האם ניצחנו בצוק איתן? האלוף גרשון הכהן ברשת ב'

גרשון הכהן

[בתמונה: צילום מסך של האלוף גרשון הכהן מתוך 'הלילה': תכניתה של סיוון רהב מאיר בערוץ 2]

בשבת ה- 25 באוקטובר 2014 נתן האלוף גרשון הכהן ראיון ליומן השבוע ברשת ב' לרגל פרישתו. הראיון עסק במגוון מתחומים, חלקם אישיים. להלן קובץ האודיו להשמעה: להלן עיקרי הדברים הרלוונטיים לסוגיות של מורכבות וביטחון לאומי: 
  • על התוצאות הבלתי צפויות: הפתעה נוסח מלחמת יום הכיפורים יכולה לקרות שנית. הקושי העיקרי במלחמה ההיא לא הייתה המלחמה בפיזיקה שלה, אלא מערכת הציפיות שקרסה. ומערכת ציפיות יכולה לקרוס גם בעתיד.
  • "האסימון לא נופל" מכך שהמידע נמצא על השולחן, אלא רק כשרואים את ההתהוות בפועל: בסוגיית המנהרות במבצע צוק איתן, לפני המלחמה היו לפיקוד הדרום תיקי שטח מפורטים על המנהרות, כמו גם על סוגיות אחרות בעזה. אבל, הפער בין המידע הכתוב למה שמסוגלים להבין זה מסוג הדברים שמראים, שהאינפורמציה יכולה להיות מונחת על השולחן, אך במעבר למעשה יש פער גדול. לפני המלחמה הפיקוד לא ראה את המנהרות כאירוע המחייב מערכה בפני עצמה.
  • המנהרות כמערכת מורכבת: חלק מהקושי של הבנת סוגיית המנהרות לאשורה, היא שזו הייתה מערכת מורכבת. החמאס יצר רשת מסועפת והערך המוסף של רשת המנהרות כמכלול היה כבר באופן מהותי "חיה אחרת" (משמע, הסכנה שנבעה ממערכת הרשת הייתה גדולה בהרבה מחיבור הערך המצרפי של כל מנהרה). לכן, אומר הכהן, "גם אני לא הבנתי את זה בעומק ובהיקף הזה!".
  • אתגרים בשטח מעוררים יכולת אלתור והתאוששות מהפתעות: למשל, לוחמים בשייטת 13 אלתרו פתרונות לבעיית המנהרות: הם הביאו מנוע סילון מהתעשייה האווירית, הלכו למסגר בבאר שבע, וחיברו אותו לעבודה בתוך המנהרות.
  • בדומה, ההתאוששות במלחמת יום הכיפורים, גם בסיני וגם בגולן, הייתה של דרגי השטח. הם אלה שפיתחו את הידע כיצד להתמודד עם ההפתעות, והביטחון שרכשו בשטח חלחל למעלה.
  • שאלה חשובה היא במי ניתן לבטוח, "כדי שמחר לא יבוא עלינו איזה הוריקן בלתי ידוע". לא לכל דבר יש התראה ומנהיגים לא יכולים להבטיח התראה, לא באסונות בהימליה ולא במלחמות פה. זה הלקח הגדול של מלחמת יום כיפור! יש דברים בלתי צפויים. צריך לדעת לקבל את זה ולהתמודד עם זה.
 
  • האם ניצחנו בצוק איתן? ניצחון בזירת גלדיאטורים הוא אירוע פשוט. אחד שוכב אחד עומד. במציאות שלנו, המלחמה עם יריב כמו חמאס, גם כשהיריב שוכב הוא יכול להפוך זאת לניצחון, ולא בגלל שהוא רק יספר שזה ניצחון. באירוע הגלדיאטורים זה נגמר והולכים הביתה. במציאות של מלחמה, יום למחרת קורים דברים חדשים. כמו בסרטים של "מלך האריות". נגמר "מלך האריות 1" ומתחיל "מלך האריות 2"  שזה כבר סיפור חדש!
מלך האריות 2

