[המאמרים מוצגים על פי ראשי הפרקים הבאים: 'כרזת היום', 'פורסמו לאחרונה'; 'היסטוריה, צבא וביטחון לאומי'; 'ניהול, מורכבות, מדע וספורט'; פלילים, אכיפת חוק ומשפט'; 'חינוך, מוסיקה, יצירה ואמנות'; 'פילוסופיה ואמונה'; פרשת השבוע]
כרזות היום
איש התקשורת האלג'יראי ומסעדת ה- 7 באוקטובר בירדן
ציוץ של איש התקשורת האלג'יראי בנמלק מוחמד אל ווטאני, העוסק במסעדת ה- 7 באוקטובר בירדן. ישראל התלוננה לממשלה הירדנית. בתגובה, הוחלף השלט ל"מסעדת יום לפני 8 באוקטובר", והמשמעות נותרה בעינה.
דף הטוויטר של יוסי שחבר: על תרבות של יחידה לומדים לעיתים מאירועים, שלכאורה אינם קשורים. חישבו באיזה סוג של תרבות ארגונית מעשים כגון אלה יכולים לצמוח...
דף הטוויטר של צבי אלחייני: הברית המערבית הבלתי קדושה בין האסלאם וה- WOKE, גם אצלנו
תראו את הדגלים בקפלן. כמו במערב, גם אצלנו ה- WOKE חובר לאסלאם, שאיננו מסתיר את העובדה שהחברות הזו זמנית. בתום המסע רק הוא מתכוון להישאר פה, ובעלי הברית הנוכחיים שלו ייאלצו לעלות על מטוס בכיוון אחד, או יעופו לים.
ואחר כך מתפלאים שהמחאה מתרוקנת מחסידיה...
"העם עם היועמ"שית"? באמת?
- האם כל הרעיון איננו דווקא לעקוף את העם ואת בחירותיו דרך היועמ"שית?
- האם זה הזלזול ב'בבונים' וההתנשאות מעליהם, כי כל מה שצריך זה לתת להם סיסמה והם ילכו אחריך ככבשים אחרי אשף הפרסום?
- אולי זה פער הרלוונטיות שבו חיה המחאה? שהרי כבר שמענו את שקמה ברסלר מדברת על כך ש"בצד הנכון של ההיסטוריה (כלומר, בצד של המחאה) עומד 80% מהציבור הישראלי", וגם מולי דור סיפר ש"אנחנו 70 אחוז מהאוכלוסיה" (לאן נעלמים כל האחוזים הללו בבחירות, רק השד יודע...).
- ואולי הכוונה בכלל לעם ה'חדש', אחרי הפיצול לישראל וליהודה?
לכאורה הגמוניה שהופכת את העיתונות הארצית ל'תא הד' אחיד. למעשה, היא ממש לא!
האליטה שלנו הפקיעה ב- 20/11/24, בכסף רב, את עמודיהם הראשיים של עיתוני ישראל - ולא בפעם הראשונה - למסע של צריבת תודעה קולקטיבי בנוסח רוסיה הסובייטית, כמו הגמוניה טובה, ששולטת ומנווטת את הערכים והנורמות בחברה.
רק שהיא כבר איננה הגמוניה. אצלנו, ערוצי הליבה משמשים רק את המחאה וגרוריה, לצורך גיבוש השורות. לעם יש דרכים משלו לצרוך תקשורת, ואת תודעתו כבר לא ניתן לצרוב!*
עו"ד דוד פטר: אנחנו נמצאים היום בעצם בעיצומה של 'מלחמת אזרחים קרה', שבמסגרתה האליטה ורשויות המדינה נלחמות בעמן ובממשלתו הנבחרת
מלחמת אזרחים קרה / שקטה היא מצב של סכסוך פנימי עמוק בחברה, שאיננו גולש כמעט למימדים אלימים, אולם עלול להיות הרסני לא פחות ממלחמה אלימה, שכן הוא פוגע בלכידות החברתית, בחוסן הלאומי, וביכולת של חברה לתפקד ולשגשג (ערוץ 14, שרון גל, 19/11/24).*
אודי ורטמן: לכל המיתממים - כל קצין בחיל הים יודע, שבאקדח זיקוקים הוטבעה ספינה מצרית במלחמת יום הכיפורים!
תא"ל עופר דורון: "ביצעתי מעשה קונדס מטופש"... האמנם?
תשאלו את נמרוד ארז שקיבל את צל"ש הרמטכ"ל על לחימתו בקרב הימי של מרסא תלמאת במלחמת יום הכיפורים, שבו הוא ירה חמישה זיקוקים באקדח זיקוקים לעבר סירת ברטרם מצרית, והבעירה! זה חלק ממורשת הקרב של חיל הים, שעליו גדלים קציני החיל. אז...*
פורסם לאחרונה
פנחס יחזקאלי: הפוליטיזציה של שב"כ הרסה אותו מבפנים
מאמר מומלץ!
במערכת היחסים העדינה בין הדרג הנבחר לביצועי, חצה ראש השב"כ רונן בר כל קו אדום אפשרי, והתנהל כאופוזיציה פוליטית לדרג הממונה. בעוד שביקורת פנימית לגיטימית ואף נחוצה, חציית הקווים מהדיון הפנימי אל הזירה הציבורית והפוליטית, ועוד בעיצומה של מלחמה, יוצרת נזק כפול: היא פוגעת גם באמון הציבור בממשלה, וגם במעמדו של הארגון שבר עומד בראשו. מדינת ישראל זקוקה לשב"כ חזק, עצמאי ומקצועי, אך גם כזה שמבין את תפקידו בתוך מערכת דמוקרטית. נאמנות לדרג הנבחר אינה חולשה. היא עקרון יסוד בדמוקרטיה מתפקדת.
