תקציר: חניקה (strangulation) היא טכניקה - אחת מיני רבות - של ביצוע עונש מוות (Capital Punishment / Death Sentence); או במילים אחרות: הוצאה להורג (Execution). היא מתבצעת על ידי דחיסת הצוואר בדרכים שונות, שמובילה למוות…

[להרחבה בנושא 'הוצאה להורג בחנק בדת היהודית', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על עונש מוות והוצאה להורג, לחצו כאן]

עודכן ב- 15 במרץ 2023

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

חניקה (strangulation) היא טכניקה - אחת מיני רבות - של ביצוע עונש מוות (Capital Punishment / Death Sentence); או במילים אחרות: הוצאה להורג (Execution). היא מתבצעת על ידי דחיסת הצוואר בדרכים שונות, שמובילה למוות.

הרג בחנק אינה המצאה של בני אדם דווקא, ויש חיות הנוהגות, גם הן, כדי להרוג את קרבנותיהם בדרך זו:

דוגמה כזו ניתן לראות בתמונה שלמטה, המראה ברדלס החונק את טרפו, בדרך של הידוק לסתו על צוואר הקרבן.

.

מקורותיה של שיטת הוצאה להורג זו, בקרב בני אדם, נעוצים עוד בהלכה היהודית, בהיותה השיטה ההומנית ביותר להוצאה להורג על פי ההלכה.

הוצאה להורג בחנק בדת היהודית

במקורותינו, הוצאה להורג בחנק היא אחת ממה שמכונה ארבע מיתות בית דין. משמע, ארבע שיטות של הוצאה להורג שבאמצעותן מתבצע עונש מוות. חז"ל גזרו מתוך החוק המקראי ארבע שיטות הוצאה להורג, שכל אחת מהן גורמת לנידון סבל במידה שונה. שיטת ההוצאה להורג נקבעה לפי חומרת המעשה שבגינו הורשע הנידון.

השיטות הללו מפורטות, בפירוט, במסכת סנהדרין. חנק היא השיטה ההומנית מכולן, על פי הגישה המקובלת; והאחת לפני האחרונה (לפני הרג או עריפה), לשיטתו של רבי שמעון. היא התבצעה בדרך של כריכת צוואר הנידון בבד קשה העטוף בבד רך, ומשיכה משני הצדדים, עד צאת נשמתו (ויקיפדיה: ארבע מיתות בית דין).

[התמונה משמאל היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Peggy_Marco לאתר Pixabay]

אלה שנדונו להרג בחנק הם (ויקיפדיה: ארבע מיתות בית דין):

• אשת איש וגבר שנאפו ביחד;
• מכה אביו או אמו;
• מי שחטף אדם וסחר בו;
• זקן ממרא;
• נביא שקר;
• והמתנבא בשם עבודה זרה.

להלן שלבי התהליך (ויקיפדיה: ארבע מיתות בית דין):

• לפני ההוצאה להורג היו מוליכים את הנידון למקום ההריגה, וכרוז היה עובר לפניו ומודיע את חטאו ואת עונשו ושואל אם יש מישהו שיכול ללמד עליו זכות. אם נמצא אדם כזה היו מחזירים אותו לבית הדין ושומעים את טענותיו, ואף הנידון היה יכול לבקש ללמד זכות על עצמו, שמא דעתו התבלבלה עליו בשעת המשפט.

[בתמונה משמאל: שלבי התהליך... חלק מתמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0, שהועלתה על ידי geralt לאתר FIXABAY]

• הנידון היה צריך להתוודות על חטאו, בדרך כלל במרחק של עשר אמות ממקום הריגתו.
• היו מפשיטים אותו (אך אישה לא הייתה מופשטת). על פי הרמב"ם, ההפשטה נועדה לזרז את מותו.
• לאחר מכן, היו מטשטשים את דעתו של הנידון בסם המהול ביין.
• ואז היה מוצא הנידון להורג, כאמור, בדרך של כריכת צוואר הנידון בבד קשה העטוף בבד רך, ומשיכה משני הצדדים, עד צאת נשמתו.

[להרחבה בנושא 'הוצאה להורג בחנק בדת היהודית', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על עונש מוות והוצאה להורג, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• הרחבה בנושא 'הוצאה להורג בחנק בדת היהודית';
• אוסף המאמרים על עונש מוות והוצאה להורג.