[צילום מסך מתוך סרטון היו-טיוב: The Lion King 2 Simba's Pride - Beginning (He Lives In You) HD]

  • עד כמה החשש מהרוגים עומד לנגד עיני המטה הכללי כשהוא מחליט על יציאה למלחמה? זה תמיד עומד לנגד עיני מקבלי ההחלטות. זה לא בגלל שזו סוגיה שצריך להימנע ממנה כי אחרת אין ריבונות, ואין יכולת להיאבק על מה שהכרחי. אבל, טוב שכך, שכל המערכת דואגת בסוגיה זו. ההחלטות הללו קשות. בן גוריון למשל היה נופל למשכב לכמה ימים בכל פעם שקיבל החלטה כזו. כך גם המטה הכללי. זו לא משוואת עלות תועלת עם סכום אפס שיש לה בסוף תוצאה ברורה. יש פה אלמנט של אי וודאות. לפעמים חושבים שיהיו הרבה נפגעים ויש פחות ולהפך. ריבון נבחן ביכולת להתעלות מעל שיקולי עלות תועלת, אבל, זה לא אומר שהוא פטור מהם!
  • האם זו הסיבה העיקרית לכך שלא נכנסו לעומק עזה? אם היה ברור שיש הצדקה למחיר, כמו תכלית שניתן לממש ולהשיג, אזי היו מקבלים את ההחלטות האלה. אבל השאלה הגדולה היא: "או קי, שילמנו את המחיר, ומה אז?" זו הרי לא מערכת שמסיימים אותה אחת ולתמיד.
  • האם נופתע ממנהרות בצפון? עושים מאמץ שלא נופתע. אבל, כשנסראללה מדבר, כדאי לסמוך עליו. כשהוא אומר שהם יפעלו גם בתוך הגליל, כנראה שיש לו יכולות לכך, וזה מחייב היערכות מתאימה. לכן, השאלה היא לא רק אם אנחנו יכולים למצוא את המנהרות, אלא גם איזו היערכות ואיזה פריסה של הכוחות והיישובים אנחנו מכינים לקראת דבר כזה.
  • האם ההרתעה בצפון עדיין נשמרת? הרתעה איננה כמו מפלס המים בכינרת שזה כמותי, עולה או יורד וניתן למדידה, והחלטות יכולות להתקבל אחרת.
  • האויב הצליח למצות את "פוטנציאל הנחיתות" שלו: אני מכבד מאוד את האויב, בין היתר, כיוון שיש להם יכולות להסתגל למרחבי הנחיתות שלהם. הם מפנימים את נקודות הנחיתות שלהם. חיזבאללה יצר ב- 2006 יכולת אסטרטגית ללא חיל אוויר, צי, צוללות, ולמרות זאת - איום אסטרטגי! ההתמודדות של העולם המערבי עם דאעש דומה. עשרים אלף איש על טנדרים...  איך הם מייצרים איום למעצמות... בחזרה לחזבאללה, הם צוברים ניסיון וידע בלחימה בסוריה, וזה ניסיון בלחימה גלויה, מעל פני השטח, בהיקפים של גדודים, בהתקפות המשולבות עם אש, עם הפעלה של כוחות ממוכנים, כולל שריון, ומבחינה זו הם נמצאים במקום אחר לחלוטין מזה שהם היו בו לפני במלחמת לבנון השנייה.
  • מטרתו של הטרור היא לערער את הסדר, ולגרור את המדינה לכאוס: הטרור לסוגיו לא בנוי רק על הרצון להציק, אלא להביא את מדינת ישראל להתמוטטות. השאיפה היא שהצקות חוזרות בשיטות שונות יביאו לכך שבסוף, משהו מבפנים יקרוס.
מרטין היידיגר
  • איראן ורעיון הנאורות של אירופה: האיראנים מקפידים להתעמק במשנתו של הפילוסוף הגרמני, מרטין היידיגר (מאבות האקזיסטנציאליזם המודרני). הסיבה איננה פשטנית, כיוון שהוא אימץ את האידאולוגיה הנאצית. היידיגר הוא המבקר הרדיקלי ביותר של רעיון הנאורות של אירופה. רעיון הנאורות אומר שמרגע שאדם ראה את האור, הוא לא ירצה לחזור אל החושך. היידיגר טען שיש יותר מסרגל אחד למדוד את הקדמה. כך האיראנים. הם רוצים את הקדמה המערבית, את הטכנולוגיה ואת המדע, אבל בדרך שלהם, ללא ערכי המערב. פה גם חשיבות המימוש של תכנית הגרעין. בראש ובראשונה, הוא מקנה להם את היכולת לומר: "יש לנו את הדרך שלנו אל הקדמה, ואל חזית המחקר המדעי", וזה במסגרת הערכים הדתיים שלנו.
[הצילום משמאל של מרטין היידיגר נוצר והועלה לויקיפדיה על ידי Willy Pragher. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]
  • ישראל הייתה צריכה לפעול באיראן? אם זה היה מביא פתרון מהסוג של תקיפת הכור בעיראק - של התקפה אחת ולמחרת אין - אז כן. אבל, ברגע שהשאלה כבר עמדה לדיון כבר היה ברור, שהפרויקט הוא כל כך רחב, שאין התקפה של מכה אחת שמחזירה את האיראנים לאחור בכל ההיבטים. הידע קיים שם והיכולות מפוזרות. אבל, חשוב בין היתר שידעו, שיש לנו יכולת לפעול שם.
  • האם ההתנתקות מרצועת עזה ב- 2005 הייתה טעות? אחד הדברים הגדולים בהבנת חיי אדם, שגם אם קורה משהו רע, הוא יכול להביא למשהו טוב, השאלה היא מה עושים עם זה. הרבה שאלות נשאלו, למה אריק שרון עשה את זה. הייתי שמח לדבר איתו... נוצרה פה טלטלה ענקית, שבין היתר העלתה את החמאס,  מי יודע? קשה לומר בהיסטוריוסופיה מה הביא את מה. אבל יכול להיות שבמידה מסוימת - ואינני יכול להוכיח את זה - שאירועי "האביב הערבי" הם תוצאה של הטלטלה הזו. ימים יגידו מה הפסדנו. השאלה מה נלמד. ניתן לומר, שהיום ביהודה ושומרון, נסיגה חד צדדית תהיה טעות פטלית.