פנחס יחזקאלי: שנאת נתניהו באתר ייצור ידע
שנאה איננה תופעה חדשה בפוליטיקה הישראלית, אבל דומה ששנאת בנימין נתניהו שוברת שיאים רבים מאז שימש מנחם בגין בתפקיד הדמון התורן בראשית ימי המדינה. שנאה זו נובעת משילוב של גורמים היסטוריים, פוליטיים ופסיכולוגיים, והיא הולכת ומקצינה. ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות התופעה של שנאת נתניהו והשלכותיה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.
פנחס יחזקאלי: תיעוד שנאת נתניהו בתמונות, מאוקטובר 2024 ואילך
שנאה הייתה תמיד גורם מניע בפוליטיקה הישראלית, אבל אין תקדים לתופעת שנאת נתניהו, שחצתה מזמן כל מקרה שקדם לה, כולל מסע השנאה נגד ראש הממשלה הנרצח, יצחק רבין ז"ל. תפקיד חשוב בהנעת המומנטום של מסע השנאה הזה, שמור לגיבוי השקט שהיא מקבלת ממערכת האכיפה. אוסף זה מתעד בתמונות חלק מממדי התופעה מאוקטובר 2024 ואילך.…
פנחס יחזקאלי: עשר כרזות על המחאה, בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית. אוסף 35
הדף הזה מביא לכם את האוסף ה- 35 של הכרזות העוסקות ברפורמה המשפטית או בהפיכה המשטרית - הכל ע"פ עיניכם - ובתנועת המחאה שדוהרת הלאה... עיון מועיל ומהנה, ככל שניתן!
פנחס יחזקאלי: האם איראן עדיין מעוניינת במלחמה הגדולה נגד ישראל?
מאמר מומלץ!
איראן תכננה מלחמת התשה נוסח מלחמת איראן-עיראק, שבעקבותיה תקרוס ישראל לתוך עצמה. מה נשאר מהנחות היסוד של איראן? האם היא מאמינה שביכולתה להקריס את ישראל למרות הכשלון בזירה הדרומית והפתיחה הרעה מבחינתה בצפון? האם היא עדיין רוצה להתמיד במלחמה?
גרשון הכהן: המלחמה האחרונה במבט השוואתי למלחמת יום כיפור
מאמר מומלץ!
לפניכם מבט השוואתי בין מלחמת יום הכיפורים 1973, לבין המלחמה האחרונה שפרצה ב-7 באוקטובר 2023. מתוך המבט המשווה יתבהרו כמה מקווי המתאר שעושים מלחמה זו שעדין לא הסתיימה, למלחמה קיומית קשה מכל מלחמות ישראל מאז תש"ח.
פנחס יחזקאלי: מדוע אלג'יריה תומכת באיראן?
מאמר מומלץ!
יחסי הקירבה בין אלג'יריה לאיראן מבוססים יותר על אינטרסים גיאופוליטיים ופוליטיים מאשר על קשרים דתיים. בעוד רוב המדינות הערביות מתקרבות למחנה הסוני בהובלת סעודיה, אלג'יריה שומרת על עמדה עצמאית, ולעיתים קרובות רואה באיראן שותפה טבעית במאבקה נגד השפעה מערבית ואזורית שהיא אינה מסכימה עימה. אבל למרות השותפות, היחסים בין אלג'יריה לאיראן מורכבים, ונעים בין שיתוף פעולה לגיטימי לבין חשדות הדדיים ומתיחות גיאופוליטית.
היסטוריה, פוליטיקה, צבא וביטחון לאומי
פנחס יחזקאלי: הפוליטיזציה של שב"כ הרסה אותו מבפנים
מאמר מומלץ!
במערכת היחסים העדינה בין הדרג הנבחר לביצועי, חצה ראש השב"כ רונן בר כל קו אדום אפשרי, והתנהל כאופוזיציה פוליטית לדרג הממונה. בעוד שביקורת פנימית לגיטימית ואף נחוצה, חציית הקווים מהדיון הפנימי אל הזירה הציבורית והפוליטית, ועוד בעיצומה של מלחמה, יוצרת נזק כפול: היא פוגעת גם באמון הציבור בממשלה, וגם במעמדו של הארגון שבר עומד בראשו. מדינת ישראל זקוקה לשב"כ חזק, עצמאי ומקצועי, אך גם כזה שמבין את תפקידו בתוך מערכת דמוקרטית. נאמנות לדרג הנבחר אינה חולשה. היא עקרון יסוד בדמוקרטיה מתפקדת.
פנחס יחזקאלי: שנאת נתניהו באתר ייצור ידע
שנאה איננה תופעה חדשה בפוליטיקה הישראלית, אבל דומה ששנאת בנימין נתניהו שוברת שיאים רבים מאז שימש מנחם בגין בתפקיד הדמון התורן בראשית ימי המדינה. שנאה זו נובעת משילוב של גורמים היסטוריים, פוליטיים ופסיכולוגיים, והיא הולכת ומקצינה. ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות התופעה של שנאת נתניהו והשלכותיה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.
פנחס יחזקאלי: תיעוד שנאת נתניהו בתמונות, מאוקטובר 2024 ואילך
שנאה הייתה תמיד גורם מניע בפוליטיקה הישראלית, אבל אין תקדים לתופעת שנאת נתניהו, שחצתה מזמן כל מקרה שקדם לה, כולל מסע השנאה נגד ראש הממשלה הנרצח, יצחק רבין ז"ל. תפקיד חשוב בהנעת המומנטום של מסע השנאה הזה, שמור לגיבוי השקט שהיא מקבלת ממערכת האכיפה. אוסף זה מתעד בתמונות חלק מממדי התופעה מאוקטובר 2024 ואילך.…
פנחס יחזקאלי: עשר כרזות על המחאה, בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית. אוסף 35
הדף הזה מביא לכם את האוסף ה- 35 של הכרזות העוסקות ברפורמה המשפטית או בהפיכה המשטרית - הכל ע"פ עיניכם - ובתנועת המחאה שדוהרת הלאה... עיון מועיל ומהנה, ככל שניתן!
