תקציר: טרור (Terror או Terrorism) מוגדר במילון מונחי צהל כשימוש אלים (או איום בשימוש) נגד יחידים (בעיקר אזרחים שלווים וחפים מפשע) או נגד רכוש. טרור נובע מחוסר הסכמה עם הסדר הקיים ומטרתו לזעזע את המערכת הקיימת ולהקריסה, על מנת לבנות סדר חדש. אדוארד לוטוואק (2002, ע' 11) בספרו: אסטרטגיה של מלחמה ושלום, מגדיר טרור כצורה אלימה של ביטוי עצמי או הגדרה עצמית, מעין גרפיטי הכתוב בהרס ובדם...

[בתמונה: הפגיעה בפנטגון בוושינגטון בפיגועי ה- 11 בספטמבר 2001. תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי WikiImages לאתר Pixabay]

[לאוסף המאמרים על ביטחון הפנים, לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 4 בדצמבר 2020

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

טרור (Terror או Terrorism) מוגדר במילון מונחי צהל כשימוש אלים (או איום בשימוש) נגד יחידים (בעיקר אזרחים שלווים וחפים מפשע) או נגד רכוש. טרור נובע מחוסר הסכמה עם הסדר הקיים ומטרתו לזעזע את המערכת הקיימת ולהקריסה, על מנת לבנות סדר חדש.

אדוארד לוטוואק (2002, ע' 11) בספרו: אסטרטגיה של מלחמה ושלום (ראו תמונת כריכה למטה), מגדיר טרור כצורה אלימה של ביטוי עצמי או הגדרה עצמית, מעין גרפיטי הכתוב בהרס ובדם.

.

.

[בתמונה: אדוארד לוטוואק וספרו "אסטרטגיה של מלחמה ושלום", שראה אור בהוצאה מערכות ב- 2002. תמונתו של לוטוואק נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידו. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

האלוף במיל' עוזי דיין - ששימש בעבר כסגן הרמטכ"ל וכראש המועצה לביטחון לאומי - טוען כי התחום הזה של הגדרת הטרור שתחום זה סובל מהתפלפלות יתר: "מה שעלינו להגדיר הוא, שכל ארגון, מדינה, גוף, מנהיג שפוגע, כשיטה, באזרחים; הוא האויב, ויש לפעול נגדו":

[למאמר של האלוף עוזי דיין בהקשר זה, לחצו כאן]

טרור על פי תורות המורכבות

במונחים של תורת הכאוס, זהו ניסיון לגרור מערכת מורכבת שנמצאת במצב של קיפאון או של סדר; לכאוס ול- התפוררות, על ידי ערעור שגרת חייה (ראה התרשים למעלה).

הטרור הוא בעצם ניסיון לבצע 'דחיפה' (‘Perturbation’) ממושך אחד למושך אחר. קרי, לבצע מעבר פאזה. ראוי להדגיש כי דחיפה אמנם עשויה ליצור מעבר ממושך למושך, אולם לא בהכרח לאותו מושך אליו התכוון הדוחף. משמע, קל לשנות; אולם, מרגע ששינינו - אין לנו יכולת לקבוע כיצד יראה השינוי, ואם יהיה באמת לטובתנו, בטווח הקצר ובטווח הארוך (יש הבדל ביניהם...).

[להרחבת המושג: 'תורת הכאוס', לחצו כאן] [להרחבת המושג: קיפאון/סְטַגְנַצְיָה, לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'סדר', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'כאוס', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'מושך', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'דחיפה', לחצו כאן]

הטרור נועד להפחיד ממשלות וחברות ולכפות עליהן נקיטה של פעולות שנועדו להשיג מטרות פוליטיות ודתיות של מפעיליו. ממאפייני הטרור בישראל: חטיפות, דריסה, ירי, מכוניות תופת, הטמנת מטעני חבלה, מטעני גוף, פגיעה בעוברי דרך, סכינאות וכדומה (מילון מונחי צה"ל, 1998, עמ' 227-226).

הכל בעיני המתבונן

כיוון ששימוש במושגים שיש להם קונטציות שליליות נעשה תמיד על ידי אנשים ממגוון של השקפות עולם, וכיוון שלמושג "טרור" או "טרוריסט" קונטציות שליליות, נמצא במקרים רבים שימוש במושג - החורג מהשימוש המקצועי - על מנת לתייג פעולות שונות כבעלות גוון שלילי; ולהפך: כך הופך "טרוריסט" בצידו האחד של הגבול, ל"לוחם חופש" בצידו האחר; ופעולות של התנגדות עממית וגרילה מוצגות על ידי הצד היריב כ"טרור", על מנת "לצבוע" אותן בגוון שלילי:

אירוע הטרור האפוקליפטי מכולם

אירוע הפרת הסדר האפוקליפטי ביותר הוא פגיעה מהותית בהר הבית, ולא משנה על ידי מי. אירוע כזה עלול להבעיר את העולם המוסלמי כולו, ולא רק אותו...

[לאוסף המאמרים על ביטחון הפנים, לחצו כאן]

מקורות

• פנחס יחזקאלי (2014), תורת הכאוס: דפוסים של סדר נעלם…, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), קיפאון - סטגנציה, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), כאוס, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), סדר, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מושך: מערכת האילוצים שבתוכם מתפקדת המערכת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), דחיפה - (‘Perturbation’): להזיז מערכת למצב חדש, ייצור ידע, 11/4/14.
• אג"ם-תוה"ד (1998), המילון למונחי צה"ל, תל אביב: צה"ל, מטכ"ל.
• לוטוואק אדוארד (2002), אסטרטגיה של מלחמה ושלום, תל אביב: מערכות.
• עוזי דיין (2019), התכלית האסטרטגית של ההתשה, ייצור ידע, 13/4/19.