תקציר: מדוע קבר יעקב את רחל על אם הדרך ולא באחוזת הקבר של המשפחה במערת המכפלה? בארץ ישראל, לערבים וליהודים גם המוות לא משחרר מהשורה, כי המתים מחזיקים נכסים חיוניים. קברים הם כלי אסטרטגי לסימון טריטוריה!

[לספרו של גרשון הכהן: 'משופטים למלכים: מבוא לתאוריה פוליטית תנ”כית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על פרשת וישלח, לחצו כאן]

עודכן ב- 25 בנובמבר 2023

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים. משמש היום כעמית מחקר במרכז בגין-סאדאת (בס"א), באוניברסיטת בר אילן.

זהו מאמר שלישי ואחרון מתוך שלושה על קבר רחל ומשמעותו. למאמרים האחרים לחצו כאן:

• אבי הראל: היכן קבורה רחל אמנו?
• קובי ביטר: מדוע נקברה רחל בבית לחם?

*  *  *

מדוע קבר יעקב את רחל על אם הדרך ולא באחוזת הקבר של המשפחה במערת המכפלה? 

בעיני, זה ברור כשמש בצהרים: "מעשה אבות סימן לבנים!". כמו אברהם שמסמן מקומות על הדרך הראשית והופך אותה ל"דרך האבות", כך גם יעקב.

המנון הלח"י, 'חיילים אלמונים' אומר: "כולנו גויסנו לכל החיים, משורה משחרר רק המוות"... בארץ ישראל, ליהודים גם המוות לא משחרר מהשורה, כי המתים מחזיקים נכסים חיוניים... 
את זה הראיתי פעם לגנרלים אמריקנים בהר הזיתים. אמרתי להם: "פה קבורה אמא שלי; ומשתתפת במאמץ להחזקת שטח חיוני". בזכות הר הזיתים, אבו מאזן לא יכול לחבר את עזריה להר הבית!

משמע, קברים הם כלי אסטרטגי לסימון טריטוריה!

הערבים עושים זאת במקומות רבים - בארץ ישראל ולא רק בה - כמו: קבורה ליד החומות, ליד שער הרחמים; וגם בקברי שיח'ים, וכמוהם עושים גם הדרוזים. זה סימון של כיוון וטריטוריה. 

מה שעושה יעקב עמוק פי כמה: פריסה - גם של אתרים לעליה לרגל וגם, למשל, של קניונים - או בנקודות מפתח בעיר או לאורך הכביש. יש יתרונות למשל, לקניון חוצות שפיים, שנמצא על הכביש בואכה תל אביב, כי הוא על אם הדרך:

בדומה, הרעיון של קבורת רחל על אם הדרך היא סימון של הקשר שבין חברון - ירושלים - בית אל: זה הציר הראשי שלאורכו קיימת ארץ ישראל, עליה נבנתה המורשת: הפסוק "ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה, ויפגע במקום וילן שם"... מתייחס לדרך הזאת!

תופסים מרחב בעזרת קברים, בדיוק כמו שמתפשטים עם יישובים, כמו שהבין אריאל שרון: אתה בונה קודם כל את הקצה ואת הקצה המנוגד לו, ואחר כך באמצע. זו תפיסה של סימון נקודות אחיזה במרחב. יש גם חשיבות לעלייה לרגל לאורך הדרך. אדם הולך בדרך; ומזדמן לו גם להיכנס...

[בתמונה: קניון חוצות שפיים - קבר רחל כקניון, על אם הדרך.... המקור: פייסבוק]

גדר ההפרדה עשתה פעולה הפוכה!

על שוויין של גדרות הפרדה למדנו כבר בטבח ה- 7 באוקטובר 2023. הן מקנות ביטחון עצמי כוזב ומסייעות לאויב להסתיר את הכנותיו מאחוריהן. וגדר ההפרדה, לא רק שהפכה את קבר רחל לכלא בתוך חומות בטון, אלא פגעה במימד המרחבי כולו. היא בודדה את קבר רחל מהדרך. היא פגעה ברעיון המרכזי שלאורו נבנה הקבר. מנתקת את המקום המשמעותי הזה מהיכולת לסמן את הרצף, שבין חברון לירושלים...

[לחוברת - גדר ה'הפרדה': גבול מדיני במסווה ביטחוני, לחצו כאן]

[לספרו של גרשון הכהן: 'משופטים למלכים: מבוא לתאוריה פוליטית תנ”כית', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על פרשת וישלח, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

• ספרו של גרשון הכהן: 'משופטים למלכים: מבוא לתאוריה פוליטית תנ”כית'.
• אוסף המאמרים על פרשת וישלח.
• הרחבת המושג: 'אסטרטגיה'.

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
• פנחס יחזקאלי (2019), פרשת וישלח באתר 'ייצור ידע', ייצור ידע, 7/12/19.