פנחס יחזקאלי: האם איראן עדיין מעוניינת במלחמה הגדולה נגד ישראל?
מאמר מומלץ!
איראן תכננה מלחמת התשה נוסח מלחמת איראן-עיראק, שבעקבותיה תקרוס ישראל לתוך עצמה. מה נשאר מהנחות היסוד של איראן? האם היא מאמינה שביכולתה להקריס את ישראל למרות הכשלון בזירה הדרומית והפתיחה הרעה מבחינתה בצפון? האם היא עדיין רוצה להתמיד במלחמה?
גרשון הכהן: המלחמה האחרונה במבט השוואתי למלחמת יום כיפור
מאמר מומלץ!
לפניכם מבט השוואתי בין מלחמת יום הכיפורים 1973, לבין המלחמה האחרונה שפרצה ב-7 באוקטובר 2023. מתוך המבט המשווה יתבהרו כמה מקווי המתאר שעושים מלחמה זו שעדין לא הסתיימה, למלחמה קיומית קשה מכל מלחמות ישראל מאז תש"ח.
פנחס יחזקאלי: מדוע אלג'יריה תומכת באיראן?
מאמר מומלץ!
יחסי הקירבה בין אלג'יריה לאיראן מבוססים יותר על אינטרסים גיאופוליטיים ופוליטיים מאשר על קשרים דתיים. בעוד רוב המדינות הערביות מתקרבות למחנה הסוני בהובלת סעודיה, אלג'יריה שומרת על עמדה עצמאית, ולעיתים קרובות רואה באיראן שותפה טבעית במאבקה נגד השפעה מערבית ואזורית שהיא אינה מסכימה עימה. אבל למרות השותפות, היחסים בין אלג'יריה לאיראן מורכבים, ונעים בין שיתוף פעולה לגיטימי לבין חשדות הדדיים ומתיחות גיאופוליטית.
[לויקי של מושגים בתחום זה, לחצו כאן] [למאמרים נוספים בנושאי היסטוריה, פוליטיקה, צבא וביטחון לאומי, לחצו כאן]
ניהול, מורכבות, מדע וספורט
פנחס יחזקאלי: אוי, המומחים! תופעת האינטלקטואל-האידיוט של ניקולס טאלב
מאמר מומלץ!
בגלל אי הודאות והדינמיות הגוברת של חיינו, ניטלה מאיתנו יכולת החיזוי. מומחים (Expert) יכולים להיות מומחים לעבר או בעלי מומחיות טכנית, אך לא מומחים לעתיד! המומחים למיניהם טעו ותמיד יטעו לגבי כל דבר ועניין, שמתחת, מעבר וגם כל פני השמש. בכל הנוגע לזמן, חלל, איכויות, הנאות, שעשועים, בידור, התמורות והתהפוכות בחיים, לגבי סקס, ההבדלים…
פנחס יחזקאלי: עשר כרזות על מקצועיות ומקצוענות
'מקצועיות' מוגדרת כרמת השליטה שלנו בידע המקצועי; ו'מקצוענות' מבטאת את התרבות המקצועית שלנו. מצב המקצועיות של ארגוני הביטחון והשירות הציבורי שלנו מביך בלשון המעטה... בדף זה מרוכזות כרזות מחאה הנובעות מהמחאה הזו. אתם מוזמנים לתרום עוד!
פנחס יחזקאלי: מה בין יהירות ליוהרה?
מה בין יוהרה ליהירות? לכאורה מדובר במונחים זהים. אולם יש ביניהם הבדלים דקים הגורמים לעיתים קרובות לבלבול ביניהם. יהירות מתייחסת לגישה נפשית ולתחושת עליונות אישית שבה אדם רואה את עצמו כבעל ערך רב יותר או כשווה יותר מאחרים. יוהרה, לעומת זאת, היא מושג שנחשב "כבד" יותר ולעיתים בעל אופי קולקטיבי, המתבטא לעיתים גם בשאננות…
הכל על קבוצות באתר 'ייצור ידע'
קבוצה (Group) היא מספר אנשים, שאופי ההתייחסות ביניהם מבחין אותם מכל האחרים. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות קבוצות, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
פנחס יחזקאלי: תעמולה. מקור הפרסום והשיווק המודרניים
מאמר מומלץ!
תעמולה (propoganda) הוא קמפיין תקשורתי שנועד להשפיע על עמדות הציבור והתנהגותו. מטרתה ליצור בעיני הציבור את המציאות – האמתית או המדומה – הרצויה למעביר המסר. זהו כלי רב עוצמה בשימוש פוליטיקת ההמונים ועיצוב תודעתם. היא נולדה והתפתחה בתחום הביטחון הלאומי, במסגרת הלוחמה הפסיכולוגית; אולם, ממנה צמחו כל תהליכי השיווק והפרסום בתחום האזרחי. בישראל מקובל במקום השימוש במונח 'תעמולה' השימוש במונח הסברה; אולם, זהו מושג נאיבי ושגוי...
פנחס יחזקאלי: מהו 'מם אינטרנטי'?
