מאפייניה של עמותה שבויה

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי EliasSch לאתר Pixabay]

[לריכוז המאמרים על על שחיתות שלטונית ואחרת, באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

עמותה היא סוג של ישות ארגונית משפטית, שנועדה להשיג מטרה, בדרך כלל ציבורית. רוב העמותות נועדו להשגת מטרות המסווגות אצלנו כ"מגזר השלישי".

נכון ל-2019 רשומות בישראל כ-41,000 עמותות רשומות, כ-14,000 מהן פעילות. לצידן רשומות בישראל כ-900 חברות לתועלת הציבור. בכל שנה נרשמות כ-1,500–2,000 עמותות חדשות בממוצע (ויקיפדיה: עמותה).

עמותות רבות מביאות תועלת למגזרים שונים בציבור; אבל יש עמותות שמכוונות לשרת, בראש ובראשונה, את בעלי התפקידים שבתוכן. את העמותות הללו נכנה: עמותות שבויות.

[להרחבת המושג: 'מטרה של מערכת', לחצו כאן]

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Alexas_Fotos לאתר Pixabay]

כיצד מוסדרת פעילותן התקינה של עמותות?

בעיקרון, מוסדרת פעילות העמותות באמצעות חוק העמותות, תש"ם-1980; והן מפוקחות על ידי רשם העמותות שבמשרד המשפטים. הן אמורות להיות מנוהלות על ידי תקנון - שקובעת האספה הכללית של העמותה (ראו בהמשך) - על בסיס תקנון לדוגמה שהוציא רשם העמותות; או גרום מרכזי אחר, המרכז את פעילות העמותות הרלוונטיות.

מה שאמור להבטיח פעילות תקינה של העמותה הוא האיזון שבין חמישה גורמים מנהלים/מפקחים:

  1. מנכ"ל (יש עמותות מקצועיות שהתפקיד הניהולי הזה נחלק בין גורם מקצועי לגורם אדמיניסטרטיבי);
  2. ועד מנהל, המקביל לדירקטוריון בחברה שתפקידיו בדרך כלל עוסקים בשלושה תחומים עיקריים: הראשון: פיקוח על תהליכי ניהול תקינים; השני: התוויית חזון ותכנית אסטרטגית; והשלישי: ייצוג הארגון מול קובעי מדיניות, תורמים ואחרים. מקובל בדרך כלל שהועד אינו מקבל שכר על עבודתו והוא מהווה מעין מנהיגות מתנדבת של העמותה.
  3. ועדת ביקורת, המבקרת את התנהלות העמותה ותקינותה בכל ההיבטים של פעילותה;
  4. אסיפה כללית: כינוס של חברי העמותה או נציגיהם, שמופקדת על תקנון העמותה, מינוי גורמי מפתח כרואה חשבון ויועץ משפטי, הוצאת חברים מהעמותה ועוד.
  5. פיקוח וסיוע חיצוני, בדרך כלל של רואה חשבון ויועץ משפטי.

[בתמונה: מה שאמור להבטיח פעילות תקינה של העמותה הוא האיזון שבין חמישה גורמים מנהלים/מפקחים. כאשר מופר האיזון... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Einfach-Eve לאתר Pixabay]

כשעמותה נלקחת בשבי...

פעמים לא מעטות - בייחוד אם יש לעמותה מקורות כספיים סדירים - אנו מוצאים מצב, לפיו למטרה המוצהרת של העמותה מצטרפת מטרה סמויה: לדאוג לרווחתם של גורמים מסוימים בתוך העמותה.

החברים הללו, 'עושים קופה' - בדרכים גלויות וסמויות - על חשבון הציבור שאותו היא אמורה לשרת ועל חשבון מטרותיה. הם עושים זאת בדרכים שונות:

  • הפשוטות ביותר הן משיכת שכר/הוצאות לא פרופורציונליות מקופת העמותה; מימון השתלמויות במלונות, בארץ ובחו"ל; מימון נסיעות מפנקות לחו"ל ל"צורכי עבודה", וכדומה.
  • המורכבות יותר נוגעות להטיית מכרזים שמפרסמת העמותה וניתובם לידי מקורבים.

כדי שמצב כזה יקרה, צריך האיזון - שבין חמשת מרכיבי הניהול והפיקוח של העמותה - להשתבש. אז, ניתן לזהות תהליך של ריכוז כוח בידי בודדים; המנוצל, בין היתר, לתועלתם האישית.

להלן סימנים מעידים לקיומה של עמותה שבויה

  • אחד התפקידים החשובים של הועד המנהל הוא, כאמור, ייצוג הארגון מול קובעי מדיניות. לצורך כך הוא אמור להיות מורכב מקבוצת אנשים נבחרים בעלי שם וקשרים בקרב קובעי המדיניות הללו. כאשר הועד המנהל מורכב מעסקנים מקומיים - שיש מכנה משותף בולט ביניהם - שאינם יכולים לתרום - לא מהונם ולא מקשריהם - לטובת מטרות העמותה, זהו רמזור אדום!
  • האיזון בין המנכ"ל, הועד המנהל והאספה הכללית הוא סימן מובהק לפעילות תקינה של העמותה ולהיפך: הפרת האיזון וריכוז הכוח, בידי גורם ניהולי אחד, למשל המנכ"ל; כשיתר הגורמים הניהוליים, למשל: הועד המנהל והאספה הכללית מעוקרים מתוכן וממהות, הוא רמזור אדום!

[התמונה משמאל היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Hans לאתר Pixabay]

  • גורם אחר שיכול להשתלט על העמותה הוא הועד המנהל. במצב הזה ישתדל הועד (דרך אספה המשמשת 'חותמת גומי'; או לאחר שהפקיע סמכות זו ממנה) למנות מנכ"ל הולך בתלם. אם המנכ"ל התגלה כאחד העומד על שלו, נחזה בעימותים קשים בינו לבין הועד המנהל, עד להחלפתו. האספה הכללית במצב הזה תהיה, כאמור, קבוצה פסיבית של 'אומרי הן'; שמהווה 'חותמת גומי'; ומאשרת בדיעבד את פעילות הועד, ללא התנגדות.
  • כיוון שהתקנון הוא המצפן לאופן ניהול העמותה, סימן היכר בולט להשתלטות גורם אחד על מרכיבי העמותה הוא חריגות מהותיות בין התקנון המומלץ על ידי רשם העמותות - או הגורם המפקח - לתקנון העמותה. למשל, כזה המאשר קבלת שכר/הוצאות לגורמים בעמותה; המפקיע סמכויות מהאספה הכללית ומעבירן לוועד המנהל, בתחומים שונים, כמו: מינוי המנכ"ל; מינוי היועץ המשפטי; מינוי חברים לאסיפה הכללית; מינוי חברים לועד; וכדומה. 
  • סימן היכר בולט הוא מצב שבו חברי הועד המנהל - ולעתים גם חברי האספה - מקבלים שכר ו/או הוצאות לא פרופורציונליות על עבודתם בעמותה.
  • סימן מעיד משמעותי היא נאמנות הגורמים החיצוניים: רואה החשבון והיועץ המשפטי לבעלי העוצמה בעמותה, כשמראשי הגופים האחרים נמנע, בעצם, שירות אפקטיבי.

[למאמר המשך של ד"ר פנחס יחזקאלי: 'איך משחררים עמותה שבויה', לחצו כאן]

[לריכוז המאמרים על 'עוצמה', לחצו כאן] [לריכוז המאמרים על על שחיתות שלטונית ואחרת, באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן]

מקורות והעשרה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *