פנחס יחזקאלי: 'עשיית יתר': המלכודת של החרוצים, האובססיביים (וההיסטריים)…

תקציר: עשיית יתר (Overdoing) היא פעלתנות יתר של גורם במערכת מורכבת, שמביאה לכך, שהתוצאה המושגת הפוכה מזו שרצה להשיג. מתורת המערכות המורכבות אנו יודעים, שעשיית יתר של גורם עוצמתי במערכת מורכבת, עלולה להוביל למהפך עוצמה. פעמים רבות מתלווה לעשיית יתר גם שימוש בעוצמת יתר. משמע, שימוש בעוצמה רבה מידי, לצורך השגת מטרה מסוימת.

[בתמונה: עשיית יתר (Overdoing)... בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

[בתמונה: עשיית יתר (Overdoing)... בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: [email protected]]

[לריכוז המאמרים על 'עוצמה', כולל 'עוצמת יתר' לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על ההיגיון הפרדוקסלי של מערכת מורכבת, לחצו כאן] [לריכוז המאמרים על 'מאבק העוצמה', לחצו כאן]

אז ליפא העגלון אומר; שקצת פחות זה קצת יותר; צריך למתוח המושכה; וקצת לקחת חזרה... ('ליפא העגלון', מילים: יחיאל מוהר)

המאמר עודכן ב- 22 בספטמבר 2021

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר 'ייצור ידע'.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

אחד הכללים שצריך לאמץ שליט - המבקש להאריך ימים על כסאו - הוא 'להרחיק' כל מתחרה פוטנציאלי כשהוא עוד קטן מכדי להוות יריב ראוי ולהתנגד. 

משך שנים הניבה האסטרטגיה הזו עבור בנימין נתניהו פירות הילולים. היא הפכה אותו ענק בארץ של גמדים; חיזקה את האמונה שאין לו תחליף; ואפשרה לו למשול שנים רבות יותר מדוד בן גוריון.

אבל אי אפשר לעבוד על כולם כל הזמן; ומערכת מורכבת, מטבעה, נוטה למהפכי עוצמה: המתנגדים נאספים יחד וצוברים שנאה רבה כל כך לבעל העוצמה עד כי הפלתו הופכת למטרת-על, שלמען השגתה, הם מוכנים לוותר על הכל...

זוהי דוגמה מצויינת ל'עשיית יתר' שהניבה 'הצלחת יתר', שהניבה מהפך.

[להרחבת המושג: 'אסטרטגיה', לחצו כאן] [להרחבת המושג, 'מערכת מורכבת', לחצו כאן][לריכוז המאמרים על 'עוצמה', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'מהפך עוצמה', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'מטרה של מערכת מורכבת', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'הצלחת יתר', לחצו כאן]

כתבה של לימור לבנת ב- ynet: במו ידיו יצר נתניהו את הפיצול בימין בציבור יש רוב לימין, אבל "ימין" אין משמעו הליכוד בהכרח. אחרי ליברמן מצטרפים סער ושותפיו למחנה רק-לא-ביבי. וזה צריך להדיר שינה מעיני ראש הממשלה שאיבד את המושכות

[לכתבה המלאה של לימור לבנת ב- ynet, לחצו כאן]

המשגה

עשיית יתר (Overdoing) היא פעלתנות יתר של גורם במערכת מורכבת, שמביאה לכך, שהתוצאה המושגת הפוכה מזו שרצה להשיג. מתורת המערכות המורכבות אנו יודעים, שעשיית יתר של גורם עוצמתי במערכת מורכבת, עלולה להוביל למהפך עוצמה. 

פעמים רבות מתלווה לעשיית יתר גם שימוש בעוצמת יתר. משמע, שימוש בעוצמה רבה מידי, לצורך השגת מטרה מסוימת.

  • ניתן להשוות עשיית יתר לכמות כפיות הסוכר, שאנו שמים בכוס הקפה שלנו; או לכמות טבליות השוקולד שאנחנו מכניסים לפינו.  כפית אחת משביחה את הקפה, עבור רבים; וטבליה אחת גורמת לתחושה נהדרת. שלוש כפיות בקפה הופכת אותו מר; ועשר כפיות הופכות אותו לבלתי ראוי לשתייה, וגורמות לנו להקיא. כך גם זלילה לא מבוקרת של שוקולד.
  • דוגמה אחרת היא משחק מוגזם של שחקן בהצגה או בסרט, באופן שהקהל מרגיש מיד בכך ש"זה לא זה" ושהוא משחק בצורה מוגזמת.
  • דוגמה נוספת היא "שכנוע יתר", שמשיג את התוצאות ההפוכות.
  • וגם: הגזמה בתשומת הלב המוקדשת להכנות ולביצוע דבר מסוים, עד כי התועלת השולית של ההשקעה הופכת שלילית. הפעלתנות הזו יכולה לכלול: התכוננות יתר, חשיבת יתר, כתיבת יתר, דיבור יתר והתרוצצות יתר, המביאים להתרגשות יתר וללהיטות יתר, שמשבשים את יכולת הראייה הנכונה של המציאות, מגבירים את החרדה ממצב שבו לא תושג התוצאה.

[להרחבה על 'תורת המערכות המורכבות', לחצו כאן] [להרחבה בנושא 'עוצמת יתר', לחצו כאן]

[בתמונה: הוספת יתר של כפיות סוכר לקפה הופכות אותו לא ראוי לשתייה... המקור: Photo by Aphiwat chuangchoem from Pexels]

[בתמונה: הוספת יתר של כפיות סוכר לקפה הופכות אותו לא ראוי לשתייה... המקור: Photo by Aphiwat chuangchoem from Pexels]

'עשיית יתר' מביאה, פעמים רבות, ל'הצלחת יתר'...

הצלחת יתר (Overachieving) היא פעלתנות יתר של גורם במערכת מורכבת, שמביאה לכך, שבערבו של יום, התוצאה המושגת הפוכה מזו שרצה להשיג. 

זה מצב, שבו תת מערכת בסביבה המשימתית משיגה במאבקי העוצמה יתרון כה גדול על תתי המערכות האחרות, עד שמתקיים ההיגיון הפרדוקסלי של מערכת מורכבת, ודווקא הצלחה זו יוצרת טומנת בחובה את זרעי הכישלון ונוצר מה שמכונה: 'מהפך עוצמה'.

דוגמה טובה להצלחת יתר שנובעת מעשיית יתר, היא גרמניה במלחמת העולם השנייה. לאחר שש שנים שבהם היתל אדולף היטלר באירופה, והפך את גרמניה ממדינה פושטת רגל למעצמה עולמית, הוא פתח במלחמה, וגם בה בתחילה, נחל הצלחה מסחררת. צבאותיו כבשו את מערב אירופה בשישה שבועות, כשבריטניה נצורה, נלחמת נגדו לבדה, ונראית מנוצחת.

אבל אז, תוך ששה חודשים הכל השתנה. גרמניה דחפה לפיה יותר אוכל ממה שיכולה הייתה לבלוע, ומצאה עצמה מסובכת במלחמה נגד שלוש המעצמות התעשייתיות הגדולות בעולם, במאבק אשר בו העוצמה הצבאית תלויה בסוף חשבון במידה רבה בכוח הכלכלי... (שיירר 1976, ע' 744).

[להרחבת המושג: 'הצלחת יתר', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'סביבה משימתית', לחצו כאן]  [לאוסף המאמרים על ההיגיון הפרדוקסלי של מערכת מורכבת, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים בנושא השואה ומלחמת העולם השנייה, לחצו כאן]

[בתמונה: מחירה של 'הצלחת יתר' - הדגל הרוסי מתנוסס מעל הרייכסטאג בסוף מלחמת העולם השנייה... התמונה היא נחלת הכלל]

[בתמונה: מחירה של 'הצלחת יתר' - הדגל הרוסי מתנוסס מעל הרייכסטאג בסוף מלחמת העולם השנייה... התמונה היא נחלת הכלל]

דוגמאות נוספות, בתחומים שונים, ל'עשיית יתר'

מפקדי צה"ל אינם ממלאים אחרי פקודת דיין וישראל מתבססת על שפת התעלה

[תמונתו של משה דיין היא חלק מתמונה גדולה יותר. המקור: לע"מ. שם הצלם איננו מצוין]

במהלך מלחמת ששת הימים דרש שר הביטחון דאז, משה דיין, ממפקדי צה"ל שלא להגיע לקו התעלה, ולהישאר על קו השטחים השולטים של מיצרי הגידי והמתלה.