שאלו אותי, מהו 'מם אינטרנטי'? אז הנה ההסבר לכולם: זהו סוג של תוכן, לרוב תמונה, סרטון או משפט קצר, שמופץ ברשתות חברתיות ובאתרי אינטרנט בצורה ויראלית. הממים לרוב משקפים רעיונות, אירועים, או תופעות תרבותיות, ומטרתם יכולה להיות בידור, סאטירה, או להעביר מסר חברתי או פוליטי באופן הומוריסטי או חתרני.
פנחס יחזקאלי: התנצלות, עוצמה והקשר ביניהם
מאמר מומלץ!
התנצלות, בתנאים מסוימים, יכולה גם להעצים. פרופ' ברברה קלרמן (barbara kellerman), מרצה למנהיגות ציבורית בבית הספר המפורסם לממשל ע"ש קנדי באוניברסיטת הארווארד, מונה חמישה תנאים להתנצלות מעצימה. עוצמתו של מתנצל גדלה, כאשר היא עומדת בקריטריונים הבאים; ופוחתת בהתאמה במקרים הפוכים…
[ויקי של מושגים בתחום זה, לחצו כאן] [למאמרים נוספים בנושאי ניהול ומורכבות, לחצו כאן]
פלילים, אכיפת חוק ומשפט
פנחס יחזקאלי: ה- WOKE השחית את משטרות המערב עד היסוד
מאמר מומלץ!
המאמר בוחן כיצד ערכים פרוגרסיביים - המזוהים עם תנועת ה-WOKE וגישות רב-תרבותיות - עיצבו מחדש את מערכות המשטרה במערב, לכאורה עד לרמה שבה הן מתקשות לתפקד מול איומים ומאיימות להחמיר בעיות של פשיעה ואלימות של מהגרים אסלאמים.
משה כהן אליה: בעידן של שפיטה פוליטית, הכוח לקבוע הרכב קובע לא אחת גם את תוצאותיו
מאמר מומלץ!
ברור לנו שהפוליטיקה והעמדות הערכיות משפיעות על התוצאה המשפטית, ובעידן של קיטוב פוליטי - במיוחד בעידן שבו בתי המשפט "מגינים על עצמם" מפני ה"פופוליסטים" - אנחנו מוצאים עדויות לכך שנעשות מניפולציות מצד נשיאי בית המשפט העליון בקביעת ההרכבים. פתרון ראוי לשאלת הסיניוריטי, שתכליתה מניעת פוליטיזציה של נשיאות העליון, צריך לפעול לצמצם את הפוליטיזציה באופן שבו נשיא בית המשפט העליון קובע הרכבים. יש להעביר את הסמכות הזו למערכת רנדומנלית לקביעת הרכבים, בדומה לנהוג בחלק ממדינות ארצות הברית.
פנחס יחזקאלי: פשעים נגד נשים בעולם המוסלמי, חלק חמישי
מאמר מומלץ!
זהו חלקו החמישי של האוסף על פשיעת המוסלמים הקשה נגד נשים, אותה למדנו על בשרנו בטבח מאז ה- 7 באוקטובר 2023. הפשיעה הזו כוללת מגוון של תופעות קשות, משעבוד טוטאלי, דרך התעללות מינית, פיסית ונפשית, וכלה ברצח בייסורים. כיוון שהטענה ש'האויב הוא כמונו' חזרה להישמע במקומותינו, קיבצתי אוסף זוועות כזה לחוות דעתכם, ממרחבי עיראק ועד עזה, וגם אצלנו. בזוועה קשה לצפות. אבל, חובה לתעד ולהפיק לקחים!
פנחס יחזקאלי: ניצבת סיגל בר צבי נפרדת מהמשטרה
"(אני) נעה בין הצפה רגשית, שעלולה לחנוק אותי ולא לאפשר לי לדבר, לבין הכחשה של מה שקורה כאן. כי באמת, אני לא יודעת איך אפשר לסכם תקופה כזאת. אבל אני אנסה"... נאום הפרידה המלא של ניצב סיגל בר צבי בטקס הפרידה שלה מהמשטרה.
פנחס יחזקאלי: נישואי בוסר בקריקטורות ובתמונות. אוסף רביעי
תופעת נישואי קטינות (בערבית: "זוואג' אלקסיראת") או נישואי בוסר (בערבית: "זוואג' מובכר") פושה בעולם המוסלמי בעיקר באזורים כפריים ונחשלים כלכלית, ובאזורים של סכסוך וחוסר יציבות, כמו עיראק, סוריה, תימן ואפגניסטן. היא משתנה בהתאם לאזור ולנסיבות החברתיות, הכלכליות והפוליטיות השונות. ישנם אזורים בעולם שבהם התופעה מצטמצמת ואחרים שבהם היא עדיין נפוצה או אף מתרחבת. זהו אוסף שלישי של חומרים בסוגיה כאובה זו.
פנחס יחזקאלי: הוצאה להורג בתלייה, כלי הרתעה ונקמה אולטימטיבי
פרשת כי תצא
להוצאה הורג בתלייה יש היסטוריה ארוכה, המשתרעת על פני תרבויות שונות ושנים רבות ושלובה לעתים קרובות בנושאים של צדק, הרתעה, ובאופן אפל יותר, אבל לגיטימי: של נקמה. בחברות רבות, לולאת חבל התלייה מסמלת את הנקמה האולטימטיבית של גביית מחיר קטלני על עוולות שבוצעו.
אבי הראל: מ'עגלה ערופה' לשיטור הקהילתי
מאמר מומלץ על פרשת שופטים ואכיפת חוק
אנו מוצאים בפרשנות אודות הטקס התמוה של 'עגלה ערופה' שבפרשת שופטים, הנחיות דומות לאלו המצויות במאמר המפורסם של וילסון וקלינג, 'החלונות השבורים' - שהופיע בשנת 1982, ומהווה את הבסיס האידיאולוגי של אסטרטגיית השיטור הקהילתי. אין זה אמור להפתיענו, שכן, מערכת אכיפת החוק העברית הקדומה תמיד הייתה קהילתית.