[תודה מקרב לב לשאול נגר מעמותת השריון בלטרון, על הסיוע הרב והנכונות!!]

[לצפייה בהרצאה באתר "יד לשריון"]

2 thoughts on “האם ניצחנו בצוק איתן? האלוף גרשון הכהן ברשת ב'

  1. Pingback: נושא לימוד: ארגונים בין סדר לכאוס - ייצור ידע

  2. לגבי מלחמת יום הכיפורים:
    בדומה למצב בחיל המודיעין, שם המפקדים הבכירים ובראשם ראש אמ"ן לא נתנו לדעות שסתרו את ה"קונצפציה" להגיע לרמטכ"ל ולדרגים הממונים, גם בצה"ל "הירוק" דעות שונות מהפיקוד הבכיר לא יצאו החוצה.
    מזלו של עם ישראל שהתעקשותו של מפקד אוגדת העתודה המטכ"לית היחידה, אוגדה 146, תא"ל משה [מוסה] פלד, שיש לתקוף בדרום רמת הגולן [במקום לפרוש את הכוח על גשרי הירדן, כפי שהורה מפקד פיקוד הצפון יצחק [חקה] חופי, הגיעה לידיעתו של נציג הרמטכ"ל רא"ל [מיל'] חיים בר-לב, שהעבירה לידיעת הרמטכ"ל ששינה את החלטת מפקד הפיקוד והורה לתקוף בדרום רמת הגולן.
    החלטה זו ולחימתה של אוגדה 146 הביאו לשינוי במערכה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.