתיים המשטרה הייתה אפקטיבית מאוד ב"עריפת ראשיהם" של ראשי ארגוני הפשיעה. כל השמות שאכלסו את כותרות העיתונים לפני עשור אינם עמנו היום. אז איך זה שהציבור מרגיש הרעה בביטחונו האישי?

פשוט כיוון שסילוק המנהיגים לא הקטין את ה"טריטוריות" / ה"נכסים" שבידי הארגונים. לכן, פעולת המשטרה יצרה רק "קידום מהיר" עבור עבריינים אחרים שתפסו את מקום מנהיגיהם. יתרה מכך, סילוק "המבוגרים האחראים" דרדר ארגוני פשיעה רבים לכאוס, ופתח "מלחמות עולם" בין עבריינים על הירושה. הנפגע העיקרי מכך הוא הציבור. וכך, ככל שהמשטרה הייתה אפקטיבית יותר במאבקה בפשע המאורגן, רק הלכו "הפיגועים הפליליים" והתרבו!

פיגוע פלילי 1

[בתמונה: הדף הראשי באתר הארץ, העוסק בסוגייה]

לגליזציה היא כלי מתוחכם יותר. היא אינה מבזבזת כסף על לכידת העבריינים, שפיטתם וכליאתם, אלא מקטינה את ה"טריטוריות" / ה"נכסים" שבידיהם. טריטוריות רבות שסימנו ארגוני הפשיעה כ"שלהם", ניתן "להלבין" ולהוציא בדרך זו מידיהם, וכך להקטין את גודלם ואת עצמתם, יכולת השפעתם והיכולת שלהם להשחית פקידי ממשל ופוליטיקאים. מכאן, שלגליזציה של התנהגויות חברתיות היא הכלי האפקטיבי ביותר לצמצום חלקם של ארגוני פשיעה בשחיתות השלטונית! תחומים אחרים שהם קלאסיים ללגליזציה הם ההימורים, מחזור הבקבוקים וכדומה.

כיוון ש"אין ארוחות חינם", תהיינה גם השלכות שליליות מה"הלבנה", אבל, ניתן להשקיע את הכסף שנחסך - ואת זה שיגיע מהמסים שייגבו - בטיפול בהן.

לכל זה ניתן להוסיף את התועלות הרפואיות של הקנביס, בוודאי ביחס לסמים אחרים שהם לגאליים, כמו משכאות אלכוהוליים וסיגריות; את הפריחה הכלכלית והירידה בעבריינות שחוות מדינות שהתירו קנביס; ועוד ועוד.

לכן, הצהרת המפכ"ל אינה מפתיעה. היא רק זרזה הליכים חברתיים שכבר מתרחשים, לכיוון הסכמה ללגליזציה של הקנביס. אבל, היה טוב שבמקום לעסוק בקנביס לבדו, "נפתח" לדיון ציבורי את סוגיית ה"הלבנה" של תופעות חברתיות בכלל, ככלי אפקטיבי למאבק עם ארגוני הפשיעה!

[לאוסף המאמרים על קנביס ולגליזציה, לחצו כאן]

העשרה

Comments

הערות לפייסבוק

9 thoughts on “לגליזציה של סמים קלים היא אינטרס משטרתי!

  1. Pingback: פנחס יחזקאלי: קרימינליזציה ודה קרימינליזציה - הפיכה של מעשים לפליליים; ולהיפך. - ייצור ידע

  2. Pingback: קרימינליזציה ודה קרימינליזציה: הפיכה של מעשים לפליליים; ולהיפך. - ייצור ידע

  3. Pingback: המשטרה והקנאביס - ייצור ידע

  4. Pingback: די, נמאסתם! - ייצור ידע

  5. לדעתי כבר היום יש ברמה מסוימת דה קרימינליזציה, וזה במידה רבה לא לאכול את העוגה ולא להשאיר אותה שלמה.
    אבי, אחרי הפיצוצים ברחובות, נראה לי שהפשע המאורגן דחוף יותר למשטרה מהגילויים. השב"כ כבר כמעט לקח את זה ממנה ב- 2000, כשהוא חשב שהשלום בפתח…
    שלמה, למה התוצאות בוושינגטון וקולורדו לא מספיקות? למה עוד צריך לחכות? מי שמשתמש ממילא משתמש ומי שלא… למה שלא נעשה קצת טוב לכלכלה שלנו, נתחיל לייצא, נשפר את גביית המסים ונהפוך את הרעים לקצת יותר עניים?

    • ״המלחמה בסמים״ כפי שהוגדרה בארה״ב בראשית המאה שעברה, מתוך מגוון סיבות שרובן לא קשורות כלל למה שהן מתיימרות להיות, יצרה בעיה חברתית וקרימינולוגית חריפה פי כמה מאשר השימוש בסמים. הנסיונות של פורטוגל, שוויץ, קולוקרדו ועוד מראים שלגליזציה מלאה, ואפשר עם פיקוח מסוים על המכירה, פותרים מעצמם חלק גדול מהבעיות שייוחסו לסמים. אבל נדרש אומץ ציבורי לשם כך. נקווה שיימצא אצלנו. בכל אופן, שימוש בסמים ובוודאי התמכרות להם מהווים בעיה איישת שדורשת תגובה מתאימה – טיפול ברמה כלשהי. לא דחיקה לעולם העברייני.

  6. שלמה גל העיר בפייסבוק:
    חברים, מספיק בשלב זה להגיע למניעת הפללה של משתמשים, להתנפל כמו שצריך בשילוב זרועות עם רשויות המס על הסוחרים והיבואנים, להרחיב את מעגל המטופלים בקנאביס רפואי ולעקוב בתשומת לב אחרי תוצאות ההתרה במדינות שכבר התירו.אם שיעור התאונות לא יעלה משמעותית, ושיעור אנשי הצבא שמעורבים בשימוש לא יעלה ושיעור חולי הנפש ( כתוצאה מהשימוש) אף הוא יישאר יציב – אזי אפשר יהיה להשתעשע

  7. אבי ברוכמן העיר בפייסבוק:
    הקרימינולג סטנלי כהן ( ז"ל) טבע את המונח "פאניקה מוסרית", פרופ נחמן בן יהודה מהאוניברסיטה העברית כתב מאמר מעניין בו התייחס למושג בהקשרו לתופעת הסמים.
    מעיון בשנתון הסטטיטי שפירסמה משטרת ישראל לפני מספר ימים מתברר שבשנת 2014 נפתחו כ 20000 תיקים בגין שימוש בסמים.מרביתם ככולם הינם תיקים "גלויים". כלומר, העבירה הזאת מעלה את אחוז הגילויים הכללי שעומד על כ 50% בלבד.האם הארגון יוותר על "הצלחה" זו?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.