[למאמרים נוספים בנושאי שיטור, אכיפת חוק ומשפט, לחצו כאן]
חינוך, מוסיקה, יצירה ואמנות
איילת קציר: שירה בעין נשית ברוח פרשת השבוע, פרשת וירא
שבת שלום!
בֶּטַח תִּזְכְּרִי בִּתִּי, עֵת כָּרַעְתִּי לָלֶדֶת; זָעֲקָה נִשְׁמָתִי לַשָּׁמַיִם, בְּשִׂמְחָה מְהוּלָה בִּכְאֵב; כְּאַיֶלֶת אֲחֻזָּה בִּסְבַךְ, פִּלַּלְתִּי שתהא נִשְׁמָתִי; טוֹבָה דַּיָּה וְקִוִּיתִי שֶׁיִּזְכֹּר הַבְטָחָתוֹ, וְיַשְׁלִיךְ בִּמְצוּלוֹת יָם, כָּל חֲטָאַי... איילת קציר: שִׁירָה בְּעַיִן נָשִׁית בּרוּחַ פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ – פרשת וירא
פנחס יחזקאלי: שירי תנ"ך, שלושת המלאכים
פרשת וירא
קחו נושא תנ"כי ייחודי, כמו המפגש של שרה עם שלושת המלאכים; חברו אליו כותב חד ושנון כיהונתן גפן; צרפו מלחין גאוני כמתי כספי; ושימו את כל אלה בפיה של שלישיית מבצעים מעולה כמו שלישיית הגשש החיוור (שקיבלה לטעמי פחות מידי קרדיט על יכולות חבריה כמבצעים מוסיקאלים) וקיבלתם שיר מקסים ומעורר מחשבה, כמו "שלושת המלאכים" - קישוט ראוי ל'פרשת ראה', אחת העמוקות והמרתקות בפרשות השבוע.
איילת קציר: שירה בעין נשית ברוח פרשת השבוע, פרשת לך לך
שבת שלום
לְכִי - לָךְ, אָמַרְתִּי אַל בִּתִּי; לְכִי לָךְ מֵאִתָּנוּ, מִמֶּנִּי מִבּיִת אָבִיךְ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר רָאִית עַצְמְךָ בְּדִמְיוֹנֵךְ, וְרָאִינוּ אֲנַחְנוּ; לְכִי לָךְ, וּבְאָזְנַיִךְ תהדהד הַבְּרָכָה שֶׁבֵּרַכְנוּ אוֹתָךְ. אַל תַּעַצְרִי לְרֶגַע. לְכִי בִּדְרָכִים טוֹבוֹת, עֲשִׂי לָךְ סִימָנִים, שֶׁתֵּדְעִי אַתְּ וְנַכִּיר כֻּלָּנוּ; וְשָׂמַחְנוּ בָּךְ... איילת קציר: שִׁירָה בְּעַיִן נָשִׁית בּרוּחַ פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ – פרשת לך לך...
פנחס יחזקאלי: מה בין יהירות ליוהרה?
מה בין יוהרה ליהירות? לכאורה מדובר במונחים זהים. אולם יש ביניהם הבדלים דקים הגורמים לעיתים קרובות לבלבול ביניהם. יהירות מתייחסת לגישה נפשית ולתחושת עליונות אישית שבה אדם רואה את עצמו כבעל ערך רב יותר או כשווה יותר מאחרים. יוהרה, לעומת זאת, היא מושג שנחשב "כבד" יותר ולעיתים בעל אופי קולקטיבי, המתבטא לעיתים גם בשאננות…
איילת קציר: שירה בעין נשית ברוח פרשת השבוע, פרשת נח
שבת שלום!
בִּתְחִלָּה עָזְבָה רוּחִי אֶת הַתֵּבָה שׁוֹטְטָה לָהּ עַל פְּנֵי יָמִים; כְּמוֹ בַּקְבּוּק הִיטלטלה חִפְּשָׂה לְהַגִּיעַ לְחוֹף מִבְטַחִים. עִמָּהּ עָזְבוּ לִבִּי וְנִשְׁמָתִי כְּמוֹ הַיּוֹנָה שֶׁחִפְּשָׂה לִרְאוֹת אִם שָׁכְכָה הַסְּעָרָה... איילת קציר: שִׁירָה בְּעַיִן נָשִׁית בּרוּחַ פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ – פרשת נח...
פנחס יחזקאלי: הטרור המוסרי של אלבר קאמי ומשמעותו בימינו אלה
מאמר מומלץ!
אחד המושגים המהותיים שבהם עוסק הסופר, המחזאי והפילוסוף הצרפתי – יליד אלג'יריה הצרפתית, זוכה פרס נובל לספרות – אלבר קאמי הוא "הטרור המוסרי". מושג זה נוגע למשמעות של מוסר, אחריות וחירות, אל מול מעשי אלימות ש'מתחפשים לצדק'. קאמי, שסבל עמוקות מחוויות המלחמה והדיכוי, האמין שאין דבר כזה אלימות מוצדקת. לכל סוג של אלימות יש…
רוני אקריש: בין אלבר קאמי לשלמה המלך
מאמר מומלץ!
כל ספר קהלת, שכתב שלמה המלך, מלגלג באופן איום על העולם הזה ועל כל פעילות אנושית שמתקיימת בו, ובכל זאת כתבה תורתנו מלכתחילה, שהקב"ה הסתכל על העולם הזה אחרי הבריאה והכריז שהכל טוב. איך זה אפשרי? פה אנחנו מתחברים לסופר אלבר קאמי, הטוען כי האבסורד - התחושה שהחיים חסרי משמעות - הוא אמנם עובדה בסיסית, אך יש להתמודד איתו בעזרת מרד קיומי, שמתרחש כאשר האדם בוחר למצוא משמעות אישית ולחיות על פי ערכיו, למרות אי הוודאות.
