לדיון במכון הישראלי לדמוקרטיה
ב- 20 באוקטובר 2014 קיים המכון הישראלי לדמוקרטיה דיון באחת ה"סערות הציבוריות" ההזויות לטעמי שפרצו לחיינו בזמן האחרון: בראשית מבצע "צוק איתן" פרסם מח"ט גבעתי, אל"ם עופר וינטר, אל חיליו היוצאים לקרב את הדברים האלה:
"ההיסטוריה בחרה בנו להיות בחוד החנית של הלחימה באויב הטרוריסטי העזתי, אשר מחרף מנאץ ומגדף, אלוקי מערכות ישראל... אני נושא עיני לשמיים וקורא עמכם 'שמע ישראל, ה' אלוקינו, ה' אחד'. ה' אלוקי ישראל היה נא מצליח דרכינו, אשר אנו הולכים ועומדים להילחם למען עמך ישראל כנגד אויב המנאץ שמך".
מודה ומתוודה, לא הבנתי מה רע מצא מי בדברים הללו. אינני איש מאמין, אבל הקריאה ה"תנ"כית" הזו, בנוסח מלכי ישראל שיצאו למלחמה, ריגשה אותי. יתרה מכך, אם היו הדברים נכתבים על ידי מצביא ישראל ערב מלחמת השחרור, מבצע סיני, ששת הימים או יום הכיפורים, הם היו מתקבלים, מן הסתם, בטבעיות רבה.
אולם, בישראל המקוטבת של 2014, מסתבר כי יש גורמים שחיברו את מה שמכונה "הכנסת אלוקים לשדה הקרב" לסכנת ההיווצרות של אי ציות למפקד ולחוק המדינה. הם ביקרו את שתיקת המטה הכללי של צה"ל בסוגיה זו, והצליחו לעורר את המכון הישראלי לדמוקרטיה לקיים יום עיון בסוגיה זו והשפעתה על "אתוס הלחימה של צה"ל". נשיא המכון לדמוקרטיה יוחנן פלסנר טען כי דבריו של וינטר עשויים להרחיק ציבור שאינו מאמין באלוקים או שמרגיש שאינו מחובר לשפה הזו ולערכים אלו. יש בכך סכנה" (סלע, 2014).
האמנם? לא מחובר לשפה זו? זה כתוב בתורכית? מוזר בעיני...
בכל מקרה, יום עיון היה. פלסנר אמר בדיון כי שאלת אתוס הלחימה של צה"ל, ומה מניע את החיילים היום, מעלה שאלות כבדות והמכון לא ירפה מהנושא. "מדובר בסוגיה שתלך ותתעצם בשנים הקרובות ואנחנו מתכוונים להעמיק בחשיבה כדי להתמודד עם השאלות שעולות כאן. אנו נפנה גם לצה"ל כדי להציע לו שותפות בחשיבה הזו.
ביום העיון הזה השתתף כמשיב גם האלוף גרשון הכהן. הוא ציין - לדעתי בצדק רב - כי "החיילים של עופר וינטר הם מבת ים, אשדוד וקריית מלאכי והם באים עם אלוקים גם לעבודה ולא רק למלחמה. השפה הזו פשוטה בעיניהם. זו גם ההשקפה של הרבה ערבים ודרוזים שאני מדבר איתם: הם יודעים שכשאתה הולך למלחמה כדאי שאלוהים יהיה איתך"...
בנוגע לשאלה האם הכנסת אלוקים לשדה הקרב לא עלולה להוביל למקרים של אי ציות למפקד אמר האלוף הכהן, "המעשה שלי בהתנתקות היה מעשה דתי. אנשים חושבים שברגע האמת השארתי את אלוקים בבית וצייתי לחוק המדינה. ממש לא! אני ביררתי לעצמי והבנתי שרצון האל בעבורי בשנת 2005 הוא לציית לחוק המדינה" (סלע, 2014).
ואתם, מה דעתכם?