ההיגיון היה פשוט. תעלת סואץ בידיים מצריות, הייתה קריטית לפרנסת מצרים; אבל, גם לביטחון ישראל:

  • מחד גיסא, השבתת התעלה מאלצת את המצרים לצאת למלחמה, כשגבם אל הקיר;
  • מאידך גיסא, שליטה על קו המצרים הייתה מקנה לצה"ל עמדת הגנה אידאלית, ומכניסה את המצרים לדילמה, האם לקפד את כלכלתם בעצמם, ולהשבית את תנועת האניות. גם ניסיונות לחצות את התעלה למטרות מלחמה, לא היו ניתנים להסוואה, כמו התרגיל שהסווה את כניסת מצרים למלחמת יום כיפור, ב- 1973.

[תמונתו של משה דיין משמאל היא חלק מתמונה גדולה יותר. המקור: לע"מ. שם הצלם איננו מצוין]

אבל אין היגיון שמשתווה למשיכה אל מקור המים... התעלה משכה את הצבא כמו קסם, ולדרג המדיני היה קשה מאוד להסב את מחוגי השעון לאחור...

התוצאה: השבתת השיט בתעלה. מחיר כלכלי אדיר והעמדת המדינה המצרית עם הגב אל הקיר. עוצמת האש הגוברת של צה"ל הביאה לנטישת ערי התעלה, להפיכתן לעיי חורבות, ולזרם פליטים אדיר שזרם אל קהיר. איזו ברירה נותרה למצרים אלא לפתוח במלחמת יום הכיפורים?

[לאוסף המאמרים על מלחמת ששת הימים, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על מלחמת יום הכיפורים, לחצו כאן]

[בתמונה: קסם המשיכה אל התעלה. הצילום: משה מילנר, לע"ם]

[למאמר: 'מלחמת ההתשה: טיפשות אסטרטגית ועשיית יתר', לחצו כאן]

ניצב צ'יקו אדרי כמעט ומתמנה כמפכ"ל

ניצב משה (צ'יקו) אדרי הוא מנכ"ל משרד הפנים. הקרבה לשר לביטחון הפנים, גלעד ארדן הפכה אותו למועמדו המועדף - שהומלץ על ידו לממשלה ואושר בנובמבר 2018 - לכהונת המפכ"ל.

ארדן העביר את המינוי לאישור לוועדה המייעצת למינוי בכירים בשירות המדינה (ועדת גולדברג), ושם הוא נפסל, בשל התנהגות לא הולמת. 

אדרי חטא בשני אירועים של עשיית יתר לקראת המינוי:

  1. הוא נפגש עם עו"ד פנחס פישלר (ראו תמונה משמאל) - פרקליטו של המלין העיקרי נגד התנהגותו בתקופת כהונתו כמפקד מחוז תל אביב, ממש לפני הופעתו בוועדה, ולא דיווח לה על כך לוועדה.
  2. הוא הסתיר מהוועדה פגישה מוקדמת שקיים עם בוחנת הפוליגרף, שערכה לו את הבדיקה.

[בתמונה משמאל: עו"ר פנחס פישלר. אדרי הסתיר מהוועדה את דבר המפגש איתו... מקור התמונה: פייסבוק]

לולא שתי הפגישות המיותרות הללו והניסיון להסתירן, היה אדרי מן הסתם מתמנה כמפכ"ל.

[בתמונה: ניתב צ'יקו אדרי מתקופת שירותו כמפקד מחוז במשטרה. המקור: דוברות משטרת ישראל]

[בתמונה: ניתב צ'יקו אדרי מתקופת שירותו כמפקד מחוז במשטרה. המקור: דוברות משטרת ישראל]

אז ליפא העגלון אומר; שקצת פחות זה קצת יותר; צריך למתוח המושכה; וקצת לקחת חזרה...

[לריכוז המאמרים על 'עוצמה', כולל 'עוצמת יתר' לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על ההיגיון הפרדוקסלי של מערכת מורכבת, לחצו כאן] [לריכוז המאמרים על 'מאבק העוצמה', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא דווח לנו!

מקורות והעשרה