פילוסופיה ואמונה
גרשון הכהן: הר הבית, בנקודת המפגש בין שמיים לארץ
פרשת וירא
מעטים המקומות שזכו במקרא לכינוי "מקום", הר הבית זכה להיות המקום, כשמו של הקב"ה. הדיבור על נקודה במרחב כמקום, מבטא התייחסות מיוחדת טעונת משמעות. בנקודה במרחב שהייתה למקום, מתקיים מפגש טעון בין הפיזי לבין מה שמעל לפיזי. זהו מפגש בין חומר לרוח, בין ארץ לשמיים בין חול לקודש.
אברהם מייסד האומה באתר 'ייצור ידע'
שבת שלום
פרשת תולדות חותמת את מחזור הסיפורים במקרא אודות אברהם, אבי האומה הישראלית, ואחת הדמויות המרתקות בתנ"ך. ריכזנו פה עבורכם את כל המאמרים העוסקים באברהם באתרנו, והם מובאים לפי הכותבים השונים, לפי סדר הא"ב. קריאה מועילה!
פנחס יחזקאלי: הטרור המוסרי של אלבר קאמי ומשמעותו בימינו אלה
מאמר מומלץ!
אחד המושגים המהותיים שבהם עוסק הסופר, המחזאי והפילוסוף הצרפתי – יליד אלג'יריה הצרפתית, זוכה פרס נובל לספרות – אלבר קאמי הוא "הטרור המוסרי". מושג זה נוגע למשמעות של מוסר, אחריות וחירות, אל מול מעשי אלימות ש'מתחפשים לצדק'. קאמי, שסבל עמוקות מחוויות המלחמה והדיכוי, האמין שאין דבר כזה אלימות מוצדקת. לכל סוג של אלימות יש…
רוני אקריש: בין אלבר קאמי לשלמה המלך
מאמר מומלץ!
כל ספר קהלת, שכתב שלמה המלך, מלגלג באופן איום על העולם הזה ועל כל פעילות אנושית שמתקיימת בו, ובכל זאת כתבה תורתנו מלכתחילה, שהקב"ה הסתכל על העולם הזה אחרי הבריאה והכריז שהכל טוב. איך זה אפשרי? פה אנחנו מתחברים לסופר אלבר קאמי, הטוען כי האבסורד - התחושה שהחיים חסרי משמעות - הוא אמנם עובדה בסיסית, אך יש להתמודד איתו בעזרת מרד קיומי, שמתרחש כאשר האדם בוחר למצוא משמעות אישית ולחיות על פי ערכיו, למרות אי הוודאות.
פנחס יחזקאלי: חג העשורא ופולחן הטאעזיה, שמשקפים את דמות אויבינו
מאמר מומלץ!
ב- 17 ביולי 2024 חגג העולם השיעי השנה את חג העשורא' (عاشوراء, תעתיק מדויק: עאשוראא'): היום העשירי בחודש מוחרם, שהוא החודש הראשון בלוח השנה המוסלמי. ליום זה משמעויות שונות בעדות מוסלמיות שונות, בעיקר בקרב השיעים. להם, זהו יום אבל על האימאם חוסיין בן עלי, המלווה בסוג של פולחן דתי מדמם. בקרב הסונים הוא ידוע כיום של צום - נמשך מן הזריחה עד השקיעה - שאינו חובה, אולם הוא ביטוי לאדיקות דתית.
פנחס יחזקאלי: התנצלות, עוצמה והקשר ביניהם
מאמר מומלץ!
התנצלות, בתנאים מסוימים, יכולה גם להעצים. פרופ' ברברה קלרמן (barbara kellerman), מרצה למנהיגות ציבורית בבית הספר המפורסם לממשל ע"ש קנדי באוניברסיטת הארווארד, מונה חמישה תנאים להתנצלות מעצימה. עוצמתו של מתנצל גדלה, כאשר היא עומדת בקריטריונים הבאים; ופוחתת בהתאמה במקרים הפוכים…
פנחס יחזקאלי: אוסף מאמרים על דמות הנשר במקרא ובחיים
הנשר הוא מהעופות הגדולים המצויים בארץ בפרט ובמזרח התיכון בכלל. אורך גופו יכול להגיע עד 114 ס"מ, מוטות כנפיו עד 280 ס"מ, ומשקלו יכול להגיע עד 8.5 ק"ג. הנשר נזכר 26 פעמים במקרא, והוא מופיע כאמור בראש רשימת העופות הטמאים. הוא מסמל במקורות שלנו כוח ומהירות. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים, שהופיעו באתר 'ייצור ידע' אודות דמות הנשר ומשמעויותיה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.
פרשת השבוע: פרשת וירא
פרשת וירא באתר ‘ייצור ידע’
שבת שלום!
ביאת המלאכים ובשורתם לשרה על ההולדת בנם, הפיכת סדום, לוט ובנותיו, גירוש הגר, ניסיון אברהם בעקדת יצחק... ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות פרשת וירא. קריאה מועילה!
איילת קציר: שירה בעין נשית ברוח פרשת השבוע, פרשת וירא
שבת שלום!
בֶּטַח תִּזְכְּרִי בִּתִּי, עֵת כָּרַעְתִּי לָלֶדֶת; זָעֲקָה נִשְׁמָתִי לַשָּׁמַיִם, בְּשִׂמְחָה מְהוּלָה בִּכְאֵב; כְּאַיֶלֶת אֲחֻזָּה בִּסְבַךְ, פִּלַּלְתִּי שתהא נִשְׁמָתִי; טוֹבָה דַּיָּה וְקִוִּיתִי שֶׁיִּזְכֹּר הַבְטָחָתוֹ, וְיַשְׁלִיךְ בִּמְצוּלוֹת יָם, כָּל חֲטָאַי... איילת קציר: שִׁירָה בְּעַיִן נָשִׁית בּרוּחַ פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ – פרשת וירא
פנחס יחזקאלי: שירי תנ"ך, שלושת המלאכים
פרשת וירא
קחו נושא תנ"כי ייחודי, כמו המפגש של שרה עם שלושת המלאכים; חברו אליו כותב חד ושנון כיהונתן גפן; צרפו מלחין גאוני כמתי כספי; ושימו את כל אלה בפיה של שלישיית מבצעים מעולה כמו שלישיית הגשש החיוור (שקיבלה לטעמי פחות מידי קרדיט על יכולות חבריה כמבצעים מוסיקאלים) וקיבלתם שיר מקסים ומעורר מחשבה, כמו "שלושת המלאכים" - קישוט ראוי ל'פרשת ראה', אחת העמוקות והמרתקות בפרשות השבוע.
אבי הראל: עקדת יצחק על פי השקפתו של יוסף ג'יקטיליה בספר שערי אורה
קצת קבלה למתקדמים בפרשת וירא
פרשת וירא מביאה את אחד מסיפורי המקרא המכוננים ביותר – עקדת יצחק. על מעשה זה נכתבו פרשנויות אין ספור, הן במדרשי חז"ל והן בפרשנויות מודרניות כאלה ואחרות. בגוף המאמר הבאנו את התייחסותו של המקובל יוסף ג'יקטיליה לעקדת יצחק, ולפי מה שעולה מדבריו, עקדת יצחק כאשר מביאים אותה לעולם האלוהות, משמעותה – ריסון כוח הדין שיצחק מייצג אותו בעולם, על ידי מידת החסד, המיוצגת בסיפור ובעולמנו על ידי אברהם.
אבי הראל: הקשר בין סיפור העקידה למסעו של בלעם אל מלך מואב
פרשת וירא
בפרשת בלק, מסופר על מסעו של בלעם אל מלך מואב, תוך אזכור אלמנטים סיפוריים ופעלים משותפים עם סיפור עקידת יצחק. בשל כך טען חוקר המקרא, פרופ' יאיר זקוביץ כי סיפור בלעם הוא סיפור בבואה לסיפור העקידה. לפי הגדרתו ניתן לראות את הקווים של סיפור אחר, במהופך בדומה להשתקפות במראה, לסיפור הקודם.
אבי הראל: ואברהם עודנו עומד לפני ה'. מציאות או תיקון סופרים?
פרשת וירא
בפרשת וירא, קודם הפיכת סדום ועמורה, מצוי פסוק האומר כי אברהם עודנו עומד לפני ה'. על כך מפרש רש"י על אתר, כי המדובר בתיקון סופרים. ב- 18 המקומות הללו המצויים במדרש, אפשר לזהות על נקלה שנעשה תיקון סופרים מההיבט הדקדוקי או מתוך המבנה התחבירי, היות והם אינם מתאימים לרצף הסיפורי או לפשט הדברים.
אבי הראל: הפיכת סדום ועמורה
פרשת וירא
סיפור הפיכת סדום ועמורה, הוא מהסיפורים המכוננים של ספר בראשית. בסיפור זה יש הרבה מהמשותף לסיפור המבול. בשני הסיפורים האל משמיד את בני האדם שחטאו, ומנגד מציל את האחד, נח ולוט, שהיו צדיקים ביחס לדורם. רישומו של סיפור הפיכת סדום ניכר בכל רבדי המקרא, בספר דברים, ובנבואות עמוס, ישעיה וירמיה.
אבי הראל: סיפורו של לוט והקשרו לדוד ולמשיח
פרשת וירא
בפרשת וירא, ממשיך המספר המקראי את הסיפור על לוט, ואת העובדה, שהוא בן אדם חסר ישע, התלוי דרך קבע בעזרה מבחוץ, ולולא עזרתו של אברהם הוא היה כלה מהעולם. כך היה במלחמת המלכים וגם במהפכת סדום ועמורה. במקרה הראשון אברהם משחרר את לוט מהשבי, ובמקרה השני, האל לא הופך את סדום עד שלוט מגיע למקום מבטחים...
אבי הראל: ביקור המלאכים אצל אברהם והמקבילות בעלילת אקהת האוגריתית
פרשת וירא
סיפור ביקורם של המלאכים אצל אברהם ושרה, והבשורה כי ייוולד להם בן ממשיך, אינה ז'אנר יחידאי למקרא, והוא דפוס ידוע בספרות של עמי המזרח הקדום. הסיפור המקביל הן בנושאו והן בפרטיו הוא עלילת אקהת מאוגרית, שביסודה עומד האדם הצדיק והערירי המבקש בן ממשיך.
אבי הראל: על מוסר, מראה נבואה ואמונה בעקידת יצחק
פרשת וירא
הברכות בהן זוכים אברהם וצאצאיו בסיפור העקדה, עומדות בניגוד בולט לחורבן שבסוף סיפור סדום ועמורה - ואם במכוון ואם לא - מבהירות, מי מבין שני הערכים - הצייתנות או המחאה - נעלה יותר בעיניו של אלוהים...
אבי הראל: סרן קירקגור ושיר הלל לאברהם במעשה עקדת יצחק
פרשת וירא
משנתו הפילוסופית של הפילוסוף הדני סרן קירקגור (1855-1813) היוותה מקור לזרם המחשבה האקזיסטנציאליסטי. עיקר דבריו נסובו אודות הדיון בפער, שבין אפשרויות הבחירה החופשית של האדם לבין בחירתו. לטענתו, רק כאשר אדם מימש זכות בחירה זו, הוא מימש את קיומו. קירקגור טוען בספרו, חיל ורעדה, כי אברהם - בניגוד למחשבה האנושית המוסרית הרגילה - עשה במעשה העקדה את הדבר הנכון, ובמעשהו אף הגיע לרמה מוסרית אישית גבוהה ונשגבת.
אבי הראל: אברהם, שרה, בודהא והחתול של לואיס קרול
מאמר מומלץ לפרשת וירא
המקרא אינו מתאר בדרך של שגרה מצבי רוח של צחוק. אולם בפרשת לך לך ובפרשת וירא בספר בראשית המקרא חורג ממנהגו ומתאר פעמיים ובפירוט רב את צחוקו של אברהם וצחוקה של שרה. אין זו חזרה סתמית. יש כאן בידול עמוק בין צחוקו של אברהם הנובע מתוך שמחה לבין צחוקה של שרה, הנובע ככול הנראה מלגלוג. הצחוק הזה מזכיר שני סוגי צחוק נוספים ומוכרים, המאוחדים לרעיון אחד. הצחוק של החתול ללא פנים וגוף בספר עליסה בארץ הפלאות, וצחוקו הדק של בודהא...
קובי ביטר: חודש נובמבר לפני
אירועי חודש נובמבר לפני: "ליל הרכבות"; אסון צור השני; הורה כרוב והורה תרד עגבנייה עלי כידון; החמישה במעלה; יום פטירתם של דוד גרין וגולדה מאירסון; היכן הוקמה הצרכנייה המשותפת הראשונה?; ועוד...
אבי הראל: היתכנותה של עקדת יצחק על פי פרנץ קפקא
פרשת וירא
עקדת יצחק נחשבת למעשה אמונתי מכונן בשלוש הדתות המונותאיסטיות. פרשני המקרא הרבו לפרשה, וניתן למצוא עליה אין ספור פרשנויות, שלעתים האחת סותרת את רעותה. הפרשנות של קפקא לסיפור העקדה, מסתמכת על הפילוסופיה של קאנט, ובעטיה קפקא מגיע למסקנה כי העקדה אינה עקדה, ואם היא הייתה אכן מתרחשת, על פי פשט פסוקי המקרא, הרי שאברהם היה נכנס לעולם הנצח...
גרשון הכהן: הר הבית, בנקודת המפגש בין שמיים לארץ
פרשת וירא
מעטים המקומות שזכו במקרא לכינוי "מקום", הר הבית זכה להיות המקום, כשמו של הקב"ה. הדיבור על נקודה במרחב כמקום, מבטא התייחסות מיוחדת טעונת משמעות. בנקודה במרחב שהייתה למקום, מתקיים מפגש טעון בין הפיזי לבין מה שמעל לפיזי. זהו מפגש בין חומר לרוח, בין ארץ לשמיים בין חול לקודש.
קובי ביטר: "אלוהים לא ברא את שרה עקרה"
פרשת וירא
לאחר שסיימו את ארוחתם, שאלו את אברהם היכן שרה? ואברהם ענה להם שהיא באהל. כעת הבטיחו המלאכים (האורחים) לאברהם שבעוד שנה ייולד להם בן. שרה צותתה להם וצחקה בליבה, כיצד יתכן שהיא בת 90 שנה ולבעלה אברהם שהינו בן 100 יהיה ילד. "וַתִּצְחַק שָׂרָה, בְּקִרְבָּהּ לֵאמֹר אַחֲרֵי בְלֹתִי הָיְתָה לִּי עֶדְנָה, וַאדֹנִי זָקֵן" הקב"ה פונה לאברהם ושואל אותו מדוע צחקה שרה? ומודיע לו שבדיוק בעוד שנה יהיה להם בן. שרה הכחישה שצחקה היות ופחדה להודות בכך "וַתְּכַחֵשׁ שָׂרָה לֵאמֹר לֹא צָחַקְתִּי, כִּי יָרֵאָה".
עופר בורין: מותר לשקר בשביל לחיות?
פרשת וירא
אברהם לא עמד במבחן! הוא לא התנגד לציוויי האלוהי מיד כשניתן לו אלא רק לאחר שמלאך האלוהים עזר לו. אילו גילה התנגדות מלכתחילה, היה עומד במבחן. מהרגע שאברהם החל ללכת, בבוקר, בדרכו לשחוט את בנו על המזבח, אלוהים לא דיבר אליו עוד. נראה שאפילו אלוהים התאכזב מאבי יצחק וישמעאל...
דוד א' פרנקל: הרהורים על פרשת וירא
פרשת וירא
בְּבִרְכַּת אֵל בּוֹרֵא עוֹלָמוֹת, שָׁמַע הוּא דִּבְרֵי נֶחֱרָצוֹת: "סֵרַבְתָּ לְהַעֲלוֹתוֹ כְּעֹלָה – כַּךְ פִּיךָ יָעִיד, עַל כֵּן זַרְעֲךָ יַהֲפֹךְ לְקָרְבַּן תָּמִיד!"...
באתר זה אנחנו מקפידים על זכויות יוצרים, כערך!
באתר זה אנו מקפידים על סוגיית זכויות היוצרים; אנו משתדלים לפרסם את שמו של היוצר גם במקרים שבהם התמונה חופשית. אבל כולנו בני אדם וחשופים לטעויות! אם מצאתם הפרה של זכויות יוצרים, אנא תדעו אותי אישית: ד"ר פנחס יחזקאלי: yehezkeally@gmail.com, 050-4442127.
.
מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!